הקולות נגד ישראל בעולם בכלל ובאירופה בפרט רק גוברים – ובכל זאת הקהל באירוויזיון מצביע לה בהמוניו. הסוקר והפרשן ד"ר קווין קנינגהם, מסביר את הסיבות להצלחה של ישראל בתחרות.
ישראל סיימה במקום השני באירוויזיון 2025 שנערך בבאזל שבשוויץ, עם הישג חסר תקדים של 297 נקודות מהקהל – המספר הגבוה ביותר בתחרות הזמר של השנה. יובל רפאל, נציגת ישראל, כבשה את לב הצופים בעולם, כולל תמיכה בולטת מקהלים שאינם ידועים כחובבי ציון נלהבים, כמו 12 נקודות מספרד, פורטוגל ומבלגיה ו-10 נקודות מאירלנד ונורווגיה. אך מהו סוד ההצלחה באירוויזיון? כיצד ישראל מצליחה לרכז קולות רבים?
מה עמד מאחורי ההצלחה?
ההצלחה של ישראל באירוויזיון 2025 לא נבעה רק מהשיר או מההופעה – אלא גם מהחיבור הרגשי שיובל רפאל יצרה עם הקהל. הופעה חיה, קול עוצמתי ומסר של תקווה ("New Day Will Rise") התאימו לרוח התקופה, והקהל באולם הגיב בהתלהבות. כפי שפרשנים רבים ציינו, השופטים לא תמיד משקפים את הלך הרוח של הקהל, ולכן ההצבעה הציבורית הפכה למרכיב חשוב בדירוג הסופי.
הסוקר והמרצה לסטטיסטיקה, ד"ר קווין קנינגהם (Kevin Cunningham), מסביר שהסיבה לדירוג הגבוה של ישראל בתוצאות הקהל נובעת משני גורמים: פיזור אלטרנטיבות (Diffuse Alternatives) והיגיון מונע (Motivated Reasoning).
פיזור אלטרנטיבות:
כאשר יש הרבה אפשרויות לבחירה, כמו בתחרות אירוויזיון שבה יש 26 מדינות מתחרות בגמר, התמיכה בכל אופציה מתפזרת בין כל האפשרויות. אבל אם יש נושא אחד שמרכז את תשומת הלב (למשל, תמיכה בישראל בעקבות המלחמה), המצביעים שמתנגדים לישראל יתחלקו בין כל המדינות האחרות, בעוד שהמצביעים שתומכים בישראל יתרכזו בעיקר בה. התוצאה היא שלמרות שישראל לא פופולרית בקרב חלק גדול מהקהל, התמיכה בה נשארת מרוכזת, ולכן היא יכולה להגיע להישגים גבוהים יחסית.
היגיון מונע:
ד"ר קנינגהם מוסיף: "אנחנו יודעים שאפילו מבין אלה שצופים באירוויזיון, רק כ-6%-7% מצביעים. כל אחד מהם יכול להצביע עד 20 פעמים, וזה משפיע במידה עצומה על התוצאה". כאשר שיעור ההשתתפות בהצבעה נמוך, בעיקר מצביעים האנשים שיש להם מוטיבציה גבוהה – כלומר, אנשים שזה מאוד חשוב להם, שרגשית או רעיונית מחוברים לנושא. כך נוצר מצב לפיו קבוצה קטנה שמאוד חשוב לה להצביע, למשל תומכי ישראל או מתנגדיה, יכולים להשפיע על התוצאה הרבה יותר מאשר יתר הקהל אשר מצביע בתחרות רק בגלל שאוהב שיר מסויים.
קנינגהם מראה כיצד התופעה חורגת מחוץ לגבולות התחרות: "כששיעורי ההצבעה במשאלי עם יורדים מתחת ל-35%, האנשים שהם יותר מוטיבציוניים, יותר מעוניינים, נוטים להשפיע יותר על התוצאה. במקרה של האירוויזיון זה אפילו קיצוני יותר".
מעצמת האירוויזיון החדשה
ההצלחה של ישראל באירוויזיון 2025 חורגת מההישג המקומי – היא גם משקפת מגמה עולמית של תמיכת קהלים רחבים בנציגים אהובים, מעבר להחלטות שופטים מקצועיים. הפער הדרמטי בין 297 נקודות מהקהל לבין 60 בלבד מהשופטים חושף קרע בין האליטות התרבותיות באירופה לבין דעת הקהל הרחב, ומדגיש את חשיבות ההצבעה הדמוקרטית בתחרות. גם מדינות שנחשבות עוינות, כמו אירלנד ונורווגיה, בחרו לתמוך בישראל, ורק שלוש מדינות – קרואטיה, פולין וארמניה – לא העניקו אף נקודה בקרב קהל הצופים.
בהשוואה לשנים קודמות, ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה ככוח מוביל באירוויזיון: בעשור האחרון היא מדורגת במקום החמישי בדירוג הנקודות המצטברות בגמרים, עם 1,925 נקודות. ההופעה של יובל רפאל, שהייתה מרגשת, בימתית ומושקעת, הפכה אותה לדמות אהודה במיוחד בקרב קהילות המעריצים ברחבי העולם.
ההישג של ישראל באירוויזיון 2025 הוא לא רק מקור לגאווה – הוא גם הזדמנות להבין טוב יותר את כוחה של המוזיקה בעולם שבו פוליטיקה וזהות מתערבבות. התמיכה של אירלנד בישראל, לצד מדינות נוספות שהעניקו לה מקסימום נקודות, מראה שהקהל עדיין מחובר ללב של התחרות.
ישראל באירוויזיון 2025
"New Day Will Rise" (בעברית: "יום חדש יזרח") הוא שם השיר שבוצע ע"י הזמרת יובל רפאל, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה ה-11 של "הכוכב הבא". ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 203 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 357 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום הראשון כשבהצבעת השופטים השיגה רק את המקום ה-14.
זאת הפעם השלישית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
מאור הוימן כותב על אירוויזיון ועוקב אחרי התחרות יותר משלושה עשורים, נסע לחמש תחרויות ומצא מה לאהוב כמעט בכל ז'אנר מוזיקלי אפשרי – מהפופ הסכריני שמסיים אחרון בסמי עד האוונגרד המשונה שאפילו שופטי התחרות לא הצליחו להתחבר אליו. לרוב מעדיף שפות מקור ושירים עם עומק על פני שכפולים שוודיים באנגלית, אבל לא מתחייב על זה.
גדל בקיבוץ של שרה'לה שרון שחינכה אותו לאהוב מוזיקה ויצרה את החיבור הראשוני שלו לתחרות אי שם ב-1993, לפני שרוב חברי המערכת נולדו.
עודכן לאחרונה בתאריך 3 ביולי 2025 10:44 על ידי אילאי גייסט
