אירוויזיון 2026 הופך מזירת שירים לקרב פוליטי: ישראל תחת מתקפה והתומכות העיקריות של ישראל מסרבות להביע את תמיכתן בפומבי. ההכרעות הקרבות יעצבו את עתיד התחרות.
מה קורה כשאירוע מוזיקלי בינלאומי, שנולד לפני כ-70 שנה כדי לאחד את עמי אירופה אחרי מלחמת העולם הקשה, הופך לזירת עימות פוליטית? אירוויזיון 2026, שייערך בווינה שבאוסטריה, מתקרב – אך השנה נדמה שהשאלה הגדולה היא לא איזה שיר ינצח, אלא בכלל האם התחרות תתקיים כפי שאנו מכירים אותה.
ישראל – מדינה שכבר זכתה ארבע פעמים ובעיני רבים היא חלק בלתי נפרד מה-DNA האירוויזיוני – נמצאת בלב ויכוח מתפתח, שמערב תרבות, פוליטיקה, מוסר וכלכלה. האם תישאר? האם תודח? ההכרעה מתקרבת, והמתחים רק מתעצמים.
ישראל – בין ארבע זכיות לסכנת הדחה
הוויכוח סביב השתתפותה של ישראל אינו חדש. כבר שנתיים נשמעים קולות הדורשים את הדחתה, בדומה להדחת רוסיה מאירוויזיון 2022. חלק מהמבקרים רואים בכך צעד מוסרי נוכח האירועים בעזה ובגדה המערבית, אחרים משתמשים באירוויזיון ככלי לחץ פוליטי. מנגד, בישראל מזהים צביעות בולטת: תחרות שנועדה להיות חגיגת תרבות תחת הסלוגן "מאוחדים בעזרת מוזיקה" ("United By Music") הופכת במרוצת השנים לזירה פוליטית מפולגת.
בימים האחרונים אנו מזהים סחף מדאיג של הצהרות הקשורות בהשתתפותה של ישראל באירוויזיון. לפניכם עמדתם הרשמית של מדינות אירופה אשר יעמדו בקרוב בפני ההחלטה לגבי עתידה של ישראל בתחרות.
סלובניה – מתנגדת נחרצת
סלובניה היא מהמדינות הראשונות שנקטו עמדה תקיפה. ב-11 בספטמבר איימה רשת הטלוויזיה RTVSLO שתפרוש אם ישראל לא תודח. יתרה מכך – היא עצרה את הליך בחירת הנציג לתחרות. בניגוד לעמדת EBU, בסלובניה טוענים: "האירוויזיון אינו רק מפגש בין גופי שידור ציבוריים, אלא תחרות בין מדינות", ומוסיפים: "ההחלטה אם לאשר את השתתפות ישראל אינה רק סוגיה פנים-שידורית, אלא נוגעת למהות הערכים והזיקה המדינית של התחרות".
אירלנד – חרם עם נימוקים הומניטריים ופוליטיים
אירלנד הצטרפה מיד לאחר סלובניה. רשת RTÉ הודיעה על פרישה כל עוד ישראל משתתפת, תוך הדגשת ההיבט ההומניטרי והלחץ הציבורי על ישראל. הממשל האירי, המזוהה בתמיכתו בפלסטינים, חיזק את ההחלטה, וגם הזמרת האירית במבי ת'אג (Bambie Thug) – דמות בולטת בקמפיין החרם שייצגה את אירלנד באירוויזיון 2024 – משמשת סמל למתיחות בין המדינות והביעה תמיכה בהחלטה של RTÉ.
הולנד – מדינה מובילה בחרם
הולנד, שבעבר שמרה על פרופיל פוליטי נמוך בתחרות, בחרה עתה לצאת בקול תקיף. רשת AVROTROS הכריזה כי היא מתנגדת להשתתפות בתחרות לצד ישראל. הולנד, מדינה משפיעה באירוויזיון, עלולה להפוך לגורם משנה-משחק ולגרור אחריה מדינות נוספות.
בלגיה – חלוקה פנימית ביחס לאירוויזיון
בלגיה מציגה תמונה מורכבת: הרשת הוולונית RTBF, שתבחר את הנציג הבלגי לאירוויזיון 2026, החליטה להמתין להחלטת איגוד השידור האירופי בדצמבר לגבי השתתפותה של ישראל ורק לאחר מכן תקבל החלטה לגבי ההשתתפות. הרשת הפלמית VRT, שבחרה את הנציג הבלגי באירוויזיון שעבר, הביעה תמיכה בגל הפרישות. בלגיה מתחלקת בין רצון לשמור על איחוד האירוויזיון לבין לחצים פוליטיים חזקים המגיעים גם מכיוון האזרחים.
שוודיה – זהירות והמתנה
שוודיה, עם שבע זכיות היסטוריות ותדמית מוזיקלית בינלאומית, מעדיפה לשמור על קור רוח. רשת הטלוויזיה SVT מבקשת להמתין, תוך שמירה על קשרים הדוקים עם ה-EBU לפני שתכריע. בשוודיה מעדיפים לשמר את המוניטין המוזיקלי המפואר שלהם, ובוחרים לא למהר להכריע תוך המתנה להחלטות הרשמיות.
דנמרק – עדיין מתלבטת
הרשת הדנית DR נוקטת עמדה זהירה. היא ממשיכה בהכנות לקדם האירוויזיון המקומי, אך מבהירה כי תבחן מחדש את ההשתתפות בהתאם להחלטות בדצמבר.
פינלנד – מעדיפה להישאר על הגדר
פינלנד כבר אישרה את השתתפותה, אך שומרת על גישה של "חצי בפנים חצי בחוץ". במקביל היא פועלת לחיזוק קדם האירוויזיון הפיני UMK, שימשיך להתקיים גם במקרה של פרישה אפשרית.
פולין – טון מתון ביחס לישראל
פולין שומרת על שקט יחסי. היא מחויבת לערכי האירוויזיון, אך מעדיפה להמתין להחלטות ה-EBU ולהימנע מהצהרות חדות לכאן או לכאן.
נורווגיה – נקודת אור יוצאת דופן
באופן מפתיע, נורווגיה – שבשנים קודמות נחשבה עוינת לישראל בהקשרים אירוויזיוניים – הצהירה כי לא תפרוש גם אם ישראל תשתתף. תמיכה זו התקבלה כבשורה מעודדת בקרב אוהדי ישראל בתחרות. עם זאת, לא ברור כיצד תצביע בהצבעה שתתקיים בתחילת דצמבר.
מדינות בעד ישראל – מה הסיכויים שנשתתף?
לפי דיווחים שונים, מספר מדינות באירופה מביעות תמיכה בהמשך השתתפותה של ישראל באירוויזיון ומתנגדות להדחתה מטעמים פוליטיים. בין המדינות ניתן למנות את שוויץ, יוון, קפריסין, אזרבייג'אן, אוסטריה, איטליה וגרמניה – כולן מבקשות לראות את ישראל על הבמה גם השנה.
משקל מיוחד נושא התמיכה מצד איטליה וגרמניה, שתי מדינות השייכות ל-"ביג 5" – חמש המדינות המממנות העיקריות של התחרות. יש מי שבישראל תולים תקוות בתרחיש שבו אחת מהן תנקוט בעמדה נחרצת יותר, ואף תאיים בפרישה אם ישראל תורחק. מהלך כזה, אם יתרחש, עלול לטלטל את מוסד האירוויזיון מבחינה כלכלית ותדמיתית.
עם זאת, נכון לעכשיו, אף אחת מהמדינות הללו לא פרסמה הצהרה רשמית התומכת בישראל, ובוודאי שלא השמיעה איום ממשי שעשוי לעצור את סחף ההתנגדות של מדינות אחרות להשתתפות הישראלית.
קולות התמיכה בישראל מצד מדינות שונות נשמעים חלשים יחסית – מצב שמעורר דאגה הן בקרב מעריצי האירוויזיון והן בתאגיד השידור הישראלי. נראה כי המדינות שתומכות בישראל מהססות לנקוט עמדה פומבית וברורה, מחשש לעורר ביקורת ציבורית פנימית. המשמעות היא שאם לא תבוא בקרוב תמיכה חד-משמעית מצד אחת המדינות בעלות המשקל בתחרות, גל הקריאות להדחת ישראל עלול להתרחב, וההכרעה שתתקבל בדצמבר עשויה להגיע מאוחר מדי מבחינתה של ישראל.
כאן: משתתפים עד הרגע האחרון
תאגיד השידור הישראלי "כאן" משדר מסר ברור: ישראל נחושה להשתתף ולשמור על הפלטפורמה כאירוע תרבותי, לא כעימות פוליטי. התאגיד הביע עניין להשתתף באירוויזיון הבא ובקרוב יוחלט כיצד ייבחר הנציג הישראלי לאירוויזיון הבא. למרות זאת, ב-4 בדצמבר 2025 צפוי לקיים הצבעה מכרעת – ציון דרך דרמטי לעתיד ישראל בתחרות.
השאלה הגדולה – לאן פני האירוויזיון?
סיפור ההשתתפות של ישראל מציף את הקונפליקט הגדול שמרחף מעל ראשו של האירוויזיון: האם מדובר בחגיגת מוזיקה המאחדת תרבויות, או בזירה פוליטית נוספת לשימוש גלובלי? אם המדינות הפורשות ימשיכו להתווסף, עלולה תדמית התחרות להישבר. אך אם ישראל תישאר – האירוויזיון יעמוד למבחן כזירה ששומרת על ערכי רב-תרבותיות וסובלנות.
החלטות דצמבר 2025 לא יהיו רק החלטות לגבי ישראל – הן יעצבו את אופיו של האירוויזיון לשנים רבות קדימה.
ישראל באירוויזיון 2025
"New Day Will Rise" (בעברית: "יום חדש יזרח") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמרת יובל רפאל, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה ה-11 של "הכוכב הבא". ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 203 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 357 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום הראשון כשבהצבעת השופטים השיגה רק את המקום ה-14.
זאת הפעם השלישית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אבי זייקנר הוא עורך ראשי, יוצר תוכן, פרשן ומומחה בינלאומי לענייני תחרות הזמר של האירוויזיון. אבי עוקב אחרי התחרות כמעט 30 שנה, ובשבע השנים האחרונות משמש כעורך הראשי והמייסד של אתר האירוויזיון הישראלי EuroMix – האתר הגדול ביותר בישראל ובין המובילים בעולם בתחום האירוויזיון, עם למעלה מ-1.5 מיליון משתמשים בשנה.
מאז 2021, אבי מסקר את תחרות האירוויזיון מהשטח, מתוך מתחם העיתונאים בעיר המארחת, ומביא לקוראי האתר חוויות ממקור ראשון, ניתוחים מקצועיים ותגובות בלעדיות מהקהל, מהאמנים ומהמומחים. הניסיון העשיר של אבי וההיכרות העמוקה עם עולם האירוויזיון באים לידי ביטוי בכל כתבה, ומבטיחים מידע אמין, מקצועי ועדכני.
אבי זכה להכרה כמוביל דעה בתחום האירוויזיון בישראל, מתראיין לכלי תקשורת מרכזיים, משתף פעולה עם מומחים בינלאומיים, ומפרסם תכנים מקצועיים גם בפלטפורמות נוספות. כל כתבה נכתבת מתוך מחויבות לאמינות, שקיפות, והבנת הקהל, תוך הקפדה על בדיקת עובדות והצגת מגוון דעות.
עודכן לאחרונה בתאריך 13 בספטמבר 2025 08:59 על ידי אבי זייקנר
