לכבוד יום העצמאות, נציג ישראל נועם בתן חושף בראיון אישי ומרגש את הסיפור שמאחורי השיר “מישל”, מדבר על הילדות, הקשר לצרפת וההתמודדות עם המלחמה.
בעוד שבועות בודדים יעלה נועם בתן על הבימה הגדולה בעולם בווינה, כשהוא נושא על כתפיו לא רק שיר, אלא מדינה שלמה בתקופה מורכבת. בראיון חגיגי, רגע לפני ההמראה לתחרות האירוויזיון 2026, חושף נועם כי ההכנות נמצאות בשיא. “אנחנו מכינים ביצוע מדהים עם המון הפתעות”, הוא מבטיח, “אני נמצא בחזרות אינטנסיביות מאוד, כולל עבודה ווקאלית מדויקת. המטרה היא להביא הרבה שמחה ואור לבמה”.
עבור נועם, הנסיעה הזו היא לא רק פסגת קריירה, אלא שליחות לאומית: “אני מגיע לשם במצב הישרדותי. מצד אחד העם שלי מאחוריי ונותן לי כוח, ומצד שני אני יודע שאני לא מגיע למקום שהולך לחבק אותי בהכרח” אמר בראיון שנערך עם כתבת ‘ישראל היום’ מאיה כהן.
התשובה של נועם לביקורת
מרכז העשייה של נועם כרגע הוא השיר “Michelle” (מישל), שיר שכתב יחד עם צליל קליפי, נדב אהרוני והנציגה שקדמה לו, יובל רפאל. השיר, שעוסק ביציאה ממעגל רגשי רעיל ובבחירה עצמית, עורר שיח רב בשל השימוש הנרחב בשפה הצרפתית. בתן, בנם של עולים מצרפת, מספר כי זוהי סגירת מעגל אישית עבורו. “נולדתי בישראל אבל ההורים שלי הם הכי צרפתים שיש. כילד הייתי מתוסכל כי לא תמיד הצלחתי להתבטא, הייתי חצוי בין הזהויות”, הוא מסביר.
“כשהשיר יצא היו ביקורות על הצרפתית והיו לי ימים מאתגרים כדי להכיל את זה”. מספר נועם “אמרתי לעצמי, מה, לא אוהבים? לא מתחברים?”.
“התבאסתי בימים הראשונים, ברור, אבל נתנו לזה רגע לראות מה קורה ואחרי שבוע-שבועיים אנשים שרים את הצרפתית בסלון, הופכים את זה לקטע, לומדים את השפה ומתרגמים. זה מטורף. אני לא מפסיק לקבל הודעות של ‘אנחנו לומדים צרפתית בזכותך’.
“ברור שאנחנו מייצגים את ישראל”, עונה בתן לטענות, “אבל חשוב להגיד שבשיר יש הרבה יותר עברית מכל מה שהיה בשנים האחרונות. הדבר השני, שעליו אני לא מתנצל, הוא שאני חצי צרפתי והולך לשיר את השיר הזה רוב חיי, אז אני צריך לאהוב אותו וליהנות לשיר אותו. באתי לעשות מוזיקה כדי לממש את עצמי, ובשביל לממש את עצמי אני צריך לדבר את האמת שלי. הצרפתית היא חלק מהאמת שלי”.
הילד מרעננה שהרים את המסך
הדרך אל האירוויזיון החלה הרבה לפני הזכיה בתוכנית “הכוכב הבא”. נועם דנאל בתן נולד בכפר סבא וגדל ברעננה, ילד טוב עם “המון רעש פנימי”. החיבור האמיתי למוזיקה ניצת בלב של נועם בגיל 12, כשראה את אחיו הגדול, אילן, מופיע ב”מסך עולה” – פרויקט מחזות זמר של עיריית רעננה המיועד לנוער. המראה של אחיו המוכשר על הבמה גרם לנועם להבין שזה המקום אליו הוא שייך.
אולם הדרך לא הייתה סוגה בשושנים; בתן סבל מהפרעות קשב קשות, וניסיון טיפול בריטלין בגיל 14 שלח אותו לשבוע של דיכאון עמוק. “הבנתי שאף אחד לא יגיד לי מה לקחת. ידעתי שכשמשהו יעניין אותי – אהיה מספיק מרוכז”. הוא מצא את הריכוז הזה במוזיקה, למד פסנתר לבד והחל לכתוב שירים.
בכיתה י”א הוא כבר הגשים את החלום ושיחק בתפקיד ראשי במחזמר, שם החל לשיר ולרקוד באופן מקצועי ואף כתב את השיר הראשון שלו. שם נפרץ הסכר שחיבר בין עולמו הרגשי המופנם לבין היצירה.
הכישלון הצורב וההצלחה
בהמשך הדרך חווה נועם אכזבה כואבת. בגיל 17, כשהוא עדיין לא בשל כאמן, הגיע נועם לאודישנים של “הכוכב הבא” ולא עבר. מזלו שיחק לו כאשר העורך יואב צפיר החליט שלא לשדר את האודישן, מתוך אמונה שנועם עוד יחזור. שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 20, הוא השתתף בתוכנית “אביב או אייל”, שם סיים במקום השני והפך לכוכב. האודישן שלו בצרפתית לשיר “Pour moi formidable” (בשבילי זה נהדר) יצר רעש תקשורתי עצום, אך למרות ההצלחה, נועם הרגיש שאינו מסוגל להכיל את השינוי המהיר בחייו.
במשך חמש שנים עבד נועם קשה ‘מתחת לרדאר’. הוא הוציא שירים כמו “בובה”, “היום” ו-“Madame”, יצא לטור הופעות ובנה קהל נאמן, אך עדיין לא היה השם המוכר בכל בית. היו רגעים של ייאוש בהם רצה לפרוש, כפי שכתב בשיריו, אך האמונה בייעוד שלו ניצחה.
אחרי התקופה הקשה, נועם החליט להגשים חלום ולטוס לתאילנד כדי “למצוא את עצמו”. חודש וחצי לאחר מכן פרצה מלחמת שבעה באוקטובר. נועם לא היסס, חזר מיד לישראל והצטרף ל”סיירת האמנים”, מופיע בפני מפונים וחיילים בכל הארץ. אחד הרגעים המטלטלים היה ביצוע השיר “פוקח עיניים” שכתב סמ”ר ירון שי ז”ל, שנפל בקרב. “זה דרש רגישות עצומה לגעת בשיר כזה. זו הייתה זכות אדירה עבורי”, הוא אומר. התקופה הזו גיבשה בו את ההבנה שהוא לא רוצה להיות “הילד האבוד שמטייל בעולם”, אלא לבנות מפעל חיים כאן, בישראל.
לאחר שחזר מטיול בתאילנד הוא הבין שהוא מוכן לשלב הבא. הפעם, הוא הגיע ל”הכוכב הבא” כאמן מגובש עם אמירה ברורה. הניצחון המוחץ בתוכנית והבחירה בשיר “מישל” לתחרות האירוויזיון הם סגירת המעגל המושלמת עבור הילד מרעננה שפעם רק חלם לצעוק את הלב שלו החוצה.
השם הנוסף והתדר
כדי לשרוד את הלחץ האטומי של האירוויזיון, נועם מסתייע בטיפול פסיכולוגי ובעבודה רוחנית. הוא חושף כי כשהוא עובר ימים קשים, הוא משתמש בשם השני שלו – “דנאל”. “נומרולוגית אמרו לי שבשם הזה יש פחות אנרגיה של בדידות. בחיים אני נועם, אבל בימים מאתגרים רגשית אני משתמש בתדר של דנאל”. הוא גם קיבל עצות יקרות ערך ממי שהיו שם לפניו, כמו עדן גולן, שביקשה ממנו פשוט לנסות ליהנות מהדרך כי החוויה הזו לא תחזור.
רוצים לדעת מה חשבנו על השיר הישראלי? צפו:
“Michelle” (בעברית: “מישל”) הוא שם השיר אותו ביצע נועם בתן, אשר יצג את ישראל באירוויזיון 2026 שהתקיים בווינה, אוסטריה, שם הגיע למקום השני בגמר. השיר נכתב על ידי הזמר יחד עם יובל רפאל, צליל קליפי ונדב אהרוני. זו הפעם הראשונה של צוות הכותבים והזמר באירוויזיון, מלבד יובל רפאל אשר ייצגה את ישראל באירוויזיון שנה קודם לכן ב-2025 עם השיר "New Day Will Rise" איתו גם כן הגיעה למקום השני בגמר. ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 269 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 343 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום השלישי כשבהצבעת השופטים השיגה את המקום ה-8. זאת הפעם הרביעית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
השיר "Michelle" עוסק בבחירה לצאת ממעגל רגשי רעיל. סיפור על התפתחות והתבגרות רגשית, רגע שבו הדמות מבינה שהיא חייבת לשחרר ולבחור בדרכה החדשה בעצמה. מישל, שאינה מכוונת לדמות ספציפית שקיימת במציאות, היא דמות שמייצגת אהבה בלתי אפשרית. הקונפליקט שבין המשיכה כלפי הדמות לבין השחרור ממנה מייצר דרמה אנושית.
אירוויזיון 2026: זו הייתה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 24 באפריל 2026 10:02 על ידי אבי זייקנר
