
בסדרת הכתבות “עובר על החוק” אנחנו מפרקים את תקנון האירוויזיון ובודקים מה באמת עומד מאחוריו. הפעם נדבר על חוק הראשון בספטמבר, ונבין איך מדינות בוחרות את השירים שלהן, מה מותר לשנות ברגע האחרון, והאם מותר פשוט לזרוק את השיר המנצח לפח ולהביא אחד חדש לחלוטין.
אירוויזיון 2026, כמו אלו שקדמו לו, לוו בסערות הבלתי פוסקות סביב הקריאות להדחת ישראל מהאירוויזיון והאשמות חוזרות ונשנות על עבירות על חוקי התחרות. לאור כך הבנתי שהגיע הזמן לעצור, לעשות סדר, ולהבין מה החוקים האלה אומרים באמת. בדיוק בשביל זה נולדה סדרת הכתבות הזו. בכל פעם נצלול יחד לחוק אחד של התחרות, נבחן את ההיסטוריה שלו, נבין את הסיבה המקורית שבגללה הוא נכתב, ונבדוק האם הוא עדיין רלוונטי לעולם המוזיקה של ימינו, והפעם: חוק ה-1 בספטמבר.
@euromix.co.il השבוע ציינו את הראשון בספטמבר, לפי תקנון איגוד השידור האירופי, שיר שיושמע, יפורסם או יופץ מסחרית לפני התאריך הזה לא יוכל להשתתף בתחרות של השנה לאחר מכן. הכתבה המלאה מחכה לכם באתר יורומיקס, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם ועל איזה חוק תרצו שנעבור בפרק הבא של עובר על החוק? #אירוויזיון2027 #ישראל ♬ צליל מקורי – euromix.co.il
פתיחת העונה: חוק הראשון בספטמבר
השבוע ציינו את הראשון בספטמבר, תאריך שהוא הרבה יותר מסתם יום בלוח השנה עבורנו חובבי האירוויזיון, ואין לזה קשר למשרד החינוך. לפי תקנון איגוד השידור האירופי, שיר שיושמע, יפורסם או יופץ מסחרית לפני התאריך הזה לא יוכל להשתתף בתחרות של השנה לאחר מכן. המטרה היא למנוע מצב שבו שיר מגיע לתחרות כשהוא כבר להיט בינלאומי מוכר וגורף יתרון לא הוגן על פני השאר. המשמעות המרגשת היא שכל שיר שיוצא מעכשיו יכול באופן תאורטי להגיע לבמת האירוויזיון.
אבל מה קורה כששיר נחשף בטעות לפני הזמן? כאן נכנס לתמונה דאנקן לורנס (Duncan Laurence), שניצח באירוויזיון 2019 עם השיר “Arcade”. לאחר שהשיר נבחר, מעריצים חדי עין גילו ברשת סרטון של דאנקן מבצע אותו במהלך כיתת אמן באקדמיה לרוק בשנת 2017. החשש מפסילה היה גדול, אך איגוד השידור האירופי פסק שהביצוע הישן לא הופץ מסחרית, לא צבר פופולריות ציבורית, ולכן לא העניק יתרון מוקדם. השיר אושר, ודאנקן כזכור הביא את הניצחון להולנד.
הבחירה בידיים שלהם: קדמים, ועדות ומה שביניהם
לאחר שהתאריך הקובע עובר, מתחיל שלב בחירת השירים. איגוד השידור האירופי נותן למדינות חופש מוחלט לבחור איך לאתר את השיר והנציג שלהן. לתחרויות הקדם אירוויזיון במדינות השונות יש חוקים ותקנונים משלהן, ואיגוד השידור האירופי כמעט ולא מתערב בהם. כל מדינה רשאית לעשות כראות עיניה כל עוד השיר הנבחר מוגש עד תאריך היעד של איגוד השידור בחודש מרץ.
אפשר לראות שיטות בחירה שונות ומגוונות ברחבי היבשת. מצד אחד יש בחירה פנימית, שבה ועדה סגורה מטעם תאגיד השידור המקומי בוחרת ישירות את האמן והשיר ללא מעורבות של הקהל, בדיוק כפי שישראל עשתה עם נועה קירל. מצד שני יש מסורות ארוכות שנים של קדם אירוויזיון ארצי פתוח וגדול, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא פסטיבל סן רמו (Sanremo) האיטלקי המסורתי, שהוא פסטיבל מוזיקה ענק עם חוקים היסטוריים נוקשים משלו, שמתוכו יוצא בסופו של דבר הנציג של איטליה לתחרות.
בין שני הקצוות הללו, קיימת גם השיטה המשולבת, אותה הכרנו בישראל ברוב השנים האחרונות. בשיטה זו האמן נבחר על ידי הקהל והשופטים דרך תוכנית ריאליטי מוזיקלית (“הכוכב הבא לאירוויזיון”), ואילו השיר עצמו נבחר לאחר מכן בנפרד על ידי ועדה מקצועית סגורה או במסגרת משדר בחירה ייעודי ומצומצם, שילוב שמאפשר ליהנות גם מהחיבור של הקהל לאמן וגם מבקרה מקצועית על השיר שנשלח.
עיבוד מחדש: הנס של חובי סטאר
ומה קורה אם מדינה בחרה שיר אבל מרגישה צורך לשפר אותו? כאן נכנס המושג “עיבוד מחדש” (Revamp). החוק מתיר למשלחות לשנות את השיר, לעבד אותו מחדש, לשנות מילים או להוסיף קולות, כל עוד הגרסה הסופית מוגשת עד פגישת ראשי המשלחות במרץ.

PHOTO: EBU
דוגמה מובהקת לריוואמפ שעשה פלאים מגיעה מישראל בשנת 2016. בגמר תוכנית הריאליטי “הכוכב הבא לאירוויזיון 2016”, השיר “Made of Stars“, שכתב והלחין דורון מדלי, בוצע בעיבוד פופ-רוק אלקטרוני מהיר. מיד לאחר הזכייה בגמר, הקהל והצופים הביעו אכזבה גדולה מהעיבוד, וטענו שהוא פשוט לא מחמיא ליכולות הווקאליות הגבוהות של חובי סטאר.
בעקבות התגובות, הוחלט לעשות לשיר עיבוד מחדש מקיף. השיר הואט משמעותית והפך לבלדה דרמטית ומרגשת המלווה בכלי מיתר ופסנתר, אשר שמה דגש על הקול המרשים של חובי והתאימה לו הרבה יותר. התוצאה לא איחרה לבוא, והגרסה החדשה והבלדית היא זו שנשלחה בפועל לתחרות האירוויזיון בשטוקהולם, איתה העפיל חובי סטאר לגמר והגיע אל המקום ה-14 והמכובד.
מה עושים כשהשיפוץ לא מספיק?
אבל מתברר שיש פרצה נוספת בחוק. איגוד השידור האירופי מאפשר למדינה להחליף לחלוטין את השיר שזכה בקדם המקומי, כל עוד השיר החדש מוגש בזמן. מלטה משתמשת בפרצה הזו לא מעט. בשנת 2022 אמה מוסקט (Emma Muscat) זכתה בקדם המלטזי עם השיר “Out of Sight“. זמן קצר לאחר מכן, הוחלט לגנוז את השיר המנצח ולשלוח אותה לאירוויזיון בטורינו עם שיר חדש לגמרי בשם “I Am What I Am“.
הסיבה למהלך החריג הזה הייתה פשוטה, השיר המקורי לא התרומם בטבלאות ההימורים וזכה לתגובות קרירות מצד חובבי התחרות. רשת השידור המלטזית הבינה שעם השיר הזה יהיה להם קשה מאוד להעפיל לגמר והחליטה להמר על המנון פופ קליט יותר. באופן אירוני, גם המהלך הדרמטי הזה לא עזר, ואמה סיימה רק במקום ה-16 בחצי הגמר. מקרה כמעט זהה קרה גם לאירה לוסקו ממלטה בשנת 2016. כל זה חוקי לחלוטין, שכן הגשת השירים הרשמית למארגני התחרות נסגרת רק באמצע חודש מרץ.
מה דעתכם? האם חוק הראשון בספטמבר עדיין רלוונטי, והאם הייתם אוסרים על מדינה להחליף לגמרי שיר לאחר שהקהל כבר בחר בו? ואיזה חוק מהתקנון תרצו שנפרק בפרק הבא של “עובר על החוק”?
כתבו לנו בתגובות.
סדרת הכתבות עובר על החוק:
פרק 1: חוק ה-3 דקות פרק 4: חוק הגבלת הגיל פרק 7: שישה על הבמה
פרק 2: חוק הפלייבק פרק 5: חוק הדגלים
פרק 3: בלי פוליטקיה! פרק 6: חוק השפות
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix, המביא פרשנות תרבותית לעולם האירוויזיון. טלאור הוא דור שני לחובבי אירוויזיון, שגדל במסיבות צפייה בתחרות בבית אמו. אירוויזיון 1999, בגיל 5 בלבד, היה האירוע שעיצב את אהבתו לתחרות. בוגר תואר בתרבות – יצירה והפקה, טלאור משלב בכתבותיו ידע אקדמי עם אהבה לפופ וטראש, ומעריך הומור ורפרנסים בשירי התחרות. הוא מתמחה בסיקור מנקודת מבט תרבותית-חברתית ומספק ניתוחים מעמיקים.
מחוץ לעולם האירוויזיון, טלאור מנהל תוכן ומדיה עצמאי, יועץ לימודים וסגן ראש המחלקה ללימודי אמנות במכללת ספיר.
עודכן לאחרונה בתאריך 4 בספטמבר 2026 02:00 על ידי טלאור פישלר
