התקשורת בטורקיה סוערת סביב השיר הקרואטי לאירוויזיון 2026, “Andromeda”, בביצוע להקת ללק (LELEK). הטענה: מילות השיר והקעקועים על פני חברות הלהקה הם מתקפה נגד האימפריה העות’מאנית.
אירוויזיון 2026 בווינה עוד לא התחיל, אבל הדרמות הפוליטיות כבר כאן. הפעם, במוקד הסערה עומדת קרואטיה, עם נציגתה לתחרות להקת ללק (LELEK), והשיר “Andromeda” (בעברית: אנדרומדה). בימים האחרונים, הרשתות החברתיות ואתרי החדשות בטורקיה גועשים בטענה כי השיר הקרואטי משמיץ את האימפריה העות’מאנית ופותח פצעים היסטוריים עמוקים מתקופת הכיבוש הטורקי בבלקן.
האם מילות השיר מכוונות נגד טורקיה?
הזעם הטורקי מתמקד, בין היתר, במילות השיר. גולשים וכלי תקשורת בטורקיה פירשו את המילים כהתייחסות ישירה לפרקטיקת לקיחת העבדים והנשים על ידי החיילים העות’מאניים ששלטו בשטחי קרואטיה ובוסניה במאות ה-16 וה-17.
בדיקה של מילות השיר המקוריות בקרואטית מגלה כי לזעם הטורקי יש על מה להסתמך, גם אם הלהקה טרם אישרה זאת רשמית. הטקסט של “Andromeda” רווי ברמיזות היסטוריות כואבות שקשה לנתק מההקשר הבלקני. כבר בתחילת השיר שרות חברות הלהקה: “Dok pališ svijeću pitaj svoju baku / Zašto je kćeri rađala u strahu” (כשאת מדליקה נר, תשאלי את סבתך / מדוע היא ילדה את בנותיה בפחד), וממשיכות לשורות המדוברות ביותר: “Nisu naše majke iznjedrile roblje” (אימותינו לא ילדו עבדים) ו-“Sinovi naši nisu podanici” (הבנים שלנו אינם נתינים).
שיא הכעס מגיע לקראת סוף השיר, כשהלהקה פונה ישירות לדמות בוגדנית כלשהי שגרמה לסבל היסטורי וזועקת: “Dok peru ruke krvlju naših rana / Izdajice” (כשהם שוטפים את ידיהם בדם הפצעים שלנו / בוגדים). השימוש במילים כמו ‘עבדים’, ‘נתינים’ ו’בוגדים’ בהחלט מסביר מאיפה מגיע הכעס הטורקי. השורות האלה נותנות המון מקום לפרשנות פוליטית, ומסבירות למה השיר נתפס שם כביקורת חריפה על העבר.
הסוד מאחורי קעקועי הפנים
האלמנט השני שעורר סערה הוא הקעקועים (בצורת צלבים וסמלים נוצריים) שעל פניהן וידיהן של חברות הלהקה. בטורקיה נטען כי מדובר בשיטה שבה השתמשו נשים קרואטיות ובוסניות בעבר כדי לכער את עצמן, כביכול, ולמנוע מהחיילים העות’מאניים לקחת אותן כפילגשים לארמונות.
עם זאת, היסטוריונים ותושבים מקומיים בבלקן ממהרים לתקן את הנרטיב הזה. מארה בוז’יץ’ (Mara Bojić), תושבת בוסניה בת 71 שמחזיקה בקעקועים המסורתיים הללו מילדותה, הסבירה בראיון כי למרות המיתוס הרווח – הקעקועים לא נועדו לשמש כ”מגן” מפני הטורקים.
לדבריה, מדובר במסורת קתולית עתיקה (הידועה בשם ‘Sicanje’) שהחלה עוד בתקופת המלכה הבוסנית קתרינה, הרבה לפני הכיבוש העות’מאני. “הקעקועים האלו הם לא מגן, אלא מורשת תרבותית וסמל דתי של הקתולים”, הבהירה בוז’יץ’, והביעה צער על כך שהמסורת הייחודית הזו הולכת ונכחדת.
מוסר כפול באירוויזיון? ישראל תחת זכוכית מגדלת, וקרואטיה?
הסערה סביב השיר הקרואטי מציפה שוב את סוגיית הפוליטיקה בתחרות, ומעלה שאלות קשות על התנהלותו של איגוד השידור האירופי (EBU). הקהל הישראלי מכיר היטב את הנוקשות של האיגוד, שבוחן כל מילה שנשלחת מישראל תחת זכוכית מגדלת מחמירה ודורש לא פעם לצנזר ולשנות טקסטים בטענה ל”מסר פוליטי”.
כעת, נותר לראות האם ה-EBU יחיל את אותו סטנדרט גם על קרואטיה וידרוש לשנות את המילים הנוקבות של “Andromeda”, או שיעדיף להעלים עין בטענה שמדובר ב”מורשת תרבותית” והיסטוריה עתיקה. האם לפוליטיקה יש מקום באירוויזיון רק כשלא מדובר בישראל? אנחנו כמובן נמשיך לעקוב.
ללק – מי אתן?
ללק (LELEK), היא להקה קרואטית בת 5 בנות: יודיטה שטורגה (Judita Štorga) אינקה וצ׳רינה פרושיץ׳ (Inka Večerina Perušić) קורינה אוליביה רוגיץ׳ (Korina Olivia Rogić), לארה ברטן (Lara Brtan) ומרינה רמליאק (Marina Ramljak). הלהקה מביאה לבמה סאונד ייחודי המשלב פופ אתני עכשווי עם אלמנטים של מוזיקה קרואטית מסורתית. זוהי השנה השנייה ברציפות שהלהקה מנסה את מזלה בדרך לאירוויזיון: בשנה שעברה הן התחרו בקדם האירוויזיון הקרואטי, “Dora 2025”, עם השיר “The Soul of my Soul” (בעברית: “הנשמה של נשמתי”) וסיימו במקום הרביעי. השנה, כאמור, הן עשו את הצעד הנוסף והצליחו לקטוף את הכרטיס המיוחל לווינה.
“Andromeda” (בעברית: “אנדרומדה”) הוא שם השיר שיבוצע על ידי להקת הבנות ללק (LELEK) אשר ייצגו את קרואטיה בחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2026 שיתקיים בווינה, אוסטריה, ב-12 במאי.
השיר עוסק בזיכרון, כאב קולקטיבי וביקורת חריפה על בגידה ועיוות ההיסטוריה. הוא מתאר טראומה שעוברת מדור לדור, פחד של אימהות, קברים וחיילים הנשלחים לקרב תחת זעקות. הלהקה מציבה שאלות נוקבות כלפי העבר, תוך הדגשה שהעם אינו נועד להיות כנוע או משועבד. במקביל לכעס, מופיעה כמיהה למפלט וגאולה דרך דימויים קוסמיים כמו גלקסיית אנדרומדה, המסמלים התרחקות מהכאב והמבטים השופטים. ההופעה משלימה את המסר עם תפאורה של מקדש עתיק אפוף ערפל ואש, שקורס לבסוף אל תוך החשיכה בעוד הבנות, עטויות שחורים וסימנים מסורתיים על פניהן, נותרות על הבמה.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-31 של קרואטיה באירוויזיון. קרואטיה הצטרפה לתחרות ב-1993 והגיעה להישגה הטוב ביותר באירוויזיון 2024 לאחר שסיימה במקום השני עם השיר "Rim Tim Tagi Dim" בביצועו של הזמר בייבי לזניה.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
נוי יהוידע היא כתבת, עורכת ויוצרת תוכן במערכת EuroMix מאז 2024, ומביאה קול אישי, נשי ולהט”בי לעולם האירוויזיון. היא חובבת אירוויזיון אדוקה מאז גיל 16, ולוקחת חלק פעיל בסיקור התחרות – כולל דיווחים מהשטח באירוויזיון 2025 בבאזל ובמסיבות הפרה-פרטיז באירופה. לצד כתיבה ופרשנות, נוי מתכננת את לו”ז הכתבות באתר, עוקבת מקרוב אחר קדמים וחשיפות שירים, משתתפת בלייבים ויוצרת תוכן דיגיטלי שמתמקד בייצוג, גיוון מוזיקלי וחיבור רגשי.
מעבר לעשייה באתר, נוי היא סטודנטית לניהול ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ובעלת ניסיון של למעלה משש שנים בתחום הקוסמטיקה והפארמה, עם רקע במכירות, ייעוץ אישי וניהול מחלקת יופי. היא אוהבת פופ, ראפ, אמנות עכשווית וטיולים באירופה – ובעיקר שירים שגורמים לה לרקוד ולנוע, אבל גם כאלה שמספרים סיפור.
עודכן לאחרונה בתאריך 17 במרץ 2026 08:53 על ידי נוי יהוידע
