
העלאה תמימה של סרטון לעמוד היוטיוב הרשמי של האירוויזיון מגוללת מאחוריה סיפור מרתק שהתחיל אי שם בקופנהגן בשנת 1964, הכולל ארכיונים, זכויות יוצרים, מדיה אבודה, ואפילו שריפות באולפנים. ואיך סגירת המעגל הלא צפויה הגיעה דווקא מחובבי האירוויזיון המושבעים?
המנויים לערוץ היוטיוב הרשמי של האירוויזיון לא יופתעו לגלות כי הערוץ מעלה בימים אלו הופעות רבות של מנצחי עבר משנים קודמות, בעיקר כאקט מיתוג ושימור של ההופעות הקלאסיות של האירוויזיון. אך השבוע, יום ב’, סרטון חדש בערוץ עבר מתחת לרדאר של רבים מהחובבים, אך הוא מהווה לא פחות מבשורה: הביצוע המלא של המנצחת האיטלקיה הצעירה, ג’יליולה צ’ינקוויטי (Gigliola Cinquetti), שזכתה באירוויזיון 1964 שהתקיים בקופנהגן, דנמרק, עם שירה “Non Ho L’eta” (אינני גדולה מספיק). זוהי הפעם הראשונה מאז השידור החי של אותו אירוויזיון שאנו זוכים לצפות בצילום של השידור הרשמי, שנחשב עד ממש לא מזמן ל”אבוד” בעולם המדיה. הסיפור המרתק בהמשך הכתבה.
האירוויזיון האבוד
הסיפור מתחיל אי שם ב-1964, באולם טיבוליס (Tivolis Koncertsal) שבקופנהגן, דנמרק. תחרות השירים של האירוויזיון הייתה רק בשנתה התשיעית לקיומה, ורק 16 מדינות השתתפו בתחרות. את הזכויות להנחות את התחרות קיבלה רשת הטלוויזיה הדנית DR, לאחר הניצחון של הצמד גרטה ויורגן אינגמן (Grethe & Jørgen Ingmann) עם השיר “Dansevise” בשנה הקודמת. למרות שהתחרות הייתה עדיין בחיתוליה, האירוויזיון היה כבר שם דבר ברחבי אירופה, וצפו בו בין 100 – 150 מיליוני צופים ברחבי היבשת. את הניצחון קטפה הזמרת הצעירה, רק בת 16, ג’יגליולה צ’ינקווטי, עם ניצחון מוחץ כאשר זכתה ב-49 נקודות, כמעט פי שלוש מהמקום השני.
אך הסיפור שמייחד את האירוויזיון הזה מקודמיו וגם מאלו שבאו אחריו קרה דווקא אחרי התחרות עצמה. עד העידן המודרני של התחרות, זכויות היוצרים של התחרות לאחר השידור המקורי היו בידיה של הרשת המארחת, ולא של איגוד השידור האירופי, כפי שקורה כיום. משמעות הדבר היא שהרשויות המשדרות שמרו בארכיונים שלהם עותקים פיזיים של הפילם של המופע, ולכן אנו יכולים לצפות עד היום בשידורי הטלוויזיה של אירוויזיונים מכל הזמנים. אך במקרה של אירוויזיון 1964, רצף של אירועים מסתוריים גרמו לכך שלא נותר אף שריד של אותה תחרות באף ארכיון, והתחרות נחשבה ל”אבודה” במשך שנים רבות, ביחד עם אירוויזיון 1956, התחרות הראשונה אי פעם שגם השידור שלה נאבד עם השנים.
שמועות רבות לאורך השנים הופצו לגבי הסיפור מאחורי הפילמים האבודים של אירוויזיון 1964. במשך שנים רבות הטענה הרווחת הייתה כי הקלטות הושמדו בשריפה באולפנים של רשות השידור הדנית DR בשנת 1970, אך הסיפור הופרך. בשנת 2019 טענו נציגים של DR כי התחרות שודרה אך מעולם לא הוקלטה ולא נשמר עותק שלה בארכיונים, ככל הנראה בשל חוסר במכונות הקלטה.
מעריצי אירוויזיון חיפשו במשך שנים רבות עותק קיים ששרד באחת מרשויות השידור ברחבי אירופה ששידרו את האירווזיון באותה שנה. שמועות על עותקים של התחרות בארכיון הצרפתי, הבריטי, והמלטזי צצו לאורך השנים אך ללא הצלחה לאתר אותם. מעריצים הצליחו למצוא תמונות סטילס רבות של כלל המופיעים בתחרות, וכן את ההקלטה הקולית המלאה של המופע, והצליחו לשחזר תמונה כללית של המופע, אך ללא צילומים רשמיים משידור הטלוויזיה כלל.
המציאה וההרכבה מחדש של ההופעה
כבר לפני ארבע שנים, פירסם משתמש אנונימי בעמוד הרדיט של קהילת האירוויזיון פוסט בו טען כי, לאחר חיפושים רבים, מצא סרטון קצר של השידור הרשמי של התחרות. בקטע ניתן לראות את המנצחת עולה על הבמה, את המנחה מציג בפניה את מדליית הניצחון, וחלק מההופעה המנצחת עצמה. לפי המשתמש, הוא בילה מספר חודשים בניסיון לפנות לרשויות השידור השונות ששידרו את התחרות באותה שנה, על מנת שיבדקו אם נמצא בארכיונים שלהם שארית כלשהי מאותה תחרות. רוב הרשויות חזרו עם תשובה שלילית, אך רשת השידור הפינית, YLE, דווקא מצאה את הקטע הקצר המדובר, והמשתמש הצליח לרכוש את הקטע מ-YLE ולקבל גישה אליו.
למרות שהסרטון היה בידיו, בשל זכויות היוצרים של המופע שעדיין נמצאו בידיה של רשת הטלוויזיה הדנית DR, הוא אינו קיבל רשות להעלות אותו באופן רשמי, אך בסוף אכן פירסם אותו באמצעים לא רשמיים עוד לפני ארבע שנים.
הפרסום הרשמי של איגוד השידור האירופי
מאחורי הקלעים, ה-EBU התוודע לסרטון זה וניסה למצוא צינורות רשמיים להעלות את הסרטון ולהשלים את הגישה לכלל הביצועים המנצחים בהיסטוריה של האירוויזיון. לבקשת ה-EBU, הצליחו YLE לסרוק מחדש את הצילומים לאיכות טיובה יותר, וכן הסכימו DR לפרסם את ההופעה באפיקים הרשמיים של האירוויזיון. בעזרת הסרטון שהפיק המעריץ ועוד סרטון קצר מזווית נוספת שקיים מההופעה, הצליחו לערוך מחדש ולשחזר את ההופעה האייקונית בפעם הראשונה מאז ששודר בשידור חי לפני 62 שנים.
בתיאור של ההופעה שהועלתה השבוע ליוטיוב מופיעה הצהרה מה-EBU: “מעט מאוד צילומים מקופנהגן 1964 שרדו עד היום. עם זאת, הרכבנו מחדש את הביצוע הזה של Non Ho L’Età מתוך קטעים מהמופע שהתגלו בשנים האחרונות, כולל צילומים של השמעת השיר החוזרת של ג’יליולה צ’ינקווטי לאחר הזכייה. איגוד השידור האירופי (EBU) מבקש להודות ל-YLE על הסריקה המחודשת, ל-DR על שאיפשרו לנו לשתף את הביצוע הזה, ולמעריצי האירוויזיון שעזרו לגלות את הצילומים הללו ולהפיח חיים מחדש בקופנהגן 1964.”
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
עדי היא כתבת ויוצרת תוכן בנושא האירווזיון. היא חובבת מושבעת של התחרות מאז 2019 ובעלת ידע רב בהיסטוריה ובהתפתחות של התחרות.
בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה, אוהבת מוזיקה בכל שפות העולם, ומתפללת לחזרתה של הונגריה לתחרות.
מחפשים צלם ברית בנשר והסביבה? הכנסו עכשיו!
עודכן לאחרונה בתאריך 27 במרץ 2026 05:05 על ידי אופק ג’רסי
