יורומיקס בוחרים: חברי מערכת האתר התכנסו כדי לבחור שיר מקדם אירוויזיון שלא זכה לייצג את מדינתו בתחרות, אך בכל זאת נכנס עמוק לליבו של חבר המערכת.
בכל שנה, עם פתיחת עונת האירוויזיון, אלפי חובבי התחרות ברחבי אירופה מתרגשים ומצפים במתח לקדמי האירוויזיון השונים. אך כמעט לכל חובב יש לפחות קדם אחד שבו לדעתו השיר שזכה לא היה הבחירה הנכונה, במיוחד כאשר היו שירים אחרים שלטעמו היו טובים יותר ובעלי פוטנציאל גבוה יותר להצליח בתחרות עצמה. לכן, חברי הצוות התכנסו כדי לבחור את השיר האהוב על כל אחד מבין השירים שלא הצליחו לזכות בקדם האירוויזיון במדינתם – אך בכל זאת כבשו את ליבם באופן מיוחד.
אז מי נכנס לליבם של חברי המערכת?
אבי זייקנר: לוקסמבורג – סטיב קסטיל (Steve Castile) “Sweet Tooth”
אני חושב שאחד הפספוסים הגדולים של עונת אירוויזיון 2026 זה השיר של סטיב קסטיל (Steve Castile). שיר מצוין, שיכל להתבלט על בימת האירוויזיון, כשסטיב מציג קול מצוין ובימוי מהפנט בדומה למה שראינו בקדם האירוויזיון. אני חושב שהשיר הזה מוצלח יותר מהשיר שנבחר. אבל היי, סטיב, תמיד יש את השנה הבאה!
עדיאל שטינמץ: אסטוניה – אנט ומינימל ווינד (Ant & Minimal Wind) “Wounds (Don’t Wanna Fall)”
הבחירה שלי ברורה לחלוטין – השיר “Wounds (Don’t Wanna Fall)” הוא ללא ספק השיר האהוב עליי מבין כלל השירים שלא זכו להגיע השנה לבימת אירוויזיון 2026. במידה והשיר היה מנצח בקדם האירוויזיון, מיד היה מתמקם במקום הראשון בטופ האישי שלי. מדובר בשיר שהוא פשוט יצירת אומנות שמצליחה לצמרר אותי בכל שמיעה מחדש. השיר המדהים הזה מזכיר לי מאוד את השיר – “A Monster Like Me“, אשר ייצג את נורווגיה בשנת 2015 ובוצע על ידי מורלנד (Mørland) יחד עם דברה סקרלט (Debrah Scarlett). הדמיון ביניהם נובע מהעובדה ששני השירים מבוצעים בהרמוניה מושלמת בין גבר ואישה, לצד טקסט מצמרר ופשטות עוצמתית שמצליחה לכבוש אותי בכל פעם מחדש. אסטוניה לגמרי פספסה בכך שהיא שלחה לאירוויזיון שיר מאוד מיושן ולא מקורי בעליל, במקום השיר המדהים הזה אשר היה כובש את השופטים במיוחד ומעניק לאסטוניה תוצאה מאוד מרשימה בתחרות.
מאור הוימן: איטליה – במבולה די פצה (Bambole di Pezza) “Resta Con Me”
להקת הרוק הנשית והבועטת במבולה די פצה (Bambole di Pezza, ובאיטלקית: בובות סמרטוטים) כובשת את במת סן רמו, ומוכיחה שגם בתוך בלדה פסטיבלית ומתוזמרת יכולה להסתתר סערה אמיתית. השיר שלהן, “Resta con me” (תישאר איתי), הוא יצירה מבריקה, חשופה ויפהפייה שפשוט קורעת את הלב. לרוב אני ממש לא נוטה להישבות בקסמיהן של בלדות איטלקיות קלאסיות שמוקפות בנגני תזמורת, אבל במקרה הזה לא יכולתי להישאר אדיש.
הטקסט העוצמתי, שמדבר על אישה שמתמודדת עם השיפוטיות של החברה, על “נערה, גיטרה וסופה”, ועל הכמיהה שמישהו יישאר לצידה “בזמנים של שנאה”, חודר ישר לנשמה. מעל לכול, מה שמרים את השיר הזה לגבהים אפיים ובלתי נשכחים זה השירה המסעירה והפנומנלית של הסולנית המצוינת מרטינה קלאו אונגרלי (Martina Cleo Ungarelli). היא מתחילה את השיר ממקום פגיע, אינטימי ושברירי, ובונה אותו בהדרגה לכדי זעקת פופ-פאנק אדירה ונואשת שמתחננת בפזמון החוזר “תישאר איתי”. הניגוד המהפנט בין התזמורת המפוארת של סן רמו לבין חספוס הרוק החשמלי של הלהקה יצר רגע מוזיקלי מרגש במיוחד שפשוט סחף אותי לחלוטין.
טלאור פישלר: אוסטריה – תמרה פלורס (Tamara Flores) – “Chingona”
השיר הזה אפילו לא זכה להתמודד בקדם. השיר הוכרז כאחד מ-12 השירים שיתמודדו על ייצוג המדינה המארחת, אוסטריה. כחודשיים לפני הקדם, תמרה פלורס (Tamara Flores) הודיעה על פרישה מהתחרות בשל נסיבות אישיות שלא פורטו. פלורס, זמרת אוסטרית-מקסיקנית שהייתה צפויה להביא ניחוח דרום אמריקאי לאירוויזיון עם קול מדהים וקצב מיוחד במינו. פלורס יכלה להרחיב את מגוון הסגנונות מוזיקליים בתחרות עם שיר קליט שכיף לשיר גם אם לא יודעים ספרדית. אני מאמין שהשיר הזה יכל להגיע לאירוויזיון ואולי גם להביא דאבל לאוסטריה! ולכן בעיניי זה פספוס העונה.
אוסקר צולק: איטליה – מליקה אייאני (Malika Ayane) – “Animale Notturni”
סנרמו היה מהמם השנה, אבל אם שואלים אותי מי באמת הייתה צריכה לעלות על הטיסה לווינה השנה, במקום סאל דה וינצ׳י (Sal De Vinci) ושירו “Per sempre sì”, התשובה שלי ברורה והיא מליקה אייאני (Malika Ayane). היא הגיעה לפסטיבל עם אחד השירים הכי לא “סנרמואיים” ששמענו שם בשנים האחרונות: פאנק‑ג׳אז קליל ברוח שנות ה-70–80, כזה שמתנגן ברקע כשפותחים בקבוק יין טוב ונותנים לערב לזרום. זה שיר עם צבע, באס, ואווירה שעושה לך חיוך בזווית הפה ובתחרות שמציפה אותך בבלדות דרמטיות, הוא הרגיש כמו אוויר לנשימה. למרות שבסופו של דבר הכרטיס לאירוויזיון הלך לסאל דה וינצ׳י, מליקה הצליחה לכבוש את שופטי הרדיו, ולקחת אצלי את המקום הראשון כנציגה שהייתה יכולה להביא לאיטליה משהו אחר, מפתיע וזכור הרבה יותר.
נטע גפן: יוון – אוונגליה (Evangelia) – “Paréa”
אחרי שהאזנתי לכל שירי הקדמים השנה, אני יכול להגיד בוודאות ש-“Paréa” זה הפספוס של העונה. כמו שציינתי ביורומיקס בוחרים יוון, יש בשיר את כל מה שאני מצפה ממנו משיר יווני: שיר פופ ביוונית עם נגיעות אתניות שמחזיר אותי לתור הזהב של יוון באירוויזיון בתחילת שנות ה-2000. אני יכול להבין למה היוונים בחרו בסוף ב-“Ferto” של אקילאס (Akylas), אבל השיר של אוונגליה יותר מתאים לטעם שלי.
טליה רביב: אסטוניה – אנט ומינימל ווינד (Ant & Minimal Wind) “Wounds (Don’t Wanna Fall)”
בין כל הקדמים לשנת 2026 היו הרבה שירים מעולים שהתפספסו, אך אין לי ספק שהקדם שהכי שבר לי את הלב השנה הוא הקדם האסטוני. הקדם האהוב עליי השנה אחרי פינלנד, עם המון שירים ראויים לאירוויזיון. לצערי הרב לבסוף המקום האחרון שלי זכה, והמאסטרפיס של אנט ומינימל ווינד “Wounds (Don’t Wanna Fall)” נשאר באסטוניה. עבורי, השיר הזה הכיל את כל מה ששיר אירוויזיון זקוק לו כדי להיות מוצלח. המנגינה המהפנטת, ההרמוניה בין הזמרים והדרך בה הם מעבירים את מילות השיר בשילוב עם הפשטות של ההופעה בקדם, צמררו אותי ברמות שקשה לתאר. השיר הזכיר לי כמה וכמה משירי האירוויזיון האהובים עליי ובדירוג האישי שלי הם כנראה היו מועמדים פוטנציאלים לזכייה, ואני אפילו חושבת שעוד לא הצלחתי להתגבר על השדידה הזאת עד הסוף. חבל לי מאוד שהאסטונים עשו בחירה השגויה, והם יישאו בתוצאות במאי הקרוב כאשר יישארו מחוץ לגמר.
אביעד ברגר: לטביה – רוברט אוקס (Robert Ox) “Ravin’ At The Taj Mahal”
בחרתי בשיר הזה, “Ravin at the Taj Mahal” עבור הכתבה הזו. חשוב לציין שהוא לא בהכרח השיר הכי טוב העונה מבין הקדמים, והוא לא בהכרח האהוב עלי. אז למה כן בחרתי אותו? משום שבעיניי הוא הפספוס הכי הכי גדו להעונה, ביחס לשיר שכן נבחר באותו קדם. גילוי נאות – חוץ מקדם אחד בודד (שוודיה), באף קדם העונה לא ניצח הפייבוריט שלי. ובכל זאת, הצלחתי להתחבר לחלק נכבד מהשירים שכן נבחרו (לא לכולם). אם רוברט היה נבחר, בעיניי לטביה הייתה מצליחה להתברג מאוד גבוה השנה, ולכן הרגשתי שחייב לציין את הפספוס הזה. אנחנו כמובן עדיין לא יודעים מה תוצאות האמת, אבל מרגיש לי שלטביה הולכת להישאר עמוק בשלב חצי הגמר השנה, במיוחד בשל השיבוץ בחצי הגמר השני, המפוצץ בבלדות
מעין אלי: רומניה – הנדס (HVNDS) – “Dor”
זה לא השיר היחיד שפוספס לטעמי, אבל ללא ספק אחד המוצלחים שבהם. מאחר שרומניה בחרו שיר רוק אחר אז לא נכעס יותר מדי, אבל DOR הוא לדעתי שיר מוצלח בהרבה. הוא מצליח להיות רוק קליט וכיפי, לא אינטנסיבי מדי ועדיין הדבנגר מטורף. הוא עולה ויורד בקצב ומתאים גם למי שפחות מחבב את הז׳אנר. בהחלט פספוס רציני ואני מקווה ש HVNDS יחזרו שנה הבאה לקדם הרומני עם שיר טוב לא פחות.
אופק ג’רסי: מונטנגרו – מיידה בוז’וביץ’ (Majda Božović) – “Ipak Smo Ljudi”
השיר שהכי אהבתי העונה הוא דווקא שיר מתחילת עונת הקדמים, באופן ספציפי, הקדם המונטנגרי. הקדם המונטנגרי החל את העונה כקדם מבטיח, והאכזבה שהגיעה אחריו מרמת השירים הייתה גדולה. “Ipak smo ljudi” היא בלדה בלקנית נהדרת שנבנית ומתפתחת מצוין, וביצוע הלייב היה גם הוא ברמה גבוהה. היא הייתה מסיימת אצלי במקום הראשון העונה אם הייתה נבחרת, וחבל מאוד שזה לא קרה, כי לא קיבלנו שירים כאלה השנה בכלל!
טל דהן: אלבניה – שרה קאפו (Sara Kapo) – “Të dua shumë”
התלבטתי רבות מהו שיר הקדמים הטוב ביותר של העונה שלא נבחר, כי למזלי השיר האהוב עליי בעונה כולה, “Nova Zora” של תמרה ז’יבקוביץ’, נבחר לייצג את מונטנגרו. הבעיה היא שמשם הכל התדרדר, ולמרות שהיו לא מעט שירי קדמים מוצלחים – לא היה אפילו שיר אחד שהיה עוקף את מונטנגרו בדירוג שלי לו היה נבחר.
בסופו של דבר בחרתי בשיר של שרה קאפו מהקדם האלבני, “Të dua shumë”. אלבניה שוחת לתחרות שירים מדהימים שנה אחרי שנה, ובדיעבד לא אכזבה בבחירתה גם השנה. אולם, השיר של שרה קאפו פשוט מהפנט הן מבחינת המילים ובעיקר מבחינת ההופעה. הזמרת לבושה ומאופרת באופן ביזארי, ומורחת אודם כמעט על כל הפנים במהלך הביצוע, כדי להדגיש את המסר של השיר (שהיא מתגנדרת בשביל מישהו שלא מעוניין בה, ובסופו של דבר מאבדת את עצמה). ההופעה פשוט אייקונית מ-א’ ועד ת’, והמשכתי להאזין לשיר לכל אורך העונה. ממליצה גם לכם!
נוי יהוידע: פינלנד – צ’אצי (Chachi) – “Cherry Cake”
בניגוד לעונת הקדמים הקודמת, שבה עד היום קשה לי להתגבר על הפספוס הענק של קריסטי עם ‘Heaven Sent’ האדיר, השנה הגעתי לשלב הזה די מרוצה. רוב המדינות בחרו נכון בעיניי, ולא מצאתי את עצמי צועקת על המסך ‘זה מנצח אירוויזיון בטוח!’. ובכל זאת, אם יש שיר אחד שהשאיר לי טעם של עוד (תרתי משמע) ושממש חבל לי שלא נראה על הבמה הגדולה, זה ‘Cherry Cake’ של צ’אצ’י מהקדם הפיני.
אחרי שהאזנתי לכל כך הרבה שירים העונה, אני יכולה להגיד שצ’אצ’י פשוט הביאה לכאן שלמות פופ טהורה. השיר הזה בנוי בצורה המדויקת ביותר שיש, וזורק אותי ישירות לתקופת השיא של הפופ אי שם ב-2012, עם וייב שמזכיר בטירוף את שיר הפתיחה האייקוני של ‘המכשפים מווברלי פלייס’. מסתבר גם שיש לי מוטיב חוזר וחולשה לשירים שקוראים לי לשקשק, או במילותיה ‘Make it shake’ – בדיוק כמו האובססיה שהייתה לי ל-‘Milkshake Man’ האוסטרלי בשנה שעברה.
אבל מה שבאמת הרים את השיר הזה לגבהים חדשים והפך אותו מבחינתי לפספוס, זו ההופעה החיה. צ’אצ’י נתנה שואו מטורף והפגינה יכולות ווקאליות מרשימות ויציבות, וכל זה תוך כדי שהיא רוקדת ללא הפסקה על הבמה. היא הצליחה להפתיע המון צופים שממש לא ציפו לרמה כזו של ביצוע משיר פופ קליל. מעבר לכיף הטהור, מסתתר כאן מסר פמיניסטי מגניב ובועט: עם שורות כמו ‘I could cook and clean, but all of that just seems boring to me’ ו-‘This ain’t a bakery’, היא מבהירה לבחור התורן חד משמעית שהיא ממש לא הטיפוס שיעמוד במטבח ויכין לו עוגות דובדבנים. למרות שאני יכולה להבין את הכיוון שהפינים בחרו בו בסוף, ‘Cherry Cake’ יישאר מבחינתי הפספוס המתוק ביותר של העונה.
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן בתחום האירוויזיון, פרשן בעל מומחיות רחבה בעידן המודרני של התחרות. הידע הרב וההיכרות של עדיאל עם האירוויזיון משתקפים בכל כתבה, ומבטיחים תוכן מקצועי ועדכני. עוקב הדוק אחר חשיפות השירים וקדמי האירוויזיון השונים. עדיאל בעל חיבה לתרבויות ושפות חדשות, אליהן התגלגל מתוך אהבתו לאירוויזיון. בכתיבתו הוא שם דגש רב על פרשנות מקצועית ומגוון דעות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 19 במרץ 2026 10:06 על ידי עדיאל שטינמץ
