מניצחון דרמטי על חודה של נקודה ועד למהפך הצבעות הקהל שטרף את הקלפים ברגע האחרון: פתחנו את “תיק התוצאות” עם הרגעים הבלתי נשכחים. מהקרב המשולש של דנה אינטרנשיונל ועד לתיקו ששיגע את אירופה.
לפני 70 שנה, באולם קזינו קטן בלוגאנו שבשווייץ, שבע מדינות בלבד התכנסו לתחרות שירים צנועה. בלי מפלצות מפינלנד, בלי מכונות רוח, ובלי גביעי זכוכית שמתנפצים בשידור חי. 7 עשורים אחרי, האירוויזיון הוא כבר מזמן לא רק תחרות שירים – הוא תופעת הפופ והתרבות הגדולה בעולם. לרגל חגיגות ה-70 לתחרות, סדרת “תיקי יורודרמה” של חברי מערכת EuroMix רועי בן חור, טליה רביב ואוסקר דיפנטל ממשיכה במסע אל תוך הארכיון.
בכל פרק אנחנו פותחים תיק אחר וחוזרים לרגעים שעיצבו את היסטוריית האירוויזיון. אחרי שבפרק הקודם בדקנו מה היו הדרמות בשלב חלוקת הניקוד, הפעם אנחנו עוברים לחלק המותח שמשאיר אותנו ערים עד שתיים בלילה עם דופק מואץ: שלב התוצאות. מה שאמור להיות רגע השיא של הערב, הופך תחת לחץ של שידור חי עבור 200 מיליון צופים לרכבת הרים פסיכולוגית. פתחנו את “תיק התוצאות” וחזרנו אל הדרמות שגרמו לנו להתכווץ בכיסא ולצרוח על המסך. מהקרבות הצמודים שהוכרעו ממש במדינה האחרונה ועד לרגע שבו היה צריך להפעיל את שלב שובר השיוויון. התרווחו לכם בגרין רום, אנחנו מתחילים.
שתיקה במקדוניה, מהפך בברמינגהאם: הלילה שבו דנה אינטרנשיונל הפכה לדיווה של אירופה
אי אפשר לדבר על דרמות בהצבעה בלי להתחיל מהרגע שבו ישראל עשתה היסטוריה: מדינה שלמה, וקהילה ענקית ברחבי העולם, עצרו את נשימתן באירוויזיון 1998 בברמינגהאם, בריטניה. רגע חשיפת התוצאות בשנה זו ייזכר לעד כאחת המותחים בתולדות התחרות, וגם כאבן דרך היסטורית: אחרי פיילוט קטן שנה קודם לכן, 1998 הייתה השנה הראשונה שבה אירופה עברה להצבעת הקהל בבית באופן מסיבי. הניקוד של כמעט כל המדינות נקבע ב-100% על ידי הקהל, למעט שלוש מדינות נטולות תשתית טלפונית אשר הורשו להשתמש בשופטים. לוח התוצאות, שהיה עכשיו בידיים של הצופים, הפך לקרב משולש ואכזרי.
המאבק התנהל בין דנה אינטרנשיונל, נציגת ישראל, עם “דיווה“, קיארה (Chiara) ממלטה, ואימאני (Imaani) מבריטניה המארחת. הלוח התהפך פעם אחר פעם, עד שהגענו למדינה האחרונה בהחלט – מקדוניה הצפונית. לפני הקראת הניקוד של המדינה, מלטה וישראל היו צמודות בפסגה עם תיקו של 166 נקודות. כל מה שקיארה הייתה צריכה זה כמה נקודות בודדות כדי לסגור את הסיפור ולהעניק למלטה את זכייתה הראשונה, אך דוברת מקדוניה הצפונית הקריאה את הניקוד והשאירה את מלטה עם אפס נקודות. שניות לאחר מכן, הוענקו 8 נקודות לישראל, שהקפיצו את דנה למקום הראשון עם 174 נקודות והבטיחו את הניצחון הרשמי. המתח באולם היה בלתי נסבל, בעוד שברגע שנודע כי ישראל היא הזוכה, דנה, כיאה לדיווה אמיתית, בכלל רצה אל מאחורי הקלעים כדי להחליף לשמלת הנוצות האייקונית של ז’אן פול גוטייה (Jean-Paul Gaultier) לקראת הופעת הניצחון!
הדרמה של ריגה: התיקו המשולש שעצר את אירופה
שנת 1998 ממש לא הייתה השנה היחידה עם תיקו משולש מותח, והמקרה חזר על עצמו כחמש שנים לאחר מכן, באירוויזיון 2003. התחרות שנערכה בבירת לטביה, ריגה, סיפקה את אחד מקרבות הצמרת המטורפים והצמודים ביותר שידעה התחרות מעודה – דרמה משולשת ועוצרת נשימה שהוכרעה ממש בשניות האחרונות. המאבק על הניצחון התנהל בין סרטאב ארנר (Sertab Erener) מטורקיה עם הלהיט “Everyway That I Can” (בעברית: “בכל דרך שאני יכולה”), להקת אורבן טראד (Urban Trad) מבלגיה ששרה את “Sanomi” (בעברית: “הודעה”) בשפה מומצאת לחלוטין, וצמד הפופ הרוסי הבינלאומי ט.א.ט.ו. (t.A.T.u.) עם השיר “Ne Ver’, Ne Boysia” (בעברית: “אל תאמין, אל תפחד”).
לוח התוצאות התהפך מצד לצד לאורך כל הערב, ורגע לפני שסלובניה, המדינה האחרונה בהחלט חשפה את הניקוד שלה, הדרמה הגיעה לשיא חסר תקדים כשכל אחת משלוש המדינות יכלה עדיין לזכות: בלגיה הובילה עם 162 נקודות, טורקיה מייד אחריה עם 157, ורוסיה ארבה מאחור עם 152. כשהדובר הסלובני החל לחלק את הנקודות, אירופה כולה עצרה את נשימתה: סלובניה העניקה 3 נקודות קריטיות לבלגיה, הקפיצה את רוסיה עם 12 נקודות, אבל ה-10 נקודות שניתנו לטורקיה היו בדיוק מה שסרטאב ארנר הייתה צריכה כדי לעקוף את כולם.
כך, באקורד סיום קולנועי שמעלה את הדופק, טורקיה קטפה את ניצחונה היחיד בהיסטוריה עם 167 נקודות, כאשר בלגיה הסתפקה במקום השני והכואב עם 165 נקודות, ורוסיה סגרה את השלישייה עם 164 נקודות, פער מינימלי ואכזרי של שלוש נקודות בלבד בין המקום הראשון לשלישי. הרגע הזה נחשב עד היום כסיום הצמוד והמותח ביותר לשלוש מדינות במקביל.
על חודה של נקודה: סיפורה של ההצבעה המותחת ביותר בתולדות האירוויזיון
אירוויזיון 1988 בדבלין שבאירלנד סיפק את אחת הדרמות הגדולות בתולדות התחרות, כשהעמיד ראש בראש את הזמר הבריטי המנוסה סקוט פיצג’רלד (Scott Fitzgerald) מול כוכבת הענק סלין דיון (Céline Dion), שבאותה תקופה נחשבה לצעירה קנדית אלמונית בת 20 שייצגה את שוויץ.
לאורך כמעט כל שלב ההצבעות נראה היה שבריטניה צפויה לנצח כפיצג’רלד הוביל בבטחה עם השיר “Go” (בעברית: “לך”), כאשר הפער בין שתי המדינות עמד על 136 נקודות לבריטניה, מול 131 לשוויץ. אבל אז הגיע תורה של המדינה האחרונה לחשוף את חלוקת הניקוד – יוגוסלביה. המתח באולם הגיע לנקודת רתיחה כשיוגוסלביה החלה להקריא את הציונים שלה, והדרמה הגיעה לשיאה כשהיא העניקה 6 נקודות לשוויץ עם השיר “Ne partez pas sans moi” (בעברית: “אל תעזוב בלעדיי”), מה שהעלה את סלין דיון למקום הראשון בהפרש זעום של נקודה אחת בלבד.
לבריטניה עדיין נותר סיכוי לזכות אם הייתה מקבלת אפילו נקודה אחת מתוך הציונים הגבוהים שנותרו, והמצלמות באולם התמקדו בפניו המכווצות ממתח של פיצג’רלד אל מול דיון ההמומה, אך הדוברת היוגוסלבית חילקה באדישות את הנקודות הבאות להולנד, גרמניה ונורווגיה, כשלבסוף יוגוסלביה הנחיתה את המכה האחרונה והעניקה את 12 הנקודות שלה לצרפת. היא איפסה לחלוטין את בריטניה, ובכך חתמה את הניצחון השוויצרי הדרמטי ביותר אי פעם על חודו של נקודה, והעניקה לעולם את רגע הפריצה ההיסטורי שהזניק את סלין דיון להפוך לאחת הדיוות המצליחות בכל הזמנים, בעוד הבריטים שכבר קיררו את השמפניות נותרו המומים ושבורי לב.
שובר השוויון שקרע את אירופה – חוקי המתמטיקה של רומא
אם חשבתם שפער של נקודה בודדת הוא מותח, מה תגידו על תיקו מוחלט? אירוויזיון 1991 ברומא זכור גם ככה כאחד האירועים הכי כאוטיים בהיסטוריה, הרבה בזכות ההנחיה המבולגנת והבלתי נשכחת של טוטו קוטוניו (Toto Cutugno), אבל מערכת ההצבעה שלו היא חומר לסרטי מתח. הקרב המרכזי היה בין קרולה (Carola) משוודיה, שהביאה את סערת הפופ האנרגטית “Fångad av en stormvind” (בעברית: “נתפס על ידי רוח סערה”), לבין אמינה (Amina) מצרפת עם השיר האתני והמהפנט “C’est le dernier qui a parlé qui a raison” (בעברית: “האחרון שמדבר צודק”), למרות שעד סופה של חלוקת הנקודות, אורנה ומשה דץ שלנו היו בתוך זירת הקרב, אך לבסוף סיימו ממש מאחור, במקום השלישי המכובד.
בתום הקראת כל הנקודות, אירופה נכנסה להלם: שוודיה וצרפת סיימו שתיהן במקום הראשון עם 146 נקודות לכל מדינה! בזמן שהמנחים האיטלקים איבדו שליטה ולא ממש הבינו מה הפרוטוקול, מי שלקח פיקוד היה המפקח האגדי של איגוד השידור האירופי (EBU), פרנק נף (Frank Naef). אחרי תקרית ארבע הזוכות ב-1969, מארגני התחרות הפיקו לקחים, וחוק “שובר השוויון” נכנס מיד לפעולה. נף הכריז בשידור את מה שהמחשבים שלו כבר ידעו: גם בספירת הדוז פואה יש תיקו – כל אחת מהן קיבלה את 12 הנקודות הנוצצות בדיוק ארבע פעמים. מבלי לבזבז זמן על בניית מתח, נף ירד מיד לשלב הבא בתקנון, ספירת ה”10 נקודות”, וירה את התוצאה הסופית: לקרולה השוודית היו חמש עשיריות, בעוד שלאמינה רק שתיים. בעקבות כך, שוודיה הוכתרה כמנצחת תוך שניות של כאוס מוחלט, וצרפת נשארה עם לב שבור ושיעור כואב מאוד במתמטיקה מול עשרות מיליוני צופים.
הדרמה של ירושלים: ספרד מכריעה את הקרב
אירוויזיון 1979 בירושלים סיפק את אחד מרגעי השיא הזכורים בתולדות התחרות – הלילה שבו משמעות הביטוי “המדינה האחרונה” קיבלה ממד היסטורי. ישראל אירחה את האירוויזיון אחרי הניצחון של יזהר כהן בשנה קודם, ועל הבמה עמדו גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם “הללויה”. לאורך שלב הניקוד, לוח התוצאות הציג קרב צמוד ועיקש בין המדינות. ההובלה עברה מצד לצד, והפער בין המדינות נותר זעיר עד לשניות האחרונות ממש.
בשיא המתח, נותרה מדינה אחת בלבד להצביע: ספרד, שבאותה שנה ייצגה אותה בטי מיסייגו (Betty Missiego), עם “Su Canción” (בעברית: ״השיר שלך״). ספרד הייתה המדינה האחרונה להעניק את הניקוד שלה, וגם זו שהובילה בפסגה ביתרון של נקודה אחת בלבד על ישראל עם 116 לעומת 115 נקודות, רגע לפני שהחלה להקריא את תוצאותיה.
האולם בירושלים היה שקט בצורה חריגה, טעון ומלא עצבים, כשכולם הבינו שההכרעה נמצאת כעת בידיים של המתחרה הישירה על הניצחון. הדובר הספרדי החל להקריא את הניקוד, וככל שהנקודות חולקו למדינות אחרות, המתח באולם הלך וגבר. ואז זה קרה: ישראל קיבלה 10 נקודות, ולוח התוצאות התהפך. האולם געש מהתרגשות, הקהל פרץ בשאגות אדירות, עטרי ולהקת חלב ודבש קמו ממקומם בהלם מוחלט, והמנחים נאלצו לעצור לכמה דקות עד שהרעש שכך וניתן היה להמשיך בהנחיה. ישראל זינקה למקום הראשון עם 125 נקודות, ספרד נותרה מאחור עם 116, והאירוויזיון קיבל את אחד מסיומי ההצבעה הדרמטיים והמפורסמים ביותר בתולדותיו – ניצחון שמוכרע על ידי המדינה היריבה, ברגע האחרון ממש, לעיני הקהל הביתי.
מטקס הכתרה לזירת קרב: המהפכה בהצבעה של האירוויזיון
מנגד להצבעות מורטות העצבים, יש את אותן שנים שבהן הקהל באירופה והשופטים פשוט מסכימים פה אחד מהרגע הראשון, והופכים את לוח התוצאות לטקס הכתרה נטול אדרנלין. זה התחיל ב-1997, כשהלהקה קתרינה והגלים (Katrina and the Waves) מבריטניה קבעה שיא מטורף של 227 נקודות עם “Love Shine a Light” (בעברית: אהבה האירי אור) והשאירה את שאר אירופה להילחם על פירורים. המגמה הזו הגיעה לשיאים חדשים ב-2009, כשילד הפלא הנורווגי אלכסנדר ריבאק (Alexander Rybak) פשוט ניצח את התחרות עם 387 נקודות ללהיט “Fairytale” (בעברית: אגדה), והוכרז כמנצח כשנותרו עוד לא פחות מ-11 מדינות להצביע! מאז, עד שנת 2016 המנצחים יצרו פערים כל כך אסטרונומיים על בסיס כמעט קבוע, שהמנחים הכריזו על הניצחון שלהן זמן רב לפני הפנייה למדינה האחרונה ושלחו אותנו לישון מוקדם.
בדיוק בגלל המקרים האלה, שבהם הזוכה היה ברור חצי שעה לפני סוף השידור והמתח פשוט התאדה מהאולם, איגוד השידור האירופי החליט לשבור את הכלים. החל מ-2016, שיטת הקראת הניקוד שונתה לחלוטין: קודם חושפים את לוח תוצאות השופטים, ורק בסוף מוסיפים את הצבעות הקהל בבית (טלווטינג) כמקשה אחת, מהמקום האחרון לראשון. השינוי הגאוני והאכזרי הזה נועד בדיוק כדי למנוע את הניצחונות ה”משעממים”, והאמת היא שזה עובד בצורה פנטסטית: מאז 2016 הדרמה והתקפי הלב מובטחים לנו בסלון ממש עד הכרזת המדינה האחרונה בהחלט.
מהפכת הניקוד: הערב שבו הטלווטינג טרף את הקלפים
בזכות שיטה זו, נוצרה אווירה הרבה יותר דרמטית בזמן חשיפת התוצאות, ואי אפשר לדבר על הצבעות דרמטיות באמת בלי להזכיר את הרגע שבו שיטת הניקוד החדשה טרפה את כל הקלפים לעיני הצופים. אירוויזיון 2016 בסטוקהולם היה השנה הראשונה שבה הוצגה שיטת ההצבעה המפוצלת: ניקוד השופטים הוקרא כרגיל מדינה־מדינה, אך ניקוד הקהל (טלווטינג) נשמר לסוף והוצג במרוכז, מהלך שיצר מתח חסר תקדים.
על הבמה התנהל קרב משולש בין ג׳מאלה (Jamala) מאוקראינה עם “1944”, דאמי אים (Dami Im) מאוסטרליה עם “Sound of Silence” (בעברית: ״צללי הדממה״), ו־סרגי לזרב (Sergey Lazarev) מרוסיה עם “You Are The Only One” (בעברית: “את היחידה”). בתום הקראת ניקוד השופטים, אוסטרליה הובילה בפסגה, אוקראינה ניצבה במקום השני, ורוסיה רק שלישית.
ואז הגיע שלב חשיפת הצבעות הקהל בבית. האולם בסטוקהולם נכנס למתח מסוג אחר לגמרי, כשכל מדינה קיבלה בבת אחת את סך נקודות הקהל שלה. רוסיה קיבלה לא פחות מ־361 נקודות מהקהל וזינקה בבת אחת לפסגה, מה שנראה כמו ניצחון בטוח, אלא שאז נותרה אוקראינה: ג’מאלה קיבלה כ-323 נקודות קהל, והתברר שהמהפך הושלם: אוקראינה עקפה את רוסיה ואת אוסטרליה יחדיו וזכתה באירוויזיון עם 534 נקודות בסך הכול. הקהל באולם פרץ בתדהמה, רבים ניסו להבין בזמן אמת כיצד הטבלה התהפכה מול עיניהם, והמנחים נאלצו להסביר מחדש את החישוב כדי לעשות סדר בכאוס. בתוך דקות ספורות, אירוויזיון 2016 נחרט כאחד מרגעי ההכרעה המבלבלים, המותחים והבלתי נשכחים בתולדות התחרות ערב שבו הניצחון הוכרע רק בשניות האחרונות, עם חשיפת קולות הקהל.
שיטות ההצבעה אולי השתנו לאורך 70 שנות קיומה של התחרות, הלוחות האלקטרוניים החליפו את לוחות העץ, והמתמטיקה הפכה למסובכת יותר, אבל דבר אחד בטוח: רגעי המתח של חלוקת ה”דוז פואה” תמיד היו ויישארו הלב הפועם של האירוויזיון. הדרמה של איסוף הנקודות היא זו שהופכת את התחרות להרבה יותר מסתם מופע מוזיקלי, אלא לאירוע ספורטיבי של ממש.
בשני הפרקים הבאים שיחתמו את הסדרה, הדרמה חוזרת הביתה: אנחנו נפתח את התיקים הסודיים והשערוריות הגדולות ביותר של ישראל – מהדרמות בקדמים ועד לבמות הגמר הגדולות באירופה!
איזה מהפך בהצבעה הכי זכור לכם והשאיר אתכם פעורי פה מול המסך? האם יש קרב צמוד אחר ששכחנו להכניס לתיק? ספרו לנו בתגובות למטה!
לכתבות קודמות בסדרת ״יורודרמה – 70 שנות אירוויזיון״:
פרק 1: לא רק פוליטיקה: הסודות המלוכלכים מהשנים הראשונות של האירוויזיון
פרק 2: בין נייר טואלט לקללת מאלמו: הסודות המלוכלכים של גביעי האירוויזיון נחשפים
פרק 3: הסיוט של המאבטחים: כשבמת האירוויזיון נפרצה בשידור חי
פרק 4: “אפס נקודות”, חרמות וזיופים: הרגעים שההפקה של האירוויזיון ניסתה להסתיר
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 10 באפריל 2026 12:08 על ידי רועי בן חור
