יו"ר מועצת המנהלים של רשת הטלוויזיה האיסלנדית דורש: השתתפות של אמנים ישראלים באירוויזיון "רק תחת דגל ניטרלי ובתנאי שיצהירו על תמיכה פומבית בזכויות אדם וערכי התחרות".
בצל מלחמת "חרבות ברזל", יו"ר מועצת המנהלים של רשת הטלוויזיה האיסלנדית, סטפן יון הפשטיין (Stefán Jón Hafstein), קורא לאסור את השתתפות ישראל באירוויזיון 2026, ומציע לאפשר השתתפות רק לאמנים ישראלים עצמאיים תחת דגל ניטרלי – כך שלא יוכלו להניף את דגל ישראל בתחרות, ויתחייבו להביע תמיכה פומבית בערכי היסוד של האירוויזיון, כולל תמיכה נחרצת בזכויות אדם בעולם כולו. הקריאה הזו, שמגיעה לקראת כינוס איגוד השידור האירופי בנושא השתתפות ישראל שיקרה בחודש הקרוב, מציבה את ישראל שוב במרכז סערה בינלאומית סביב תחרות הזמר הפופולרית ביותר באירופה.
המשמעות הרחבה: המבחן האמיתי לערכי תחרות האירוויזיון וליחס כלפי ישראל
הדרישה להחרים את ישראל באירוויזיון נשענת בעיני רבים על תקדים סילוק רוסיה מהתחרות בשנת 2022 בעקבות המלחמה באוקראינה. למרות שהנסיבות שונות לחלוטין, רבים רואים בכך מבחן כפול לערכי האירוויזיון ושאלה האם מדובר באכיפה סלקטיבית. בקרב החובבים התחושות מעורבות: מצד אחד, דאגה לגורל התחרות ולמעמד ישראל, ומצד שני, גאווה בתרומת האמנים הישראלים למוזיקה האירופית. ניכר כי רבים רואים בדרישה להחרים את ישראל ניסיון פוליטי שמערער על רוח האירוויזיון, שמבוססת על חיבור בין עמים דווקא בזמנים קשים.
רקע: ההחלטה על סילוק רוסיה, כללי התחרות וההשלכות לעתיד
כאמור, הדרישה הנוכחית נשענת על החלטת איגוד השידור האירופי להרחיק את רוסיה מהאירוויזיון ב-2022 בשל הפלישה לאוקראינה. אך בניגוד למקרה הרוסי, כאן מוצעת "פשרה" לכאורה: לאסור השתתפות מדינתית של ישראל, אך לאפשר לאמנים ישראלים עצמאיים לעלות לבמה, תחת דגל ניטרלי ללא אפשרות להתחרות תחת דגל ישראל בתנאי שיצהירו פומבית על תמיכתם בערכי התחרות ובזכויות אדם. מדובר בדרישה תקדימית, שמעלה שאלות אתיות וחוקיות: האם ניתן לחייב אמן להביע עמדה פוליטית כתנאי להשתתפות? ומה המשמעות עבור קהילת היוצרים בישראל, הידועה בגיוון ובהשפעה התרבותית שלה על התחרות לאורך השנים? מניסיוני כצופה ותיקה באירוויזיון – ברור כי כל שינוי שכזה ייצור הד תקשורתי אדיר, יעמיד את התחרות במרכז דיון עולמי ויעורר תגובות מכל הצדדים.
פרשנות מקצועית: בין פוליטיקה למוזיקה – לאן פני האירוויזיון?
האירוויזיון תמיד היה הרבה יותר מתחרות שירים – הוא במה לערכים, זהות, ולעיתים גם לפוליטיקה. הדרישה להחרים את ישראל, או להציב תנאים לאמנים ישראלים, מציבה את איגוד השידור האירופי בפני דילמה: האם להמשיך ולשמור על התחרות כאי של תרבות משותפת, או לתת לקולות שנויים במחלוקת להחליט מי תשתתף בתחרות ומי לא? כפי שראינו בעבר, דווקא הופעות ישראליות, כמו זו של דנה אינטרנשיונל ב-1998, הפכו לסמל של פתיחות ושוויון. לכן, כל החלטה שתתקבל תשפיע לא רק על ישראל, אלא על אופייה של התחרות כולה.
מגמות ותחזיות לעתיד: האם נראה שינוי בכללי האירוויזיון?
הסערה הנוכחית עלולה להוביל את איגוד השידור האירופי לעדכן את כללי התחרות – לאו דווקא מסיבות מוצדקות או חופפות להדחת רוסיה מהתחרות, אלא מהשפעות פוליטיות לחלוטין של גורמים אנטי-ישראליים. אם תתקבל ההצעה לאפשר רק לאמנים עצמאיים להשתתף תחת דגל ניטרלי, מדובר בשינוי היסטורי שעשוי להשפיע על מדינות נוספות בעתיד ולשנות את פני התחרות כולה.
אירוויזיון 2025: תחרות האירוויזיון ה-69 נערכה בעיר באזל שבשוויץ ב-13, 15 ו-17 במאי. זאת הייתה הפעם השלישית שבה אירחה שוויץ את התחרות, לאחר שאירחה אותה בפעם האחרונה ב-1989 בעיר לוזאן. האולם המארח של התחרות היה "St. Jakobshalle", המכיל 12,400 מקומות. זאת הייתה הפעם הראשונה שבאזל מארחת את התחרות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
כתבת, יוצרת תוכן כתוב בנושא תחרות האירוויזיון ועורכת וידיאו. פרשנית ומומחית בענייני התחרות. פעילה ברשתות החברתיות.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
עודכן לאחרונה בתאריך 1 ביולי 2025 02:13 על ידי רוני גליק
