מלורין ודנה אינטרנשיונל ועד אלכסנדר ריבאק וונילה נינג’ה. תופעת האומנים החוזרים לאירוויזיון שוברת שיאים. למה הפער בין ההשתתפויות הולך ומתקצר, מי הצליח בענק ב-2026 ומי קיבל אפס נקודות בשידור חי?
במת האירוויזיון היא מגנט שקשה לעמוד בפניו. ברגע שטועמים מהאנרגיה של הקהל, מהחשיפה העולמית הפסיכית וממכונת יחסי הציבור המשומנת, “חיידק האירוויזיון” נדבק ולא מרפה. לקראת אירוויזיון 2026 שייערך בווינה, אנחנו עדים שוב לגל של בוגרי התחרות שמנסים את מזלם. אבל ההיסטוריה, וגם ההווה, מוכיחים שקאמבק הוא הימור שיכול להסתיים בניצחון אפי או בהתרסקות מפוארת. מטרנד של קאמבקים בהפרש של עשורים, לחזרות מהירות תוך שנה או שנתיים – צללנו אל הקאמבקים המוצלחים מהעבר ואל הניסיונות הכושלים של אירוויזיון 2026.
למה הם חוזרים? (ואיך הפער התקצר)
אם נסתכל אחורה, הקאמבקים הגדולים של העבר התרחשו לרוב אחרי הפסקה של עשור או יותר. אומנים חזרו ממקום של בשלות, או בניסיון להחיות קריירה שדעכה. דנה אינטרנשיונל המתינה 13 שנים בין הניצחון ההיסטורי ב-1998 לחזרה הכואבת ב-2011 (שם כשלה מלהעפיל לגמר). קרולה (Carola) השוודית חיכתה 8 שנים בין ההופעה הראשונה (1983) לניצחון (1991), ועוד 15 שנים עד לקאמבק ב-2006.
היום, החוקים השתנו. הפער הולך ומתקצר, ואומנים חוזרים לפעמים אחרי שנה או שנתיים בלבד (כמו מחמוד (Mahmood) האיטלקי שחזר אחרי 3 שנים, או מוניקה לינקיטה (Monika Linkytė) הליטאית. הסיבה המרכזית לתאוצה הזו היא הרשתות החברתיות (טיקטוק, ספוטיפיי). האירוויזיון הפך מפסטיבל טלוויזיוני לפלטפורמת השקת הסינגלים החזקה בעולם. המוטיבציה מתחלקת לשתיים: תיקון כישלון (אומנים שלא העפילו לגמר ורוצים להוכיח את עצמם מחדש) לעומת רדיפה אחרי הפסגה (אומנים שהצליחו מאוד – או אף ניצחו – ומרגישים שהם יכולים למנף את המומנטום לעוד להיט ענק, בדומה ללורין (Loreen) שחזרה אחרי 11 שנים וניצחה שוב, ממש כמו ג’וני לוגן (Johnny Logan) בשנות ה-80).
ההצלחות של 2026: אלה שכבר ארזו מזוודות לווינה
השנה, הטרנד מביא לנו כמה סיפורי קאמבק מדהימים שכבר הבטיחו את מקומם בתחרות:
-
ונילה נינג’ה (Vanilla Ninja) (אסטוניה): להקת הבנות, שייצגה בכלל את שווייץ ב-2005 והגיעה לטופ 10, החליטה שהגיע הזמן לייצג את מולדתן. הן התמודדו החודש בקדם האסטוני (Eesti Laul) עם השיר “Too Epic To Be True“, וניצחו בענק. 21 שנים עברו, והן חוזרות לבמה הגדולה.
-
מילדים לבוגרים – בזיקבי (Bzikebi) (גאורגיה): הרכב “בזיקבי” עשה היסטוריה כשניצח באירוויזיון הילדים (JESC) ב-2008. כעת, כבוגרים עם רעב לבמה המרכזית, הם נבחרו לייצג את גאורגיה בתחרות ב-2026. קאמבק שסוגר מעגל מרגש.
-
אליונה מון (Aliona Moon) (מולדובה): מי שייצגה את מולדובה כסולנית (וסיפקה הופעה בלתי נשכחת עם השמלה העולה) בשנת 2013, חוזרת השנה ממקום צנוע הרבה יותר. היא תספק את קולות הרקע לזמר סטושי (Satoshi), שניצח בקדם המולדובי.
ההתרסקויות הכואבות של 2026
בדיוק כמו שאלכסנדר ריבאק גילה ב-2018 (כשניצח את חצי הגמר אך התרסק למקום ה-15 בגמר), הקהל לא מצביע מתוך נוסטלגיה. גם השנה חווינו אכזבות קשות בקדמים:
-
החזרה המהירה שהשתבשה – סיסאל (Sissal) (דנמרק): רק בשנה שעברה (2025), הזמרת מאיי פארו, סיסאל, שברה עבור דנמרק “קללה” של חמש שנות אי-העפלה לגמר, כשהביאה אותם לגמר הגדול עם הלהיט “Hallucination“. השנה, בצעד כמעט חסר תקדים של חזרה מיידית, היא התייצבה שוב בקדם הדני עם השיר “Infinity“. למרות שהייתה פייבוריטית מובהקת של המעריצים ברשת (עם כ-60% תמיכה בסקרים), היא חוותה מפח נפש כשהגיעה רק למקום השלישי בגמר, וראתה את סרן טורפגור לונד (Søren Torpegaard Lund) גונב לה את הכרטיס לווינה.
-
אפס נקודות בשידור חי – אנדראה דמירוביץ’ (Andrea Demirović) (מונטנגרו): אנדראה עשתה היסטוריה ב-2009 כאישה הראשונה שייצגה את מונטנגרו העצמאית. בדצמבר האחרון היא חזרה לקדם המקומי (Montesong) בתקווה לקאמבק מזהיר עם שירה “I Believe“. התוצאה הייתה כואבת במיוחד: תיקו על המקום האחרון, עם 0 עגול של נקודות מהשופטים והקהל גם יחד.
-
צ’ירו דה לוקה (Ciro De Luca) (רומניה): ב-2007 הגיע למקום ה-13 בגמר כחלק מההרכב Todomondo. השנה הוא ניסה שוב עם שיר חדש, אך הופתע לגלות שהוועדה הרומנית אפילו לא הכניסה אותו לרשימת 12 הפיינליסטים. טריקת דלת צורמת במיוחד.
-
אמי (EMMY) (נורווגיה/אירלנד): הזמרת, שייצגה את אירלנד רק בשנה שעברה (2025), רצתה לחזור מיד, הפעם דרך הקדם הנורווגי (MGP). החלום נגדע כשהפסידה בהצבעת הדו-קרב למתמודד Skrellex המקומי, מה שמוכיח שהניסיון הבינלאומי לא תמיד מנצח את הקהל בבית.
עדיין במרוץ: המתח בשיאו
עונת הקדמים של 2026 עדיין לא הסתיימה, ושני שמות ענקיים עדיין נאבקים על הכרטיס, כל אחד מהם נושא על גבו סיפור דרמטי ושונה בתכלית של “חשבון פתוח”: אליציה שמפלינסקה (Alicja Szemplińska) (פולין) לא בדיוק מנסה לשחזר קאמבק, אלא לקחת את מה שנגזל ממנה. היא נבחרה לייצג את פולין באירוויזיון 2020 עם השיר “Empires“, אך התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה, מותירה אותה בלי הרגע שלה על הבמה הגדולה. כעת, היא חוזרת לגמר הפולני עם השיר “Pray“, מונעת מתחושת פספוס צורבת ורצון עז לסגור את המעגל הכי מתסכל בתולדות התחרות. מנגד, ניצב אלכסנדר ריבאק (Alexander Rybak), שמנסה את מזלו בפעם השלישית בקדם הנורווגי (MGP) שייערך בסוף פברואר. ריבאק, שריסק כל שיא אפשרי ב-2009 עם “Fairytale” וחזר ב-2018 לתוצאה פושרת ומאכזבת יחסית (מקום 15 בגמר), ממחיש יותר מכל אחד אחר את השעבוד לחיידק האירוויזיון. בעוד שחלק מהמעריצים באקסטזה מחזרתו של נער הפלא עם הכינור, ברשתות כבר עולות שאלות נוקבות: האם הוא רודף אחרי רוחות רפאים מתהילת העבר במקום לפנות את הבמה לדור הצעיר, והאם הניסיון השלישי יהפוך אותו לאגדה של התחרות – או לטרגדיה שלה?
ספרי ההיסטוריה: כשהקאמבק נגמר בגביע – או בשברון לב
דפי ההיסטוריה של האירוויזיון מלאים בסיפורים על אומנים שהצליחו לפצח את הנוסחה פעמיים וזכו לתהילת עולם. המלך הבלתי מעורער של הקאמבקים הוא כמובן ג’וני לוגן האירי, שזכה ב-1980 עם “What’s Another Year” וחזר ב-1987 כדי לקחת שוב את המקום הראשון עם “Hold Me Now” (הוא אפילו הוסיף ניצחון ככותב ב-1992). בעשור הנוכחי, מי שקבעה את הסטנדרט מחדש היא לורין השוודית. 11 שנים אחרי שניצחה עם “Euphoria” ב-2012 ושינתה את פני תחרות האירוויזיון, היא חזרה ב-2023 עם “Tattoo” והפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שזוכה פעמיים. אל מועדון החוזרים המצליחים אפשר לצרף גם את קרולה השוודית (השתתפה ב-1983, זכתה ב-1991, וחזרה לטופ 5 ב-2006) ואת לינדה מרטין (Linda Martin) האירית (מקום שני ב-1984 וניצחון ב-1992).
מנגד, על כל לורין או ג’וני לוגן, יש שורה ארוכה של אומנים שגילו בדרך הקשה שהקהל בבית לא שומר חסד נעורים. לנה (Lena) מגרמניה, שניצחה בענק ב-2010 עם הלהיט “Satellite“, ניסתה לרכוב על הגל וחזרה להתחרות מיד בשנה שאחרי (2011), רק כדי לסיים במקום העשירי והפושר. התאומים האיריים ג’דווארד (Jedward) הטריפו את אירופה ב-2011 והגיעו למקום השמיני, אך כשניסו לשחזר את הקסם שנה לאחר מכן התרסקו למקום ה-19 בגמר. ואי אפשר לדבר על חזרות מבלי להזכיר את ולנטינה מונטה (Valentina Monetta), נציגת סן מרינו ששברה שיאים עם ארבע השתתפויות שונות בעשור הקודם (2012, 2013, 2014 ו-2017), אך הצליחה להעפיל לגמר רק פעם אחת בודדת. המסקנה ההיסטורית ברורה: באירוויזיון, תהילת העבר אולי עוזרת ביחסי הציבור, אבל ברגע שהשיר מתחיל, היא לא מבטיחה לך אפילו “דוז פואה” אחד.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
מחפשים צילום ברית? בחרו רק ב- LaVie Photography!
עודכן לאחרונה בתאריך 25 בפברואר 2026 07:24 על ידי רועי בן חור
