עם 200 שירים על השולחן וחשיפה רשמית ביום ההולדת של הנציג: ישראל מחפשת את הנוסחה שתהפוך את המקום הראשון בהימורים לניצחון בווינה. מהי השפה המנצחת?
ההכנות לאירוויזיון 2026 שייערך בווינה, אוסטריה, נכנסות להילוך גבוה, והמתח לקראת חשיפת השיר הישראלי ב-5 במרץ נמצא בשיאו. לאחר שנסגר חלון ההגשות עם כ-200 שירים שהוגשו לוועדה המקצועית, הפוקוס עובר כעת לבחירת השיר המנצח שייצג אותנו בתחרות. כשישראל מככבת בראש טבלאות ההימורים, השאלה הגדולה שעומדת על הפרק היא כבר לא רק הסגנון המוזיקלי – אלא השפה. השנה, ההתרגשות היא כפולה: תאגיד השידור כאן הכריז כי השיר ייחשף במשדר חגיגי שיתקיים בדיוק ביום שבו יחגוג נועם בתן את יום הולדתו ה-28. האם נועם ימשיך את קו האנגלית ששלט בעשור האחרון, או שמא המגמה האירופית לשירים בשפת האם תגיע גם אלינו ותעניק לו את המתנה המושלמת בדרך לניצחון?
איך ייבחר השיר הישראלי?
לפני שבועיים נערך גמר “הכוכב הבא לאירוויזיון”, שבסיומו זכה נועם בתן במקום הראשון ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 2026, שייערך במאי הקרוב בווינה, אוסטריה.
במקביל לשידורי העונה, פתח תאגיד השידור את חלון הגשת השירים – מ-21 בדצמבר ועד 26 בינואר. בתאגיד הדגישו כי השיר יכול להיות בכל שפה, אך חייב לכלול לפחות כמה משפטים בעברית.
כ-200 שירים הוגשו בהליך בחירת השיר לאירוויזיון. הוועדה לבחירת השיר כבר התכנסה, האזינה לשירים וביצעה סינון ראשוני – השירים הוגשו בעילום שם, ללא ידיעת זהות היוצרים. בימים הקרובים צפויה הוועדה להתכנס שוב ולהאזין לשירים שנותרו בתהליך. בתום ההאזנה תיערך הצבעה חשאית, שבסיומה ייבחר השיר שייצג את ישראל בתחרות הזמר של האירוויזיון.
השיר הנבחר יועבר לאישור היועץ המשפטי של תאגיד השידור, ולאחר מכן יישלח לאיגוד השידור האירופי (EBU) לקבלת אישור רשמי – שלב מחייב לפני פרסום השיר לקהל.
עשור של אנגלית: האם העברית נדחקה הצידה?
אם נסתכל על העשור האחרון, הקו הישראלי היה ברור מאוד: שירים באנגלית עם “נגיעות” של עברית. למעשה, השיר האחרון ששלחנו שהיה כולו על טהרת העברית היה “רק בשבילו” של מורן מזור ב-2013. השיר לא צלח את חצי הגמר, ומאז נדמה שישראל חוששת לשלוח שיר ללא אנגלית דומיננטית. גם בשנתיים האחרונות נשמר האיזון הזה: “Hurricane” של עדן גולן ו-“New Day Will Rise” של יובל רפאל כללו משפטים בעברית שנועדו להעביר מסר של חוסן וזהות, אך השלד נותר באנגלית. אצל יובל רפאל ראינו גיוון נוסף עם בית בצרפתית – שפת אם נוספת שלה. הבחירה בנועם בתן, שדובר גם הוא צרפתית שוטפת, מעלה את השאלה: האם נראה השנה שילוב שפות מפתיע אפילו יותר?
המגמה האירופית: השפות המקומיות חוזרות לנצח
בזמן שבישראל נצמדים לאנגלית, אירופה מוכיחה ששפת האם היא כבר לא מכשול בדרך לניצחון – להפך. כדי להבין את גודל השינוי, צריך להביט אחורה: בסוף שנות ה-90, כשאיגוד השידור האירופי ביטל את החוק שחייב מדינות לשיר בשפתן הרשמית, החל “מרוץ חימוש” לעבר האנגלית. המחשבה הייתה שזו הדרך היחידה להצליח, מגמה שהתחזקה בעקבות רצף הזכיות המרשים של אירלנד (ששלחה שירים באנגלית, כמובן) וההצלחה של שירים קליטים ובינלאומיים. במשך שנים, השפות המקומיות נתפסו כמחסום שמונע מהקהל להתחבר לשיר. אולם בעשור האחרון, התחרות השתנתה מקצה לקצה. נראה שהקהל והשופטים שבעו משירים באנגלית “גנרית” והם מחפשים כעת את האותנטיות והזהות הייחודית שרק שפת אם יכולה להעניק. מתוך עשרת הזוכים האחרונים, לא פחות מארבעה שירים שניצחו אינם באנגלית (או באנגלית חלקית מאוד):
-
2022: “Stefania” של קאלוש אורקסטרה (Kalush Orchestra) (אוקראינית).
-
2021: “Zitti e buoni” של מונסקין (Måneskin) (איטלקית).
-
2017: “Amar pelos dois” של סלבדור סובראל (Salvador Sobral) (פורטוגזית).
-
2016: “1944” של ג’מאלה (Jamala) (טטרית ואנגלית).
המגמה ברורה: שליחת שיר בשפה המקומית מייצרת בידול, עומק וחיבור רגשי שקשה לעיתים להעביר בשפה זרה. הביטחון של מדינות כמו איטליה, פורטוגל ואוקראינה לשיר בשפותיהן ולהגיע לראש הטבלה מוכיח שאירופה מוכנה להקשיב לסיפורים בשפות שונות. האם הגיע הזמן שגם ישראל תאזור אומץ, תשאיר את הניסיונות לקלוע לטעם גלובלי בצד, ותיתן לעברית את קדמת הבמה?
דעה: אסטרטגיה, אותנטיות והחזרה לשפת האם
בתן כבר הצהיר בריאיון ליורומיקס שהוא מחפש “אותנטיות, פגיעות ופתיחות”. במציאות של 2026, כשהשופטים חוזרים להכריע גם בשלבי חצאי הגמר, הבחירה בשפה הופכת להחלטה אסטרטגית גורלית. מצד אחד, האנגלית היא כלי מוכר שמאפשר למסר הישראלי להגיע לכל אוזן באירופה. מצד שני, כפי שראינו בשנים האחרונות, דווקא השפות המקומיות הן אלו שגורפות את הניצחונות הגדולים ומייצרות בידול אמיתי. כאן נכנסת השאלה: האם ננסה לקלוע לטעם האירופי דרך שפות זרות או שנחזור לעצמנו? נועם הוא אומנם אומן ורסטילי ודובר צרפתית רהוטה, שפה שנתפסת כאיכותית ורומנטית, וראינו שגם יובל רפאל שילבה אותה בהצלחה בשנה שעברה. אבל בואו לא נתבלבל מהקסם הצרפתי: אף ששירים בצרפתית מגיעים בקלות לגמר ואפילו מתברגים במקומות גבוהים, השפה הזו פשוט לא מצליחה לנצח כבר כמעט ארבעה עשורים. הפעם האחרונה שבה שיר בצרפתית הניף את הגביע הייתה אי שם ב-1988, עם סלין דיון (Celine Dion) האגדית ושירה “Ne partez pas sans moi“.
לדעתי, הגיע הזמן להפסיק לפחד. עם כל הכבוד לאופציה הצרפתית שיכולה להיות תוספת נחמדה כמשפט או שניים, השיר שלנו השנה חייב להיות בעברית. אנחנו יודעים לעשות שמח ולחגוג גם כשמנסים להשתיק אותנו, ואין דרך חזקה יותר לעשות זאת מאשר בשפה שלנו. עברית היא השפה היחידה שיכולה להעביר את האותנטיות שנועם מחפש בצורה מלאה. הגיע הזמן שנוכיח ששיר טוב באמת לא צריך תרגום, ושהמסר הישראלי הכי חזק עובר הכי טוב כשהוא מגיע מהבית.
האם נחגוג על הבמה בווינה באנגלית, בצרפתית, או במהפכה של עברית מלאה? את התשובה הרשמית נקבל ב-5 במרץ. בינתיים, ספרו לנו מה אתם חושבים בתגובות!
נועם בתן – מי אתה?
נועם בתן הוא זמר ויוצר בן 27, בן למשפחה שעלתה מצרפת. לבתן קול עמוק ונעים, וסגנון המוזיקה העיקרי שלו הוא בלדות מרגשות וחשופות בעברית בשילוב עם צרפתית, המאפשרות לו להביא לידי ביטוי את היכולת הווקאלית המרשימה שלו.
בתן פרץ לתודעה אי שם בשנת 2018 כאשר השתתף בתוכנית “אביב או אייל” והגיע למקום השלישי. כבר בפרק האודישנים בתן הדהים את חבר השופטים והקהל כשביצע את שירו המקורי “מדאם” שזכה בציון הגבוה ביותר של העונה – 98%, וסומן לפייבוריט לייצוג ישראל באירוויזיון מיידית. לאורך כל העונה הוא הביא לבמה ביצועים עמוקים ומרשימים, שזכו לשבחים מהשופטים ומגולשי יורומיקס, שדירגו אותו במקום הראשון בסקרים כמעט בכל הזדמנות.
אנחנו נהיה כאן לאורך כל העונה כדי לדווח על כל החדשות, הדיווחים וההימורים! עקבו אחרינו!
עקבו אחרינו באינסטגרם | עקבו אחרינו ביוטיוב | עקבו אחרינו בטיקטוק | עקבו אחרינו בטוויטר
ישראל באירוויזיון 2026
נועם בתן נבחר לייצג את ישראל לאחר זכייתו בעונה ה-12 של “הכוכב הבא”. השיר שיבצע באירוויזיון 2026 ייבחר על ידי וועדה פנימית משותפת של תאגיד השידור וקשת 12. השיר צפוי להיחשף בתחילת חודש מרץ. ישראל מדורגת בשלב זה במקום הראשון בטבלאות ההימורים.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix, המביא פרשנות תרבותית לעולם האירוויזיון. טלאור הוא דור שני לחובבי אירוויזיון, שגדל במסיבות צפייה בתחרות בבית אמו. אירוויזיון 1999, בגיל 5 בלבד, היה האירוע שעיצב את אהבתו לתחרות. בוגר תואר בתרבות – יצירה והפקה, טלאור משלב בכתבותיו ידע אקדמי עם אהבה לפופ וטראש, ומעריך הומור ורפרנסים בשירי התחרות. הוא מתמחה בסיקור מנקודת מבט תרבותית-חברתית ומספק ניתוחים מעמיקים.
מחוץ לעולם האירוויזיון, טלאור מנהל תוכן ומדיה עצמאי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 3 בפברואר 2026 09:33 על ידי טלאור פישלר
זה יותר עניין של היוצרים מאשר של המבצעים.
בגדול, היוצרים בארץ יותר מוכשרים מאלה בארצות הפרנקופיליות, ולא רק.
מפיק צרפתי גדול אמר לקרן פלס אין היום בצרפת יוצרים מוכשרים כמוך.
אני רואה את זה בספוטיפיי רוב מוחלט של השירים היותר יפים בצרפתית הם של אמנים ממוצא ערבי.
ראיתי את התגובות של מבקרי אירוויזיון שנה שעברה שראו את השיר של יובל רפאל, ברגע שיובל רפאל עברה לצרפתית הם עפו. ובקטע בעברית הם הביעו את שיא העניין והסקרנות וחיפשו תירגומים והביעו הנאה מופגנת במעין טעימה של פולק ישראלי.
עיברית אינה נשמעת מספיק יפה לאוזן האירופאית כמו איטלקית או פורטוגזית ואפילו לא כמו אוקראינית. כך שעדיף שהשיר לא יהיה כולו בעיברית. אפשר שיהיו קצת יותר משפטים, אולי בית שלם, אבל לא הכל.