חוק התקשורת החדש עבר היום בכנסת רגע לפני הפגרה. הקיצוצים הצפויים בתאגיד והחשש מפני התערבות פוליטית בחדשות עלולים לאיים על מעמדה של ישראל מול איגוד השידור האירופי ועל מימון המשלחת לאירוויזיון.
רגע לפני היציאה לפגרה והתפזרות הכנסת, אושר היום (חמישי) חוק התקשורת של השר שלמה קרעי ברוב של 53 תומכים לעומת 48 מתנגדים. החוק שעבר בהליך חקיקה מזורז צפוי להשפיע באופן דרמטי על ערוצי השידור בישראל, ובפרט על תאגיד השידור הישראלי “כאן”. אישורו המהיר של החוק מעלה שאלות רבות לגבי עתיד השידור הציבורי בישראל, כמו גם על ההשלכות הישירות שלו על זירות בינלאומיות.
השלכות אפשריות על ישראל באירוויזיון 2027
אחת ההשלכות המיידיות של המהלכים מול התאגיד היא הקיצוץ המתוכנן בתקציב, המגיע לכ-50 מיליון שקלים. קיצוץ משמעותי זה עלול לפגוע באופן ישיר ביכולתו של התאגיד לממן פרויקטים מיוחדים ויקרים, וביניהם ההשתתפות בתחרות האירוויזיון. עלות שליחת משלחת, הפקת השיר ותשלום דמי ההשתתפות דורשים משאבים רבים, והפחתה בתקציב מעמידה בסיכון את היכולת הכלכלית לעמוד בהוצאות אלו לקראת אירוויזיון 2027.
מעבר לפגיעה הכלכלית, החוק מבטל את ההפרדה המובנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות ומעורר דאגה חריפה באשר לעצמאות המערכת. היועצת המשפטית לממשלה הזהירה כי החוק יוצר סיכונים מוגברים לעיתונות החופשית ומעלה חשש ממשי למעורבות מסחרית ופוליטית בשידורי החדשות. מצב זה עשוי לסכן את מעמדו של התאגיד מול איגוד השידור האירופי (EBU), שכן איגוד השידור האירופי דורש מגופי השידור להחזיק במערכת חדשות בלתי תלויה לחלוטין כחלק מדרישות הסף לחברות בארגון. אובדן החברות באיגוד משמעותו המיידית היא שלילת זכות ההשתתפות בתחרות. נכון לשעה זו, התאגיד עדיין לא הגיב בנושא.
מה השלב הבא?
למרות אישורו בכנסת, החוק עוד צפוי להיתקל באתגרים משפטיים ויידרש לעבור את מבחן בג”ץ. חברי הכנסת איתן גינזבורג ואפרת רייטן עתרו נגד החוק לבג״ץ, יחד עם עותרים נוספים כמו מכון “זולת” וארגון העיתונאים והעיתונאיות. מהארגון נמסרה התייחסות חריפה למהלך:
“החוק לפגיעה בעיתונות שעבר בכנסת לא ייכנס לתוקף לעולם. הארגון כבר עתר נגד הפגמים בחקיקה ועכשיו הארגון יעתור לבג״ץ נגד תוכן החוק שמבקש להעלים את האתיקה העיתונאית ולהפעיל לחץ מסחרי על עיתונאים, וגם נגד הדרך שבה נחקק תוך רמיסת כל נוהל, תקנה וחוק אפשריים. אין לנו ספק שבית המשפט יקבע כי החוק פסול. העיתונות החופשית תישאר לעמוד זקופה מול המתקפה הממשלתית הנוכחית כפי שעמדה עד כה למרות הנסיונות החוזרים ונשנים לרסק אותה. ניצחנו את הממשלה בכל מאבק עד כה, ננצח גם במאבק הזה“.
לסיכום, למרות הסבירות שלא יעבור את מבחן בית המשפט העליון, אישור חוק התקשורת מציב סכנה להמשך דרכה של ישראל בתחרות האירוויזיון. השילוב של הפגיעה התקציבית יחד עם הסכנה לעצמאות השידור מאיים על היכולת והזכות של ישראל להשתתף באירוויזיון 2027. ההכרעה עוברת כעת אל פתחו של בית המשפט העליון, שיקבע האם החוק ייכנס לתוקף או שמא ייפסל.
“Michelle” (בעברית: “מישל”) הוא שם השיר אותו ביצע נועם בתן, אשר יצג את ישראל באירוויזיון 2026 שהתקיים בווינה, אוסטריה, שם הגיע למקום השני בגמר. השיר נכתב על ידי הזמר יחד עם יובל רפאל, צליל קליפי ונדב אהרוני. זו הפעם הראשונה של צוות הכותבים והזמר באירוויזיון, מלבד יובל רפאל אשר ייצגה את ישראל באירוויזיון שנה קודם לכן ב-2025 עם השיר "New Day Will Rise" איתו גם כן הגיעה למקום השני בגמר. ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 269 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 343 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום השלישי כשבהצבעת השופטים השיגה את המקום ה-8. זאת הפעם הרביעית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
השיר "Michelle" עוסק בבחירה לצאת ממעגל רגשי רעיל. סיפור על התפתחות והתבגרות רגשית, רגע שבו הדמות מבינה שהיא חייבת לשחרר ולבחור בדרכה החדשה בעצמה. מישל, שאינה מכוונת לדמות ספציפית שקיימת במציאות, היא דמות שמייצגת אהבה בלתי אפשרית. הקונפליקט שבין המשיכה כלפי הדמות לבין השחרור ממנה מייצר דרמה אנושית.
אירוויזיון 2026: זו הייתה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix, המביא פרשנות תרבותית לעולם האירוויזיון. טלאור הוא דור שני לחובבי אירוויזיון, שגדל במסיבות צפייה בתחרות בבית אמו. אירוויזיון 1999, בגיל 5 בלבד, היה האירוע שעיצב את אהבתו לתחרות. בוגר תואר בתרבות – יצירה והפקה, טלאור משלב בכתבותיו ידע אקדמי עם אהבה לפופ וטראש, ומעריך הומור ורפרנסים בשירי התחרות. הוא מתמחה בסיקור מנקודת מבט תרבותית-חברתית ומספק ניתוחים מעמיקים.
מחוץ לעולם האירוויזיון, טלאור מנהל תוכן ומדיה עצמאי, יועץ לימודים וסגן ראש המחלקה ללימודי אמנות במכללת ספיר.
עודכן לאחרונה בתאריך 16 ביולי 2026 10:49 על ידי טל דהן
