משלב חלוקת הנקודות המותח ועד לקריסת מערכות מוחלטת בשידור חי: פתחנו את “תיק הניקוד” עם הרגעים הבלתי נשכחים, מההעלבה הבריטית ועד החרם נגד ישראל בחזרות
לפני 70 שנה, באולם קזינו קטן בלוגאנו שבשווייץ, שבע מדינות בלבד התכנסו לתחרות שירים צנועה. בלי מפלצות מפינלנד, בלי מכונות רוח, ובלי גביעי זכוכית שמתנפצים בשידור חי. 7 עשורים אחרי, האירוויזיון הוא כבר מזמן לא רק תחרות שירים – הוא תופעת הפופ והתרבות הגדולה בעולם. לרגל חגיגות ה-70 לתחרות, סדרת “תיקי יורודרמה” של חברי מערכת EuroMix רועי בן חור, טליה רביב ואוסקר דיפנטל ממשיכה במסע אל תוך הארכיון.
בכל פרק אנחנו פותחים תיק אחר וחוזרים לרגעים שעיצבו את היסטוריית האירוויזיון. אחרי שבפרק הקודם גילינו מה קורה כשהבמה המאובטחת בעולם נפרצת “תיק הפולשים והמחאות“, הפעם אנחנו עוברים לסיוט מסוג אחר: שלב חלוקת הניקוד. מה שאמור להיות החלק המותח והרשמי ביותר, הופך תחת לחץ של שידור חי ל-200 מיליון צופים לכאוס טלוויזיוני שכולל קשיי שפה, טכנולוגיה קורסת ומגישים שמנסים לגנוב את ההצגה. פתחנו את “תיק הניקוד” כדי להיזכר בפאדיחות שגרמו לנו להתכווץ בכיסא ולבדוק מה קורה כשהתחרות פוגשת שופטים רמאים, תקלות טכניות, העלבות בריטיות עסיסיות ופוליטיקה זולה. מהמנחים חסרי הסבלנות ועד למקהלות הבוז למפקח התחרות – הכינו את לוח התוצאות, אנחנו מתחילים.
כשהפוליטיקה גונבת את ההצגה
איגוד השידור האירופי אוהב לחזור כמו מנטרה על המשפט “האירוויזיון הוא לא אירוע פוליטי”, אבל כל מי שצופה בשלב חלוקת הנקודות יודע שמדובר בבדיחה הכי טובה של הערב. ברגע שמפת אירופה נדלקת על המסך, המוזיקה זזה הצידה ומפנה מקום לסכסוכים היסטוריים, בריתות אזוריות, ומחאות בזמן אמת. מאז ומתמיד, מגישי הנקודות והקהל באולם ניצלו את עשרות השניות שלהם באוויר כדי להעביר מסרים דיפלומטיים עוקצניים, או סתם כדי לעשות דווקא למדינה השכנה. הנה כמה מהרגעים שבהם הפוליטיקה התפוצצה להפקה בפנים.
שוודיה 2024: מקהלת הבוז נגד המפקח: איך אפשר לדבר על דרמות ניקוד מבלי הזיכרון הטרי ממאלמו, שוודיה. זוכרים את ההדחה הדרמטית של נציג הולנד יוסט קליין (Joost Klein) מהתחרות רגע לפני גמר אירוויזיון 2024? וגם את המתיחות סביב השתתפות ישראל בצל המלחמה? אז בעקבותן הקהל באולם ובבית החליט להפוך את מפקח התחרות, מרטין אוסטרדהל (Martin Österdhal), לאויב הציבור מספר אחת. בכל פעם שהוא פתח את הפה כדי לאשר את הניקוד, הוא חטף קריאות בוז מחרישות אוזניים ברמה שמעולם לא נשמעה באירוויזיון. אוסטרדהל המושפל המשיך כרגיל למרות ההבכה, אך שנה לאחר המקרה, הוא כבר לא נשאר בתפקיד והתרחק מעט מאור הזרקורים. צירוף מקרים, או שהבושה עשתה את שלה?
הדרמה בחזרת השופטים (2024): הדוברת שסירבה להגיד “ישראל”: מסתבר שהכאוס של מאלמו לא נגמר רק בשידור החי, ובמהלך חזרת השופטים, שבה מוקרא ניקוד מזויף כדי לתרגל את המצלמות והגרפיקה, הוגרלה דוברת הניקוד של פינלנד להעניק את הדוז פואה המדומה לישראל. הכל הלך כמתכונן, עד שלפתע, במפגן של חוסר מקצועיות, היא פשוט סירבה להוציא מפיה את המילה “ישראל”, ובמקום העניקה את 12 הנקודות של המדינה לאירלנד. המנחה פטרה מיידה (Petra Mede) הובכה מהסיטואציה וניסתה לבקש מהדוברת הפינית “להקריא את התוצאות שוב”, אך היא שוב סירבה ואמרה אירלנד! לבסוף מי שהכריז על הדוז פואה המדומה מצד פינלנד היה בכלל מפקח האירוויזיון מרטין אוסטרדהל.
טכנולוגיית “השתקת הבוז”: בחלוקת הנקודות בגמר אירוויזיון 2015 בווינה, כל פעם שהנציגה הרוסיה, פולינה גאגארינה (Polina Gagarina) קיבלה 12 נקודות, הקהל בווינה הקהל שרק בוז צורם בעקבות הפלישה הרוסית לחצי האי קרים בשנה קודם לכן, אף על פי שהזמרת הכריזה קצת לפני התחרות שהיא א-פוליטית. המצב יצא כל כך משליטה, שההפקה המפוחדת נאלצה להפעיל בזמן אמת מערכת סאונד מיוחדת הנקראת “טכנולוגיית אנטי-בוז” שהלבישה מחיאות כפיים מזויפות על הסאונד באולם כדי למנוע תקרית דיפלומטית בשידור.
בית הספר להנחיה של פטרה מיידה
להנחות את שלב הניקוד זו משימה שדורשת עצבי ברזל. תמיד יש איחור בשידור, דוברים שלא מבינים אנגלית, ותקלות טכניות רבות על ימין ועל שמאל. בעוד שרוב המנחים מנסים לשמור על חיוך פלסטיק מנומס לא משנה מה קורה, המנחה השוודית האגדית פטרה מיידה (Petra Mede), אשר הנחתה את האירוויזיון בשנים 2013, 2016, ו-2024, בחרה להביא למסך גישה אחרת לחלוטין: ציניות שוודית טהורה, ואפס סבלנות לשטויות. פטרה הפכה את האינטראקציה עם מגישי הניקוד לאומנות של ממש, והוכיחה שהיא הבוסית הבלעדית והבמה לגמרי שלה.
מחסלת הברכות: אם יש משהו שפטרה שונאת, זה דוברים שמושכים את הזמן. לאורך השנים, כאשר מגישים מכל רחבי היבשת התחילו להקריא מגילות ארוכות וחנפניות עם משפטים מיותרים (“תודה על אירוח מדהים, התפאורה שלכם משגעת, הערב היה קסום…“), היא תמיד חתכה אותם בציניות, והגיבה להם במשפט קבוע שנכנס לפנתיאון האירוויזיון: “כן, כן, אנחנו יודעים שהייתה יופי של הופעה, פשוט תנו לנו את הנקודות!“. המשפט נחקק בלב הצופים ונחשב לאחד האייקונים בתחרות.
לנה מאבדת את זה: בשנת 2013, הזמרת לנה (Lena), זוכת אירוויזיון 2010 עבור גרמניה ונציגת המדינה בשנה אחרי, הגישה את הניקוד הגרמני ופשוט התבלבלה בטירוף. תחילה, היא הכריזה ש-10 נקודות הולכות לנורווגיה, שכבר קיבלה נקודות מגרמניה לפני כן והופיעה על הלוח. כאשר לנה קלטה את הטעות, היא נכנסה לפאניקה, פלטה קללה חרישית ומלמלה למצלמה: “אוי אלוהים, קרתה פה טעות!“. ופטרה? במקום לנסות להרגיע או לעזור לה לצאת מהמבוכה האיומה, היא פשוט עמדה שם עם חיוך שוודי קפוא, צחקה וירדה עליה בקטנה, וחיכתה שלנה תאסוף את עצמה לבד מול כל אירופה.
אין ספק שבזכות הציניות שפטרה מצליחה לשלב תוך כדי שמירה על מקצועיות הפכו אותה לאחד האנשים החקוקים ביותר בקהל הצופים בבית, וזה גם מסביר למה שוודה בחרה בה כמנחה קבועה בשלושת האירוחים האחרונים שלה.
קרינג’ ישראלי ושערוריות שיפוט
יש פאדיחות שמסתיימות בצחוק, ויש תקלות שגורמות לראשי איגוד השידור האירופי להזיע בחליפות שלהם. שלב הניקוד חשף לא פעם את הצד המכוער והמושחת של התחרות, עם קומבינות שיפוט שנחשפו בשידור חי ואילצו את ההפקה לאלתר תירוצים מביכים. לפעמים הדרמה היא בכלל טעות תמימה, או במקרה שלנו כישראלים – חוסר הבנה מוחלט של הקשר מקומי שהצליח להלחיץ את כל יבשת אירופה בגלל נאום פרידה דרמטי מדי מהאולפן בירושלים.
אוקראינה 2017 – ישראל “נפרדת” מהאירוויזיון: רגע מביך במיוחד שכל כולו אבוד בתרגום. בגלל שרשת הטלוויזיה הישראלית באותה תקופה (ערוץ 1) נסגרה באותו שבוע, המגיש הישראלי עופר נחשון ז”ל ניצל את הבמה לנאום פרידה דרמטי: “זוהי רשת הטלוויזיה קוראת מירושלים: ישראל השתתפה באירוויזיון לאורך 44 השנים האחרונות, כאשר זכתה שלוש פעמים, אך הלילה הוא הלילה האחרון שלנו. רשות השידור הישראלית תיסגר לתמיד“. המנחים בקייב, יחד עם שאר אירופה, לא הבינו את ההקשר המקומי המורכב, והיו בטוחים שישראל הרגע הודיעה בשידור חי שהיא פורשת לתמיד מהאירוויזיון. המנחים נראו המומים ועצובים במיוחד עד שירד האסימון שישראל תמשיך להשתתף באירוויזיון בשנים הבאות, פשוט עם רשת שידור אחרת שתתחלף.
כשדוברים הופכים לוויראליים
לדובר הניקוד הממוצע יש בדיוק שלושים שניות של תהילה להגיד ערב טוב, להחמיא למנחים, ולהקריא למי הולך ה”דוז פואה”. הפרוטוקול של ה-EBU נוקשה וברור מאוד, אבל מה קורה כשדובר מחליט שהשלושים שניות האלו הן האודישן שלו להוליווד? או כשהמנחים עצמם שוכחים שהמיקרופון פתוח ופולטים את העלבון הכי גרוע שאפשר לחשוב עליו? ברגעים האלו נולדים ממים ויראליים אשר מחזיקים מעמד עשרות שנים.
בריטניה 1998 – ההעלבה המפוארת: המנחה הבריטית אולריקה ג’ונסון (Ulrika Jonsson) פנתה לדוברת הניקוד של הולנד, הזמרת קוני ואנדנבוס (Conny Vandenbos), שייצגה בעצמה את המדינה שלושה עשורים קודם לכן. קוני שיתפה בהתרגשות: “הלב שלי יוצא אל המשתתפים הערב, כי אני יודעת מה הם מרגישים“. אולריקה, שבסך הכל ניסתה להחזיק את הסמול-טוק וסבלה מרעש מחריש אוזניים באולם, ענתה לה בטבעיות למיקרופון הפתוח: “זה היה לפני המון זמן, לא?”. קוני המופתעת ענתה בנימוס “כן, ב-1965“, אבל הקהל בברמינגהאם כבר פרץ בצחוק רועם, מתוך מחשבה שהמנחה בטעות הטיחה בדוברת המבוגרת בשידור חי את היותה זקנה. הפאדיחה הזו נחקקה מיד בספרי ההיסטוריה של התחרות.
הזיוף הצורם של שוודיה 2016: כאשר הדוברת הצרפתית אלודי גוסיה (Élodie Gossuin) עלתה לשידור בשיא האנרגיה, היא החליטה לעשות מחווה לשיר הצרפתי של אותה שנה “J’ai Cherché” (בעברית: “חיפשתי”), אשר בוצע על ידי אמיר חדד הצרפתי-ישראלי. באמצע חלוקת הנקודות היא התחילה לצרוח בשידור חי את ה-“You-hou-hou-hou-hou” של הפזמון בצורה כל כך מזויפת ומוגזמת, שהמנחה פטרה מיידה הייתה המומה ופשוט נשארה חסרת מילים תוך כדי שהתאפקה לא לצחוק. החיוך המאולץ של פטרה הפך לגיף נצחי, וכמו כן גם הזיוף הצורם נחקק אצל רבים.
אירלנד 1981 – כשהנקודות הלכו לאיבוד: נסיים עם אחת התקלות הקלאסיות של התחרות. כאשר המנחה דורין ני וריאן (Doreann Ní Bhriain) פנתה לצוות השיפוט ביוגוסלביה כדי לקבל את נקודות המדינה, היא פשוט לא קיבלה מענה! אחרי שתיקה ארוכה, מהדהדת ומביכה במיוחד, הדוברת היוגוסלבית ענתה בהתייאשות למנחה שביקשה את הנקודות: ״אין לי את זה״. האולם בדבלין התפוצץ מצחוק, והמשפט הזה הפך למטבע לשון בקרב חובבים עד היום.
האכזריות של הקהל בבית: רגעי ה”אפס נקודות”
בשנת 2016 איגוד השידור האירופי החליט למתוח את העצבים של הצופים עד הקצה, ושינה את שיטת חלוקת הנקודות. במקום לחבר את הקהל והשופטים יחד, בסוף הערב המנחים החלו להקריא את הצבעות הקהל בבית בסדר עולה. זה יצר רגעי טלוויזיה פנומנליים, אבל גם את סצנות שברון הלב הכי אכזריות על המסך – הרגע שבו המנחים עוצרים, לוקחים נשימה ארוכה ואומרים “אני מצטער… אפס נקודות” למשלחת שיושבת מרוסקת מול המצלמות. האירוע בהחלט הפך לטראומה רשמית של לא מעט מדינות, בדגש על מדינה אחת מיוחדת.
ההתרסקות הגרמנית הסדרתית: נראה שהשיטה החדשה הומצאה במיוחד כדי להתעלל בגרמניה. ב-2019, הצמד סיסטרס (S!sters) ישבו מלאות תקווה בגרין רום, רק כדי לשמוע את בר רפאלי מכריזה באכזריות בתל אביב: ״מצטערת, אפס נקודות״. אך זה לא נגמר פה, וזה קרה שוב לזמר ינדריק (Jendrik) ב-2021, שהגיב למקרה בצחוק מתגלגל וחסר אונים כשהבין שאירופה פשוט מתעלמת מהם שנתיים רצוף.
ההשפלה של בריטניה: אם יש מדינה שהפכה את האפס נקודות לאומנות, זאת לגמרי בריטניה, אך המקרה המיוחד מאירוויזיון 2021 ברוטרדם סיפק לנו את רגע ה”אפס נקודות” הכי אייקוני בתולדות השיטה החדשה. הזמר הבריטי ג’יימס ניומן (James Newman) סיים את הצבעת השופטים עם אפס עגול ומשפיל. כשהגיע תורו לקבל את ניקוד הקהל, המנחים הכריזו שגם הצופים בבית לא נתנו לו אפילו נקודה אחת. במקום לפרוץ בבכי או להשפיל מבט, ניומן הוכיח ממה עשויים בריטים אמיתיים: הוא קם על הרגליים, הניף באוויר את כוס הבירה שלו בגיחוך, והרים את כל האולם לשאגות עידוד מטורפות. שיעור מושלם באיך להפסיד בסטייל.
אבל זוהי ממש לא הפעם היחידה בה בריטניה זכתה לשמוע את האפס הצורם. בשנת 2024 נציג המדינה אולי אלכסנדר (Olly Alexander) אומנם הצליח להשיג כ-46 נקודות מהשופטים, אך הקהל בבית לא השתכנע והעניק לו את האפס העגול. שנה לאחר מכן, הקהל שוב פעם לא מאוד התחבר לשיר הבריטי בלשון המעטה, ובעוד שהשופטים העניקו ללהקה ריממבר מאנדיי (Remember Monday) 88 נקודות, הקהל שוב לא הביא להם אפילו נקודה אחת! במאי הקרוב נגלה האם נציג המדינה לוק מאם נו קומפיוטר (Look Mum No Computer) ישמור על המסורת, או יצליח להסיר את קללת ניקוד הקהל של הבריטים עם שירו “Eins, Zwei, Drei” (בעברית: “אחת, שתיים, שלוש”).
שלב הניקוד תמיד יישאר רכבת ההרים הרגשית של האירוויזיון. לא משנה כמה איגוד השידור האירופי ינסה להדק את החוקים, לכתוב למנחים תסריטים מדויקים או לנסות להפריד את הפוליטיקה מהמוזיקה – כשיש לך שידור חי, אמוציות בשיא, ודוברים שרק מחפשים את רגע התהילה שלהם, תמיד משהו ישתבש. ובואו נודה באמת, אלה בדיוק הרגעים שבשבילם אנחנו נשארים ערים עד אחת בלילה.
מהו רגע הניקוד הכי זכור עליכם? האם יש פאדיחה בשידור חי ששכחנו להכניס לתיק? ספרו לנו בתגובות למטה!
לכתבות קודמות בסדרת ״יורודרמה – 70 שנות אירוויזיון״:
פרק 1: לא רק פוליטיקה: הסודות המלוכלכים מהשנים הראשונות של האירוויזיון
פרק 2: בין נייר טואלט לקללת מאלמו: הסודות המלוכלכים של גביעי האירוויזיון נחשפים
פרק 3: הסיוט של המאבטחים: כשבמת האירוויזיון נפרצה בשידור חי
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 3 באפריל 2026 12:46 על ידי טליה רביב
