האם שינוי שיטת ההצבעה בחצאי גמר האירוויזיון פגע בסרביה? אמן האירוויזיון הסרבי ז'ליקו יוקסימוביץ' מגיב לאי-ההעפלה לגמר של מדינתו ודעתו על שיטת ההצבעה.
באירוויזיון 2025 שנערך בבאזל, סרביה לא הצליחה להעפיל לגמר – לראשונה מזה שמונה שנים – עם השיר "Mila" (בעברית: "אהובתי") בביצוע פרינץ (Princ) ובהפקתו של ז'ליקו יוקסימוביץ' (Željko Joksimović), מהשמות הגדולים של הז'אנר הבלקני. אי-העפלתה של סרביה לגמר, העלתה גלים של ביקורת ציבורית ותקשורתית במדינה, במיוחד סביב ביטול הצבעת השופטים במופע זה. מדובר באירוע משמעותי עבור סרביה, מדינה שביססה את מעמדה כמדינה מצליחה בתחרות הזמר של האירוויזיון.
השלכות רחבות: חוקים, פוליטיקה וחווית קהל
אי-העפלתה של סרביה חשפה את המתח סביב שיטת ההצבעה באירוויזיון 2025, שבמסגרתה הצבעת השופטים בוטלה בשלב חצאי הגמר לטובת הצבעת קהל בלבד – שיטה שמטרתה הייתה להעצים את תחושת השוויון והאותנטיות המוזיקלית, אך בפועל עוררה מחלוקות רבות. ז'ליקו יוקסימוביץ' טען בראיון כי "אם היה חבר שופטים, סרביה הייתה בגמר", ובכך הציף מחדש את הוויכוח על האיזון בין טעם מקצועי לבחירת הקהל הרחב. התחרות השנה התאפיינה גם במתחים פוליטיים, כאשר תקרית בין נציגי אלבניה וסרביה עוררה סערה תקשורתית והובילה לקריאות להדחת אלבניה מהתחרות בשל מחוות לאומניות לכאורה – אירוע שהדגיש את הרגישות הפוליטית המלווה את הבמה האירופית.
מאחורי הקלעים: יצירה, מגמות והשוואות היסטוריות
השיר "Mila" עבר עיבוד מחדש בהובלת יוקסימוביץ', שנחשב לאחד המפיקים המוערכים בתולדות התחרות, ואף השתתף בה פעמיים כזמר – ב-2004 ייצג את סרביה ומונטנגרו עם "Lane Moje" (בעברית: "אהובתי") וסיים במקום השני – שיר שהפך לאחד האהובים בתולדות התחרות. ב-2012 חזר לבמה כמבצע עם "Nije Ljubav Stvar" (בעברית: "אהבה איננה עניין") והביא לסרביה את המקום השלישי. פרינץ, שפרץ לתודעה ב-"The Voice Bulgaria", נבחר לייצג את סרביה לאחר זכייה בקדם האירוויזיון המקומי, אך למרות הציפיות – נותר מחוץ לגמר האירוויזיון. השיר וההופעה קיבלו שבחים מקצועיים, אך לא הצליחו לסחוף את הקהל הרחב בשלב ההצבעה.
האירוויזיון השנה התאפיין בבולטות מוזיקליות יוצאות דופן: אוסטריה זכתה עם השיר "Wasted Love" של ג'יי ג'יי (JJ), שיר פופ–אופרה שהביא שילוב נדיר בין קונטרה-טנור (שירה גברית בתווים גבוהים) לאלקטרו, והפך לשיחת היום באירופה. ישראל, שדורגה שנייה בגמר, זכתה לאהדת קהל עצומה אך שוב נתקלה בפערים מול דירוג השופטים – תופעה שחזרה על עצמה בשנתיים האחרונות, וממחישה את הדינמיקה המורכבת בין בלוקים גיאופוליטיים, העדפות תרבותיות ושיקולים מקצועיים.
חוויות אישיות ופרספקטיבה מקצועית
לאורך השנים, כמי שצפה מקרוב בעשרות תחרויות אירוויזיון, ניכר כי כל שינוי בשיטת ההצבעה מייצר אפקט דומינו על תוצאות התחרות. בשיחות שערכתי עם חובבי אירוויזיון בקהילת EuroMix, עלו קולות שמביעים אכזבה מהיעדר השופטים בחצאי הגמר, לצד אחרים שסבורים כי הצבעת הקהל משקפת נאמנה את רוח התקופה. לא פעם התרשמתי שהשילוב בין מקצועיות לאותנטיות הוא שמייצר את רגעי השיא של התחרות – אך השנה נדמה היה כי המתח בין השניים הגיע לשיא חדש.
ניתוח מוזיקלי והשוואות היסטוריות
אי-ההעפלה לגמר של סרביה השנה מזכירה מקרים דומים בעבר – למשל, ב-2009, אז נותרה מחוץ לגמר לראשונה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי מדינות שמחזיקות במסורת מוזיקלית עשירה, כמו סרביה, חוזרות במהרה למרכז הבמה. כפי שראינו בזכייתה של סרביה ב-2007 עם השיר "Molitva" (בעברית: "תפילה"), או בהצלחת יוקסימוביץ' עצמו ב-2004 וב-2012, לעיתים נדרשת רק הופעה אחת כדי להחזיר את המדינה לפסגה.
מגמות עתידיות והשפעות על התחרות
הסערה סביב אי-העפלתה של סרביה, לצד הדיון הציבורי הגובר על שיטת הניקוד, צפויים להוביל ללחצים מחודשים על איגוד השידור האירופי לבחון רפורמות נוספות. ייתכן שכבר בשנים הקרובות נראה חזרה להצבעת שופטים גם בחצאי הגמר, או פיתוח מודלים היברידיים שינסו לאזן טוב יותר בין טעם הקהל למקצועיות השופטים. מגמות אלו, לצד התחזקות קהילות המעריצים והמעורבות הגוברת של צעירים, מבטיחות כי תחרות הזמר של האירוויזיון תמשיך להתחדש ולהפתיע גם בשנים הבאות.
ז'ליקו יוקסימוביץ': אייקון האירוויזיון והיוצר הבלקני הדגול
ז'ליקו יוקסימוביץ' הוא אחד השמות הגדולים והמשפיעים בתולדות תחרות הזמר של האירוויזיון, יוצר ומבצע שמעמדו חוצה גבולות ומגזרים. יוקסימוביץ', שנולד בבלגרד ב-1972, נחשב לאמן רב–תחומי – מלחין, זמר, מפיק, מנצח ומולטי–אינסטרומנטליסט, אשר שולט ב-14 כלים שונים. כבר בילדותו זכה בפרס "האקורדיוניסט הטוב באירופה" בפסטיבל בפריז, ומאז ביסס את מעמדו כאחד היוצרים המובילים בבלקן.
הישגיו באירוויזיון מרשימים במיוחד: ב-2004 ייצג את סרביה ומונטנגרו עם "Lane Moje" (בעברית: "אהובתי") וסיים במקום השני – שיר שהפך לאחד האהובים בתולדות התחרות. ב-2006 הלחין את "Lejla"(בעברית: "לילה") לבוסניה והרצגובינה (מקום שלישי), ב-2008 כתב את "Oro" (בעברית: מעין ריקוד סרבי מסורתי) לסרביה (מקום שישי), וב-2012 חזר לבמה כמבצע עם "Nije Ljubav Stvar" (בעברית: "אהבה זה לא דבר") והביא לסרביה את המקום השלישי. בנוסף, הלחין את "Adio" (בעברית: "להתראות") למונטנגרו (2015) ושירים נוספים בתחרויות קדם אירוויזיון לאומיות.
יוקסימוביץ' נודע ביכולתו לשלב בין בלדות אתניות סוחפות, עיבודים חדשניים והשפעות עמוקות מהפולקלור הבלקני, תוך שמירה על איכות מוזיקלית יוצאת דופן. הוא זכה בפרסים יוקרתיים, הנחה את האירוויזיון ב-2008 בבלגרד, והפך לדמות מוערכת ואהובה בקרב מעריצי התחרות ברחבי אירופה. יצירתו נחשבת לאבן דרך בז'אנר האירוויזיוני, והשפעתו ניכרת עד היום בשירים ובאמנים מכל רחבי היבשת.
סרביה באירוויזיון 2025
"Mila" (בעברית: "מילה") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמר פרינץ (Princ), אשר ייצג את סרביה באירוויזיון 2025 בבאזל, שוויץ. השיר הגיע למקום ה-14 בחצי הגמר השני עם 28 נקודות.
סרביה לא מצליחה להעפיל לגמר – לראשונה מאז 2017. מתוך 17 שנים שבהן סרביה השתתפה בתחרות, היא כשלה להעפיל לגמר פעמים ספורות בלבד – ארבע פעמים.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-17 של סרביה באירוויזיון. סרביה הצטרפה לתחרות ב-2007 והגיעה להישגה הטוב ביותר באותה שנה לאחר שהזמרת מריה שריפוביץ' זכתה במקום הראשון עם השיר "Molitva".
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
נטע גפן הוא כתב מוערך באתר Euromix, אתר החדשות המוביל בישראל לסיקור תחרות האירוויזיון. מאז 2010 עוקב נטע באדיקות אחר תחרות האירוויזיון, ומביא עמו ניסיון עשיר, ידע מעמיק והבנה רחבה של ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות שמעצבות את האירוויזיון מדי שנה.
נטע גפן מפרסם כתבות, ניתוחים וסקירות עדכניות על כל ההתפתחויות בזירת האירוויזיון, כולל מגמות מוזיקליות, שינויים בפורמט, השפעות פוליטיות ותגובות הקהל האירופי והישראלי. בזכות זיקה עמוקה להיסטוריה של התחרות, נטע מספק לקוראים הקשרים רחבים – מהשפעות פוליטיות על תוצאות ועד לניתוחי עומק של שירים ושפות בתחרות. נטע מתמחה במיוחד בז'אנר הרוק האירוויזיוני, בלדות בלקניות ושירים בשפת מקור, עם דגש על איטלקית ויוונית.
עודכן לאחרונה בתאריך 19 ביוני 2025 05:04 על ידי אילאי גייסט
