סלין דיון לא הופיעה, זוכה האירוויזיון שהפסיד ברגע האחרון: הבטיחו מהפכה, ניפחו ציפיות – ואז נעלמו. מה באמת עמד מאחורי ההבטחות הגדולות של אירוויזיון 2025?

בכל שנה מחדש, האירוויזיון מבטיח לנו עולם ומלואו: נציגים מפתיעים, הופעות שלא נראו כמותן, בימויים ש”ישנו את כללי המשחק” והבטחות שנשמעות כאילו נכתבו בחדר חדשות של טלנובלה. אבל מה אם נספר לכם שחלק גדול מהן… לא קרה? לא קרוב, לא בערך – פשוט לא.

הם אמרו שיהיו מגדלים באוויר, הפתעות שאפילו ביורקמן “לא ראה כמותן”, ואולי אפילו קאמבק של סלין דיון (Celine Dion). מה קיבלנו? גו-ג’ו (Go-Jo) מחוץ לגמר, מתאבק עם שיר שנפסל, ומונס זלמרלוב (Måns Zelmerlöw) בורח אל מאחורי הקלעים עם מבט של “פעם הייתי מלך”.

אז החלטנו לצלול לעומק הסערה: מי הבטיח ולא קיים? מי הפריח עשן בלי אש? ומי פשוט נעלם רגע לפני שהאורות נדלקו? לפניכם – עונת ההבטחות והשקרים של אירוויזיון 2025.

הולנד: הבטחה כפולה, אכזבה כפולה

דרמת השנה שייכת להולנד. שמו של יוסט קליין (Joost Klein) חזר לזירה עוד טרם יבשה הדיו על הדחתו מהאירוויזיון ב־2024. מנחת אירוויזיון 2021 ניקי דה יָאגֶר (Nikkie de Jager) הציתה את השמועות כשאמרה בלי למצמץ: “יוסט אכן צריך לייצג את הולנד ואף יזכה באירוויזיון”. גם יוסט עצמו רמז על חזרה עתידית כשבמהלך הופעה בבלגיה אמר: “למה לעזאזל שלא נחזור ב-2025?”.

הביו באינסטגרם עודכן ל-“Eurovision 2025”, ואפילו דובר על שירים חדשים. ואז – פוסט סיכום, אקורד סיום צורם: “זה פשוט לא מרגיש נכון. אני צריך עוד זמן להחלים”. הצהרות על חזרה, רמיזות משתמעות ותקוות חוזרות – רק כדי לפרוש ברגע האחרון.

גם השמות דאווי בוב (Douwe Bob) ואמה קוק (Emma Kok) עלו – אך בסוף בחרה הולנד בקלוד (Claude) שסיים במקום ה־12 בלבד. כל ההבטחות? נמסו בשמש השוויצרית.

צרפת: מי מסתתר מאחורי כל ההטעיות?

אם חשבתם ששיא הדרמה התרחש בהולנד – חכו עד שתקראו מה התרחש מאחורי הקלעים בצרפת.

הכל התחיל בלואן (Louane), שזכתה למעמד של כמעט נציגה לאומית לאחר שביטלה את הופעותיה באפריל־מאי – בדיוק בזמן חלון ההכנות לתחרות. אך כשהאלבום שלה יצא, אמרה: “אני לא אשתתף השנה, אבל למה לא יום אחד?” – הצהרה מעורפלת מספיק כדי להחזיק את האש בחיים.

השמות קימברוז (Kimberose) ולני (Lenie) הוזכרו כנציגות פוטנציאליות – אך לבסוף, הפתעה: דווקא לואן, מי שאמרה שלא תשתתף, נבחרה לייצג את צרפת. ההטעיה – הייתה מכוונת.

על הבימוי הופקד פרדריק ריידמן (Fredrik Rydman) – שם נחשב באירוויזיון. הביצוע היה מרשים, והעבודה ניכרה לעין, אך צרפת סיימה “רק” במקום השביעי.

אוסטרליה: גיא סבסטיאן נעלם, התקוות התרסקו

עם אישור ההשתתפות הרשמית של אוסטרליה באירוויזיון 2025, התקוות זינקו. שמו של גיא סבסטיאן (Guy Sebastian), שהביא את הופעת הבכורה של המדינה בתחרות לפני עשור בדיוק, שב להדהד בכל פינה של קהילת המעריצים. בין אם היה זה צירופו למופע האירוויזיון “Het Grote Songfestivalfeest” בהולנד לצדה של לורין (Loreen), או ההחלטה לעזוב את תוכנית הריאליטי “דה וייס” כדי “להתמקד שוב במוזיקה” – כל מהלך נתפס כעוד רמז לקאמבק.

יתרה מזו, השנה סימנה עשור לאירוויזיון הראשון של אוסטרליה – נקודת זמן מושלמת לשוב למקורות. רשת הטלוויזיה האוסטרלית SBS ידועה בכך שהיא אוהבת לציין אירועים סמליים, ונדמה היה כי אין מתאים יותר מגיא להוביל את הרגע הזה. אך כשהעשן התפזר, שמו של גיא לא הופיע. במקום זאת נבחר הזמר גו-ג’ו (Go-Jo), שביצועו לא הצליח לעבור את חצי הגמר. אוסטרליה סיימה במקום ה־11 בלבד עם 41 נקודות – רחוק מהחזון שציירו לעצמם אוהדי הסמל הוותיק של המדינה.

בריטניה: זמר היאבקות נלהב ושגיאת חובבן גורלית

מי שגנב את תשומת הלב התקשורתית בבריטניה לקראת אירוויזיון 2025 היה דווקא לא זמר מקצועי – אלא מתאבק. ג’ו הנדרי (Joe Hendry), מתאבק סקוטי מצליח, שחרר שיר בשם “I Believe in Joe Hendry” שהפך ללהיט ויראלי במצעדי המוזיקה המקומיים. בהתלהבות עצומה הוא הכריז שיגיש את השיר לוועדה הבריטית, בתקווה לייצג את הממלכה על במת התחרות. אך מהר מאוד התברר שהלהיטות לא הייתה מלווה בבדיקה בסיסית של החוקים: השיר כבר פורסם – ולכן נפסל מלהתמודד.

השערורייה הזו הפכה לאנקדוטה עצובה אך אופיינית – בריטניה שוב מוצאת את עצמה עם נציגה אחרת שנבחרה בבחירה פנימית – הפעם להקת ריממבר מאנדיי (Remember Monday). ההרכב אמנם עלה לבמה בבאזל, אך ההופעה התקבלה באדישות. 88 נקודות בלבד – כולן מצוות השיפוט. מהקהל: 0 נקודות. פעם נוספת, בריטניה מגלה שקשה להחזיר את האמון הציבורי – ושום קמפיין צבעוני לא יכסה על חוסר חיבור רגשי.

פולין: אהבה גדולה – והחלטה מאכזבת

שרה ג’יימס (Sara James) נחשבת לאחת הדמויות המבטיחות בפולין. בגיל צעיר כבר קטפה הישגים מרשימים, ביניהם המקום השני באירוויזיון הילדים, וההצלחה הזו הפכה אותה במהרה לאהובת הקהל. כשהחלו הדיבורים על נציגות פולין לאירוויזיון בבאזל, שמה של שרה עלה כמעט באופן אוטומטי. סקרים מקומיים הראו כי רוב הציבור מעוניין לראות אותה על הבמה – והיא עצמה לא הסתירה את התרגשותה מהמחשבה.

עם זאת, שרה הפתיעה בגישה מפוכחת. היא אמרה: “הרעיון עלה בראשי, אבל אני רוצה להיות מוכנה. (…) זה מאוד מחמיא לי, כבוד גדול, אבל זה כנראה עדיין לא הזמן המתאים”. גישה בוגרת, אך מאכזבת עבור מעריציה. לבסוף נבחרה יוסטינה סטצ’קובסקה (Justyna Steczkowska) במסגרת הקדם המקומי, והשיגה תוצאה סבירה בלבד – מקום 14. השאלה שנשארת פתוחה: האם פולין ויתרה על הזדמנות נדירה להבריק?

יוון: הציבור קבע אחרת

העונה היוונית נפתחה עם תקווה גדולה: אוונגליה (Evangelia), זמרת אמריקאית־יווניה שזוכה לפופולריות הולכת וגדלה, הציגה את השיר שלה לקדם האירוויזיון המקומי. היא שיתפה פעולה עם אותו צוות שעבד עם נציגת יוון מ־2024, מרינה סאטי (Marina Satti), דבר שחיזק את התחושה כי מדובר במתמודדת עם סיכוי ממשי. אוונגליה הובילה בכל הסקרים, זכתה לתמיכה אדירה ברשתות החברתיות – ונראתה מוכנה להוביל את המדינה להצלחה חדשה.

אך דווקא אז אירע מהפך: קלאוודיה (Klavdia), שהגיעה למקום השני בסקר שבוצע אצלנו באתר, ניצחה בקדם המקומי בהפרש של שתי נקודות בלבד. כך נגוז חלומה של אוונגליה באירוויזיון 2025, אך כבר מתרבים הדיווחים על כך שהזמרת מאיימת להציג את מועמדותה פעם נוספת לקראת אירוויזיון 2026.

קלאוודיה מצידה, ניסתה לשכנע בריאיון לקראת התחרות כי מתוכנן שינוי דרמטי על הבמה: “שום דבר לא יישאר אותו דבר, הולכת להיות לכולם הפתעה גדולה”. וההפתעה אכן הייתה שם – הביצוע עבר שינוי משמעותי מהגרסה הראשונית והשיר זכה לשדרוג משמעותי, גם ויזואלית וגם ווקאלית. יוון סיימה במקום השישי – הישג מרשים במיוחד וראוי בהחלט.

גרמניה: הצהרות בומבסטיות – ומציאות שאינה עונה לציפיות

כאשר שטפן ראב (Stefan Raab) חזר לזירה, נדמה היה שגרמניה שוב עולה על מסלול ההצלחה. האיש שעמד מאחורי זכיית גרמניה ב־2010, הצהיר בביטחון מלא: “אם גרמניה לא תזכה באירוויזיון 2025, אני האחראי”. הצהרה שזכתה לתשומת לב רבה והובילה לשידור טלוויזיוני נרחב ב־ARD תחת השם “Chefsache ESC”, קדם האירוויזיון המקומי בו נבחר הנציג הגרמני.

אך ההבטחות לא הפכו למציאות. למרות ההשקעה האדירה, החשיפה, והניסיון לרתום את אהבת הקהל, גרמניה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה המובטחת. ראש המשלחת הגרמנית, אלכסנדרה וולפלאסט (Alexandra Wolfslast), הביעה את ביטחונה בראב כשאמרה: “הוא אמר בעצמו – ‘אני האחראי אם נגיע רק למקום השני'”. אך בסופו של דבר, גרמניה כלל לא התקרבה לפסגה. התחושה הכללית היא כי למרות המאמץ – המוצר הסופי לא דיבר לקהל האירופי הרחב, ואולי הגיע הזמן לגרמניה לחשוב מחדש על האופן שבו היא ניגשת לתחרות.

מולדובה: הסאגה המביכה של עונת האודישנים

במהלך ינואר, מולדובה חוותה את אחת הדרמות המשונות של עונת האירוויזיון: מצד אחד – שידור טלוויזיוני חגיגי של יום אודישנים לקדם המקומי, עם 26 שירים משתתפים. מצד שני – הודעת פרישה רשמית מהתחרות. בהצהרה דרמטית שניתנה במסיבת עיתונאים, הודיעו קורנליו דורנסקו (Corneliu Durnescu), במאי הרשת המולדובנית, ודניאלה קרודו (Daniela Crudu), ראשת המשלחת, כי בשל אתגרים כלכליים ומקצועיים – מולדובה תיעדר מאירוויזיון 2025.

לא חלף זמן רב, והגיעה הצעה מסחררת: הצמד באצ’ו וקרניבל בריין (Bacho & CARNIVAL BRAIN), שביצעו את השיר “Semafoare”, חשפו כי קיבלו מימון מגורם חיצוני – והביעו נכונות לייצג את המדינה במימון מלא. בפוסט נרגש כתבו כי “השיר שלנו זכה להערכה רבה” והם מבקשים “להציג את מולדובה בצורה חיובית”. אך תגובת רשת הטלוויזיה המולדובנית TRM לא הגיעה, ובסופו של דבר – הפרישה נותרה בעינה. מדובר במהלך שעורר תסכול רב בקהילת היוצרים המקומית וחשף את השבריריות של מערכת הבחירה במדינה הקטנה, דווקא בשנת חגיגות 20 השנים להשתתפותה הראשונה בתחרות.

שוודיה: מונס זלמרלוב נפל שוב – והקהל נותר המום

שוודיה, כרגיל, ניגשה לתחרות עם תיאבון לזכייה נוספת. הפעם, מי שחזר למרכז הבמה היה מונס זלמרלוב (Måns Zelmerlöw), זוכה אירוויזיון 2015, שהצהיר בביטחון: “השיר שלי טוב יותר מ־’Heroes'”. הוא התמודד במלודיפסטיבלן 2025 עם השיר “Revolution”, וקיווה לחזור לתחרות במלאת עשור לניצחונו. מונס היה המועמד המוביל, וחשב שהקהל יתמוך בו – אך בריאיון ל־Aftonbladet הודה: “אני רק מפחד שמאז שההימורים מצביעים עליי כמנצח, אנשים לא יצביעו לי”.

ואכן, חששותיו התאמתו. להקת קאי (KAJ), להקה פינית־שוודית שהתחרתה מולו, גברה עליו בזכות הצבעת הקהל – בעוד שהשופטים העדיפו את מונס בהפרש זעום של 2 נקודות. לאחר התחרות, מונס נראה נכנס בסערת רגשות מאחורי הקלעים – רגע שתועד ועורר סערה גדולה ברשת.

התוצאה: קאי ייצגו את שוודיה בבאזל עם השיר “Bara Bada Bastu”, וסיימו במקום הרביעי בגמר הגדול. הישג מכובד, אך רחוק מהניצחון ששוודיה פיללה לו – והחמצה נוספת עבור אחד מגדולי תולדות האירוויזיון שלא הצליח לשחזר את התהילה.

קרואטיה: הצהרות גדולות – אך בפועל, חזרה לאחור

העיניים בקרואטיה נישאו לעבר עונה חדשה עם תקווה גדולה: מינוי של מאיה טוקיץ’ (Maja Tokić) לעורכת הראשית של קדם האירוויזיון “Dora 2025” לווה בהצהרות על שינוי שורשי במבנה התחרות המקומית. “זה לא יהיה עוד אותו הדבר”, הכריזו בכותרות. הבטחות לשידרוג הפורמט, גיוס אמנים בינלאומיים, ואפילו דיבורים על שיתוף פעולה עם יוצרים שוודים – ריח של רפורמה עמד באוויר.

אך כאשר נחשפו השירים – ההתלהבות שככה. הפורמט אמנם השתנה, אך לא בצורה שבלטה לצופה הממוצע. הבמה נותרה דלה יחסית, איכות ההפקה לא המריאה, והאמנים שהשתתפו לא הביאו עימם בשורה חדשה. קרואטיה, שרק שנה קודם לכן נחשבה להפתעת העונה, לא הצליחה אפילו להעפיל לגמר – הישג שאחראי לו נציג שקוראטיה תעדיף לשכוח.

סן מרינו: קדם כאוטי, פרישות המוניות, ואמן אחד מהעבר

סן מרינו, המדינה הקטנה שנלחמת כל שנה להישמע בזירה האירופית, הפתיעה שוב – ולא בהכרח לטובה. קדם האירוויזיון שלה, הידוע בפתיחותו לאמנים מכל רחבי היבשת, הפך השנה לקרקס של ממש. בין השמות שהצטרפו לאודישנים בלט סרפין זובירי (Serafin Zubiri), נציג ספרד לשעבר בשנים 1992 ו־2000. חזרתו לבמה אחרי יותר מ־30 שנה הייתה אמורה להיות סיפור מרגש – אך במקום זאת, הייתה לסיפור שנקטע עוד לפני שהחל.

סרפין היה רק אחד מתוך לא פחות מ־13 מתמודדים שפרשו מהתהליך – חלקם טענו להתנהלות לקויה של ההפקה. הדיווחים על בעיות בארגון, זלזול באמנים, וחוסר ודאות כללית סביב מבנה הקדם, הפכו את הבחירה של סן מרינו למעורפלת וחסרת שקיפות.

אמנם המדינה הצליחה לבחור לבסוף נציג ראוי (על אף שסיים במקום האחרון בגמר) – אך הדימוי שנוצר הוא של מערכת שמתקשה למשוך ולשמר אמנים, גם כשהם מגיעים בהתלהבות מהעבר הרחוק. כשלוקחים בחשבון את גודל המדינה – זו החמצה חמורה.

סלין דיון ודמיאנו דויד: ציפיות לחזרה – ושתיקה רועמת

השמועות סביב סלין דיון (Celine Dion) ליוו את עונת 2025 מהרגע הראשון. זכייתה של שוויץ ב־2024 פתחה דלת חלומית – חזרתה של אחת מהזוכות האגדיות של התחרות. אך המציאות הבריאותית הכריעה: סלין, הסובלת מ”תסמונת האדם הנוקשה”, שכבר ביטלה את סיבוב ההופעות שלה, והתקוות להופעה אורחת בבאזל נראו פחות ריאליות ככל שחלף הזמן. חרף ניסיונות מצד ההפקה – בסופו של דבר, היא לא עלתה על הבמה.

גם דמיאנו דויד (Damiano David), סולן להקת מונסקין (Måneskin), היה על הכוונת של ההפקה, שזיהתה את פוטנציאל הקאמבק המנצנץ. שמו הוזכר שוב ושוב, שיחות נוהלו – אך האלבום החדש שלו יצא בסמוך לתחרות, ונראה כי שיקולים לוגיסטיים ושיווקיים הכריעו את הכף. גם הוא לא הופיע באירוויזיון 2025.

שני שמות גדולים – שתי אכזבות גדולות. המעריצים נותרו עם דממה במקום רגע שיא.

אסטוניה: הופעה מתוחכמת – והפתעה דרמטית מבוימת

טומי קאש (Tommy Cash), נציג אסטוניה עם השיר “Espresso Macchiato”, הבטיח שינוי בהעמדה עוד בחודש מרץ – והוא אכן סיפק את הסחורה. “אני רוצה להראות צד אחר של טומי”, אמר – ובמובן מסוים, סיפק את אחת ההופעות המדוברות של השנה. מה שנראה תחילה כפרובוקציה, הפך על הבמה להצגה תיאטרלית של ממש: שחקנית פרצה כביכול לבמה באמצע הביצוע – ורק בהמשך התברר שהיא חלק מהרקדנים.

העיצוב הוויזואלי, עבודת המצלמה המדויקת, והדינמיקה התיאטרלית בין הדמויות הפכו את ההופעה של אסטוניה לאחת המזוהות ביותר עם מהפך תדמיתי השנה. היא גם השתלמה: אסטוניה הגיעה למקום השלישי בגמר הגדול, עם 356 נקודות – נקודה בלבד מהמקום השני. הישג חסר תקדים בעשור האחרון למדינה, וכנראה גם אחד הביצועים הבלתי נשכחים מהשנה.

אוסטריה: קונספט פורץ גבולות

הצהרתו של ג’ייג’יי (JJ) האוסטרי הייתה ברורה כבר בתחילת הדרך: “מדובר במשהו שלא נעשה בעבר”. ואכן, ההפקה האוסטרית הצליחה להפתיע מבחינה ויזואלית. שימוש חדשני במצלמות, תנועה מתוזמנת בין פלטפורמות, ובימוי מדויק של סרחיו חאאן (Sergio Jaén) – הפכו את הביצוע לחוויה ויזואלית מדויקת להפליא.

הצופים הגיבו בהתלהבות, אך מה שהכריע את התחרות הייתה דווקא אהדת צוותי השופטים. אוסטריה סיימה במקום הראשון בדירוג השופטים (258 נקודות), ובמקום הרביעי בהצבעת הקהל (178 נקודות) – מה שסידר לה ניצחון משולב, עם 436 נקודות בסך הכול. בין אם אהבתם את השיר או לא – קשה להתווכח עם ההישג הטכני שביצע ג’ייג’יי על הבמה.

איטליה: כלי נגינה אסור – ופרצה אחת שמובילה להצלחה

הצהרה מפתיעה בתוכנית אירוח איטלקית חוללה סערה: לוצ’ו קורסי (Lucio Corsi), נציג איטליה, שלף במהלך ריאיון מפוחית פה – והכריז שינגן עליה בלייב על בימת האירוויזיון. הקהל ההמום לא ידע כיצד להגיב – הרי חוקי האירוויזיון אוסרים נגינה חיה בכלים מוזיקליים. אלא שקורסי מצא את הפרצה המושלמת: המפוחית לא דורשת חיבורי חשמל או סנכרון טכני, והיא תוקלט באותו מיקרופון בו הוא שר – כלומר, אינה מפרה את התקנון באופן רשמי.

המהלך, שלא היה רק טכני אלא גם אמנותי, נועד לסמן חותם אישי מובהק. קורסי רצה להבליט את הסגנון המיוחד שלו בתוך פורמט שמקשה על חריגות. הביצוע בבאזל כלל נגינת מפוחית אמיתית – אלמנט שלא הופיע כלל בגרסת האולפן ולא בהופעות בקדם האירוויזיון של השיר – והפך לרגע בלתי נשכח. איטליה סיימה במקום החמישי עם 256 נקודות – הישג ראוי שמעיד על כך שאמנות חכמה יכולה לפרוץ גבולות גם בתוך תבנית נוקשה כמו האירוויזיון.

דנמרק: מהפך בעיצוב, שינוי בתלבושת – אבל הקהל לא השתכנע

סיסאל (Sissal), נציגת דנמרק, קיימה לייב באינסטגרם שהיה מסקרן במיוחד, בו חשפה שורת שינויים שהובטחו לקראת ההופעה שלה בבאזל: תלבושת חדשה בסגנון בגדי ים, שינויי כוריאוגרפיה והעמדה, עיבוד ווקאלי חדש ואפילו שימוש באביזר במה ענק – בד נייד שישתלב סביבה בתנועה מתוזמנת. הרעיון היה ברור: להפוך את ההופעה ההזייתית לקונספט אמנותי עם עומק ויזואלי.

ואכן, כל השינויים הללו התממשו. סיסאל עלתה לבמה עם ארבעה רקדנים, במה שעוצב כמו חלום סוריאליסטי – עם מעבר צבעים, שינוי תלבושת באמצע שיר ושימוש מתוחכם בצילומי תקריב. אך למרות ההשקעה, הקהל בבית לא התחבר. דנמרק סיימה במקום ה־23 עם 47 נקודות בלבד – מתוכן רק שתיים ניתנו על ידי הצבעת הקהל. התוצאה מאכזבת, ומעוררת תהייה: האם העיצוב החזותי המרשים פשוט לא הספיק כדי לפצות על שיר בינוני?

אוקראינה: שינויים דרמטיים – ועיצוב שמטשטש גבולות

להקת ציפרבלאט (Ziferblat), נציגת אוקראינה, הדהימה כבר בשלבי ההכנה. בראיון שנתן הסולן דנילו לשצ’ינסקי (Danylo Leshchynskyi), נרמז על שינוי קיצוני שיתבצע בבימוי ההופעה. לדבריו: “הכל שונה לחלוטין. אין קשר למה שהיה בקדם”. מאחורי הקלעים, הוקם צוות הפקה חדש לחלוטין – עם עיצוב במה, גרפיקה והעמדה שהתרחקו לגמרי ממה שהוצג בתחילה.

ההופעה של אוקראינה בבאזל אכן סיפקה את הסחורה: בימוי מרהיב, חלומי, דרמטי להפליא – עם מסכים מהבהבים, תאורה דינאמית וזוויות צילום שלא השאירו את הצופה אדיש. השיר “Bird of Pray” הפך על הבמה ליצירה מושקעת של ממש, שבלטה על רקע שירים אחרים. הקונספט האמנותי הבולט, הוביל את הלהקה למקום התשיעי בגמר הגדול עם 218 נקודות בסך הכל.

קפריסין: קוד האירוויזיון נשבר – אך לא נרשם ניצחון

במאי ההופעה הקפריסאית הצהיר כבר בתחילת אפריל: “אני שובר את קוד הבימוי של האירוויזיון שראינו בשש או שבע השנים האחרונות”. ההצהרה הזו, יוצאת דופן כשלעצמה, ליוותה את ההבטחות לריקוד סוחף, עבודת מצלמה נועזת והעמדה בלתי צפויה. המופע נבנה סביב רעיון של שינוי תנועה – תיאטרון תזזיתי ששובר את הסכמה המוכרת של כוריאוגרפיה אירוויזיונית.

ואכן, ההופעה של תיאו אוון (Theo Evan) עם השיר “Shh” הייתה מרהיבה מבחינה ויזואלית – עם אפקטים מיוחדים, מבני מתכת דינאמיים ואווירה של מסתורין. אלא שהצופים בבית לא התרשמו כמצופה: קפריסין נותרה מחוץ לגמר וסיימה במקום ה־11 בחצי הגמר הראשון. 2 נקודות בלבד מהמקום העשירי, ממש על הסף – אבל לא בפנים. ההבטחה האמנותית התקיימה – אך המסר לא עבר לקהל הרחב.

נורווגיה: תוכניות על נייר – ומופע של “עוד מאותו דבר”

ראש המשלחת הנורווגית, מדס טורקלפ (Mads Tørklep), סיפר בסוף מרץ על תכניות גדולות: שינוי גרפיקה, הוספת זמרי ליווי במקום רקדנים, מגדלי במה בגובה ארבעה מטרים ו”שנייה קסומה” חדשה באמצע השיר. מדובר היה בתכנון לוגיסטי נרחב שנשמע כמו מהפכה של ממש, במיוחד לאור מגבלות הבמה הקטנה יחסית בקדם הנורווגי.

אך כשקייל אלסנדרו (Kyle Alessandro) עלה לבמה בבאזל עם השיר “Lighter”, לא נרשם שינוי דרמטי. נכון, נוספו רקדנים, הייתה מעט יותר פירוטכניקה, אבל הכוריאוגרפיה לא השתנתה באופן מובהק, וגם השיר נותר כמעט זהה. התוצאה הסופית – מקום 18 בלבד עם 89 נקודות – משקפת את תחושת הפיספוס הכללית: המון רעש וצלצולים – אך לא שינוי מהותי שבאמת מצליח להתרומם.

לוקסמבורג: הופעה ייחודית אך לא ממריאה

נציגת לוקסמבורג לאירוויזיון לאורה ת’ורן (Laura Thorn), התראיינה ל־Suspilne האוקראינית והכריזה כי חברת “TRI.Direction”, האוקראינית גם היא, תביים את ההופעה שלה. כבר אז נאמר כי הביצוע יהיה שונה לחלוטין מהקדם – וההצהרה הזו התקיימה: אשליה אופטית בתחילת השיר, הצללה ויזואלית מרהיבה בסיומו, ובימוי כמעט קולנועי לכל אורכו.

אבל למרות ההפקה החזותית הייחודית, השיר עצמו התקשה לבלוט בין שלל ההופעות העוצמתיות בבאזל. לוקסמבורג, שחזרה בשנה שעברה לתחרות מאז שנות ה־90, קיוותה להצלחה מיידית – אך נאלצה להסתפק במקום ה־22 עם 47 נקודות בלבד. אין ספק שמדובר בהופעה שלא עמדה בציפיות, אך כן סימן התחלה חדשה ומעודדת עבור מדינה שזכתה חמש פעמים בעבר – ועשויה לבנות עליה מחדש.

ההפקה מבטיחה: מגדלים, תעופה – ומהפכה שלא נראתה לפני כן

כריסטר ביורקמן (Christer Björkman), המפיק הראשי של אירוויזיון 2025, הצהיר לקראת התחרות: “לא ראיתי דבר כזה לפני כן”. הוא התייחס להופעה שכוללת ריקוד סביב מגדלים עשויים פיגומים – מה שהתברר בדיעבד כהופעה של קפריסין. בנוסף, חשף ביורקמן כי השנה נראה לראשונה אנשים ש”עפים באוויר” – ובאמת, נציגות פינלנד ופולין הופיעו עם אלמנטים מרחפים של ממש.

אך למרות כל ההבטחות והאלמנטים החדשניים – התחושה בקרב חלק מהמעריצים היא שהשינויים הוויזואליים לא תמיד שירתו את השירים עצמם. נכון, ראינו טכניקות חדשות, שימוש בפירוטכניקה, הקרנות, במות נעות ושירה באוויר – אבל האם כל אלה באמת גרמו לרגעים מוזיקליים להיות חזקים יותר? או שמא מדובר בעוד עונה שבה האסתטיקה גברה על החוויה הרגשית?

עונה של אשליות: יותר מדי מילים, פחות מדי תוצאות

כשחושבים על אירוויזיון 2025, קשה שלא להיזכר ברעש ההצהרתי שעטף כמעט כל מדינה משתתפת – והאכזבה שבאה לאחר מכן. ההפקות הבטיחו שינויים שלא נראו, האמנים ניפחו תקוות, והתקשורת שיתפה פעולה עם רמיזות חסרות כיסוי. מה שנראה תחילה כעונת שיא – הפך לעונת פערים.

ואולי דווקא השנה הזו צריכה לשמש כתמרור אזהרה למארגנים: הקהל העולמי, ובעיקר האירופי, כבר לא מוכן להסתפק במילים נוצצות. הוא דורש תוצאה.

אירוויזיון 2025: תחרות האירוויזיון ה-69 נערכה בעיר באזל שבשוויץ ב-13, 15 ו-17 במאי. זו הייתה הפעם השלישית שבה אירחה שוויץ את התחרות, לאחר שאירחה אותה בפעם האחרונה ב-1989 בעיר לוזאן. האולם המארח של התחרות היה “St. Jakobshalle”, המכיל 12,400 מקומות. זו הייתה הפעם הראשונה שבאזל אריחה את התחרות.

רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

עודכן לאחרונה בתאריך 5 ביוני 2025 03:15 על ידי מערכת יורומיקס