ג’מאלה, זוכת אירוויזיון 2016 מאוקראינה, נבחרה רשמית לחברה באקדמיה האמריקאית למוזיקה עם זכות הצבעה בגראמי – הישג שמסמן עידן חדש בתחרות הזמר ובזירה הבינלאומית.
הזמרת והיוצרת ג’מאלה (Jamala), שכבשה את במת אירוויזיון 2016 עם שירה פורץ הדרך “1944”, עשתה היסטוריה והפכה לאוקראינית הראשונה שמצטרפת כחברה מן המניין לאקדמיה האמריקאית להקלטות, הגוף שמאחורי חלוקת פרסי הגראמי. מדובר במהלך המעצים את הנראות של אוקראינה בזירה הבינלאומית של תחרות הזמר, ובזירת המוזיקה העולמית בכלל.
שינוי במעמד והד תקדימי: אוקראינית בגרעין קבלת ההחלטות של הגראמי
הצטרפותה הרשמית של ג’מאלה לאקדמיה מעניקה לה זכות הצבעה ישירה בפרסי הגראמי, הנחשבים לאוסקר של עולם המוזיקה. חברות בוועדה וזכות הצבעה מיועדות ליוצרים פעילים בתחומי המוזיקה כגון מבצעים, כותבי שירים, מפיקים, טכנאי קול ונגנים, אשר נדרשים להציג הישגים מקצועיים משמעותיים, להפגין תשוקה ועניין בקהילת ותעשיית המוזיקה, ולהגיש שתי המלצות מחברי אקדמיה או אנשי מקצוע מהתחום. פאנל ביקורת עמיתים בוחן את תיק העבודות של המועמד, ולאחר סקירה, מוזמנים המועמדים המתאימים להצטרף, כאשר אישור החברות הסופי נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה.
זוהי דוגמה נוספת להשפעה הגוברת של אירוויזיון על תעשיית המוזיקה האמריקאית, כשזמרים אירופאים ממשיכים לסלול דרכם למיינסטרים העולמי, ותחרות הזמר נכנסת לשיח בנוגע לגיוון תרבותי ומגמות גלובליות חדשות.
גראמי ואירוויזיון: הזדמנויות חוצות יבשות
אף שהגראמי מזוהה בעיקר עם השוק האמריקאי והאירוויזיון הוא לב הזירה האירופית, המסלולים של השתיים מצטלבים יותר ויותר בשנים האחרונות. הכישרונות שמצמיחה תחרות הזמר של האירוויזיון ממשיכים לפלס את דרכם אל מרכזי התעשייה המוזיקלית הבינלאומית. עפרה חזה, למשל, שקיבלה את המקום השני באירוויזיון 1983, הייתה מועמדת לגראמי בשנות ה-90, והפכה למוזיקאית הישראלית הראשונה שקיבלה הכרה כה משמעותית.
יצירה תחת אש, זכייה באירוויזיון ועתיד המוזיקה האוקראינית
ג’מאלה, שפרצה לתודעה אחרי הזכייה הסוחפת באירוויזיון 2016 עם השיר “1944”, שמספר את סיפורה של משפחתה הטטארית-קרימאית, נחשבת לאחת הדמויות הדומיננטיות בסצנת המוזיקה האוקראינית. בעידן של מתיחות פוליטית, השפעות המלחמה באוקראינה ומאבק על תרבות וזהות, ג’מאלה הפכה אייקון המשלב מחאה, רגש ועשייה אומנותית.
החוויה האישית והמסע שעברה מאז הביאו אותה להכרה בינלאומית. מעריצים רבים בקהילות EuroMix רואים בה גשר בין התרבות האוקראינית למערב. עצם קבלתה למעגל היוקרתי של הגראמי זוכה להתייחסות מיוחדת מצדם.
כמי שעוקב מקרוב אחרי האירוויזיון כמעט 30 שנה, וכעורך במערכת EuroMix, לא אחת התרשמתי מהאופן שבו מעורבותם של אומנים זוכי אירוויזיון בשוק המוזיקה הגלובלי הולכת ומתעצמת. לעיתים נדמה כי גבולות הגיאוגרפיה מיטשטשים – והגראמי, שנתפס עד לאחרונה כ”מועדון אמריקאי סגור”, נפתח לדמויות עם נרטיב לא מערבי ואף מחאתי.
ג’מאלה, שפעלה בעשור האחרון תחת אילוצים כלכליים, חברתיים ודיפלומטיים מורכבים, ממחישה כיצד האירוויזיון והגראמי שלובים זה בזה – שניהם במה ומסלול ליצירת שינוי אמיתי. לא טריוויאלי לראות נציגות כזו יוצאת מנסיבות של מאבק לאומי, חופש אומנותי וסכנה אישית, ובכך מספקת השראה לאומנים צעירים ברחבי אירופה. המהלך של ג’מאלה ממחיש שוב עד כמה האירוויזיון אינו רק תחרות שירים, אלא שדה השפעה תרבותי, פוליטי וגלובלי. הדרך המסקרנת שעברה – מהבמה בארץ הולדתה ועד זכות ההצבעה בגראמי – מציגה את האירוויזיון כמקפצה אמיתית לשינוי תעשייתי, רעיוני וחברתי.
אוקראינה באירוויזיון 2025
“Bird of Pray” (בעברית: “ציפור התפילה”) הוא שם השיר שבוצע על ידי להקת ציפרבלאט (Ziferblat) כשייצגה את אוקראינה באירוויזיון 2025. הלהקה הגיעה למקום התשיעי בגמר הגדול עם 218 נקודות. אוקראינה קיבלה את המקום השישי מקהל הצופים ואת המקום ה-14 מצוותי השופטים.
התוצאה בגמר האירוויזיון השנה נחשבת לתוצאה הנמוכה ביותר של אוקראינה באירוויזיון מאז שנת 2018.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-20 של אוקראינה באירוויזיון. אוקראינה הצטרפה לתחרות ב-2003 וזכתה בה שלוש פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של אוקראינה הייתה באירוויזיון 2022 עם השיר “Stefania” בביצועה של להקת קאלוש אורקסטרה.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
מאור הוימן כותב על אירוויזיון ועוקב אחרי התחרות יותר משלושה עשורים, נסע לחמש תחרויות ומצא מה לאהוב כמעט בכל ז’אנר מוזיקלי אפשרי – מהפופ הסכריני שמסיים אחרון בסמי עד האוונגרד המשונה שאפילו שופטי התחרות לא הצליחו להתחבר אליו. לרוב מעדיף שפות מקור ושירים עם עומק על פני שכפולים שוודיים באנגלית, אבל לא מתחייב על זה.
גדל בקיבוץ של שרה’לה שרון שחינכה אותו לאהוב מוזיקה ויצרה את החיבור הראשוני שלו לתחרות אי שם ב-1993, לפני שרוב חברי המערכת נולדו.
עודכן לאחרונה בתאריך 15 ביולי 2025 09:50 על ידי אבי זייקנר
