
בסדרת הכתבות “עובר על החוק” אנחנו מפרקים את תקנון האירוויזיון ובודקים מה באמת עומד מאחוריו. אחרי שהשיר נבחר, מתחיל מרוץ נגד הזמן להעמיד את המופע המושלם. איך באמת עובד לוח הזמנים של החזרות, מה קורה כשיש תקלות, ומאיזו חזרה אנחנו זוכים לראות סרטונים?
אירוויזיון 2026, כמו אלו שקדמו לו, לוו בסערות הבלתי פוסקות סביב הקריאות להדחת ישראל מהאירוויזיון והאשמות חוזרות ונשנות על עבירות על חוקי התחרות. לאור כך הבנתי שהגיע הזמן לעצור, לעשות סדר, ולהבין מה החוקים האלה אומרים באמת. בדיוק בשביל זה נולדה סדרת הכתבות הזו. בכל פעם נצלול יחד לחוק אחד של התחרות, נבחן את ההיסטוריה שלו, נבין את הסיבה המקורית שבגללה הוא נכתב, ונבדוק האם הוא עדיין רלוונטי לעולם המוזיקה של ימינו, והפעם: חוקי החזרות.
@euromix.co.il מה קורה בדיוק אחרי שהשיר נבחר ולוטש לגרסה הסופית? המסע אל הבמה הגדולה מתחיל הרבה לפני שנוחתים בעיר המארחת, כשהחזרות הראשונות של הנציגים יוצאות לדרך ממש בתוך גבולות המדינה שלהם, שם האמנים מתחילים לבנות את ההופעה מאפס ולתכנן כל צעד לקראת הדבר האמיתי. #ישראל #אירוויזיון2027 ♬ צליל מקורי – euromix.co.il
בפרק הקודם דיברנו בהרחבה על תהליך בחירת השיר ועל הדרכים שבהן המשלחות מגיעות לתוצאה הסופית שלהן, והיום נדבר על מה קורה בדיוק אחרי שהשיר נבחר ולוטש לגרסה הסופית. המסע אל הבמה הגדולה מתחיל הרבה לפני שנוחתים בעיר המארחת, כשהחזרות הראשונות של הנציגים יוצאות לדרך ממש בתוך גבולות המדינה שלהם, שם האמנים מתחילים לבנות את ההופעה מאפס ולתכנן כל צעד לקראת הדבר האמיתי.
הבמה הווירטואלית וזמרי הסטנד אין
תהליך החזרות על הבמה לא מתחיל כשנוחתים בעיר המארחת, אלא חודשים לפני כן. בשלב הראשון, איגוד השידור האירופי מעביר לכל משלחת מודל תלת ממדי מפורט של הבמה. ההדמיה הזו כוללת מידות מדויקות ואת כל הפונקציות הטכניות הקיימות באולם כמו מסכי לד, עשן, מצלמות ופירוטכניקה. בעזרת המודל הזה, המשלחות בונות את המופע בארץ המוצא שלהן, ובסיום התהליך שולחות לאיגוד מסמך מקיף הכולל את הכוריאוגרפיה, זוויות הצילום, הגרפיקות והתאורה.
כאן נכנסת לתמונה “חזרת הסטנד אין” המסקרנת. כדי לחסוך זמן יקר, ההפקה המקומית מגייסת זמרים ורקדנים מקומיים שלומדים את המופע של כל מדינה מאפס. בסביבות סוף אפריל – כשבועים לפני תחילת החזרות עצמן, הם עולים על הבמה האמיתית ומבצעים את השיר, בעוד ההפקה מצלמת את החזרה ושולחת אותה למשלחות להתרשמות ראשונית. הן בתורן מבצעות שינויים והתאמות בהתאם למה שרואים בחזרה.
לפני מספר חודשים פרסמנו כאן ביורומיקס ראיון בלעדי עם זמר הסטנד אין של נועם בתן מאירוויזיון 2026 בווינה. הוא סיפר לנו עד כמה העבודה הזו מדויקת, כשהם נדרשים לחקות כל תנועה, כל מבט וכל זווית בדיוק מופתי. המטרה היא לאפשר למשלחת הישראלית לראות איך המופע נראה בפועל ולשלוח בחזרה תיקונים והתאמות עוד לפני שהם בכלל עולים על המטוס. הוא גם דיבר על השירה בעברית ועל שירים ישראלינים נוספים שהוא מכיר ואוהב.
נוחתים ומתחילים: חזרות, תמונות וסרטונים
כאשר המשלחות נוחתות בעיר המארחת, מתחיל שבוע החזרות הראשון. לכל מדינה מוקצב זמן מדויק מאוד על הבמה, לרוב כארבעים דקות לחזרה הראשונה, והיא סגורה לחלוטין לעיתונאים. מהחזרה הזו איגוד השידור האירופי משחרר באופן רשמי רק תמונות סטילס. מטרת החזרה הראשונה היא להרגיש את הבמה ולהבין את המרחב.
לאחר מכן מתקיימת החזרה השנייה, והיא כבר משמעותית הרבה יותר. מהחזרה הזו כבר יוצאים סרטונים רשמיים של כ-30 שניות שמראים את זוויות הצילום האמיתיות שישודרו בטלוויזיה.
חזרות אלו לא בהכרח מתקיימות לפי סדר המופע, אך הצוות הטכני מתרגל את הכנסת והוצאת כל האביזרי והתפאורה של כל מדינה ולומד כיצד ניתן לעשות זאת בכ-30 שניות.
בשלב הזה עושים את התיקונים הקריטיים ביותר, זו הפעם הראשונה שהמשלחת רואה את הכל ביחד, עם התלשבושת, האביזרים, הבמה וכלל הפרטים שמתחברים למופע אחד. דוגמה מצוינת לכך היא סנהיט שייצגה את סן מרינו. היא ניצלה את החזרות כדי לבחון גבולות ולהחליף מספר פעמים את התלבושות לראות איך הן מגיבות לתאורה על הבמה. גם אצלנו בישראל לוקחים את החזרות האלו בשיא הרצינות. הבמאי יואב צפיר, שמביים בקביעות את הנציגים שלנו, ידוע כמי שאוהב לשנות ולדייק זוויות צילום תוך כדי תנועה, במיוחד כשמתברר שהפיירוטכניקה או העשן מסתירים בטעות את פני האמן ברגעים החשובים של השיר.
@euromix.co.il
ולפעמים יש גם הפתעות דרמטיות. נציגת גרמניה לאירוויזיון, שרה אנגלס, חוותה רגע של פאניקה כשהמזוודה שלה לא הגיעה יחד איתה לווינה. היא נאלצה לאלתר חלקים מתלבושת לחזרות הראשונות ממה שהיה לה בהישג יד, אך לשמחת כולם המזוודה אותרה לבסוף והגיעה בדיוק בזמן.
שבוע האירוויזיון: השופטים, המשפחות – ומה קורה כשיש תקלה?
כששבוע התחרות הרשמי מתחיל, הלחץ עולה שלב. בימים שלפני משדרי חצי הגמר והגמר, מתקיימות החזרות הגנרליות, חזרות מלאות שרצות מההתחלה ועד הסוף בדיוק לפי סדר המופע. החזרות האלו מצולמות במלואן אל מול קהל חי באולם וכוללות את כל מופעי הביניים, קטעי ההנחיה, ואפילו סימולציה מלאה של שלב ההצבעה והכרזת העולים לגמר.
עם זאת, התוצאות בשלב הזה הן אקראיות לחלוטין (כדי לתרגל את הגרפיקות), ובגרין רום יושבים אנשי הפקה וניצבים שמגלמים את המשלחות וחוגגים במקומן. המשלחות האמיתיות מנצלות את הזמן הזה למנוחה, איפור, או הידוק אחרון של המופע מאחורי הקלעים לקראת המשדר החי. למרות שהחזרות מצולמות הן לא משודרות לקהל, רק המשלחות וצוותי כתבים יכולים לראות אותן, אבל אל דאגה, אנחנו ביורומיקס צופים בהן ומעבירים לכם בשידור חי תיאור מדוייק של מה שאנחנו רואים על המסך – בכתבה מתעדכנת כאן באתר ובשידור חי בערץ היוטיוב שלנו.

החזרות הגנרליות הן גם הרגע שבו מתרגלים את אחד האתגרים הגדולים ביותר של ההפקה: חילופי הבמה. בזמן שבטלוויזיה משודרת הגלויה של המדינה הבאה, חלון זמנים קריטי של 60 שניות בלבד, עשרות אנשי צוות מסתערים על הבמה בחשיכה. בתוך פחות מדקה הם חייבים לפרק את התפאורה הקודמת, למקם את אביזרי הבמה של המדינה הבאה בדיוק על המילימטר לפי סימונים מראש, לחבר לחשמל ולנקות את הרצפה. הכל מתורגל ברמת דיוק של מבצע צבאי, במטרה לייצר מופע חי וזורם שעובר חלק וללא תקלות בין שיר לשיר
החזרה החשובה ביותר מתקיימת ערב לפני השידור החי ונקראת “חזרת השופטים”. צוותי השיפוט ברחבי אירופה לא צופים בשידור החי יחד איתנו, אלא מעניקים את הניקוד שלהם על סמך ההופעה בחזרה הזו בדיוק! למחרת בצהריים מתקיימת “חזרת המשפחות”, שהיא חזרה באווירה משוחררת יותר המיועדת בעיקר לקהל באולם, ובה האמנים לפעמים עולים עם תלבושת חלקית בלבד כדי לשמור אנרגיות לערב הגדול.

אבל מה קורה כשיש תקלה טכנית במהלך חזרה גנרלית או אפילו בשידור החי? התקנון קובע נוהל מפורט במקרים שבהם אמן חווה כשל טכני שנובע מההפקה, כמו מצלמה שלא עובדת, בעיה באוזניית השמע או פרופ שלא תפקד. במצב כזה המשלחת יכולה להגיש מיד ערעור למפקח על התחרות. אם מאשרים שהייתה תקלה, האמן יקבל הזדמנות לעלות ולהופיע שוב, וזה קורה בדרך כלל ממש בסוף המופע, אחרי שכל שאר המדינות סיימו להופיע.
עם זאת, לא תמיד ההפקה מאשרת את הבקשה הזו. דוגמה כואבת במיוחד היא המקרה של דניאל שישקה. במהלך ההופעה שלו בגמר חלה תקלה בולטת במערך המצלמות, מה שפגע משמעותית בזוויות הצילום שתוכננו בקפידה. למרות הפגיעה במופע והתסכול הגדול של המשלחת, ההפקה החליטה לא לאפשר לו לעלות להופיע שוב בסוף הערב.
וזה מחזיר אותנו למקרה המפורסם של להקת קיינו (KEiiNO) מנורווגיה בשנת 2019. במהלך חזרת השופטים שלהם התרחשה תקלה טכנית חמורה, במהלך המופע שלהם המסכים חשכו והשופטים לא ראו את רוב המופע. איגוד השידור האירופי סירב לאפשר להם להופיע שוב, והשופטים העניקו להם 40 נקודות בלבד. בשידור החי למחרת הכל עבד בצורה חלקה והקהל בבית העניק להם את המקום הראשון, פער עצום שנוצר בגלל אותה תקלה בחזרה.
בסופו של דבר, מאחורי שלוש הדקות הנוצצות שאנחנו רואים על המסך בערב התחרות, מסתתרת מכונה משומנת של חוקים, זמנים קפדניים והרבה מאוד עבודה מאומצת. החל משלב ההדמיות וזמרי הסטנד אין במדינה המקומית, דרך החזרות האינטנסיביות בווינה, ועד לאותן שניות קריטיות של חילופי הציוד בחשיכה. חוק החזרות של האירוויזיון לא נועד להקשות על האמנים, אלא להבטיח ששום דבר לא יישאר ליד המקרה. כל זווית צילום מחושבת, לכל תקלה טכנית יש נוהל ערעור ברור ולכל תרחיש יש גיבוי, הכל כדי שהמופע הגדול בעולם ימשיך תמיד כסדרו ולעולם לא יעצור.
כתבו לנו בתגובות מה דעתכם, איזה סיפור מהחזרות הכי הפתיע אתכם, ועל איזה חוק תרצו שנעבור בפרק הבא של סדרת עובר על החוק!
סדרת הכתבות עובר על החוק:
פרק 1: חוק ה-3 דקות פרק 4: חוק הגבלת הגיל פרק 7: שישה על הבמה
פרק 2: חוק הפלייבק פרק 5: חוק הדגלים פרק 8: ה-1 בספטמבר
פרק 3: בלי פוליטקיה! פרק 6: חוק השפות
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix, המביא פרשנות תרבותית לעולם האירוויזיון. טלאור הוא דור שני לחובבי אירוויזיון, שגדל במסיבות צפייה בתחרות בבית אמו. אירוויזיון 1999, בגיל 5 בלבד, היה האירוע שעיצב את אהבתו לתחרות. בוגר תואר בתרבות – יצירה והפקה, טלאור משלב בכתבותיו ידע אקדמי עם אהבה לפופ וטראש, ומעריך הומור ורפרנסים בשירי התחרות. הוא מתמחה בסיקור מנקודת מבט תרבותית-חברתית ומספק ניתוחים מעמיקים.
מחוץ לעולם האירוויזיון, טלאור מנהל תוכן ומדיה עצמאי, יועץ לימודים וסגן ראש המחלקה ללימודי אמנות במכללת ספיר.
עודכן לאחרונה בתאריך 10 בספטמבר 2026 04:02 על ידי טלאור פישלר
