זמרת שייצגה בעבר את יוון באירוויזיון יוצאת נגד הקריאות להחרמת ישראל ומדגישה: התחרות חייבת להישאר חגיגה של מוזיקה, לא כלי למאבקים פוליטיים
על רקע הקריאות ביוון להחרים את אירוויזיון 2026 בשל השתתפותה של ישראל, נשמעת גם עמדה שונה וברורה מתוך עולם האירוויזיון עצמו. הזמרת היוונייה סופיה ווסו (Sofia Vossou), שייצגה את יוון באירוויזיון 1991 עם השיר “I Anixi” (בעברית: “אביב”), הביעה התנגדות נחרצת לכל ניסיון להפוך את התחרות לזירה של עימותים פוליטיים.
“האירוויזיון צריך להישאר תחרות מוזיקה”
בריאיון לתוכנית הטלוויזיה היוונית “Hamogela kai Pali”, הבהירה ווסו כי לדעתה החרמת מדינה בתחרות מוזיקלית היא צעד שגוי מיסודו. לדבריה, מהותו של האירוויזיון טמונה בביטוי אמנותי, ביצירה ובחיבור בין תרבויות – ולא בשיקולים פוליטיים. ווסו הדגישה כי הפיכת התחרות לפלטפורמה של עימות פוליטי פוגעת בערכים שעליהם היא מבוססת, והוסיפה כי לאורך השנים האירוויזיון נועד לאחד קהלים דרך מוזיקה, גם בתקופות מורכבות.
בהתייחסה להחלטת איגוד השידור האירופי לאפשר את השתתפות ישראל בתחרות הקרובה שתתקיים בווינה, ציינה הזמרת כי אין זה נכון להעניש אומה שלמה או אזרחים בשל מדיניות ממשלתית או אירועים היסטוריים. לדבריה, ייחוס אחריות קולקטיבית חוטא למציאות ופוגע באמנים עצמם, שאינם צד למחלוקות מדיניות. עמדה זו מצטרפת לקולות נוספים בעולם התרבות והאירוויזיון, הסבורים כי חרמות פוליטיים אינם הכלי הנכון וכי דווקא שמירה על מרחב תרבותי פתוח עשויה לתרום לדיאלוג ולהבנה.
קריאה לשמירה על ערכי התחרות
לדברי ווסו, האירוויזיון חייב להישאר מרחב של תרבות, מוזיקה וקיום משותף – ללא חרמות ואג’נדות פוליטיות. בעיניה, זהו תנאי הכרחי לשימור האמינות והייחוד של אחת מתחרויות המוזיקה הגדולות והאהובות בעולם. דבריה של נציגת יוון לשעבר מעניקים חיזוק נוסף לעמדה שלפיה אירוויזיון 2026 צריך להישאר תחרות מוזיקלית נטו – כזו שמאפשרת לאמנים ולמדינות להיפגש על במה אחת, גם כאשר הרקע הבינלאומי מורכב.
הדברים באים על רקע קולות הקוראים להחרים את התחרות בשל השתתפות ישראל. קבוצת חברי מפלגת השמאל היוונית “Syriza”, בהם רנה דורו (Rena Dourou), הגישו בתחילת החודש שאילתה בפרלמנט היווני לדובר הממשלה פאבלוס מרינאקיס (Pavlos Marinakis), בה ביקשו חברי המפלגה הבהרות בנוגע לעמדת הממשלה כלפי התחרות והשתתפותה של ישראל.
בשאילתה של המפלגה עלו שלוש נקודות מרכזיות: מדוע יוון אינה פורשת מהתחרות, בדומה ל-5 המדינות שהודיעו על פרישתן, האם הממשלה מאמצת את העמדה שלפיה השתתפות ישראל נעשית בשקיפות ונייטרליות, וכיצד נשמרת העקביות בכללי התחרות, לאחר שישראל לא הודחה מהתחרות אך רוסיה ב-2022 כן? למרות זאת, כידוע, רשת הטלוויזיה היוונית התייצבה לצד ישראל בהצבעה שהתרחשה בשוויץ. יתר על כן, רשת הטלוויזיה הגיעה לוועידה בליווי מוגבר הכולל את יושב ראש הדירקטוריון ומנכ”ל התאגיד כדי להביע את תמיכתה.
“Asteromáta” (בעברית: “עיני כוכבים”) הוא שם השיר שבוצע על ידי קלאוודיה (Klavdia), אשר ייצגה את יוון באירוויזיון 2025. יוון העפילה לגמר הגדול לאחר שדורגה במקום רביעי בחצי הגמר השני עם 112 נקודות. יוון סיימה בגמר הגדול במקום שישי עם 231 נקודות, כשגם השופטים וגם הקהל בבית העניקו לה את המקום השמיני.
המקום השישי שקיבלה יוון נחשב למקום הטוב ביותר עבור המדינה מאז 2013, גם אז דורגה במקום השישי.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-46 של יוון באירוויזיון. יוון הצטרפה לתחרות ב-1974 והגיעה להישגה הטוב ביותר באירוויזיון 2005 לאחר שהזמרת הלנה פפאריזו זכתה במקום הראשון עם השיר “My Number One”.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
נטע גפן הוא כתב מוערך באתר Euromix, אתר החדשות המוביל בישראל לסיקור תחרות האירוויזיון. מאז 2010 עוקב נטע באדיקות אחר תחרות האירוויזיון, ומביא עמו ניסיון עשיר, ידע מעמיק והבנה רחבה של ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות שמעצבות את האירוויזיון מדי שנה.
נטע גפן מפרסם כתבות, ניתוחים וסקירות עדכניות על כל ההתפתחויות בזירת האירוויזיון, כולל מגמות מוזיקליות, שינויים בפורמט, השפעות פוליטיות ותגובות הקהל האירופי והישראלי. בזכות זיקה עמוקה להיסטוריה של התחרות, נטע מספק לקוראים הקשרים רחבים – מהשפעות פוליטיות על תוצאות ועד לניתוחי עומק של שירים ושפות בתחרות. נטע מתמחה במיוחד בז’אנר הרוק האירוויזיוני, בלדות בלקניות ושירים בשפת מקור, עם דגש על איטלקית ויוונית.
עודכן לאחרונה בתאריך 29 בדצמבר 2025 02:01 על ידי אילאי גייסט
