במסגרת דיוני ועדת הכלכלה הבוקר, חשף שר התקשורת שלמה קרעי את מתווה השינויים בתאגיד השידור הישראלי. במקביל, מנכ"ל איגוד השידור האירופי שלח מכתב לחברי הוועדה והזהיר מפני מחיקת השידור הציבורי בישראל: "מהלך חסר תקדים".
הסערה הפוליטית מסרבת לשכוח: הבוקר דנה וועדת הכלכלה בחוק הפרטת התאגיד ובעצירת המימון. החוק כבר עבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת, וכעת מתכנסת הוועדה לדון בפרטי החוק המלאים לקראת הקריאה הראשונה בכנסת.
שר התקשורת שלמה קרעי נכח בדיון והציג את מתווה השינויים לתאגיד השידור: "כמו בבית המשפט, גם כאן הדמוקרטיה שייכת לציבור ולא לאף אחד אחר. הקמפיין המתחדש שוב ושוב מצד מתנגדי השינויים בכל הנוגע להסדרת שוק התקשורת בכלל והשידור הציבורי בפרט, הוא לא יותר מניסיון שקוף של בעלי אינטרסים לא לתת לאף אחד להזיז להם את הגבינה. השידור הפרטי נשאר תחת עודף אסדרה, השידור הציבורי נשאר לא מעניין ולא יעיל".
קרעי כבר הדגיש בעבר שהצעת החוק היא חלק ממדיניות לפתוח את שוק התקשורת לידיים פרטיות, לצמצם את הפיקוח ולהגביר את התחרות".
עיקרי המתווה
כאמור, שלמה קרעי הציג בדיון את המבנה החדש של תאגיד השידור, במקרה בו החוק יעבור:
- אין חדשות ואקטואליה בעברית במימון הציבור
- ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד. לחילופין, תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית שתשודר בערוצים המסחריים
- ערוץ "מכאן 33" בערבית של התאגיד ייסגר, הפקות מקור בערבית יהיו חלק מאותו מתווה של יצירה ישראלית
- "החינוכית" תישאר
- לתאגיד יישארו חמש תחנות רדיו, בהן רשת מורשת, רשת ג' ורדיו רק"ע (שכולל שידורים באמהרית, רוסית וערבית ביחס שווה)
- תדרי הרדיו של רשת ב' (תחנת האקטואליה) ותדרים נוספים שיתפנו יוצעו במכרז לתחנות רדיו מסחריות ארציות
- ארכיון התאגיד ייפתח לציבור (פרטי ומסחרי, תתאפשר גביית תשלום תפעולי בלבד)
- אין פרסומות ואין חסויות בשידור הציבורי
- תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה שנועדו ליצירה הישראלית ולתחנות הרדיו הייעודיות בלבד
- זכויות העובדים יישמרו (תנאי פרישה מכובדים, בדומה לתנאים שניתנו לאחרונה ליועצים משפטיים, כולל עדיפות בשירות המדינה)
נזכיר כי חלק מתנאי החברות באיגוד השידור האירופי היא חטיבת חדשות עצמאית, כך שהפרטת חטיבת החדשות היא צעד ישיר אל עבר הדחת ישראל מהאירוויזיון!
איגוד השידור האירופי: זה אינו צעד שייעלם מעינינו
במקביל לדיוני הוועדה, איגוד השידור האירופי (EBU) שלח היום מכתב חריף לחברי הוועדה, ובראשם חבר הכנסת דוד ביטן, בו מודגש הצורך בגוף שידור עצמאי:
"ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו. מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה. שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה, ומספקים פלטפורמות לקולות מגוונים, לביטוי תרבותי ולאיחוד לאומי. ההשקעות שנעשו בתאגיד כאן ועצמאותו חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם מוקרנות לבמה הבינלאומית דרך סוכנות המידע החדשותית של ה-EBU ונצפות בכל רחבי אירופה. אין גוף תקשורת אחר בישראל שיכול או יוכל לגשת לרשת הבינלאומית הזו ללא חברות ב EBU."
עוד נכתב:
"השידור הציבורי הישראלי חבר ב-EBU מאז 1957. חברות זו מעניקה לישראלים יתרונות רבים, כולל השתתפות באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון – התוכנית הנצפית ביותר בישראל בשנה שעברה – וגישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע העולם של פיפ"א ב-2026, המאפשר כיסוי חופשי לכל אזרחי ישראל. הפרטת תאגיד השידור הישראלי תהפוך את מערכת היחסים הזו לבלתי יציבה וכמעט בוודאות תוביל להוצאתו של כאן מהאיחוד שלנו, מה שיפחית את תפקידה של המדינה באירועים מרכזיים ויגביל את גישת אזרחי ישראל לתכנים כאלה".
"כפי שהדגשנו, החברות ב-EBU משמעותה חברות בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו. הסיקור של כאן על אירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר הנוראית היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות. החלשת או פירוק מוסד זה עלולים להוביל לוואקום בהפצת חדשות אמינות, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית.
אנו קוראים לכם לשקול בזהירות את ההשלכות הרחבות יותר של הפרטת תאגיד השידור הישראלי או הפחתת מימונו ויכולתו לפעול בצורה מתמשכת ועצמאית. גופי השידור הציבורי הם יותר מסתם גופי תקשורת; הם עמודי התווך של הדמוקרטיה, התרבות והאיחוד החברתי. פירוק או הפרטת מוסד שידור ציבורי הוא צעד גדול – כמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית. זה אינו צעד שייעלם מעינינו. ההפסד הפוטנציאלי של כאן יחליש את מגוון החדשות, את שידור הספורט החופשי, את התוכניות המקומיות, כולל תוכניות איכות לילדים, ועוד הרבה, שזמינים לאזרחי ישראל ויהיו לכך השלכות בלתי נמנעות על התפיסות הבינלאומיות של ישראל".
בסוף המכתב הדגישו איגוד השידור האירופי: "אנחנו מוכנים לספק כל תמיכה הכרחית לשמירה על עתיד השידור הציבורי בישראל".
בתגובה, הגיב שר התקשורת שלמה קרעי בזלזול, תוך הטחת האשמות בתאגיד: "אוי אוי אוי, שהם יאיימו עלינו? האיגוד ששינה את השיר שלנו לאירוויזיון? פנינו אליהם, התאגיד מפעיל אותם ולכן ה-EBU לא מוכן לעמוד בקשר עם משרד התקשורת של מדינת ישראל".
הפרטת התאגיד: ההשלכות
במידה והחוק יעבור, התאגיד צפוי להימכר לגורמים פרטיים, ובכך השידור הציבורי בישראל יגיע לקיצו עד סוף שנת 2025. משמעות סגירת תאגיד השידור הציבורי צפויה להוביל לפרישתה של ישראל מאיגוד השידור האירופי, אותו איגוד שאמון על הפקת תחרות האירוויזיון, ובכך לגרום לפרישתה של ישראל מתחרות האירוויזיון לאחר אירוויזיון 2025. על פי תקנון איגוד השידור האירופי, מדינה ללא תחנת טלוויזיה ציבורית או מפוקחת בקפידה על ידי רגולטור, עם מחלקת חדשות עצמאית וחופשית, תתקשה להיות חברה באיגוד ולהשתתף באירועי האיגוד כמו תחרות האירוויזיון. מעל 90% מרשתות הטלוויזיה החברות באיגוד השידור האירופי הן רשתות טלוויזיה ציבוריות!
תנאי החברות באיגוד השידור האירופי
נדגיש שערוץ פרטי יכול להיות חבר באיגוד השידור האירופי (EBU), אך תנאים וקריטריונים שעליו לעמוד בהם נוקשים הרבה יותר:
- לערוץ הפרטי צריך להיות אופי לאומי ולשדר לקהל יעד ארצי, על הערוץ לספק תוכניות מגוונות ומאוזנות המיועדות לקהל הרחב, כולל חדשות, ספורט, דרמה, בידור, מוזיקה, תרבות ותוכניות לילדים ונוער.
- על הערוץ להבדיל את עצמו מערוצים מסחריים באמצעות סטנדרטים אתיים גבוהים ונוקשים יותר תחת פיקוח של רגולטור מקומי.
- חובה לשדר מהדורת חדשות יומית של לפחות 15 דקות בשליטה מלאה של הערוץ.
- על הערוץ להיות זמין ל-98% ממשקי הבית במדינה.
לא ברור האם ערוץ אחר המשדר בישראל עונה על כל הקריטריונים הללו או רוצה לקבל על עצמו כללים נוקשים כאלה. לפיכך, לא ברור האם ישנו ערוץ טלוויזיה אחר בישראל אשר יכול להצטרף לאיגוד השידור האירופי במקום תאגיד השידור הציבורי.
באיגוד השידור האירופי חברות רשתות טלוויזיה פרטיות בודדות, אשר עומדות בקריטריונים המחמירים של שירות ציבורי, תוכן מגוון, כיסוי לאומי וסטנדרטים אתיים גבוהים. מדובר ברשת הטלוויזיה הבריטית ITV, רשת הטלוויזיה של לוקסמבורג RTL, ורשת הטלוויזיה הנורווגית TV2.
ישראל באירוויזיון 2024
"Hurricane" (בעברית: "הוריקן") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמרת עדן גולן, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה העשירית של "הכוכב הבא". ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 194 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום החמישי עם 375 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום השני במרחק של 14 נקודות בלבד מהמקום הראשון.
זאת הפעם השנייה ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו לא הגיעה מאז רצף ההצלחות בשנים 1998-1999.
אירוויזיון 2025: זו תיהיה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
עורך וידאו ויוצר קולנוע.
כתב ויוצר תוכן בנושא האירוויזיון.
אימייל: [email protected]
