הצעת חוק חדשה ושנויה במחלוקת שהונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם עלולה למנוע מישראל לעמוד בדרישות איגוד השידור האירופי ולהביא להדחתה מהאירוויזיון.
על שולחן הכנסת, הונחה הצעת חוק חדשה המבקשת להפריט את שידורי החדשות והאקטואליה בעברית בתאגיד השידור הציבורי "כאן" – ולהפוך את רשת ב' לתחנת רדיו מסחרית. ההצעה של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ב-3 במרץ 2025 וצפויה לעלות להצבעה בקריאה טרומית עם פתיחת מושב הקיץ הקרוב. מדובר בתפנית רגולטורית משמעותית שעשויה לשנות את פני השידור הציבורי בישראל – עם השפעה נרחבת על השתתפותה של ישראל בתחרות הזמר של האירוויזיון.
שר התקשורת שלמה קרעי ביקש בדיוק שההצעה לא תעבור לועדת הכלכלה בראשה עומד ח"כ דוד ביטן, בשל החשש שהאחרון יטרפד את המהלך. ההצעה אושרה בניגוד לחוות הדעת של כל גורמי המקצוע. בייעוץ המשפטי התנגדו: "החוק מעורר קשיים רבים ואין לקדמו".
עתיד ללא חדשות ציבוריות בעברית?
הצעת החוק מבקשת להסיר לחלוטין את האחריות לשידורי חדשות ואקטואליה בשפה העברית מתאגיד השידור הציבורי – ערוץ כאן 11 ורשת ב'. החדשות, לפי המתווה המוצע, יישארו בתחום האחריות של תחנות פרטיות בלבד. החוק אינו מבטל את תאגיד השידור אלא מגדיר מחדש את תפקידו: הפקות מקור, תוכן לילדים ונוער, שידורי ספורט, תוכניות תרבות וחדשות בשפות זרות בלבד.
לפי ההצעה, רשת ב' תועבר למפעיל פרטי דרך מכרז שיפרסם משרד התקשורת תוך 60 יום מיום אישור החוק. אם לא יימצא מפעיל – השידורים יופסקו תוך חצי שנה. ערוץ 11 יפסיק כל שידור חדשותי, ותאגיד השידור יוגבל להפעלת עד חמש תחנות רדיו בלבד.
השלכות תרבותיות, פוליטיות וכלכליות
מעבר למשמעות הרגולטורית, להצעה עלולה להיות השפעה רחבה גם על חופש העיתונות והדמוקרטיה הישראלית. תאגיד השידור, שהוקם ב-2017 כתחליף לרשות השידור ועם הבטחה לעצמאות עיתונאית, נתפס בעיני רבים כמשקל נגד חשוב לתקשורת הפרטית. השמטת תחום החדשות מהשידור הציבורי תעביר את כל הסיקור האקטואלי לידיים פרטיות – עם חשש מהשפעה פוליטית, זיהום מסחרי ופגיעה באיזון.
היוזמים, לעומת זאת, מציגים את ההצעה כ"ייעול הכרחי" – מהלך שיחסוך כ-150 מיליון ש"ח בשנה וימנע כפילויות בעידן ריבוי ערוצים ופלטפורמות. עם זאת, מומחים מזהירים מפני שוק תקשורת ריכוזי שבו תוכן חדשותי איכותי ובלתי תלוי עלול להיעלם, במיוחד בפריפריה ובקהילות מוחלשות.
מה זה אומר על ההשתתפות של ישראל באירוויזיון?
מעבר להשפעות המקומיות, להצעת החוק עלולות להיות גם השלכות בינלאומיות – ובראשן, השתתפותה של ישראל באירוויזיון. איגוד השידור האירופי (EBU), מחייב את כל המדינות החברות בו להפעיל מערכת חדשות עצמאית ובלתי תלויה – כתנאי בסיס לחברות. אם אכן תיסגר מערכת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן", כפי שמציעה ההצעה הנוכחית, ייתכן שישראל תחדל מלעמוד בתנאי החברות – ובתרחיש סביר, תסולק מהאיגוד, מה שימנע ממנה להשתתף בתחרות האירוויזיון כבר בעתיד הקרוב.
כבר בדצמבר האחרון התריע ה-EBU מפני פגיעה בעצמאות השידור הציבורי בישראל, ושלח מכתב נוקב לראש ועדת הכלכלה בכנסת, ובו דרש לשמור על מבנה עצמאי לגוף השידור הישראלי. "צריך את השידור הציבורי" צוטט אז ח"כ דוד ביטן, בניסיון לרכך את המהלך. אך כעת, גם אם לא תיסגר מערכת החדשות במלואה, סעיף אחר בהצעה – ההופך את תקציב התאגיד לכפוף לאוצר המדינה – עלול להביא לאותה תוצאה. עצמאותו של תאגיד "כאן" עשויה להיפגע באופן מהותי, ובכך תיפרץ הדרך לערעור מעמדה של ישראל באיגוד השידור – וכתוצאה מכך, גם באירוויזיון.
מה קורה עכשיו? ולאן זה מתקדם?
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת אך טרם הועברה לוועדת כנסת כלשהי – צעד שמחייב תמיכת קואליציה והקצאת זמן בלוח הדיונים. ככל שתאושר בוועדת השרים לחקיקה, היא תוכל לעלות להצבעה בקריאה טרומית עוד במהלך יולי 2025. אם תעבור – החוק יועבר לוועדה שתרכז את הדיון, ככל הנראה ועדת הכלכלה או ועדת המדע והטכנולוגיה.
בינתיים, הנושא כבר מעורר סערה ציבורית – במיוחד ברשתות החברתיות, שם עלו קריאות מגורמים בתקשורת, חברי כנסת מהאופוזיציה וארגוני חופש ביטוי לבלום את המהלך. ככל שעוברות השעות, השיח בנושא מתלהט – והציבור מגלה עניין גובר בשאלות של עצמאות עיתונאית ואחריות ציבורית.
תאגיד השידור: שינוי היסטורי או פירוק שקט?
תאגיד השידור, שנוסד כפרויקט דגל של שקיפות וחדשנות עיתונאית, נמצא כעת בעין הסערה. בעוד החקיקה אינה מפרקת את התאגיד – היא משנה את ייעודו בצורה רדיקלית. בדומה לשינויים שהתרחשו במדינות כמו פולין והונגריה, גם כאן עולה החשש ששינוי המבנה יוביל להטייה אידיאולוגית ולפגיעה בפלורליזם.
למי שזוכר את המאבק הציבורי סביב סגירת רשות השידור ב-2014, התחושה היא של דה-ז'ה-וו: טענה תקציבית מלווה ברפורמה מבנית – אך הפעם, הדיון עוסק בלב העשייה העיתונאית.
ניתוח מקצועי: מגמה עולמית של הפרטה, אבל באיזה מחיר?
בעולם הרחב, ישנן דוגמאות למדינות שבחרו לצמצם את תפקידה של המדיה הציבורית – אך לעיתים קרובות חזרו בהן. כך למשל באוסטרליה, שם קיצוצים בשידור הציבורי הובילו לירידה חדה באמון הציבור. בבריטניה, ה-BBC ממשיך ליהנות מתמיכה ממשלתית רחבה, על אף דיונים חוזרים ונשנים על צמצומים.
הדינמיקה הנוכחית בישראל שונה – ההצעה אינה מבקשת רק לצמצם אלא לעקור תחום שלם מהשידור הציבורי. קשה להפריז במשמעות של מהלך כזה במדינה עם שסעים תרבותיים, פוליטיים ולשוניים כה עמוקים.
מאחורי הקלעים: למה דווקא עכשיו?
במבט פנימי, לא ניתן לנתק את ההצעה מהאקלים הפוליטי הנוכחי. ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שידועה בעמדותיה החריפות כלפי התקשורת הציבורית, הובילה בעבר קריאות לסגור את התאגיד. גורמים פוליטיים בכירים רואים בהצעה אמצעי להחלשת מוקדי כוח עיתונאיים עצמאיים.
על פי דיווחים בתקשורת, גורמים בקואליציה רואים במהלך הזדמנות להסדרת שוק התקשורת – אבל גם אמצעי "לחנך" את התאגיד. לא מדובר בהצעה טכנית – אלא במאבק עומק על שליטה בנרטיב הציבורי.
ישראל באירוויזיון 2025
"New Day Will Rise" (בעברית: "יום חדש יזרח") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמרת יובל רפאל, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה ה-11 של "הכוכב הבא". ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 203 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 357 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום הראשון כשבהצבעת השופטים השיגה רק את המקום ה-14.
זאת הפעם השלישית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
.
עודכן לאחרונה בתאריך 3 ביולי 2025 10:41 על ידי אילאי גייסט
