יורודרמה מקומית: כל הדרמות והשערוריות של ישראל בעשור האחרון באירוויזיון, מפסילת השיר של עדן גולן, דרך המשבר של נועה קירל עם פולין, ועד איום בביקורת הגבולות. “תיקי יורודרמה” חושפים את סערות המשלחת הישראלית.
לפני 70 שנה, באולם קזינו קטן בלוגאנו שבשווייץ, שבע מדינות בלבד התכנסו לתחרות שירים צנועה. בלי מפלצות מפינלנד, בלי מכונות רוח, ובלי גביעי זכוכית שמתנפצים בשידור חי. 7 עשורים אחרי, האירוויזיון הוא כבר מזמן לא רק תחרות שירים – הוא תופעת הפופ והתרבות הגדולה בעולם. לרגל חגיגות ה-70 לתחרות, סדרת “תיקי יורודרמה” של חברי מערכת EuroMix רועי בן חור, טליה רביב ואוסקר דיפנטל ממשיכה במסע אל תוך הארכיון.
בכל פרק אנחנו פותחים תיק אחר וחוזרים לרגעים שעיצבו את היסטוריית האירוויזיון. אחרי שבפרקים הקודמים סיירנו ברחבי אירופה וצללנו אל הדרמות המותחות של שלבי התוצאות, הפעם אנחנו עושים פניית פרסה וחוזרים הביתה. פתחנו את “תיק השערוריות הישראליות” כדי להתמקד במשלחת שאצלה לעולם אין רגע אחד של שקט – ישראל. מה שאמור להיות פרויקט מוזיקלי לאומי, הופך אצלנו פעם אחר פעם לרכבת הרים פסיכולוגית שמשלבת פוליטיקה, ביטחון, אגו ודיפלומטיה. מההשפלות בביקורת גבולות ופסילות של איגוד השידור האירופי, דרך התערבות נשיאותית חריגה ועד למרד מהבית רגע לפני הטיסה. צללנו אל העשור האחרון והסוער (2016-2025) שבו הדרמה הישראלית מאחורי הקלעים עלתה על כל דמיון. הצטיידו בדגל ישראל, אנחנו מתחילים.
תקרית הדרכון והשפלת חובי סטאר במוסקבה
PHOTO: EBU
במהלך סבב קידום שגרתי במדינות אירופה לקראת אירוויזיון 2016, נחת נציג ישראל חובי סטאר במוסקבה לאירוע יחסי ציבור שתוכנן להיות עוד תחנה בלוח הזמנים העמוס, אלא שבביקורת הגבולות חיכתה לו מציאות אחרת לחלוטין. קציני הביטחון עיכבו אותו לזמן ממושך, החלו להעיר הערות פוגעניות על נראותו החיצונית והשתייכותו לקהילה הגאה, ובשיא העימות קרעו את דרכונו למו עיניו.
חובי סטאר המסכן פשוט מצא את עצמו חסר אונים, במדינה זרה, רגע לפני אחת ההופעות החשובות בקריירה שלו. הידיעה על התקרית דלפה במהירות לתקשורת המקומית והבינלאומית, והפכה בתוך שעות לכותרת ראשית ברחבי אירופה. כלי תקשורת, בלוגרים וקהילת המעריצים של התחרות יצאו להגנתו, והאירוע הוצג כסמל להתנגשות בין שמרנות, סטראוטיפים ומגדר לבין חופש ביטוי אמנותי. מה שהיה אמור להיות ביקור שגרתי הפך לאחת הפרשות המביכות והמדוברות של אותה שנה, והדגיש עד כמה גם מחוץ לבמה, הנציגים עלולים להיתקל ביחס עוין שמטשטש את הערך המוביל של האירוויזיון להיות מאוחדים על ידי המוזיקה.
הלופר שנאסר ואיום גניבת זכויות היוצרים על “Toy”
בשנת 2018, במהלך עיצומו של אחד הקמפיינים המבטיחים שידעה ישראל, בו השיר “Toy” הוביל בטבלאות ההימורים ונראה כמועמד ודאי לזכייה, נאלצה נטע ברזילי להתמודד עם משבר לא צפוי דווקא מצד איגוד השידור האירופי. כזכור נטע הביאה לקדמת הבמה את הלופר החדשני שלא נראה עדיין בתחרות, אך האיגוד פחות התחבר לרעיון והבהיר כי לא יתאפשר שימוש בלופר בהופעה חיה על הבמה, ויש להשתמש בפלייבק מוזיקלי מלא.
נטע וצוותה עבדו מסביב לשעון כדי להתאים את המופע לדרישות, והצליחו לשמר את האפקט הייחודי שהפך לסימן ההיכר של השיר, אך רגעי האופוריה שלאחר הזכייה נקטעו במהרה, כאשר דרמה חדשה החלה ותאגיד המוזיקה ״יוניברסל״ שלח מכתב התראה רשמי בטענה כי קיים דמיון מהותי בין “Toy” ללהיט “Seven Nation Army” של הווייט סטרייפס (The White Stripes). הטענה להעתקה יצרה סערה בינלאומית, איימה להעיב על הזכייה ההיסטורית, והכניסה את המשלחת הישראלית למערבולת משפטית ותקשורתית. רק לאחר שהקרדיטים עודכנו כאשר מי שעומד מאחורי השיר של הצמד נכנס לרשימת הזכויות הנושא הוסדר והסערה נרגעה, אך הפרשה נחרטה כאחד הרגעים הדרמטיים והמתוחים בתולדות ישראל בתחרות.
טילים על המסך: כשמציאות ואסקפיזם התנגשו בשידור חי
אירוח האירוויזיון בתל אביב בשנת 2019 היה אמור להיות חגיגה טהורה של אסקפיזם, מוזיקה וגאווה לאומית, אך הוא סיפק גם רגע מצמרר של חרדה טכנולוגית שהזכיר לכולם את המציאות הגיאופוליטית המורכבת של ישראל. במהלך שידור חצי הגמר הראשון, המציאות הביטחונית חדרה אל תוך הבועה הצבעונית של התחרות, כאשר האקרים, שככל הנראה פעלו מטעמה של איראן או ארגונים עוינים אחרים, ביצעו מתקפת סייבר נועזת ומתוקשרת.
הפורצים הצליחו לחדור אל תוך השידור הדיגיטלי הרשמי של תאגיד השידור הישראלי “כאן” שהועבר באינטרנט, וקטעו את המשדר עם מיצג אימה פסיכולוגי שכלל תמונות מאיימות של טילים, פיצוצים ואיומי טרור ישירים על העיר המארחת. למרות שהמתקפה המטרידה הצליחה לזרוע בלבול ופאניקה רגעית בקרב הצופים ברשת ונועדה לפגוע בתדמיתה של ישראל בעולם, היא לא הצליחה לחדור לשידור הטלוויזיוני המרכזי שהועבר למיליוני צופים ברחבי אירופה, והאירוע המשיך כסדרו. מקרה זה לגמרי הוכיח שגם איומי סייבר ומפגני הפחדה לא יכולים לעצור את המנגינה.
החלום שנגנז ברוטרדם: הפספוס הגדול של ישראל
שנת 2020 תיזכר לעד כשנה שבה העולם עצר מלכת. ההשפעה חסרת התקדים של מגפת הקורונה לא פסחה גם על אירוע התרבות הגדול בעולם – תחרות האירוויזיון, שבוטלה בפעם הראשונה ב-65 שנות קיומה. עבור המשלחת הישראלית וחובבי התחרות בארץ, הביטול ההיסטורי הזה היה בגדר שברון לב של ממש, כזה שגנז את התקווה לראות את הדגל הישראלי מונף על הבמה ברוטרדם לאחר חודשים של הכנות אינטנסיביות.
נציגת ישראל באותה שנה, עדן אלנה, איבדה בבת אחת את ההזדמנות להציג לעולם את הלהיט “Feker Libi” (בעברית: “אהוב ליבי”). השיר היה פסיפס תרבותי יוצא דופן: יצירה קצבית, מקורית וסוחפת ששילבה ארבע שפות (אמהרית, עברית, ערבית ואנגלית). מיד עם חשיפתו, השיר עורר עניין רב בקרב חובבים ברחבי אירופה בזכות האנרגיה המדבקת והחיבור הייחודי לשורשים הישראליים והאתיופיים של עדן.
אמנם התחרות לא הגיעה לכדי מימוש, אך השיר הצליח לייצר סביבו באזז חיובי והוערך ככזה שיכול להעפיל לגמר בביטחון ולהתברג במיקום מכובד בטבלה. המציאות העולמית העגומה גנזה את החלום להעמיד את השיר למבחן התוצאה האמיתי, והותירה את הפוטנציאל הגלום בו כזיכרון בלבד.
כשבוע לאחר הביטול, הוחלט כי עדן תייצג את ישראל גם באירוויזיון 2021. היא אכן עשתה זאת עם השיר “Set Me Free” שזיכה אותנו במקום ה-17 בגמר, אך ביטול התחרות ב-2020 הותיר אותנו לתמיד עם השאלה המהדהדת – מה היה קורה אילו “Feker Libi” היה זוכה לאור הזרקורים על הבמה הגדולה מכולן.
בין השב”כ לטורינו: הדרמה הביטחונית שכמעט עלתה לנו בהשתתפות
שנת 2022 סיפקה למשלחת הישראלית דרמה מורטת עצבים עוד לפני שהצליחה בכלל לעלות על המטוס לאיטליה. חודש בלבד לפני תחילת אירועי האירוויזיון בטורינו, פרץ משבר חסר תקדים בישראל כאשר שביתה משולבת של ועד עובדי משרד החוץ והשב”כ עצרה לחלוטין את הסדרת סידורי האבטחה הקפדניים וההכרחיים עבור הנציגות הישראלית. בעוד שאר המדינות המשתתפות כבר היו שקועות עמוק בהכנות לחזרות, בישראל שרר חוסר אונים מוחלט, ובמשך שבועות ארוכים ריחף מעל התאגיד איום ממשי של ביטול ההשתתפות והישארות בבית.
נציג ישראל באותה שנה, מיכאל בן דוד, מצא את עצמו בעין הסערה, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם אי-ודאות משתקת ועם החשש הכבד שחלום האירוויזיון שעליו עבד כל כך קשה יתרסק בגלל סכסוך עבודה שאינו קשור כלל למוזיקה. רק בדקה התשעים, לאחר לחצים אדירים, והמון מגעים מאחורי הקלעים שריתקו את תשומת לבם של חובבי התחרות בארץ, הושגה פשרה שפתרה את משבר האבטחה והבטיחה את יציאת המשלחת, מה שאפשר למיכאל סוף סוף לארוז את המזוודות, לטוס לטורינו ולייצג את ישראל על הבמה הגדולה.
הדוז פואה שהפך לתקרית דיפלומטית: נועה קירל נגד ממשלת פולין
באירוויזיון 2023 בליברפול, הפופ והפוליטיקה התנגשו בצורה המפתיעה ביותר. אחרי הופעה פנומנלית של נועה קירל עם הלהיט “Unicorn” (בעברית: חד קרן) שהביאה את ישראל למקום השלישי והמכובד, הזמרת זכתה בדוז פואה המנצנץ מצוות השיפוט הפולני. בריאיון לתקשורת הישראלית לאחר הגמר, קירל הנרגשת ציינה כי קבלת הניקוד המקסימלי ממדינה שבה נרצחו בני משפחתה במהלך השואה היא מבחינתה ניצחון אישי ולאומי אדיר.
מה שנאמר כהתבטאות ספונטנית ומרגשת, הפך בן לילה לתקרית דיפלומטית חסרת תקדים. דבריה של קירל התפרשו בפולין כהאשמה בשיתוף פעולה עם הנאצים, ועוררו זעם רב בקרב פוליטיקאים מקומיים. סגן שר החוץ הפולני דאז מיהר לגנות את הדברים, דרש התנצלות פומבית ממדינת ישראל, ואף הזמין את קירל ל”סיור לימודי” במדינה כדי להבין שפולין הייתה קורבן. מה שהתחיל כחגיגת פופ צבעונית, הסתיים בבחירת מילים שגויה שהובילה לכותרות ראשיות במהדורות החדשות של שתי המדינות.
הוריקן במאלמו: המסע הבלתי אפשרי של עדן גולן
שנת 2024 תיזכר לנצח כאחת המערכות המתוחות והמורכבות 
ביותר בתולדות המשלחת הישראלית. בצל המלחמה, תאגיד השידור בחר לשלוח לתחרות במאלמו, שוודיה את השיר “October Rain“, אך איגוד השידור האירופי (EBU) הטיל וטו ופסל את השיר בטענה כי הוא מכיל מסרים פוליטיים מובהקים על המצב בישראל. לאחר מאבק עיקש שבו התאגיד סירב לשנות אפילו מילה אחת ואף שקל לפרוש מהתחרות, נדרשה התערבות אישית וחריגה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקרא לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי להבטיח שקולה של ישראל יישמע על הבמה הגדולה בעולם. לבסוף, השיר שוכתב ל-“Hurricane” (בעברית: הוריקן) שכולנו מכירים, אך הדרמה האמיתית חיכתה לעדן גולן בתחרות עצמה במאלמו.
העיר השוודית הפכה למוקד של הפגנות ענק אנטי-ישראליות, וגולן נאלצה להתנייד תחת אבטחת שב”כ ברמת איום של ראש ממשלה, כשהיא מסתגרת בחדר המלון, ואף תיעדה את עצמה יוצאת מחדרה כשהיא מחופשת. בתוך הארנה, מול קריאות בוז מחרישות אוזניים וחרמות גלויים מצד משלחות אחרות מאחורי הקלעים, גולן סיפקה ביצוע מצמרר ומדויק שהוביל את ישראל למקום החמישי והמכובד, לא מעט בזכות חיבוק אדיר והיסטורי מהקהל האירופאי בהצבעותיו.
מרד היוצרים: כשהשיר הישראלי כמעט הגיע לבג”ץ במקום לבאזל
שנת 2025 הוכיחה שהסערות הגדולות ביותר של המשלחת הישראלית יכולות להתפוצץ דווקא בבית, עוד לפני שהמזוודות נארזו. מיד לאחר בחירתה של יובל רפאל לייצג את ישראל, נחשף כי השיר הנבחר, “New Day Will Rise” (בעברית: “יום חדש יזרח”), נכתב על ידי קרן פלס, שמשמשת כשופטת ב”הכוכב הבא”, הפורמט לבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון ומי שהייתה חתומה גם על השיר מהשנה הקודמת. הפיצוץ האמיתי אירע כשהתגלה שפלס שלחה לוועדה סקיצה המוקלטת בקולה שלה, ובכך הסירה את מעטה האנונימיות שאמור להיות תנאי סף קריטי בהליך הבחירה.
החשיפה המרעישה הציתה “מרד יוצרים” חסר תקדים בשוק המוזיקה המקומי: עשרות פזמונאים מובילים האשימו את תאגיד השידור ב”קומבינה” ואף איימו בעתירה לבג”ץ שעלולה הייתה להקפיא את כל תהליך ההפקה ולעצור את הטיסה לשוויץ. למרות המאבק הנוקשה, המשבר נפתר ויובל רפאל המריאה לבסוף לבאזל, שם רשמה הישג בלתי נשכח כשסיימה במקום השני בגמר הגדול. בעקבות הסערה, תאגיד השידור נאלץ לבצע מהפכה בתקנון לקראת אירוויזיון 2026: נקבעו כללים נוקשים המבטיחים אנונימיות מוחלטת, שכוללים איסור על יוצרים לבצע את הסקיצות בעצמם וחובה להשתמש בזמרי אולפן אנונימיים או בכלי בינה מלאכותית (AI) כדי למנוע כל זיהוי מוקדם של היוצרים, אחרת שירם ייפסל.
הנציגים שלנו אולי מתחלפים לאורך השנים, השירים משתדרגים והבמות הופכות למשוכללות יותר, אבל דבר אחד בטוח: ההשתתפות של ישראל תמיד הייתה ותישאר רכבת הרים שלא נגמרת. הדרמות סביב המשלחות שלנו, מהאיומים הביטחוניים ועד לתקריות הדיפלומטיות והסערות מבית, הן אלו שהופכות את התחרות עבורנו להרבה יותר מסתם מופע מוזיקלי – אלא למותחן פסיכולוגי ופוליטי של ממש.
בפרק הבא והאחרון בסדרה, שיחתום את הספיישל הישראלי שלנו רגע לפני יום העצמאות, הדרמה משנה כיוון: נפתח את התיקים הקלילים והמצחיקים ביותר של ישראל לאורך השנים בקדמים ובתחרות. מרגעי הקאלט ההיסטוריים, דרך הפדיחות הקטנות על הבמה ועד למילים שאירופה מעולם לא הבינה – כל הרגעים שאנחנו פשוט אוהבים להיזכר בהם עם חיוך.
איזו דרמה ישראלית הכי זכורה לכם והשאירה אתכם עם דופק מואץ מול המסך? האם יש שערוריה ישראלית נוספת ששכחנו להכניס לתיק? ספרו לנו בתגובות למטה!
לכתבות קודמות בסדרת ״יורודרמה – 70 שנות אירוויזיון״:
פרק 1: לא רק פוליטיקה: הסודות המלוכלכים מהשנים הראשונות של האירוויזיון
פרק 3:
הסיוט של המאבטחים: כשבמת האירוויזיון נפרצה בשידור חיפרק 4:
“אפס נקודות”, חרמות וזיופים: הרגעים שההפקה של האירוויזיון ניסתה להסתירפרק 5:
מהתקף לב ועד שעמום מוחלט: רכבת ההרים של לוח התוצאות באירוויזיוןאירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 17 באפריל 2026 12:20 על ידי רועי בן חור
הייתם צריכים להכניס את הרגע שמיכאל בן דוד פרץ לשידור והפריע למנחים ונישק את אחד מהם בלחי. מביך