
יורומיקס בוחרים: חברי מערכת האתר התכנסו כדי לבחור שיר מקדם אירוויזיון שלא זכה לייצג את מדינתו בתחרות, אך בכל זאת נכנס עמוק לליבו של חבר המערכת.
נטע גפן: יוון – אוונגליה (Evangelia) – “Paréa”
אחרי שהאזנתי לכל שירי הקדמים השנה, אני יכול להגיד בוודאות ש-“Paréa” זה הפספוס של העונה. כמו שציינתי ביורומיקס בוחרים יוון, יש בשיר את כל מה שאני מצפה ממנו משיר יווני: שיר פופ ביוונית עם נגיעות אתניות שמחזיר אותי לתור הזהב של יוון באירוויזיון בתחילת שנות ה-2000. אני יכול להבין למה היוונים בחרו בסוף ב-“Ferto” של אקילאס (Akylas), אבל השיר של אוונגליה יותר מתאים לטעם שלי.
טליה רביב: אסטוניה – אנט ומינימל ווינד (Ant & Minimal Wind) “Wounds (Don’t Wanna Fall)”
בין כל הקדמים לשנת 2026 היו הרבה שירים מעולים שהתפספסו, אך אין לי ספק שהקדם שהכי שבר לי את הלב השנה הוא הקדם האסטוני. הקדם האהוב עליי השנה אחרי פינלנד, עם המון שירים ראויים לאירוויזיון. לצערי הרב לבסוף המקום האחרון שלי זכה, והמאסטרפיס של אנט ומינימל ווינד “Wounds (Don’t Wanna Fall)” נשאר באסטוניה. עבורי, השיר הזה הכיל את כל מה ששיר אירוויזיון זקוק לו כדי להיות מוצלח. המנגינה המהפנטת, ההרמוניה בין הזמרים והדרך בה הם מעבירים את מילות השיר בשילוב עם הפשטות של ההופעה בקדם, צמררו אותי ברמות שקשה לתאר. השיר הזכיר לי כמה וכמה משירי האירוויזיון האהובים עליי ובדירוג האישי שלי הם כנראה היו מועמדים פוטנציאלים לזכייה, ואני אפילו חושבת שעוד לא הצלחתי להתגבר על השדידה הזאת עד הסוף. חבל לי מאוד שהאסטונים עשו בחירה השגויה, והם יישאו בתוצאות במאי הקרוב כאשר יישארו מחוץ לגמר.
אביעד ברגר: לטביה – רוברט אוקס (Robert Ox) “Ravin’ At The Taj Mahal”
בחרתי בשיר הזה, “Ravin at the Taj Mahal” עבור הכתבה הזו. חשוב לציין שהוא לא בהכרח השיר הכי טוב העונה מבין הקדמים, והוא לא בהכרח האהוב עלי. אז למה כן בחרתי אותו? משום שבעיניי הוא הפספוס הכי הכי גדו להעונה, ביחס לשיר שכן נבחר באותו קדם. גילוי נאות – חוץ מקדם אחד בודד (שוודיה), באף קדם העונה לא ניצח הפייבוריט שלי. ובכל זאת, הצלחתי להתחבר לחלק נכבד מהשירים שכן נבחרו (לא לכולם). אם רוברט היה נבחר, בעיניי לטביה הייתה מצליחה להתברג מאוד גבוה השנה, ולכן הרגשתי שחייב לציין את הפספוס הזה. אנחנו כמובן עדיין לא יודעים מה תוצאות האמת, אבל מרגיש לי שלטביה הולכת להישאר עמוק בשלב חצי הגמר השנה, במיוחד בשל השיבוץ בחצי הגמר השני, המפוצץ בבלדות
מעין אלי: רומניה – הנדס (HVNDS) – “Dor”
זה לא השיר היחיד שפוספס לטעמי, אבל ללא ספק אחד המוצלחים שבהם. מאחר שרומניה בחרו שיר רוק אחר אז לא נכעס יותר מדי, אבל DOR הוא לדעתי שיר מוצלח בהרבה. הוא מצליח להיות רוק קליט וכיפי, לא אינטנסיבי מדי ועדיין הדבנגר מטורף. הוא עולה ויורד בקצב ומתאים גם למי שפחות מחבב את הז׳אנר. בהחלט פספוס רציני ואני מקווה ש HVNDS יחזרו שנה הבאה לקדם הרומני עם שיר טוב לא פחות.
אופק ג’רסי: מונטנגרו – מיידה בוז’וביץ’ (Majda Božović) – “Ipak Smo Ljudi”
השיר שהכי אהבתי העונה הוא דווקא שיר מתחילת עונת הקדמים, באופן ספציפי, הקדם המונטנגרי. הקדם המונטנגרי החל את העונה כקדם מבטיח, והאכזבה שהגיעה אחריו מרמת השירים הייתה גדולה. “Ipak smo ljudi” היא בלדה בלקנית נהדרת שנבנית ומתפתחת מצוין, וביצוע הלייב היה גם הוא ברמה גבוהה. היא הייתה מסיימת אצלי במקום הראשון העונה אם הייתה נבחרת, וחבל מאוד שזה לא קרה, כי לא קיבלנו שירים כאלה השנה בכלל!
טל דהן: אלבניה – שרה קאפו (Sara Kapo) – “Të dua shumë”
התלבטתי רבות מהו שיר הקדמים הטוב ביותר של העונה שלא נבחר, כי למזלי השיר האהוב עליי בעונה כולה, “Nova Zora” של תמרה ז’יבקוביץ’, נבחר לייצג את מונטנגרו. הבעיה היא שמשם הכל התדרדר, ולמרות שהיו לא מעט שירי קדמים מוצלחים – לא היה אפילו שיר אחד שהיה עוקף את מונטנגרו בדירוג שלי לו היה נבחר.
בסופו של דבר בחרתי בשיר של שרה קאפו מהקדם האלבני, “Të dua shumë”. אלבניה שוחת לתחרות שירים מדהימים שנה אחרי שנה, ובדיעבד לא אכזבה בבחירתה גם השנה. אולם, השיר של שרה קאפו פשוט מהפנט הן מבחינת המילים ובעיקר מבחינת ההופעה. הזמרת לבושה ומאופרת באופן ביזארי, ומורחת אודם כמעט על כל הפנים במהלך הביצוע, כדי להדגיש את המסר של השיר (שהיא מתגנדרת בשביל מישהו שלא מעוניין בה, ובסופו של דבר מאבדת את עצמה). ההופעה פשוט אייקונית מ-א’ ועד ת’, והמשכתי להאזין לשיר לכל אורך העונה. ממליצה גם לכם!
נוי יהוידע: פינלנד – צ’אצי (Chachi) – “Cherry Cake”
בניגוד לעונת הקדמים הקודמת, שבה עד היום קשה לי להתגבר על הפספוס הענק של קריסטי עם ‘Heaven Sent’ האדיר, השנה הגעתי לשלב הזה די מרוצה. רוב המדינות בחרו נכון בעיניי, ולא מצאתי את עצמי צועקת על המסך ‘זה מנצח אירוויזיון בטוח!’. ובכל זאת, אם יש שיר אחד שהשאיר לי טעם של עוד (תרתי משמע) ושממש חבל לי שלא נראה על הבמה הגדולה, זה ‘Cherry Cake’ של צ’אצ’י מהקדם הפיני.
אחרי שהאזנתי לכל כך הרבה שירים העונה, אני יכולה להגיד שצ’אצ’י פשוט הביאה לכאן שלמות פופ טהורה. השיר הזה בנוי בצורה המדויקת ביותר שיש, וזורק אותי ישירות לתקופת השיא של הפופ אי שם ב-2012, עם וייב שמזכיר בטירוף את שיר הפתיחה האייקוני של ‘המכשפים מווברלי פלייס’. מסתבר גם שיש לי מוטיב חוזר וחולשה לשירים שקוראים לי לשקשק, או במילותיה ‘Make it shake’ – בדיוק כמו האובססיה שהייתה לי ל-‘Milkshake Man’ האוסטרלי בשנה שעברה.
אבל מה שבאמת הרים את השיר הזה לגבהים חדשים והפך אותו מבחינתי לפספוס, זו ההופעה החיה. צ’אצ’י נתנה שואו מטורף והפגינה יכולות ווקאליות מרשימות ויציבות, וכל זה תוך כדי שהיא רוקדת ללא הפסקה על הבמה. היא הצליחה להפתיע המון צופים שממש לא ציפו לרמה כזו של ביצוע משיר פופ קליל. מעבר לכיף הטהור, מסתתר כאן מסר פמיניסטי מגניב ובועט: עם שורות כמו ‘I could cook and clean, but all of that just seems boring to me’ ו-‘This ain’t a bakery’, היא מבהירה לבחור התורן חד משמעית שהיא ממש לא הטיפוס שיעמוד במטבח ויכין לו עוגות דובדבנים. למרות שאני יכולה להבין את הכיוון שהפינים בחרו בו בסוף, ‘Cherry Cake’ יישאר מבחינתי הפספוס המתוק ביותר של העונה.
אירוויזיון 2026: תחרות האירוויזיון ה-70 תתקיים באוסטריה, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של אוסטריה עם השיר “Wasted Love”, בביצועו של הזמר ג’יי ג’יי (JJ). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח באוסטריה, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1967 ו-2015.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן בתחום האירוויזיון, פרשן בעל מומחיות רחבה בעידן המודרני של התחרות. הידע הרב וההיכרות של עדיאל עם האירוויזיון משתקפים בכל כתבה, ומבטיחים תוכן מקצועי ועדכני. עוקב הדוק אחר חשיפות השירים וקדמי האירוויזיון השונים. עדיאל בעל חיבה לתרבויות ושפות חדשות, אליהן התגלגל מתוך אהבתו לאירוויזיון. בכתיבתו הוא שם דגש רב על פרשנות מקצועית ומגוון דעות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 19 במרץ 2026 10:06 על ידי עדיאל שטינמץ
