
אכזבה לחובבים בישראל: יוסטינה סטצ’קובסקה, נציגת פולין לאירוויזיון 2025 ו-1995, ממליצה באינסטגרם על ספר המאשים את ישראל בניסוי נשק על פלסטינים וקורא לחרם ביטחוני.
הזמרת הפולניה יוסטינה סטצ’קובסקה (Justyna Steczkowska), שייצגה את פולין פעמיים על בימת האירוויזיון – בשנת 1995 ובשנת 2025, מעוררת סערה בימים אלו. בפוסט שפרסמה לאחרונה בחשבון האינסטגרם שלה, בחרה האומנית לקדם ספר אנטי-ישראלי חריף המאשים את התעשיות הביטחוניות של ישראל בניסוי נשק על פלסטינים.
בסרטון (Reel) ששיתפה עם 400 אלף עוקביה, סצ’קובסקה ממליצה על המהדורה הפולנית של הספר “מעבדת פלסטין” (The Palestine Laboratory), שנכתב על ידי הסופר והעיתונאי היהודי-אוסטרלי אנטוני לוונשטיין (Antony Loewenstein). לוונשטיין מסקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במשך שנים רבות וידוע בביקורתו החריפה נגד מדינת ישראל. האומנית לא הסתפקה רק בהצגת העטיפה, אלא הוסיפה טקסט נחרץ הקורא לעוקביה להיחשף למסריו:
“זוהי קריאה קשה אך חשובה לגבי העולם בו אנו חיים. כדאי לקרוא את הספר ‘מעבדת פלסטין’ מאת אנטוני לוונשטיין (Antony Loewenstein), כדי להבין טוב יותר את המציאות העכשווית, לפקוח את העיניים ולהיות מודעים עד כמה העולם המשותף שלנו אינו חד-צדדי”.
View this post on Instagram
על מה בעצם מדבר הספר?
הספר המדובר, אשר זכה בפרס “וולקלי” (Walkley) לעיתונות בשנת 2023 ואף עובד לסדרת תעודה ברשת אל-ג’זירה, פורס משנה סדורה נגד התעשיות הביטחוניות של ישראל. התזה המרכזית שלו, כפי שמשתקפת גם משמו באנגלית, היא שמדינת ישראל משתמשת בשליטתה ארוכת השנים ביהודה, שומרון ועזה כ”שדה ניסויים” לטכנולוגיות צבאיות.
לטענת לוונשטיין, ישראל מפתחת אמצעי לחימה, לוחמת סייבר ומערכות מעקב המוניות, בוחנת אותם כביכול על האוכלוסייה הפלסטינית, ולאחר מכן משווקת ומייצאת אותם למדינות ברחבי העולם תחת התווית היוקרתית של “נוסה בקרב” (Battle-tested).
הספר סוקר בהרחבה כיצד טכנולוגיות ישראליות מיוצאות לשימוש גלובלי גם מחוץ לאזורי לחימה מסורתיים. בין היתר, המחבר מצביע על שימוש בתוכנת הריגול “פגסוס” (Pegasus) של קבוצת NSO למעקב אחר עיתונאים ופעילי זכויות אדם, על רחפנים מתוצרת ישראל המשמשים את האיחוד האירופי למעקב אחר פליטים בים התיכון, ועל טכנולוגיות אבטחה שנוסו בישראל ומופעלות כיום בגבול ארצות הברית-מקסיקו.
בנוסף, לוונשטיין מבקר בספרו את הבריתות האסטרטגיות שישראל יצרה עם למעלה מ-130 מדינות, החל מקשרים היסטוריים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד וצ’ילה תחת שלטון פינושה, ועד לקשרים מודרניים עם הודו והחונטה הצבאית במיאנמר. הוא טוען כי ייצוא ביטחוני זה נועד “לקנות” לישראל חסינות דיפלומטית ולהגן עליה מפני ביקורת בינלאומית. הספר אף מפנה אצבע מאשימה לעבר ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (Meta), שלטענתו משתפות פעולה עם ממשלת ישראל בצנזור נרטיבים פלסטיניים, תופעה שהוא מכנה “אוריינטליזם דיגיטלי”.
המשמעות: קריאה לחרם ביטחוני ותרבותי על ישראל
הספר, שאותו ממליצה יוסטינה סטצ’קובסקה (Justyna Steczkowska) לקרוא כדי “לפקוח את העיניים”, הוא הלכה למעשה כלי שנועד לעשות דה-לגיטימציה עולמית לכל רכש ביטחוני מישראל. המסר העולה ממנו הוא שכל מדינה שקונה נשק או טכנולוגיה ישראלית, משתפת פעולה באופן פעיל עם דיכוי.
החלטתה של הזמרת לקדם תוכן כזה אינה מגיעה בחלל הריק ואינה מפתיעה את מי שעוקב אחר פעילותה. נזכיר כי סצ’קובסקה כבר עוררה סערה בעבר כשהודיעה פומבית כי לא תחזור להשתתף בתחרות האירוויזיון כל עוד ישראל לוקחת בה חלק. הבחירה של אומנית בולטת להחריף את הטון, להחרים את ישראל תרבותית וכעת גם לתמוך באופן גלוי בחרם ביטחוני, מהווה אכזבה קשה עבור צופים רבים שציפו כי במת האירוויזיון והאומנים המשתתפים בה יישארו מחוץ למעגל החרמות הפוליטיים.
תחרות האירוויזיון לשנת 2026 התקיימה בעיר וינה שבאוסטריה, בעקבות זכייתה של המדינה באירוויזיון 2025 עם השיר “Wasted Love” בביצוע ג’ייג’יי (JJ). התחרות נערכה בהיכל “Wiener Stadthalle”, ההיכל המקורה הגדול ביותר באוסטריה, כשחצאי הגמר התקיימו ב-12 וב-14 במאי והגמר ב-16 במאי. זו הייתה הפעם השלישית שבה וינה אירחה את האירוויזיון, אחרי שאירחה בעבר ב-1967 וב-2015.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
עודכן לאחרונה בתאריך 25 ביולי 2026 09:36 על ידי רועי בן חור
