מסע אל מאחורי הקלעים של האירוויזיון: מהקומבינה השוויצרית ב-1956 ועד הדיקטטור ששיחד שופטים. הפרק הראשון בסדרת “תיקי יורודרמה”, שתחשוף את הסודות המלוכלכים של התחרות האהובה באירופה.
לפני 70 שנה, באולם קזינו קטן בלוגאנו שבשוויץ, שבע מדינות בלבד התכנסו לתחרות שירים צנועה ששודרה כמעט כולה רק ברדיו. בלי מפלצות מפינלנד, בלי מכונות עשן, ובלי גביעי זכוכית שמתנפצים בשידור חי. 7 עשורים אחרי, האירוויזיון הוא כבר מזמן לא רק תחרות שירים – הוא תופעת הפופ והתרבות הגדולה בעולם. לרגל חגיגות ה-70 לתחרות, חברי מערכת EuroMix רועי בן חור, טליה רביב ואוסקר דיפנטל יצאו למסע אל תוך הארכיון, כדי לספק לכם את כל הפרטים המעניינים של האירוויזיון.
בכל פרק בסדרה נפתח תיק אחר ונחזור לרגעים הכי גדולים, מוזרים ובלתי נשכחים שעיצבו את ההיסטוריה של תחרות המוזיקה הגדולה בעולם. והפעם, נצלול לתוך שנותיה הראשונות של התחרות, על מנת לקבל קצת רקע על הדרמות המלוכלכות של תחילת התחרות אי שם בשנות ה-50 וה-60, ותנו לנו לספר לכם שתהיו מופתעים לגלות שחלק מהמקרים לא כל כך רחוקים מהעידן הנוכחי.
שחיתות מהתו הראשון: הסוד מאחורי הניצחון הביתי ב-1956
חשבתם שהדרמות סביב הצבעות השופטים והקהל התחילו רק אחרי שישראל כיכבה בהצבעות הקהל? תחשבו שוב. מתברר שהקומבינות התחילו הרבה לפנינו:
השנה היא 1956, העולם בהחלמה ממלחמת העולם השנייה, ולפתע מספר חברים באיגוד השידור האירופי (EBU) יוצאים בהצעה חדשנית: הקמת תחרות מוזיקה בין מדינות אירופה, מתוך רצון ליצור גשר תרבותי ברחבי היבשת. כבר באותה השנה, בתאריך ה-24 במאי 1956, התחרות יצאה לדרך לראשונה, עם כשבע מדינות משתתפות בלבד.
התחרות הראשונה נערכה בעיר לוגאנו שבשוויץ, וב”מקרה”, המדינה שזכתה באותה שנה הייתה שוויץ עם נציגתם ליס אסיה (Lys Assia). נשמע כמו צירוף מקרים מוחלט נכון? אז מסתבר שממש לא: בשנה הראשונה של התחרות, המנצח נקבע על ידי צוות שיפוט של המדינות המשתתפות, כאשר לכל מדינה התאפשר לשלוח כשני שופטים. לרוע המזל, לוקסמבורג, אשר השתתפה באותה השנה, לא יכלה לעמוד בעלויות הנסיעה עבור השופטים, ולכן איגוד השידור האירופי אישר למדינה המארחת שוויץ להוסיף שני שופטים “מטעם לוקסמבורג”.
רבים לא יכלו להישאר אדישים למקרה, שגרם לתהיות רבות האם התחרות בכלל הייתה הוגנת. באותה השנה, ההצבעה הייתה חסויה והתוצאות לא פורסמו מעולם, אך השמועות מספרות כי הזכייה הייתה לגמרי פוליטית ומושחתת עקב השופטים השוויצרים, אשר הצביעו עבור עצמם, ואף דאגו ששאר השירים שהיוו עבורם איום יקבלו ניקוד נמוך במיוחד.
חיוכים למצלמה, צרחות מאחורי הקלעים: הזוג המלכותי שסירב לדבר
מתברר כי בעשורים הראשונים לתחרות הבריטים לקחו את האירוויזיון קצת יותר מדי ברצינות, וב-1959 הדרמה שלהם מאחורי הקלעים הגיעה לשיאה. בשנה זו, בריטניה שלחה לתחרות את הצמד פרל קאר וטדי ג’ונסון (Pearl Carr & Teddy Johnson), שהיו אמורים להמיס את הלבבות של אירופה עם השיר החמוד שלהם “Sing, Little Birdie“.
על הנייר, זה היה הליהוק המושלם – זוג הרמוני ששר יחד בתיאום מושלם. אבל במציאות? זוג היונים האלה כמעט מרטו אחד לשנייה את הנוצות: במהלך החזרות לתחרות, פרל וטדי רבו כל כך חזק, עד שפשוט סירבו להחליף מילה זה עם זה, הנתק היה מוחלט. למרות זאת, ברגע האמת בשידור חי, המקצוענות הבריטית הקרירה (או אולי הפחד מרשת הטלוויזיה הבריטית ה-BBC) עשתה את שלה: ברגע שהמצלמות נדלקו, השניים חייכו מאוזן לאוזן, פצחו בדואט, החזיקו ידיים וזייפו כימיה מטורפת כאילו הם הזוג הכי מאוהב בעולם.
ומה קרה לאחר מחיאות הכפיים? שנייה אחרי שהמצלמה כבתה והצמד ירד מהבמה, ההצגה נגמרה. הם צעדו לחדרי הלבשה נפרדים, טרקו את הדלתות ולא דיברו אחד עם השנייה במשך שבועיים שלמים. הם אולי סיימו במקום השני והמכובד באותו ערב, אבל בפרס על המשחק האמין ביותר על הבמה – הם ללא ספק כבשו את המקום הראשון.
הדיווה האיטלקית שהשתוללה: אפס נקודות של אגו
קופצים קצת קדימה ל-1966. איטליה בוחרת לשלוח בפעם השלישית לאירוויזיון את כוכב הענק דומניקו מודוניו (Domenico Modugno), שבאותה תקופה נחשב לזמר המפורסם ביותר באירופה, שמחזיק בשני פרסי גראמי על הלהיט מאירוויזיון 1958 “Nel blu dipinto di blu” (בעברית: “כחול צבוע בכחול”), שאולי מוכר לכם בתור “Volare” (בעברית: “לעוף”).
הזמר נשלח לאירוויזיון 1966 שנערך בלוקסמבורג עם השיר “Dio, come ti amo” (בעברית: “כמה אני אוהב אותך”) במטרה להשיג סוף סוף את הניצחון, אך לבסוף התגלה שהפעם השלישית לא כרוכה בגלידה, ושהאהבה היחידה בחדר הייתה של הזמר לעצמו. במהלך החזרות להופעה הגדולה, מודוניו לא היה מרוצה מהעיבוד של התזמורת, ובמקום לנהל שיחה בנועם, הוא פשוט הפסיק את הנגינה, ופצח בצווחות שמכריזות כי “התזמורת ‘נוראית’ ולא יודעת לנגן את המוזיקה שלו”. החגיגה ממש לא הסתיימה כאן: דומניקו היה כה זועם, שאיים לעזוב את התחרות ולחזור לאיטליה אם לא יתנו לו להביא נגנים משלו או לשנות את הכללים. מפיקי התחרות היו בלחץ היסטרי מכך שהכוכב הכי גדול של התחרות מאיים להבריז בשידור חי.
מפיקי התחרות היו בלחץ היסטרי מכך שהכוכב הכי גדול של התחרות מאיים להבריז בשידור חי, והחליטו לעבור על חוקי התחרות בחריגות, ולאפשר לו להופיע עם הרכב נגנים משלו, מה שהיה אסור לחלוטין באותה תקופה. לבסוף הזמר עלה לבמה, אך הוא היה נראה עצבני ומרוחק.
שאר המשלחות רתחו מזעם על המקרה, וראו במעשה אפליה ופרוטקציה של מודוניו רק בגלל שמו. למרות השם הגדול של הזמר, ככל הנראה הקארמה רדפה אותו והייתה חייבת להעניש אותו בהתאם: בלוח התוצאות הסופי של האירוויזיון של אותה השנה, איטליה דורגה במקום האחרון עם אפס עגול. עבור אמן שנמצא כל כך גבוה בתעשייה כמו מודוניו, זה נחשב לאחד העלבונות הגדולות בתולדות המשלחת האיטלקית, שלימדה לקח מאוד גדול לא לתת לאגו להשתלט.
ניצחון בהזמנה: כיצד הדיקטטורה הספרדית הנדסה ניצחון באירוויזיון
אולי חשבתם שכאן הדרמה הסתיימה, אבל לא: כשנתיים לאחר מכן, ב-1968, בריטניה שלחה את אגדת הפופ שלה, קליף ריצ’רד (Cliff Richard), עם הלהיט ההיסטרי “Congratulations“. זה היה אמור להיות ניצחון קל בהליכה, כזה שכל אירופה כבר התכוננה אליו. אבל אז, ברגע האמת, בריטניה הפסידה לספרד, בהפרש זעום ומעצבן של נקודה אחת בלבד. נשמע כמו סתם חוסר מזל? אז זהו, שגם הפעם מסתבר שממש לא.
עשורים לאחר מכן, תחקירים בספרד חשפו סוד אפל: הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו (Francisco Franco) לא התכוון להשאיר שום דבר ליד המקרה. במטרה נואשת לשפר את תדמיתה של ספרד בעולם ולהציג אותה כמדינה פתוחה ואירופאית, נשלחו נציגים מטעם השלטון לרחבי אירופה. המטרה שלהם? “לשכנע” (שזה ביטוי מכובס ל”לשחד”) את שופטי התחרות במדינות השונות כדי שיצביעו לשיר הספרדי, “La, la, la” בביצוע הזמרת מאסייל (Massiel).
הקומבינה, כך נראה, עבדה, וספרד קטפה את הגביע. ומה לגבי קליף ריצ’רד? שנים אחר כך, כשהתחקירים יצאו לאור, הוא לא הסתיר את התסכול ואמר בראיון: “חייתי כל חיי בתחושה שספרד גנבה לי את הגביע”. ואתם חשבתם שהיום אנחנו לוקחים את ההצבעות קשה.
4 מנצחות, גביע אחד ובלגן אטומי: הלילה שבו התחרות כמעט קרסה
על הפעם שהיו ארבע זוכות באירוויזיון בשנת 1969 בטוח שמעתם מתישהו, אבל האם אי פעם תהיתם מה קרה ברגע האמת בשידור חי כשלוח התוצאות הראה תמונה בלתי נתפסת שכזאת?
לאיגוד השידור האירופי (EBU) לא היה חוק מוגדר למקרה של שובר שוויון, ומפה אתם יכולים לנחש שהתוצאה הייתה פאניקה מוחלטת. בהיעדר תוכנית גיבוי, ההפקה הכריזה על ספרד, בריטניה, הולנד וצרפת כמנצחות בבת אחת, אבל כאן התחילה קומדיה של טעויות: המארחים הכינו מראש רק סט פרסים אחד שכלל מדליה לזמר, למלחין ולכותב של שיר אחד בלבד. הטקס הסתיים בכאוס מוחלט, כשהמנחה, לאוריטה ולנסואלה (Laurita Valenzuela), עמדה חסרת אונים מול המצלמות. הפתרון המאולתר של ההפקה היה לחלק את המדליות של היוצרים בין הזמרות הזוכות – ביניהן לולו (Lulu) הבריטית ופרידה בוקארה (Frida Boccara) הצרפתייה, רק כדי שלכולן יהיה משהו להחזיק ביד לצילומי העיתונות. שאר הפרסים והמדליות שחסרו למשלחות נשלחו אליהן בדואר שבועות ארוכים לאחר מכן.
וכאן זה ממש לא מסתיים, והבלגן הזה לא עבר בשקט. המדינות הסקנדינביות נורווגיה, שוודיה ופינלנד חברו לפורטוגל, והודיעו יחדיו על חרם רשמי ופרישה מהתחרות של שנת 1970 במחאה על החובבנות והפאשלה הרצינית בשידור חי. בעקבות המרד, איגוד השידור האירופי נאלץ להמציא מחדש את החוקים, וכך נולד חוק שובר השוויון שאנחנו מכירים היום. אז בפעם הבאה שמדינה מפסידה בגלל מספר נמוך יותר של “דוז פואה”, תדעו את מי להאשים.
האגו של הדיוות, השוחד המאורגן והפדיחות בשידור חי הם לא תקלה במערכת, הם ה-DNA האמיתי של האירוויזיון עוד מיום היווסדו. מי שחשב שמדובר רק בתחרות שירים תמימה, קיבל שיעור מאלף באיך הופכים מוזיקה לדרמה פוליטית ואישית חוצת יבשות.
המסע שלנו אל מאחורי הקלעים רק מתחיל. בפרק הבא של “תיקי יורודרמה”, נצלול אל אחד הנושאים המעניינים ביותר בתולדות התחרות: “הגביעים המקוללים”. נחשוף את שרשרת האירועים הביזאריים והמזל הרע שרדפו את הזוכים הגדולים מרגע הנפת הגביע ועד היום שאחרי. יש לכם למה לחכות!
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 19 במרץ 2026 11:11 על ידי רועי בן חור
לגבי תחרות 1956 אף אחד באמת לא יודע מה היה שם כי הכל היה חסוי ואין כל עדויות. אפשר לשער, אבל אי אפשר לקבוע בוודאות.
מצד שני, לא הזכרתם את תחרות 1963 כאשר נורבגיה שינתה את הצבעתה החוזרת, ובכך שווייץ (ואסתר עופרים, שייצגה אותה) הפסידו את הניצחון שהיה צפוי לולא השינוי בהצבעה את נורבגיה.