
אירוויזיון 2026: הכירו את המתמודדים של חצי הגמר הראשון שיתקיים ב-12 במאי בווינה, אוסטריה. האזינו לשירים והצביעו לסקרים – לאיזה מקום יגיע כל שיר לדעתכם?
אירוויזיון 2026 כבר מעבר לפינה – והמרוץ מתחיל להתחמם עם שורה של שירים שמנסים לבלוט, לרגש ובעיקר להיזכר. השנה מסתמנת כתחרות מגוונת במיוחד: בין בלדות עוצמתיות לשירי פופ קליטים, עם לא מעט הפתעות שמגיעות ממדינות שלא תמיד נחשבות לפייבוריטיות. לצד השמות המוכרים, נכנסים לתמונה גם אמנים חדשים שמביאים סאונד עדכני וסיפורים אישיים שמאחורי כל שיר. במילים אחרות – זו לא רק תחרות שירים, אלא קרב על תשומת הלב של אירופה כולה.
אבל מעבר ללחנים ולהפקות המרשימות, הסיפור האמיתי נמצא מתחת לפני השטח. כל שיר נושא איתו מסר, אמירה או רגש שמנסה לגעת בקהל – בין אם מדובר באהבה, זהות, כאב או תקווה. השנה נראה שהאמנים לא מפחדים ללכת רחוק יותר, לחשוף יותר, ולפעמים גם לעורר מחלוקת. אז מי מצליח לבלוט כבר עכשיו, אילו שירים מעוררים באז – ואילו נציגים עשויים להפתיע ברגע האמת? הנה כל מה שצריך לדעת על המתמודדים של חצי הגמר הראשון.
מולדובה באירוויזיון 2026
השיר “Viva, Moldova” מציג קו ברור של גאווה מולדובנית-לאומית לצד הפקה מודרנית, כשהוא משלב בין ראפ קצבי לבין אלמנטים מסורתיים שמזוהים עם התרבות המולדובנית. הבחירה לפתוח את חצי הגמר הראשון כשיר מספר 1 מעניקה לו חשיפה מקסימלית כבר מהרגע הראשון – אך גם מציבה רף ציפיות גבוה במיוחד. מאחורי הקצב האנרגטי מסתתר מסר על אחדות, זהות ושאיפה להשתלב בזירה האירופית, תוך שימוש במוזיקה ככלי שמחבר בין עבר, הווה ועתיד. השיר, שמבוצע בשפה המולדובנית, מצליח לשמור על אותנטיות מקומית לצד ניסיון ברור לפנות לקהל רחב יותר – שילוב שיכול להפוך אותו לאחת ההפתעות של שלב חצאי הגמר.
את השיר מבצע סאטושי (Satoshi), או ולד סבאיג’וק (Vlad Sabajuc), ראפר מולדובני שהפך בשנים האחרונות לאחד השמות הבולטים בסצנה המקומית, עם שורה של להיטים, שיתופי פעולה מצליחים וקליפים שצברו מיליוני צפיות. למרות שמדובר בהשתתפות הראשונה שלו בקדם האירוויזיון המולדבי Selecția Națională 2026, הוא הצליח לבלוט מיד ולהפוך לאחד הפייבוריטים לזכייה – הישג שהוביל אותו לבמה הגדולה של אירופה. עם זאת, סאטושי לא נשאר רק בגבולות המוזיקה, כאשר התבטאות פוליטית שפרסם ברשתות החברתיות – ובה התייחס לישראל – עוררה דיון סוער והציבה אותו במרכז תשומת הלב הבינלאומית. השילוב בין אמן מצליח, 3שיר עם מסר לאומי ונוכחות תקשורתית טעונה הופך את סאטושי לנציג שקשה להתעלם ממנו – לטוב ולרע.
בימים אלה מדורגת מולדובה במקום 15 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
שוודיה באירוויזיון 2026
השיר “My System” מביא לבמה של אירוויזיון 2026 שילוב ממכר של פופ, שלאגר ו-EDM, עם סאונד עדכני שמרגיש מותאם בדיוק לבמה האירופית הגדולה. מאחורי ההפקה המלוטשת מסתתר סיפור אישי טעון, המתאר מאבק פנימי בין רצון להתנתק מקשר עבר לבין משיכה רגשית שלא באמת נעלמת – במיוחד כשהשגרה מתחלפת בסופי שבוע טעונים. השימוש במטאפורות מעולם הטכנולוגיה, כמו “מחיקה”, “הצפנה” ו”מערכת”, מעניק לשיר רובד מודרני וחכם שמבדל אותו משירי פופ גנריים. התוצאה היא המנון קליט אך מורכב רגשית, כזה שמצליח להיות גם להרים את הקהל וגם חשוף – שילוב ששוודיה יודעת לייצר היטב.
מאחורי השיר עומדת פליסיה (Felicia), או פליסיה אגנטה אריקסון (Felicia Agneta Eriksson), זמרת שוודית בת 24 שכבר הספיקה לבסס לעצמה זהות יוצאת דופן בזירה המקומית. רבים מכירים אותה דווקא כדמות המסתורית פרוקן סנוסק (Fröken Snusk), שהסתתרה מאחורי מסכה ורודה והפכה לוויראלית עם מיליוני האזנות – מהלך שתרם לבניית באז סביב שמה עוד לפני האירוויזיון. המעבר לדמות “פליסיה” מסמן ניסיון להתבגר אמנותית, אך גם כאן היא ממשיכה לשחק עם אלמנט ההסתרה והזהות, מה שמוסיף עניין ויזואלי ותקשורתי. אחרי ניסיון קודם במלודיפסטיבלן שלא הסתיים בגמר, היא חוזרת לבמה הגדולה עם ניסיון, מודעות וקהל שכבר מכיר את השם – הפעם, עם סיכוי ממשי לבלוט גם מחוץ לגבולות שוודיה.
ומה היא חושבת על ישראל? פליסיה לא מסתירה את עמדתה כשאמרה שהיא חושבת שישראל צריכה להישאר מחוץ לתחרות. אמירה שעוררה סערה גדולה ואף נזיפה מאיגוד השידור האירופי.
בימים אלה מדורגת שוודיה במקום שביעי בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
קרואטיה באירוויזיון 2026
השיר “Andromeda” הוא יצירה טעונה ורבת שכבות, שמשלבת בין פופ אתני לבין אלמנטים מסורתיים מהתרבות הקרואטית, תוך יצירת אווירה כמעט טקסית ומהפנטת. מאחורי הצלילים מסתתר טקסט כבד ומשמעותי, העוסק בזיכרון קולקטיבי, טראומה בין-דורית וביקורת נוקבת על עיוות ההיסטוריה והמחיר האנושי של סכסוכים. הדימויים הקוסמיים – ובראשם “אנדרומדה” – מעניקים לשיר רובד פיוטי של בריחה, תקווה וחיפוש אחר גאולה הרחק מהכאב. אך מעבר לאמנות, השיר כבר מעורר סערה תקשורתית, במיוחד בטורקיה, שם נשמעות טענות כי הוא פותח פצעים היסטוריים רגישים – מה שמציב אותו כאחד הקטעים המדוברים והנפיצים של העונה.
מאחורי הביצוע עומדת להקת ללק (LELEK), הרכב נשי קרואטי בן חמש זמרות, שמביא לבמה שילוב ייחודי של הרמוניות קוליות, נוכחות בימתית חזקה וזהות תרבותית ברורה. אחרי ניסיון קודם בקדם האירוויזיון, בו סיימו במקום הרביעי והותירו רושם, הלהקה חוזרת הפעם בשלה ומדויקת יותר, עם קו אמנותי מגובש ושאיפה ברורה לפרוץ קדימה. הסגנון שלהן, המשלב בין מודרניות לשורשיות, מצליח לבלוט בנוף האירוויזיוני העמוס ולהציע משהו שונה מהזרם המרכזי. יחד עם הבאזז סביב השיר והדיון הציבורי שהוא מעורר, ללק עשויות להפוך לאחת ההפתעות הגדולות – או לחלופין, לאחת המתמודדות השנויות ביותר במחלוקת השנה.
בימים אלה מדורגת קרואטיה במקום 16 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
יוון באירוויזיון 2026
השיר “Ferto” מציב את יוון על מפת אירוויזיון 2026 עם קטע פופ עוצמתי וטעון, שמרגיש כמו הצהרה יותר מאשר רק שיר תחרותי. זהו מניפסט של שאפתנות בלתי מתפשרת, שבו הדובר דורש מהעולם “לתת” לו הכול – תהילה, כוח והשפעה – תוך יצירת תחושת דחיפות כמעט אובססיבית שמובילה את השיר קדימה. לצד הביטחון העצמי הראוותני, נחשף גם רובד רגשי עמוק יותר, שבו הרצון להצליח נובע מצורך לסגור פערים ולהבטיח עתיד טוב יותר. השילוב בין הפקה מודרנית, מסר חד ונוכחות בימתית צפויה חזקה, הופך את “Ferto” לאחד השירים המדוברים והמסקרנים של העונה.
מאחורי השיר עומד אקילאס מיטילינאיוס (Akylas Mytilinaios), זמר פופ עולה שצמח מתוך סצנת האינדי היוונית והצליח לבלוט בזכות זהות אמנותית ייחודית ונוכחות שמסרבת להתיישר עם המיינסטרים הקלאסי. כבר בניסיון הראשון שלו להגיע לאירוויזיון, הוא סומן כפייבוריט ברור – גם על ידי קהל המעריצים וגם לפי נתוני הימורים ופלטפורמות הסטרימינג, שהצביעו עליו בעקביות כמועמד מוביל. מאז יציאת השיר, הרשתות החברתיות הוצפו בתגובות נלהבות, כשלא מעט מאזינים השוו אותו לקארייה הפיני – השוואה שמעלה את רף הציפיות אך גם מדגישה את הפוטנציאל הוויראלי שלו. אקילאס מגיע לתחרות כשהוא בטופ 5 בטבלאות ההימורים, סיפור אישי ומוזיקה שמכוונת גבוה – שילוב שיכול להפוך אותו לאחד השמות הבולטים של השנה.
בימים אלה מדורגת יווןבמקום חמישי בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
פורטוגל באירוויזיון 2026
השיר “Rosa” מביא לאירוויזיון 2026 קו שונה מהזרם המרכזי, כשהוא נשען על מסורת מוזיקלית עמוקה ומציג בלדה עדינה המבוססת כמעט כולה על קולות אנושיים. דרך דימויים של טבע, לילה וגן ורדים, השיר מספר סיפור של אהבה שנשארה חקוקה בזיכרון גם לאחר שדעכה, ומצליח לייצר אווירה אינטימית ונוגעת ללב. הוורד הופך לסמל מרכזי – יפה, עדין אך כזה ששייך לעבר – ובכך מחדד את תחושת הגעגוע וההחמצה שמלווה את היצירה. בעולם אירוויזיוני שמלא בהפקות גדולות ואפקטים, “Rosa” בוחר בפשטות רגשית ובאותנטיות, מה שעשוי דווקא להפוך אותו לאחד הרגעים הייחודיים והזכירים של הערב.
מאחורי השיר עומדת להקת בנדידוש דו קנטה (Bandidos do Cante), חמישה חברי ילדות מאלנטז’ו שמביאים לבמה חידוש מודרני למסורת ה-Cante Alentejano – סגנון ווקאלי עתיק שהוכר על ידי אונסק”ו כמורשת תרבותית עולמית. מעבר למוזיקה, הלהקה בלטה כבר בקדם הפורטוגזי לא רק בזכות הסאונד הייחודי, אלא גם בשל עמדה ברורה שבחרה שלא להחרים את התחרות ולהדגיש את כוחה של המוזיקה ככלי מחבר ולא מפלג. הגישה הזו, יחד עם האותנטיות והחיבור לשורשים, יוצרת סיפור אנושי חזק שמלווה את הביצוע שלהם. בנדידוש מגיעים לאירוויזיון לא רק כדי להתחרות – אלא כדי להעביר מסר, כזה שמבקש להזכיר שהמוזיקה יכולה לגשר גם על הפערים הגדולים ביותר.
בימים אלה מדורגת פורטוגל במקום 31 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
גאורגיה באירוויזיון 2026
השיר של בזיקבי לא מנסה להסביר – הוא פשוט קורה. מהרגע הראשון הוא שואב את המאזין לעולם של אורות, קצב ואנרגיה מתפרצת, שבו אין מקום למחשבות כבדות אלא רק לתחושה של חופש מוחלט. הקריאה החוזרת “Don’t think, let go” הופכת למעין מנטרה שמובילה את השיר קדימה, ומדגישה את הרצון להתנתק מהשגרה ולהיסחף אל תוך הרגע. בתוך תחרות שמלאה במסרים עמוקים ולעיתים טעונים, גאורגיה בוחרת הפעם ללכת לכיוון אחר – כזה שמדבר דרך החוויה, ולא דרך המילים.
מאחורי הביצוע עומדת להקת בזיקבי (Bzikebi), שמביאה איתה לאירוויזיון 2026 סיפור נדיר של חזרה לבמה הגדולה כמעט שני עשורים אחרי שכבשה את אירוויזיון הילדים. הזכייה שלהם ב-2008 בתחרות הילדים עם שיר ג’יבריש בלתי שגרתי הפכה אותם לאחד הרגעים הזכורים בתולדות התחרות, וכעת הם מנסים לתרגם את הקסם ההוא לקהל בוגר ותחרות שונה לחלוטין. אחרי שנים של שקט יחסי ואיחוד מחודש, הבחירה בהם מייצרת שילוב מסקרן בין נוסטלגיה לניסיון לחדש. זה לא רק קאמבק – זו הזדמנות לבדוק האם נוסחה שעבדה בעבר יכולה לעבוד שוב, הפעם על הבמה הגדולה באמת.
בימים אלה מדורגת גאורגיה במקום 27 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026
פינלנד באירוויזיון 2026
השיר “Liekinheitin” יתמודד באירוויזיון 2026 כאחד השירים הפייבוריטים לזכייה – השיר מוביל במקום הראשון בטבלאות ההימורים. כבר מהשנייה הראשונה ברור שלא מדובר בעוד בלדת אהבה או פופ קליל. פינלנד מציגה כאן קונספט טעון ודרמטי של מערכת יחסים הרסנית, שבה המשיכה והכאב מתערבבים לכדי תלות רגשית שמסרבת להיגמר. הדימוי המרכזי של “להביור” הופך את האהבה לכוח שורף, מסוכן וכמעט בלתי נשלט, כזה שמותיר את הדובר פגוע אך גם מכור. השיר נע בין אינטימיות ללחץ רגשי, בין רגעים של קרבה לבין ניכור פומבי, ומייצר תחושה של סחרור רגשי שמתחזק ככל שהוא מתקדם.
מאחורי הביצוע עומדים הצמד לינדה למפניוס ופטה פארקונן, שני שמות חזקים מאוד בסצנה הפינית שמתחברים כאן לראשונה לשיתוף פעולה שנועד במפורש לבמת האירוויזיון. פארקונן, שפרץ כבר ב-2008 בגרסת “איידול” המקומית והפך לאחד מכוכבי הפופ המזוהים בפינלנד, מביא איתו ניסיון בימתי ונוכחות של אמן ותיק. מולו ניצבת למפניוס, כנרת ווירטואוזית ואייקון תרבותי שמצליחה לחצות בין קלאסי, פופ ואלקטרוני, ומוסיפה לשיר שכבה מוזיקלית ייחודית שלא נשמעת שגרתית בז’אנר. השילוב ביניהם יוצר קונספט שמרגיש כמעט כמו התנגשות בין עולמות – רגש גולמי מול דיוק מוזיקלי, קלאסיקה מול פופ מודרני. התוצאה היא פרויקט שכבר מהרגע הראשון סומן כאחד המדוברים ביותר של קדם האירוויזיון הפיני, עם נוכחות ויראלית וציפיות גבוהות במיוחד עוד לפני שעלו לבמה הבינלאומית.
בימים אלה מדורגת פינלנד במקום ראשון בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
מונטנגרו באירוויזיון 2026
השיר “Nova Zora” מביא למונטנגרו קו ברור של העצמה ושחרור, כשהוא מציג מסע רגשי שמתחיל בתוך סערה ומסתיים ברגע של לידה מחודשת. דרך דימויים של ברקים, גשם ורוחות חזקות, השיר מתאר מערכת יחסים רעילה שמובילה לנקודת שבירה – אך לא לנפילה, אלא להתעוררות. במקום להישאר בתוך כאב או תלות, הדוברת בוחרת לנתק את עצמה ולצאת אל “שחר חדש”, כזה שמסמל התחלה נקייה ועצמאית. זהו שיר הצהרתי, חד וברור, שממקם את עצמו בצד של כוח אישי ולא של קורבנות, מה שהופך אותו לאחד הטקסטים הישירים והאמוציונליים של העונה.
מאחורי הביצוע עומדת תמרה ז’יבקוביץ’ (Tamara Živković), זמרת מונטנגרית שהפכה בשנתיים האחרונות לשם מוכר בקרב חובבי האירוויזיון בזכות ההתמדה והנוכחות הבימתית שלה בקדם המקומי. לאחר שנכנסה לתמונה בעקבות פרישה של אמן אחר, היא הצליחה במהירות לבסס את מעמדה ולהפוך לפייבוריטית של הקהל, גם אם הדרך לא תמיד הסתיימה בתוצאות גבוהות. ניסיון קודם שהסתיים במקום התשיעי לא עצר אותה, אלא דווקא חיזק את המומנטום סביב חזרתה לקדם עם “Nova Zora”. השנה, כבר משלב חשיפת השירים, היא סומנה כמועמדת מובילה בקדם אירוויזיון – ולבסוף גם הצליחה להפוך את הציפיות לזכייה ממשית. לצד ההצלחה התחרותית, הקריירה המוזיקלית שלה עדיין מחפשת פריצה רחבה יותר, מה שהופך את האירוויזיון לבמה קריטית במיוחד עבורה.
בימים אלה מדורגת מונטנגרו במקום 34 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
אסטוניה באירוויזיון 2026
אסטוניה מביאה השנה לבמת האירוויזיון את השיר השיר “Too Epic To Be True”, שיר שנושא עימו אנרגיית פופ-רוק דרמטית, כזו שנעה בין רגש מתפרץ לבין תחושת גורל בלתי נמנע – ועדיין לא מצליחה לחדור ללב הקהל. במרכז השיר עומד סיפור של אהבה שמופיעה משום מקום ומשנה את כל מה שהדוברת הכירנ, עד כדי כך שהיא נתפסת כמשהו “גדול מדי מכדי להיות אמיתי”. התחושה היא של חיבור בין שני אנשים, עם ניצוץ שמצית מחדש גם את הזהות האישית וגם את החופש הפנימי. השילוב בין עוצמה רגשית לבין אסתטיקה רוקיסטית מעניק לשיר אופי בימתי מאוד, כזה שמכוון לרגעי שיא על הבמה הגדולה.
מאחורי הביצוע עומדת ונילה נינג’ה (Vanilla Ninja), להקת פופ-רוק אסטונית שהייתה אחת ההצלחות האירופאיות הבולטות של תחילת שנות ה-2000, וחוזרת כעת לאירוויזיון אחרי היסטוריה עשירה בזירה הבינלאומית. הלהקה כבר התנסתה באירוויזיון בעבר, כשייצגה את שווייץ ב-2005 עם “Cool Vibes” והגיעה לטופ 10, הישג שהטמיע אותה עמוק בזיכרון של חובבי התחרות. החזרה שלה לבמה מגיעה אחרי שנים של הפסקה ופעילות חלקית, אך עם נוסטלגיה חזקה ועניין מחודש מצד הקהל האירופי.
את השיר כתב סוון לומוס (Sven Lõhmus), אחד היוצרים המזוהים ביותר עם האירוויזיון באסטוניה בעשורים האחרונים, מה שמחזק עוד יותר את התחושה שמדובר בניסיון מודע לשלב בין עבר מפואר לבין קאמבק עכשווי.
בימים אלה מדורגת אסטוניה במקום 33 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
ישראל באירוויזיון 2026

ומי ייצג אותנו? השיר “Michelle” היא חיבור בין בלדה אישית להמנון קצבי ישראלי מודרני. שיר שמצליח לשלב בין אינטימיות רגשית לבין בנייה מוזיקלית הדרגתית שמובילה לשחרור גדול בסיומו. במרכזו עומד סיפור של התבגרות רגשית ופרידה ממעגל רעיל, כאשר “מישל” אינה דמות ממשית אלא סמל לאהבה בלתי אפשרית שמושכת אחורה גם כשמבינים שצריך להמשיך הלאה. הבחירה בשם אוניברסלי וחוצה שפות מחזקת את התחושה שכל מאזין יכול למצוא את “המישל” שלו בתוך השיר. ככל שהשיר מתקדם, הוא עובר מכאב והיסוס אל עבר קצב ואנרגיה שמסמלים החלטה מודעת להשתחרר ולנוע קדימה, מה שהופך אותו לבלדה עם לב פועם ולא רק סיפור עצוב.
מאחורי הביצוע עומד נועם בתן, בן 27, שמביא איתו שילוב נדיר בין רגישות ישראלית לבין השפעות צרפתיות שמורגשות היטב בגוון הקול ובבחירות המוזיקליות שלו. כבר מהופעתו הראשונה על המסך בשנת 2018 בתוכנית “אביב או אייל”, היה ברור שמדובר באמן עם נוכחות שקטה אך עמוקה, אך הפריצה האמיתית הגיעה דווקא העונה עם “הכוכב הבא”, שם הפתיע את השופטים עם השיר המקורי “מדאם” וקיבל את אחד הציונים הגבוהים שנראו בתחרות. לאורך כל העונה הוא סומן כפייבוריט מובהק, גם אצל השופטים וגם אצל הקהל, עד לזכייה המשכנעת בגמר והבחירה לייצג את ישראל באירוויזיון. ההופעה שלו בקליפ הרשמי לשיר, שנע בין חלל אפל וקר לבין רגעים של רגש מתפרץ, מחזקת את התדמית שלו כאמן שמצליח להפוך פגיעות לכוח בימתי, ולספר סיפור אישי שנשמע גדול מהחיים.
בימים אלה מדורגת ישראל במקום שישי בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
בלגיה באירוויזיון 2026
השיר “Dancing on the Ice” מביא לבלגיה קו אפל, דרמטי ומדויק, כזה שמרגיש כמו שילוב בין מועדון לילה קפוא לבין דרמה פסיכולוגית על קצה התהום. במרכזו עומדת דמות שמודעת לחלוטין להרס העצמי שלה, אך בוחרת להמשיך לרקוד עליו כאילו מדובר בבמה היחידה שנותרה לה. הדימוי של “ריקוד על הקרח” מייצר תחושת סכנה מתמדת – כל תנועה יכולה להיות האחרונה – אך דווקא שם נולדת תחושת חיות קיצונית. השיר נע בין קור רגשי כמעט מנותק לבין התפרצויות של אנרגיה אלקטרונית, ויוצר ניגוד חד שמדגיש את המאבק הפנימי של הדמות בין שליטה לאובדן שליטה.
מאחורי הביצוע עומדת אסילה (Essyla), זמרת-יוצרת מברוז’ שמביאה איתה שילוב ייחודי של השפעות מהשנסון הצרפתי לצד פופ מודרני עם נגיעות של ג’אז, רוק ופולק. דרכה המוזיקלית החלה כבר בגיל צעיר בהרכבים מקומיים, ובהמשך התחזקה דרך לימודים ב־IMEP, שם פיתחה את הזהות האמנותית שלה כקול נשי עצמאי עם אמירה ברורה. הפריצה הרחבה שלה הגיעה ב־“The Voice Belgique”, שם הצליחה להגיע לגמר ולבסס לעצמה קהל ראשוני. מאז היא המשיכה לבנות סגנון שמדגיש העצמה נשית ונושאים עכשוויים, וכעת מגיעה לבמה הגדולה של אירוויזיון עם יצירה שמציגה צד חד, בוגר ואפל יותר שלה. הבחירה בה בבחירה פנימית של רשת הטלוויזיה המקומית מחזקת את התחושה שבלגיה הולכת השנה על אמירה אמנותית מובהקת ולא על נוסחה בטוחה.
בימים אלה מדורגת בלגיה במקום 29 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
ליטא באירוויזיון 2026
השיר “Sólo quiero más” מביא לליטא קו פופ-אלקטרוני סוחף, צבעוני ורב-שכבתי, כזה שמרגיש פחות כמו שיר תחרותי קלאסי ויותר כמו חוויה שלמה על הבמה – לעיתים ביזארית. ביזארית מידי. כבר מהשניות הראשונות הוא מציב אנרגיה גבוהה שמתחזקת לאורך כל הביצוע, עם שילוב שפות שמייצר תחושת כאוס מכוון אך גם חיבור אוניברסלי. מאחורי המסר עומדת קריאה ברורה לחיים מלאים יותר – רצון “לעוד” רגשות, חוויות ותנועה, גם בתוך מציאות לא יציבה. השילוב בין כאב לשמחה, בין עומס רגשי לבין קצב מסונכרן, הופך את השיר להמנון שמנסה לחצות גבולות תרבותיים ולדבר בשפה אחת: תשוקה.
מאחורי הביצוע עומד ליון סיקה (Lion Ceccah), שם הבמה של תומס אלנצ’יקאס, אמן ליטאי שמזוהה כבר שנים עם קו ניסיוני ותיאטרלי יוצא דופן בסצנה המקומית. הוא פרץ לתודעה הציבורית דרך “אקס פקטור ליטא” והמשיך לבסס לעצמו זהות אמנותית שמערבבת בין מוזיקה, פרפורמנס ואסתטיקה ויזואלית נועזת, כולל שימוש באיפור גוף ודמויות עתידניות. גם בקדם האירוויזיון הקודם כבר סימן כיוון ברור של אמן שלא מחפש להתיישר עם הזרם, אלא ליצור עולם במה שלם סביבו.
כעת, לאחר זכייה בקדם “Eurovizija.LT 2026” מול שורת מתמודדים, הוא מגיע לבמה האירופית עם הצהרה אמנותית מובהקת – כזו שמנסה להפוך עומס, ריבוי והשפעות תרבותיות למשהו אחד אחיד ומדויק. האם יצליח?
בימים אלה מדורגת ליטא במקום 1בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
סן מרינו באירוויזיון 2026
השיר “Superstar” מביא לסן מרינו קו פופ-דאנס נוצץ ואנרגטי, כזה שמרגיש כמו חזרה ישירה לרחבת מועדוני הדיסקו – אבל עם מסר ברור של העצמה אישית וקבלה עצמית. במרכזו עומדת קריאה להשתחרר מהספקות ומהפחדים, ולהפסיק להסתיר את הייחודיות של כל אדם, מתוך הבנה שלכל אחד יש “כוכב” פנימי שרק מחכה להתפרץ. השילוב בין ביטים קצביים לבין טקסט שמדבר על ביטחון עצמי יוצר ניגוד שמחזק את האפקט של השיר – גם חגיגה חיצונית וגם אמירה פנימית. הנוכחות של שיתוף פעולה בינלאומי מוסיפה לו שכבה נוספת של עניין והופכת אותו לאחד הקטעים הבימתיים והמסחריים יותר של העונה.
מאחורי הביצוע עומדת סנהיט (Senhit), אחת הדמויות המזוהות ביותר עם סן מרינו באירוויזיון, שחוזרת לתחרות בפעם השלישית אחרי השתתפויות ב-2011 וב-2021, ולצד ניסיון שהיה אמור לקרות ב-2020 אך בוטל בשל מגפת הקורונה. לאורך הקריירה שלה היא נעה בין במות תיאטרון באירופה, אלבומי פופ באנגלית ונוכחות טלוויזיונית יציבה באיטליה, מה שביסס אותה כאמנית ורסטילית עם ניסיון במה רחב. החזרה שלה לאירוויזיון מגיעה אחרי תקופה שבה כבר הצליחה לייצר רגעים זכורים, כולל שיתוף הפעולה עם פלו ריידה ב-2021, שהציב אותה על המפה הבינלאומית של התחרות. הפעם היא מגיעה עם דמות בשלה ומודעת יותר, שמנסה לחבר בין קריירה ארוכה לבין אמירה עכשווית של ביטחון עצמי וחופש אמנותי.
לצידה מצטרף בוי ג’ורג’ (Boy George), מהשמות האייקוניים ביותר בתולדות הפופ הבריטי, שהתפרסם כסולן להקת Culture Club והפך לדמות בולטת בתרבות המוזיקלית של שנות ה-80 והלאה. מעבר להצלחתו המוזיקלית, הוא מזוהה לאורך השנים עם מסרים של חופש ביטוי, זהות אישית ואותנטיות – מה שמתחבר ישירות לרוח השיר ולמסר שלו. השילוב בין סנהיט לבוי ג’ורג’ יוצר חיבור בין אירוויזיון קלאסי לבין אייקון פופ בינלאומי, ומעניק לשיר שכבת עניין נוספת שחורגת מגבולות התחרות עצמה.
ומה לגבי הזווית הישראלית? בוי ג’ורג’ נחשב לאחד התומכים הגדולים של ישראל בשנים האחרונות.
בימים אלה מדורגת סן מרינו במקום 30 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
פולין באירוויזיון 2026
השיר “Pray” הוא בלדת פופ עוצמתית שנעה בין תפילה פנימית שקטה לבין התפרצות של כוח וביטחון עצמי. במרכזו עומדת דמות שנמצאת ברגע של משבר אישי, מחפשת משמעות, הכוונה ויציבות בתוך כאוס רגשי שמערער את עולמה. הפנייה ל“תפילה” אינה רק דתית או רוחנית, אלא גם סמלית – ניסיון למצוא נקודת אחיזה כשנדמה שהכול מתפרק. ככל שהשיר מתקדם, הוא עובר מתלות וחיפוש חיצוני אל עבר הצהרה פנימית של שליטה, אמונה עצמית והחלטה להמשיך קדימה למרות הכאב.
מאחורי הביצוע עומדת אליציה שמפלינסקה (Alicja Szemplińska), זמרת פולנייה צעירה שכבר הספיקה להפוך לאחת הדמויות המזוהות עם “מה היה קורה אילו” בעולם האירוויזיון. אחרי שזכתה ב־“The Voice” הפולני והייתה אמורה לייצג את המדינה ב-2020 עם “Empires”, השתתפותה בוטלה בעקבות ביטול התחרות בצל נגיף הקורונה – אירוע שנחשב לנקודת מפנה בקריירה שלה. ניסיון הקאמבק שלה ב-2023 לא הצליח להוביל אותה שוב לאירוויזיון, אך חיזק את מעמדה כאמנית עם בסיס מעריצים נאמן ונוכחות בימתית בשלה.
כעת, ב־2026, היא חוזרת עם שיר בוגר יותר, רגשי יותר ומודע לעצמו, שמנסה סוף סוף לתרגם את הפוטנציאל שלה להישג ממשי על הבמה הגדולה באירופה.
בימים אלה מדורגת פולין במקום 28 בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
סרביה באירוויזיון 2026
את חצי הגמר הראשון יסגור השיר “Kraj mene” – בלדת רוק שמתחילה בשקט כמעט שביר ומטפסת בהדרגה לעבר שיא דרמטי טעון רגשית. במרכזו עומד צורך אנושי מאוד בקרבה, יציבות ונאמנות, כשהדובר מבקש מהאדם האהוב להישאר “לצידו” דווקא ברגעים שבהם הכול מרגיש פחות בטוח. השיר לא נשען על דרמה חיצונית אלא על רגש פנימי חשוף, כזה שמתפתח לאט עד שהוא מתפרץ בפזמון עוצמתי שמעניק משמעות חדשה למילה “יחד”. השילוב בין מלודיה רגועה לבין עלייה הדרגתית באנרגיה יוצר תחושה של מסע רגשי שמתחיל בפגיעות ומסתיים בעוצמה שקטה אך נוכחת.
מאחורי הביצוע עומדת לווינה (Lavina), להקת רוק סרבית שמביאה לבמה שילוב בין סאונד מודרני לבין גישה אלטרנטיבית שמעניקה לשירים שלהם אופי מובחן בתוך הסצנה המקומית. ההרכב הצליח לבלוט כבר מהופעתו הראשונה בקדם האירוויזיון הסרבי, בעיקר בזכות הופעה חיה אנרגטית ועיבודים מוזיקליים שמדגישים דינמיקה ובנייה רגשית. הזכייה ב־“Pesma za Evroviziju 2026” עם תמיכה רחבה גם מהשופטים וגם מהקהל חיזקה את מעמדם כאחד השמות המסקרנים שייצגו את הדור החדש של המוזיקה הסרבית.
על הבמה באירוויזיון הם מציגים הופעה שמתחילה בחשיכה כמעט מוחלטת, עם כניסה דרמטית של הסולן לבוש בשחור שמסיר בהדרגה את המעיל – פעולה סמלית שמלווה את המעבר מהסתרה לחשיפה רגשית מלאה, ומשלימה את הסיפור שמספר השיר.
בימים אלה מדורגת סרביה במקום 24 *בטבלאות ההימורים לקראת אירוויזיון 2026.
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בה בשנים 1967 ו-2015.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אבי זייקנר הוא עורך ראשי, יוצר תוכן, פרשן ומומחה בינלאומי לענייני תחרות הזמר של האירוויזיון. אבי עוקב אחרי התחרות כמעט 30 שנה, ובשבע השנים האחרונות משמש כעורך הראשי והמייסד של אתר האירוויזיון הישראלי EuroMix – האתר הגדול ביותר בישראל ובין המובילים בעולם בתחום האירוויזיון, עם למעלה מ-1.5 מיליון משתמשים בשנה.
מאז 2021, אבי מסקר את תחרות האירוויזיון מהשטח, מתוך מתחם העיתונאים בעיר המארחת, ומביא לקוראי האתר חוויות ממקור ראשון, ניתוחים מקצועיים ותגובות בלעדיות מהקהל, מהאמנים ומהמומחים. הניסיון העשיר של אבי וההיכרות העמוקה עם עולם האירוויזיון באים לידי ביטוי בכל כתבה, ומבטיחים מידע אמין, מקצועי ועדכני.
אבי זכה להכרה כמוביל דעה בתחום האירוויזיון בישראל, מתראיין לכלי תקשורת מרכזיים, משתף פעולה עם מומחים בינלאומיים, ומפרסם תכנים מקצועיים גם בפלטפורמות נוספות. כל כתבה נכתבת מתוך מחויבות לאמינות, שקיפות, והבנת הקהל, תוך הקפדה על בדיקת עובדות והצגת מגוון דעות.
עודכן לאחרונה בתאריך 24 באפריל 2026 04:30 על ידי אבי זייקנר
