ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכריז כי הוא מכיר ברצחי העם שביצעו העות’מאנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, צעד שישראל נמנעה ממנו במשך שנים כדי לשמור על היחסים עם טורקיה. איך המהלך ישפיע על זירת האירוויזיון? כתבתם של אילאי גייסט ואלעד קאופמן.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הכריז אתמול (ג’) על הכרת ישראל ברצחי העם שביצעה האימפריה העות’מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. בין המאורעות שעליהן הכריז נתניהו עלו ההכרה ברצח העם האשורי בסוף המאה ה-19, רצח העם הארמני בשנים 1915-1918, ורצח העם היווני-פונטי בשנים 1914-1923.
הכרה זו, שמגיעה על רקע מתיחות מתמשכת עם טורקיה, ובראשה נשיא המדינה, רג’פ טאיפ ארדואן (Recep Tayyip Erdoğan), עשויה להשפיע על זירת האירוויזיון, שבה טורקיה לא לוקחת חלק פעיל מאז 2012, בין היתר בשל מחלוקות פוליטיות.
ההחלטה עשויה לעורר תגובות רבות בקרב מדינות המשתתפות בתחרות: ביניהן ארמניה, שבעבר ביטאה את מורת רוחה מפרשני ישראל על רקע סוגיות פוליטיות. כעת, עם ההכרה הישראלית, ייתכן כי יחסי הכוחות והדינמיקות בתחרות שמושפעת לעיתים מסוגיות גיאופוליטיות, יעברו שינוי כאשר ארמניה עשויה לראות בכך צעד חיובי שישפיע על עמדותיה באירוויזיון ובזירות בינלאומיות אחרות, ויוון, שעבור ישראל זהו עוד צעד בחיזוק מערכת היחסים החמה בין המדינות.
המסמר האחרון ביחסי טורקיה והאירוויזיון?
טורקיה פרשה מתחרות האירוויזיון לאחר אירוויזיון 2012 בשל חוסר הסכמה עם מספר חוקים בפורמט התחרות כמו שיריון מדינות ה-Big 5 (איטליה, גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד) בגמר. לפי גורמים מסוימים, גם תמיכת התחרות בקהילת הלהט”ב השפיעה על פרישתה של טורקיה שהפכה לשמרנית.
השתתפותה האחרונה של טורקיה נערכה באירוויזיון 2012, בבאקו, אזרבייג’ן, עם השיר “Love Me Back” שבוצע על ידי ג’אן בונומו (Can Bonomo) היהודי אשר הגיע למקום השביעי. לפני פרישתה של המדינה המזרח תיכונית הייתה טורקיה אחת מהמדינות הגדולות שזכו לצפייה אדוקה בתחרות. ב-2009 זכתה תחרות האירוויזיון לרייטינג של 58.54% צופים כשעשרות מיליונים צפו בתחרות.
טורקיה אמנם אינה משתתפת פעילה, אך מבחוץ היא נראית כצופה ביקורתית במיוחד, כאשר הביעה ביקורות רבות כנגד התחרות וכנגד מספר מדינות המשתתפות בה, התנהלותן ושיריהן.
ביקורת נגד ישראל: עוד מלפני המלחמה
עוד לפני מלחמת ה-7 באוקטובר, היחסים של ישראל וטורקיה באירוויזיון ידעו עליות ומורדות כאשר טורקיה נאלצה לפרוש מאירוויזיון 1979 שנערך בירושלים, תחת לחץ מסיבי ממדינות ערב, זאת לאחר ששלחה נציגה ושיר ואפילו קיבלה שיבוץ בסדר ההופעות של התחרות.
בשנות ה-90 וה-2000 יחסיהן האירוויזיוני של טורקיה וישראל השתפר, כאשר טורקיה שלחה באירוויזיון 1999 שנערך בירושלים את טובה אונאל ולהקת מיסטיק (Tugba Önal & Grup Mistik) עם השיר “Dön Artik” (בעברית: “חזור”), שסיים במקום ה-16. וישראל באירוויזיון 2004 שנערך באיסטנבול, שלחה את דוד ד’אור, עם השיר “להאמין“, אשר סיים במקום ה-11 בחצי הגמר.
יחסי ישראל וטורקיה מחוץ לאירוויזיון הידרדרו במאי 2010, כאשר טורקיה שלחה את המשט לעזה, ומאז התקשו היחסים להשתקם.
גם לקראת אירוויזיון 2019, טורקיה הביעה עמדה פוליטית נגד ישראל בנוסף להתנגדותה לערכי התחרות. בין ההערות שנאמרו על ידי טורקיה בזמנו הופנתה ביקורת כנגד הופעתה ומגדרה של זוכת אירוויזיון 2014, קונצ’יטה וורסט (Conchita Wurst), וכן נגד זכייתה של ישראל באירוויזיון 2018, כאשר ראש ממשלת טורקיה לשעבר, בינאלי יילדירים (Binali Yıldırım) מתח ביקורת נוקבת על זכייתה של נטע ברזילי וטען כי הייתה מתוכננת ומכורה מראש, בטענה שאיגוד השידור האירופי מכר קולות עבור ניצחון ישראלי. עקב ההתנגדות, טורקיה לא לקחה חלק באירוויזיון 2019 ונעדרה מהאירוויזיון שנה שביעית ברציפות.
מאז מלחמת ה-7 באוקטובר דעתו של נשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, כנגד ישראל רק החריפה ודעותיו האסלאמיסטיות המשיכו להקצין, כאשר הוא איים בעבר פעמים רבות שיכניס את טורקיה כשותפה פעילה במלחמה כנגד ישראל. הכרתה של ממשלת ישראל במעשיה של האימפריה העות’מאנית תהיה מסמר נוסף ביחסי ישראל-טורקיה, אך היא יכולה לחזק את יחסי ישראל עם ארמניה ובעיקר להדק עוד יותר את היחסים החמים עם יוון וקפריסין, שהפכו ליחסי מפתח מאז פרוץ המלחמה.
ארמניה זועקת: לא להכחיש!
מאז פרישתה של טורקיה, מדינות שסבלו ממעשיה במלחמת העולם הראשונה התבטאו באופן מעט יותר חופשי באירוויזיון. דוגמה בולטת במיוחד מגיעה מארמניה – כאשר לקראת אירוויזיון 2015 בחרה את הנציגים והשיר בדרך מיוחדת: הורכבה במיוחד עבור התחרות להקת גנאולוגיה (Genealogy), המכילה בתוכה את נציגת ארמניה באירוויזיון 2009, אינגה ארשקיאן (Inga Arshakyan), וחמישה חברים נוספים ממוצא ארמני: אסאי אלטוניאן (Essaï Altounian) מצרפת, תמר קפרליאן (Tamar Kaprelian) מארצות הברית, ואחה טילביאן (Vahe Tilbian) מאתיופיה, סטפני טופליאן (Stephanie Topalian) שאביה ארמני-אמריקאי ואמה יפנית ומארי-ג’ין או’דוהרטי בסמדג’יאן (Mary-Jean O’Doherty Basmadjian) שאמה ארמנית-יווניה ואביה אוסטרלי.
השיר של ארמניה לאירוויזיון 2015 נכתב במיוחד לציון 100 שנים לרצח העם הארמני, בו נרצחו כ-1.5 מיליון ארמנים. ושם השיר המקורי היה אפילו בהקשר ישיר להכחשת רצח העם הארמני בידי הטורקים – “Don’t Deny” (בעברית: “אל תכחישו”). בהתאם לחוקי התחרות, בשל היותו ישיר ופוליטי מדי, שונה שם השיר לשמו הנוכחי – “Face The Shadow” (בעברית: “התמודדו עם הצל”).
גם על בימת אירוויזיון 2015 בווינה, אוסטריה, הוצג התמהיל שנבנה במיוחד עבור התחרות, כאשר על מסך ה-LED הוצג עץ, המייצג את שורשיהם המשותפים של הלהקה – הנטועים בארמניה, ועל רצפת הבמה הייתה מפת העולם, עליה עמדו הנציגים בהתאם למדינות מהן באו לייצג את ארמניה בתחרות: כאשר אינגה עומדת על מקומה הגיאוגרפי של ארמניה, אסאי עומד על צרפת, תמר על ארצות הברית, ואחה על אתיופיה, סטפני על יפן ומארי-ג’ין עומדת על אוסטרליה. השיר העפיל לגמר וסיים במקום ה-16, עם 34 נקודות. צפו בביצוע של להקת גנאולוגיה באירוויזיון 2015:
בין פרטי ללאומי: נציגת יוון על רצח העם הפונטי
גם השיר “Asteromáta” (בעברית: “עיני כוכבים”) שבוצע על ידי הזמרת היווניה קלאוודיה (Klavdia), ונבחר לייצג את יוון באירוויזיון 2025, הוא שיר שמוחה כנגד מעשיה של האימפריה העות’מאנית, השיר מתייחס בהיבטו הלאומי על רצח העם הפונטי ועל כך עורר מחלוקת ותגובות חריפות מטורקיה, כאשר רשת הטלוויזיה הטורקית TRT, האשימה את יוון בפוליטיזציה ואיימה לפנות בתלונה לאיגוד השידור האירופי. על פי דיווחים, טורקיה מחתה נגד השיר בטענה שהוא מתייחס לרצח העם היווני-פונטי שבוצע על ידי האימפריה העות’מאנית בין השנים 1914-1923, אירוע היסטורי רגיש שטורקיה מכחישה כרצח עם.
ההסבר של קלאוודיה לסערה היה כי השיר אינו עוסק בהיבט לאומי, אם כי בהיבט פרטי, כאשר היא שרה על הגעגוע והכאב של פליטים שנאלצו לעזוב את מולדתם עקב מלחמות וקונפליקטים, עם דגש על התייחסות אישית לסיפור משפחתה ממוצא פונטי. על כך הוסיפה:
“השיר נכתב בעבור כל האנשים שהוגלו ונפרדו מאהוביהם. השיר לא עוסק בנושא ספציפי”.
אמירתה גם גובתה על ידי דובר הממשלה היוונית פאוולוס מרינאקיס (Pavlos Marinakis) שהוסיף:
“מילות השיר אינן פוליטיות ואין בהן גם כוונה פוליטית, אין בשיר כל תוכן פוגעני. בכל מקרה, ההיסטוריה מתועדת, והיא אינה ניתנת לשכתוב”.
גם בהופעתה של קלאוודיה בבאזל, שוויץ, חזר במסך ה-LED מוטיב העץ בפזמון הראשון, והאלמנטים הבולטים בהופעתה היו שילוב של חושך, אש, ציפורים, התפרצויות טבע וכוכבים. קלאוודיה עמדה על סלע וזעקה בקולה המהפנט את זעקתם של משפחתה וגעגועיה בהיבט הפרטי, ואת זעקת הסבל של פליטי העם הפונטי בהיבט הלאומי. הפרשנים הישראלים לתחרות ציינו במהלך ה”גלויה” היוונית כי השיר אכן עוסק ברצח העם הפונטי. השיר סיים במקום השישי עם 231 נקודות. צפו בביצוע של קלאוודיה באירוויזיון 2025:
האם להצהרת נתניהו תהיה השפעה על עתיד האירוויזיון?
ההכרה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ברצח העם הארמני עשויה להוסיף שכבה נוספת למתיחות הדיפלומטית עם טורקיה, במיוחד לאור הרגישות הפוליטית סביב הכרה בשלושה רצחי עם שטורקיה ביצעה בעברה. ייתכן כי הצהרתו של נתניהו תיתפס כצעד תומך במדינות כמו יוון וארמניה, שחוו אירועים טראגיים דומים, ותשפיע על היחסים בין המדינות המשתתפות בתחרות, כולל התמיכה הציבורית בשירים כמו “Asteromáta”. עם זאת, אין קשר ישיר בין הצהרת נתניהו לשיר עצמו, אלא הקשר עקיף דרך המתיחות הדיפלומטית עם טורקיה והרקע ההיסטורי של השיר.
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בה בשנים 1967 ו-2015.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
יוצר וכתב תוכן מוביל בתחום האירוויזיון, פרשן מוכר ובעל מומחיות רחבה בכל הנוגע להיסטוריה, החוקים והדינמיקה של התחרות. אהבתו לאירוויזיון מגישה לקוראיו תוכן עשיר, מקצועי וחדשני.
בעל תואר ראשון בערבית, עם אוריינטציה רב-לשונית. עוסק בחקר תרבויות ובמיוחד בהתפתחות הקולינריה והמטבחים המקומיים ברחבי העולם.
עודכן לאחרונה בתאריך 27 באוגוסט 2025 10:53 על ידי אילאי גייסט
