המדינות שמעוניינות להדיח את ישראל בהן: איסלנד, אירלנד, נורווגיה ובלגיה, מבססות את הטענה שלהן נגד ישראל על ההשוואה עם רוסיה ובלארוס, שנכנסו למלחמה עם אוקראינה ב-2022. רוסיה ובלארוס הן מדינות טוטליטריות, בהן לאזרחים יש השפעה מוגבלת בלבד על הפוליטיקה, ורשתות הטלוויזיה שלהן נשלטות על ידי הממשלות ומשמשות להעברת תעמולה. בישראל לעומת זאת, למרות הרוח הציונית של תאגיד השידור הציבורי (שתואמת את רוח הציבור הישראלי ומייצגת אותו), הוא ממלכתי, עצמאי, ומרבה לבקר את מדיניות הממשלה בלחימה ובכלל.

אז כשהטיעון העיקרי של המדינות האלה נופל – איזו עוד הצדקה יש להרחקת ישראל מהתחרות, מדינה שעומדת בכל החוקים והכללים? הטיית ההצבעות. נציגת ישראל יובל רפאל, זכתה במקום הראשון בהצבעת הקהל עם 297 נקודות באירוויזיון 2025. מיד לאחר התחרות, אפילו לא יממה לאחר נעילת הגמר הגדול, מדינות רבות כסלובניה, בלגיה וספרד טענו לקניית הצבעות על ידי ישראל, ודרשו לבדוק את החברות שמממנות את התחרות ואת ההצבעות.

המממנת הראשית של התחרות בשנים האחרונות היא החברה הישראלית "Moroccanoil", והמדינות האלה רומזות לכאורה כי ישראל משתמשת בחברה לרעה והשתמשה בה על מנת להטות את ההצבעות. מדובר בטענה מסוכנת –  לרוח הטענה הזו יש ניחוח אנטישמי מסוכן של משטרים אפלים מהמאה העשרים: "היהודים קונים הכל בכסף ומשתלטים על העולם".

הבכירים מרשתות הטלוויזיה באותן המדינות לא מתאמצים להראות ממלכתיות, הם מתנגדים לישראל ותומכים בפלסטינים באופן בלתי מסויג גם כאישיויות פרטיות. כך למשל, בעמוד הפייסבוק של קסניה הורבאט (Ksenija Horvat), מנכ"לית רשת הטלוויזיה הסלובנית מתנוססת תמונתה לצד כיתוב "Free Palestine" עם הדגל הפלסטיני. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא אחראית על מסמך השאלות האנטישמי לאיגוד השידור האירופי בשנה שעברה, ועל היותה של סלובניה המדינה הראשונה באירופה שמעלה את הדרישה להדיח את ישראל מהתחרות.