חשיפה היסטורית: נתוני ההצבעה הגולמיים של הקהל דלפו לראשונה. איך 480 מצביעים הביאו ניצחון לישראל בספרד, ולמה קמפיין החרם באירופה אולי ירה לעצמו ברגל?
רגע לפני שנועם בתן עולה על הבמה בחצי הגמר בווינה, העיתון החשוב בעולם, ה”ניו יורק טיימס”, מפרסם תחקיר דרמטי ששופך אור על מה שבאמת קרה מאחורי הקלעים של הצבעות הקהל (הטלווט) באירוויזיון 2025. התחקיר, שמבוסס על נתוני הצבעה חסויים שדלפו, חושף את המספרים המדויקים מאחורי ההצלחה הפנומנלית של ישראל, ומסבירה מדוע איגוד השידור האירופי (ה-EBU) מיהר לשנות את חוקי ההצבעה לקראת התחרות השנה.
שבירת העמימות: קודש הקודשים של ה-EBU נפרץ
כדי להבין את גודל הסקופ, צריך להבין את הנהלים של האירוויזיון. איגוד השידור האירופי שומר על נתוני ההצבעה הגולמיים קרוב לחזה ברמת סודיות של כור גרעיני. הציבור הרחב מקבל תמיד רק את ה”נקודות”, 1 עד 12, ולעולם לא את כמות ההצבעות המדויקת שכל שיר קיבל.
הסיבה הרשמית היא ביטחון התחרות ומניעת מניפולציות, אבל בפועל, החיסיון נועד בדיוק כדי למנוע את מה שהתחקיר הזה עושה: הנדסה לאחור של ההצבעה. העובדה שהנתונים הללו דלפו כעת לידי עיתון אמריקאי היא רעידת אדמה עבור הנהלת התחרות.
המתמטיקה של הניצחון: 480 מצביעים בלבד
התחקיר מתמקד בנתונים המדהימים מספרד, מדינה שידועה באווירה הציבורית העוינת שלה כלפי ישראל. על פי הנתונים שנחשפו, ישראל גרפה לא פחות מ-33.34% מכלל קולות הקהל בספרד, שהם כ-47,570 קולות. אוקראינה, שהגיעה למקום השני, הסתפקה ב-6.74% בלבד, שהם כ-9,620 קולות. פער בלתי נתפס.
ה”טיימס” מסביר את הטריק: חוקי האירוויזיון אפשרו לכל אדם להצביע עד 20 פעמים. מאחר שישראל קיבלה כ-47,500 קולות בספרד, נדרשו רק כ-2,300 תומכים מסורים שהצביעו את מקסימום ה-20 פעמים כדי להגיע למספר הזה. למעשה, כדי לעקוף את המקום השני, אוקראינה, ישראל הייתה צריכה רק כ-480 איש בסך הכל שיצביעו 20 פעמים ברצף מספרד. סטפן טיווס (Stephan Teiwes), ששימש כמפקח הצבעות בעבר באירוויזיון, צוטט בתחקיר כשהוא מסביר מדוע ה-EBU אפשר זאת מלכתחילה: “מדובר בכסף“. כל הצבעה מכניסה כסף לאיגוד.
סוף לתיאוריית הבוטים
התחקיר של הטיימס שם סוף לטענות שהושמעו באירופה על כך שישראל השתמשה בזיופים טכנולוגיים או הונאות מחשב. אחיה שץ, מנהל ארגון “פייק ריפורטר” הישראלי, שנלחם בפייק ניוז, אישר בתחקיר כי לא נמצאה שום עדות לפעילות של בוטים.
במקום זאת, הניו יורק טיימס מצביע על “קמפיין דיגיטלי מתואם וממומן” שכלל פרסומות רשמיות ברשת, התגייסות של דיפלומטים, ואפילו ציוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו שעודד מצביעים לתת לישראל 20 קולות. קונרד מירלנד (Conrad Myrland), יו”ר ארגון פרו-ישראלי מנורווגיה, שיתף בתחקיר ששלח הודעות ל-15,000 חברי הארגון שלו לעודד הצבעה. להגנתו, הוא ציין שהאפליקציה הרשמית של האירוויזיון בעצמה עודדה אותם להצביע 20 פעמים, והוסיף שארגונים פרו-פלסטינים היו חופשיים לעשות בדיוק את אותו הדבר עבור מדינות אחרות.
מרטין גרין (Martin Green), מנהל התחרות, שגם טען שהקמפיין הישראלי היה “מוגזם”, נאלץ להודות שישראל נהנתה פשוט מקהל עם מוטיבציה גבוהה ושיר מצוין.
הפאניקה ושינוי החוקים
בעקבות ההצלחה הישראלית, ה-EBU נכנס לפאניקה ושינה את החוקים לקראת אירוויזיון 2026. ההצבעה הוגבלה ל-10 פעמים בלבד למשתמש, במקום 20, ונאסרו קמפיינים “לא פרופורציונליים”. לפי הטיימס, תחת החוקים החדשים ישראל הייתה צריכה כמעט 1,000 מצביעים, במקום 480, כדי לנצח בספרד, מה שמקשה על המשימה.
דעה: האם אירופה ירתה לעצמה ברגל?
בעוד הניו יורק טיימס מנסה לצייר תמונה לפיה ההישג הישראלי הוא אך ורק תוצאה של קמפיין ממשלתי מתוזמר וקר, קשה להתעלם מתיאוריה אחרת, הגיונית לא פחות: הקמפיין הנגדי.
הקריאות הבלתי פוסקות לחרם, ההפגנות האלימות, והאווירה האנטי-ישראלית שיצאה משליטה ברחבי אירופה, ובעיקר במדינות כמו ספרד ואירלנד, יצרו ככל הנראה אפקט בומרנג אדיר. ייתכן בהחלט שהאגרסיביות של צד המחרימה היא זו שהעירה את ״הקהל הדומם”, אזרחים אירופאים מתונים, הקהילות היהודיות, ואוהבי ישראל, שראו בהצבעה לתחרות השירה הזדמנות חוקית ופשוטה למחות נגד האנטישמיות והבריונות. כשהעולם מנסה להשתיק אותך, 480 אנשים נחושים עם טלפון נייד הם לפעמים התשובה הכי רועשת שיש.
“Michelle” (בעברית: “מישל”) הוא שם השיר אותו יבצע נועם בתן, אשר ייצג את ישראל כשיר מספר 10 בחצי הגמר הראשון שיתקיים ב-12 במאי בווינה, אוסטריה. השיר נכתב על ידי הזמר יחד עם יובל רפאל, צליל קליפי ונדב אהרוני.
השיר "Michelle" עוסק בבחירה לצאת ממעגל רגשי רעיל. סיפור על התפתחות והתבגרות רגשית, רגע שבו הדמות מבינה שהיא חייבת לשחרר ולבחור בדרכה החדשה בעצמה. מישל, שאינה מכוונת לדמות ספציפית שקיימת במציאות, היא דמות שמייצגת אהבה בלתי אפשרית. הקונפליקט שבין המשיכה כלפי הדמות לבין השחרור ממנה מייצר דרמה אנושית.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
עודכן לאחרונה בתאריך 11 במאי 2026 02:38 על ידי רועי בן חור
