איגוד השידור האירופי (EBU) מפרסם עדכון דרמטי לתקנון תחרות האירוויזיון לקראת אירוויזיון 2027 בבולגריה. השינוי המרכזי והמהותי: מדינה זוכה שאינה יציבה מבחינה ביטחונית או גיאו-פוליטית תאבד אוטומטית את הזכות לארח את התחרות. מהן השלכות המהלך על ישראל? כל הפרטים בכתבה
איגוד השידור האירופי (EBU) וקבוצת המיקוד (Reference Group) של תחרות האירוויזיון הכריזו על סדרת תיקונים ושינויים דרמטיים בתקנון הרשמי של התחרות, אשר ייכנסו לתוקף כבר בתחרות הקרובה – אירוויזיון 2027 שיתקיים בבולגריה. השינויים התקבלו בעקבות הפקת לקחים, סקירה שנתית ומשובים מקיפים שהתקבלו מגופי השידור המשתתפים לאחר אירוויזיון 2026 בווינה. השינוי המהותי, המשמעותי והבולט ביותר בתקנון החדש מגיע בגזרת אירוח התחרות, ומספק קו נוקשה ומפורש מצידו של ה-EBU בכל הקשור לביטחון ויציבות אזורית.
נישול אוטומטי מאירוח: הסעיף הביטחוני החדש
על פי הסעיף המעודכן בתקנון, מדינה זוכה תאבד באופן אוטומטי את הזכות לארח את התחרות בשטח מדינתה אם סכסוך מזוין, מצב גיאו-פוליטי רגיש, או כל סיטואציה אחרת ישפיעו באופן מהותי על הביטחון או היציבות של המדינה או של האזור שלה. במקרים שבהם הדבר יימצא לנכון, ה-EBU ימנה צוות בדיקה עצמאי להערכת מצב הביטחון באזורה של המדינה הזוכה. לאחר קבלת ההערכה, ה-EBU וקבוצת המיקוד יכריעו האם המדינה מסוגלת לארח את האירוע בבטחה.
מהן ההשלכות הישירות על ישראל?
סעיף זה מבהיר מעל לכל ספק את מפת הדרכים במקרה של ניצחון ישראלי: אם ישראל תזכה באירוויזיון כל עוד המצב הביטחוני באזור יוסיף להיות מורכב, תאגיד השידור הישראלי “כאן” לא יוכל לארח את התחרות בתל אביב או בירושלים. במקרה כזה, ה-EBU ינשל את ישראל מהאירוח ויבחר רשת טלוויזיה חלופית באירופה (בדומה לנעשה עם אוקראינה לאחר זכייתה ב-2022, אז אירחה בריטניה את התחרות בשמה בליברפול).
עם זאת, בניגוד לאירוח האירוויזיון ב-2023 בליברפול, רשת הטלוויזיה החלופית שתמונה תיקח על עצמה את כל הזכויות והאחריות ותפיק את התחרות בזכות עצמה, ולא תידרש לארח את האירוע בשמה של המדינה הזוכה. כלומר, לא יהיה מדובר בקו-פרודוקציה משותפת של המדינה הזוכה והמדינה המארחת שתשלב מנחים, הופעות ביניים וקטעים נוספים המקדמים גם את המדינה הזוכה וגם את המדינה המארחת.
העלאת גיל המשתתפים וחידוד חוקי השירה החיה
בנוסף לסעיף האירוח הדרמטי, התקנון המעודכן כולל שני שינויים משמעותיים נוספים:
-
העלאת גיל האמנים: החל מאירוויזיון 2027, כל האמנים המופיעים על הבמה חייבים להיות בני 18 לפחות ביום החזרה הראשונה שלהם, זאת בניגוד לרף המינימלי של גיל 16 שהיה נהוג עד כה. ב-EBU מציינים כי הצעד נועד לחזק את מנגנוני ההגנה על אמנים צעירים ולהפחית את הלחצים הכבדים הנלווים להשתתפות באירוע בעוצמה כזו.
-
חידוד חוקי האודיו והשירה החיה: התקנון מבהיר בצורה חד-משמעית את סוגיית הקולות המוקלטים. העיקרון המרכזי נותר בעינו: הזמר/ים המובילים חייבים לבצע את המלודיה המרכזית בלייב. קולות רקע ואלמנטים מוקלטים מראש מותרים לשימוש, אך הקול החי של הזמר המוביל חייב להיות האלמנט היחיד המבצע את המלודיה הראשית, ללא אפשרות להחלפתו או לסיוע מוגזם מקולות מוקלטים.
מרטין גרין (Martin Green), מנהל תחרות האירוויזיון, מסר: “תחרות האירוויזיון נמצאת באבולוציה מתמדת. השינויים הללו נועדו להעניק שקיפות ובהירות לכל המשתתפים, להגן על האמנים ולהבטיח שהתחרות תמשיך לספק סביבה בטוחה ומזמינה, תוך שמירה על הרוח והיושרה שהופכים את האירוויזיון לכה מיוחד”.
האיגוד בוחן שינויים נוספים בחוקי ההצבעה
לצד השינויים המבניים והארגוניים בתקנון, ה-EBU עדכן רשמית את תקנון ההצבעה בחצאי הגמר: בעוד שהעפלת 10 המדינות לגמר מבוססת בעיקרה על הצבעת הקהל, נקבע כי בכפוף לאישור קבוצת המיקוד, ניתן יהיה לשלב מחדש את ניקוד השופטים הלאומיים יחד עם נקודות הקהל כבר בחצאי הגמר לפי יחס שייקבע על ידי ה-EBU. בנוסף, במקרים שבהם הצבעת הקהל במדינה מסוימת לא תהיה אמינה, ישמשו תוצאות השופטים כחלופה.
במקביל, ב-EBU מבהירים כי הם מוסיפים לבחון לעומק שינויים ועדכונים אפשריים נוספים בשיטת הניקוד הכללית לקראת התחרות הבאה. עם זאת, נכון לרגע זה, שיטת ההצבעה לא שונתה באופן רשמי והיא ממשיכה במתכונתה הנוכחית. כזכור, רק לאחרונה דיווחנו לכם ביורומיקס כי אירוויזיון 2027 עשוי לאמץ שיטת הצבעה חדשה בעקבות הדיונים הפנימיים באיגוד השידור האירופי, אך נכון לרגע זה השינויים המדוברים טרם עוגנו בתקנון הרשמי שפורסם.
נועם בתן (Noam Bettan), בן 27, הוא זמר־יוצר בעל שורשים צרפתיים וקול עמוק וחם, שפרץ לתודעה כאשר הגיע למקום השלישי בתוכנית “אביב או אייל” בשנת 2018. הוא התבלט במיוחד העונה בתוכנית “הכוכב הבא”, שם הדהים את השופטים כבר באודישן וקטף בגמר הגדול את המקום הראשון בדרך לייצג את ישראל על אדמת אוסטריה. סגנונו המוזיקלי מתאפיין בבלדות מרגשות וחשופות, המשלבות פופ ושנסון בעברית ובצרפתית. בין שיריו הבולטים והמצליחים: “מדאם” ו-“מישל”.
השיר "מישל" מתאר מסע רגשי של התפכחות ושחרור ממערכת יחסים רעילה וממכרת, המיוצגת באמצעות דימויים של חושך, קרוסלה מעגלית וכישוף. השיר נע בין שלוש שפות כדי להמחיש את הקונפליקט הפנימי של הדובר: מצד אחד, כאב עמוק, תלות ואובדן שליטה; ומצד שני, הבנה בוגרת כי אהבה לבדה אינה מספיקה כדי להישאר בקשר הרסני. מסר העומק של השיר טומן בחובו את החשיבות של הבחירה העצמית, כאשר הדובר בוחר להיפרד ומצליח להפוך את הייאוש להשלמה, לחמלה ואפילו לאיחול כנה לאושר עתידי, גם אם בנפרד.
אירוויזיון 2026 זו הייתה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973, כאשר הזמרת אילנית נשלחה כנציגתה הראשונה עם השיר "אי שם", והפכה למדינה הלא-אירופית הראשונה שלקחה בה חלק. מאז, העפילה ישראל לגמר 40 פעמים ונעדרה מהתחרות 5 פעמים בלבד. ישראל הגיעה להישגה הטוב ביותר עם ארבע זכיות במקום הראשון (בשנים 1978, 1979, 1998 ו-2018), נתון המציב אותה במקום השביעי בטבלת הזכיות בכל הזמנים, ואף הכתיר אותה כאחת מארבע המדינות היחידות בהיסטוריה שזכו בתחרות פעמיים ברציפות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
נטע גפן הוא כתב מוערך באתר Euromix, אתר החדשות המוביל בישראל לסיקור תחרות האירוויזיון. מאז 2010 עוקב נטע באדיקות אחר תחרות האירוויזיון, ומביא עמו ניסיון עשיר, ידע מעמיק והבנה רחבה של ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות שמעצבות את האירוויזיון מדי שנה.
נטע גפן מפרסם כתבות, ניתוחים וסקירות עדכניות על כל ההתפתחויות בזירת האירוויזיון, כולל מגמות מוזיקליות, שינויים בפורמט, השפעות פוליטיות ותגובות הקהל האירופי והישראלי. בזכות זיקה עמוקה להיסטוריה של התחרות, נטע מספק לקוראים הקשרים רחבים – מהשפעות פוליטיות על תוצאות ועד לניתוחי עומק של שירים ושפות בתחרות. נטע מתמחה במיוחד בז’אנר הרוק האירוויזיוני, בלדות בלקניות ושירים בשפת מקור, עם דגש על איטלקית ויוונית.
עודכן לאחרונה בתאריך 12 באוגוסט 2026 07:49 על ידי אבי זייקנר
