השתלטות פוליטית על תאגיד השידור? הקואליציה הגישה הצעת חוק חדשה שאם תאושר, יבוצע שינוי דרמטי בהרכב מועצת תאגיד השידור. האם השתתפות ישראל באירוויזיון עדיין בסכנה? כל הפרטים בכתבה!

בקואליציה לא מתייאשים מהניסיונות לשלוט בתקשורת החופשית בישראל. במסגרת הצעת חוק חדשה ומעוררת מחלוקת, חבר הכנסת אושר שקלים הגיש הצעת חוק שתאפשר לשר התקשורת למנות באופן ישיר את חברי מועצת תאגיד השידור הישראלי, ללא צורך בוועדת איתור כמו שהמצב היום. המועצה, שהיא הגוף המפקח על תקציב ותוכניות עבודת התאגיד, תחווה שינוי משמעותי אם ההצעה תתקבל. הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת מציעה למעשה להחליף את כל חברי מועצת התאגיד שבמועצה, כך ששר התקשורת ימנה את חבריה באופן ישיר. נציין כי מטרתה של ועדת האיתור היא למנוע התערבות פוליטית בתאגיד ולהרחיק את השליטה הפוליטית מפיקוח עליו.

הצעת החוק זו מצטרפת לרשימה ארוכה של ניסיונות חוקתיים שהגישו חברי הקואליציה בחודשים האחרונים, במטרה לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הישראלי. רק לפני שבוע, חבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם הליכוד, אמר כי הוא עוצר את קידום הצעת החוק לסגירת התאגיד לאחר שכבר עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך הוסיף כי ימשיך לקדם הצעה אחרת שתעניק לפוליטיקאים שליטה ישירה על תקציב התאגיד.

כזכור, איגוד השידור האירופי, ה-EBU, גם הוא התערב ושיגר מכתב חריף לח"כ ביטן ושאר חברי הוועדה, בו הודגש הצורך בגוף שידור עצמאי, וכך גם ציין חבר הכנסת בהודעתו: "צריך את השידור הציבורי". כעת, מה שבכל זאת יקודם בוועדה, הוא הסעיף שיהפוך את תקציב התאגיד לכפוף לתקציב המדינה – דבר העלול לפגוע בעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי "כאן" ועשוי לסכן את השתתפותה של ישראל באירוויזיון.




תאגיד השידור, בניהולו של גולן יוכפז, מנהל תקציב שנתי של כ-800 מיליון שקלים. על התקציב ועל תוכניות העבודה אחראית מועצת התאגיד, הכוללת עד 12 חברים. כל חבר ממונה לתקופה של ארבע שנים, עם אפשרות להארכה פעם אחת בלבד. בנובמבר היו במועצה עשרה חברים, אך חמישה מהם סיימו את תקופת הכהונה, מה שהותיר את המועצה במצב של חוסר יכולת להתכנס בהרכב מינימלי של שבעה חברים.

ההצעה החדשה מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהעניק לשר התקשורת, שלמה קרעי, כוח מלא למנות את חברי המועצה ללא צורך בוועדת איתור, שנועדה למנוע התערבות פוליטית. זו נקודת מפתח במאבק על עצמאות התקשורת החופשית בישראל, שכן ועדת האיתור נועדה להבטיח פיקוח נקי מהשפעות פוליטיות. על רקע דיונים חמים בכנסת והגשת עתירות לבג"ץ, ממשיכה הקרב על עתיד התקשורת בישראל להיות נושא שנוי במחלוקת.

למינוי חברים חדשים לוועדה, יש להקים ועדת איתור שבראשה עומד שופט שפרש מתפקידו, ולצידו שני חברים נוספים. השר שלמה קרעי בחר בשופט משה יאיר דרורי להוביל את הוועדה, אבל לאחר שמינה אותו הוגשה עתירה שעכבה את פעולת הוועדה. קרעי ודרורי לא הצליחו למצוא חבר שלישי לוועדה, דבר שמנע מהם להאריך את כהונת חברי המועצה הנוכחיים. בסוף חודש נובמבר, דרורי פרש מתפקידו ועדיין לא מצאו מי שיחליף אותו. כמו כן, בשל הבעיות במועצה, בג"ץ הוציא צו שמאריך את כהונת שני חברי המועצה, מיכל רפאלי כדורי ומנחם בן ששון, שסיימו כבר תקופת כהונה אחת. הצו הזה מאפשר למועצה להתכנס שוב ולפעול.




המעבר למינויים ישירים על ידי השר עשוי לסבך את הסטטוס המשפטי של התאגיד ולהעמיק את המעורבות הפוליטית בעבודתו, מה שיכול להשפיע על אובייקטיביות התקשורת ועל איכות התוכן המוצג בפני הציבור. ביקורת זו מגיעה בעקבות עתירות רבות שהוגשו לבג"ץ, שבהן נטען כי ההצעות לשינוי במבנה הניהולי של התאגיד מהוות פגיעה בחופש העיתונות ובעצמאות התקשורת בישראל. ההצעה החדשה מדגישה את הקושי לשמר עצמאות בזמן שפוליטיקאים מחפשים להשפיע ישירות על התוכניות והתקציבים של גופי התקשורת השונים.

איגוד השידור האירופי כבר התריע בפני חברי הוועדה כי השתתפות המדינה בתחרות הבינלאומית נמצאת בסכנה ככל והחוק יעבור:

"ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו. מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה. שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה, ומספקים פלטפורמות לקולות מגוונים, לביטוי תרבותי ולאיחוד לאומי. ההשקעות שנעשו בתאגיד כאן ועצמאותו חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם מוקרנות לבמה הבינלאומית דרך סוכנות המידע החדשותית של ה-EBU ונצפות בכל רחבי אירופה. אין גוף תקשורת אחר בישראל שיכול או יוכל לגשת לרשת הבינלאומית הזו ללא חברות ב EBU."




עוד נכתב:

"השידור הציבורי הישראלי חבר ב-EBU מאז 1957. חברות זו מעניקה לישראלים יתרונות רבים, כולל השתתפות באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון – התוכנית הנצפית ביותר בישראל בשנה שעברה – וגישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע העולם של פיפ"א ב-2026, המאפשר כיסוי חופשי לכל אזרחי ישראל. הפרטת תאגיד השידור הישראלי תהפוך את מערכת היחסים הזו לבלתי יציבה וכמעט בוודאות תוביל להוצאתו של כאן מהאיחוד שלנו, מה שיפחית את תפקידה של המדינה באירועים מרכזיים ויגביל את גישת אזרחי ישראל לתכנים כאלה".

"כפי שהדגשנו, החברות ב-EBU משמעותה חברות בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו. הסיקור של כאן על אירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר הנוראית היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות. החלשת או פירוק מוסד זה עלולים להוביל לוואקום בהפצת חדשות אמינות, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית.

אנו קוראים לכם לשקול בזהירות את ההשלכות הרחבות יותר של הפרטת תאגיד השידור הישראלי או הפחתת מימונו ויכולתו לפעול בצורה מתמשכת ועצמאית. גופי השידור הציבורי הם יותר מסתם גופי תקשורת; הם עמודי התווך של הדמוקרטיה, התרבות והאיחוד החברתי. פירוק או הפרטת מוסד שידור ציבורי הוא צעד גדול – כמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית. זה אינו צעד שייעלם מעינינו. ההפסד הפוטנציאלי של כאן יחליש את מגוון החדשות, את שידור הספורט החופשי, את התוכניות המקומיות, כולל תוכניות איכות לילדים, ועוד הרבה, שזמינים לאזרחי ישראל ויהיו לכך השלכות בלתי נמנעות על התפיסות הבינלאומיות של ישראל". 

בסוף המכתב הדגישו איגוד השידור האירופי: "אנחנו מוכנים לספק כל תמיכה הכרחית לשמירה על עתיד השידור הציבורי בישראל".

בתגובה, הגיב שר התקשורת שלמה קרעי בזלזול, תוך הטחת האשמות בתאגיד: "אוי אוי אוי, שהם יאיימו עלינו? האיגוד ששינה את השיר שלנו לאירוויזיון? פנינו אליהם, התאגיד מפעיל אותם ולכן ה-EBU לא מוכן לעמוד בקשר עם משרד התקשורת של מדינת ישראל".




ההשלכות על התאגיד

במידה והחוקים יעברו, תקציב התאגיד יהפוך לסחיט, כיוון שיהיה זקוק לאישור הממשלה בכל שנה מחדש. כך, גם אם התאגיד לא ייסגר, עצמאותו תעמוד בסכנה ואיגוד השידור האירופי עדיין יוכל להחליט כי "כאן" כבר אינו עומד בתנאי החברות באיגוד, שהם:

  • לערוץ הפרטי צריך להיות אופי לאומי ולשדר לקהל יעד ארצי, על הערוץ לספק תוכניות מגוונות ומאוזנות המיועדות לקהל הרחב, כולל חדשות, ספורט, דרמה, בידור, מוזיקה, תרבות ותוכניות לילדים ונוער.
  • על הערוץ להבדיל את עצמו מערוצים מסחריים באמצעות סטנדרטים אתיים גבוהים ונוקשים יותר תחת פיקוח של רגולטור מקומי.
  • חובה לשדר מהדורת חדשות יומית של לפחות 15 דקות בשליטה מלאה של הערוץ.
  • על הערוץ להיות זמין ל-98% ממשקי הבית במדינה.

ארגון העיתונאים והעיתונאיות מסר בעבר כי ימשיך להיאבק בהחלטת ח"כ ביטן, כיוון שתהפוך את השידור לפוליטי לדבריהם, ובכך תשמיד את השידור הציבורי בישראל.




ישראל באירוויזיון 2024

"Hurricane" (בעברית: "הוריקן") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמרת עדן גולן, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה העשירית של "הכוכב הבא". ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 194 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום החמישי עם 375 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום השני במרחק של 14 נקודות בלבד מהמקום הראשון.

זאת הפעם השנייה ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו לא הגיעה מאז רצף ההצלחות בשנים 1998-1999.

מקור: Calcalist.

אירוויזיון 2025: זו תיהיה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.




הרשם
שלח התראה
guest
0 Comments
החדש ביותר
הישן ביותר האהוב ביותר
Inline Feedbacks
View all comments