אירוויזיון 2025: הכסף זורם, הכרטיסים נגמרים, הערים נאבקות. למה כל כך הרבה מדינות משקיעות הון עתק באירוויזיון – ומה הופך את האירוויזיון למוקד כלכלי עולמי?
מה שהתחיל כפרויקט קטן לאיחוד יבשת מפולגת, הפך למפלצת כלכלית שאי אפשר להתעלם ממנה: תחרות הזמר של האירוויזיון. תחרות השירים הבינלאומית הזו, שכולנו מזהים בזכות התלבושות הנוצצות והבמות הגרנדיוזיות, מסתירה מאחוריה עולם שלם של אינטרסים כלכליים, חוזים במיליוני יורו וצבאות של תיירים שמציפים כל עיר מארחת. מאחורי כל תו ומחווה בימתית מסתתרים כוחות חזקים – ערים שנלחמות לארח, אמנים שמנצלים את ההזדמנות לחיים שלמים, וספונסרים שחולמים על חשיפה עולמית חסרת תקדים. אז איך הפכה תחרות שירים שנולדה בשנות ה-50 למכונת כסף גלובלית? קבלו הצצה למאחורי הקלעים של אחת ההצלחות הכלכליות הגדולות בעולם התרבות.
הכרטיסים נחטפים – והכסף זורם מכל כיוון
אי אפשר לדבר על האירוויזיון בלי להזכיר את הטירוף סביב רכישת הכרטיסים – סמל ברור לעוצמה הכלכלית שהאירוע הזה מגלגל. בשנייה שהכרטיסים עולים למכירה, מאות אלפי מעריצים מרחבי העולם נכנסים יחד לאתר הרשמי ומקווים לתפוס מקום – בין אם בחזרה הגנרלית, בחצי הגמר או כמובן בגמר הגדול. השנה, לדוגמה, הכרטיסים לגמר נחטפו תוך 7 דקות בלבד – נתון שלא משאיר מקום לספק: מדובר באחד מאירועי התרבות המבוקשים ביותר בעולם.
רגע פתיחת המכירה הוא כמו משחק רולטה. מי שמצליח לתפוס כרטיס בזמן אמת הוא בר מזל אמיתי, אבל יש לא מעט שנאלצים לפנות לשוק המשני ולשלם אלפי דולרים כדי להגשים חלום ולהיות שם פיזית.
ומה שקורה בשוק המשני הוא תופעה בפני עצמה: כרטיסים שנמכרים במחיר של מאות יורו במכירה הרשמית מזנקים לשווי של אלפי דולרים בידיים פרטיות. יש מי שמרוויח מזה בגדול – ספסרים, סוכנויות מכירה צד שלישי ואפילו מעריצים שממהרים למכור את הכרטיס שרכשו ברגע האחרון למרבה במחיר. מדובר בשוק פרוץ, אך כזה שמעיד עד כמה האירוויזיון הפך לא רק לחגיגה מוזיקלית אלא גם לאירוע כלכלי עוצמתי.
השנה למשל, התחרות שמתקיימת בבאזל שבשווייץ שוברת שיאים של ביקוש: למעלה מחצי מיליון איש הציפו את האתר במטרה לרכוש כרטיסים, כשהביקוש העצום מגיע לא רק ממדינות המזוהות באופן מסורתי עם האירוויזיון כמו גרמניה, בריטניה, צרפת והולנד, אלא גם מאזורים מפתיעים כמו דרום אמריקה, יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, סינגפור ומדינות המפרץ. גם אוסטרליה – שבעצמה שותפה קבועה בתחרות – ממשיכה להוביל בכמות התיירים שמגיעים במיוחד.
מה עוד בנוסף לכרטיסים?
אבל הכרטיסים הם רק חלק מהתמונה: כל מי שמגיע לאירוויזיון משאיר מאחוריו הון עתק בעיר המארחת – לינה, תחבורה, אוכל, חיי לילה, קניות, ועוד ועוד. לפי ההערכות, בעיר כמו באזל, כל מבקר משאיר בממוצע כמה אלפי יורו במהלך השהות שלו, מה שהופך את התחרות למכונת כסף אדירה עבור הכלכלה המקומית. ולא מדובר רק בשבוע האירוע עצמו – עיריית ליברפול, לדוגמה, דיווחה כי 70 אלף מבקרים שחוו את האירוויזיון ב-2023 חזרו לעיר פעם נוספת בתוך השנתיים שאחרי, הוכחה חותכת לכך שההשפעה הכלכלית נמשכת זמן רב אחרי שהאורות כבים.
מי שמגיע לאירוויזיון לא מחפש לחסוך. מלונות, דירות נופש, מסעדות ואפילו התחבורה הציבורית – הכול מתייקר משמעותית בשבוע של האירוע, והקהל פשוט משלם. השנה בבאזל, אנחנו מדברים על מחירים שלא נתפסים: דירה לשבוע עולה בין 6,000 ל-8,000 שקלים לאדם, ומלונות מגיעים לסכומים אסטרונומיים. הצוות שלנו נאלץ לשכור דירה בצד הצרפתי של הגבול כי המחירים בבאזל פשוט לא אפשריים.
במילים אחרות, האירוויזיון הוא לא רק חגיגה של מוזיקה, אלא חגיגה כלכלית משומנת היטב שמשרתת אלפי עסקים – מבעלי חדרים פרטיים ועד למסעדות יוקרה, מספקי ציוד במה ועד לנהגי מוניות. כל עיר שמארחת את התחרות יודעת שבאותם שבועות היא חווה פריחה כלכלית משמעותית, ולכן לא פלא שהמאבק על אירוח האירוויזיון הופך כל שנה לקרב בין ערים שמבינות את הפוטנציאל האדיר.
המשמעות הכלכלית ברורה: עיריית טורינו העריכה כי אירוח התחרות ב-2022 הכניס לעיר כ-100 מיליון יורו (כ-400 מיליון ש”ח), ואילו ליברפול דיווחה על כ-66 מיליון ליש”ט (כ-300 מיליון ש”ח) מהכנסות תיירות בלבד. הבלוגים, הרשתות החברתיות והסיקור הגלובלי הופכים את כל העסק למנוע הכנסות חובק עולם.
חבלי לידה של מותג עולמי: מהחזון למציאות כלכלית עצומה
המשפט האלמותי של אבבא (ABBA) – “The Winner Takes It All” (בעברית: “המנצח לוקח הכל”) – מתאר אולי טוב יותר מכל את מהות האירוויזיון: המנצח זוכה לא רק בגביע נוצץ אלא גם בהזדמנות לשנות את חייו הכלכליים לנצח. אבל הדרך לשם לא הייתה מובנת מאליה. יואב גינאי, יוצר אירוויזיון ותיק שמכיר כל פינה בתחרות, מספר בראיון לענת לב-אדלר מ-Ynet: “בשנות ה-50, כשהאירוויזיון הושק, אף אחד לא העלה בדעתו שזה יהפוך להיות אחד המותגים התרבותיים החזקים בעולם. תחשוב שמדובר היום בתחרות הטלוויזיה הוותיקה ביותר שקיימת”.
גינאי, מי שחתום על מילות הלהיט “דיווה” של דנה אינטרנשיונל, שחולל מהפכה ב-1998, מצביע על אותו רגע מכונן: “האירוויזיון עד אותה שנה היה מאוד מרוסן, פורמלי ושמרני. ‘דיווה’ פרץ את הגבולות – זו הייתה השנה הראשונה שבה גם הקהל השתתף בבחירה וזה שינה את כללי המשחק לחלוטין. פתאום הבנו שהתחרות הזו יכולה להפוך לאירוע בסדר גודל של אולימפיאדה – עם הפקה גרנדיוזית וקהל עצום”.
מעבר להצלחה של השירים עצמם, גם האמנים עצמם יוצאים נשכרים. גינאי מודה כי הצלחת “דיווה” שינתה את חייו: “השיר הזה הוא נכס, הוא מכניס עד היום הכנסות יפות. זה לא רק להיט מוזיקלי – זה הפך להמנון של חירות הפרט וזכה למעמד כמעט אייקוני”.
שינויי ענק בישראל: מתדמית זניחה לקריירה בינלאומית
למרות ההצלחות, במשך שנים האירוויזיון לא תפס בישראל את המעמד הראוי לו. רק לאחר שטדי הפקות נכנסה לתמונה עם “הכוכב הבא לאירוויזיון”, התחולל השינוי האמיתי.
שי כרם, המנהל האישי של דנה אינטרנשיונל, מספר: “לפני עידן ‘טדי’, הרבה מהוצאות ההפקה נפלו על האמנים עצמם. היום, ההשקעה ניכרת, וזה מתבטא גם בהישגים”. כרם מדגיש כי גם אם בעבר ההשתתפות באירוויזיון הייתה חוויה אישית בלבד, כיום מדובר בהשקעה מחושבת שמטרתה אחת – הצלחה כלכלית ובינלאומית.
עיריות משקיעות – ולא תמיד הרווח כלכלי מיידי
התחרות בישראל ב-2019 שהתקיימה בתל אביב היא דוגמה מצוינת לאופן שבו עיר משקיעה סכומי עתק כדי להבטיח שהאירוע יהיה הצלחה. איתן שוורץ, שכיהן כראש מינהל תקשורת ושיווק בעיריית תל אביב-יפו, מתאר את המאמץ: “רון חולדאי אמר לנו: ‘אנחנו חייבים לעשות את זה הכי טוב שיש’. ההשקעה הייתה עצומה – מאולם האקספו ועד תשתיות תחבורה חדשות – וזה השתלם. תל אביב נכנסה לתודעה העולמית באופן שקשה לתאר”.
שוורץ מזכיר גם את ההשפעה העקיפה: “הקמנו קו אוטובוס חדש מנמל התעופה לתל אביב, שיפרנו את השילוט בעיר, והבאנו חשיפה שלא הייתה מביישת את המונדיאל. לא מדובר רק ברווח כלכלי מיידי – מדובר במיתוג של עיר כיעד תיירותי בינלאומי”.
ספונסרים – מי באמת מחזיק את האירוויזיון?
מאחורי הזוהר של במת האירוויזיון, עם התלבושות המרשימות, התאורה המהפנטת וההפקה הטלוויזיונית המושלמת, עומדת מערכת כלכלית מורכבת שמופעלת לא רק על ידי המדינות המשתתפות אלא גם ובעיקר על ידי ספונסרים חזקים עם כיסים עמוקים במיוחד. כדי להבין איך תחרות שירים הפכה למותג כלכלי חובק עולם, צריך להיכנס אל מאחורי הקלעים ולראות מי באמת מחזיק את האירוויזיון חי ופועם.
המודל הכלכלי של האירוויזיון מבוסס על שותפות ייחודית בין איגוד השידור האירופי (EBU), המדינות המשתתפות וגופים מסחריים שמבקשים לקשור את שמם לאירוע. ההכנסות מגיעות ממגוון מקורות – זכויות שידור, מכירת כרטיסים, הפקות מקומיות, וכמובן חסויות מסחריות. יואב גינאי מסביר: “תחרות האירוויזיון מגלגלת הרבה כסף מחסויות, וההשתתפות בה עולה הרבה כסף לגופי השידור האירופיים שמחזיקים אותה. יש חמש מדינות שמממנות את עיקר התחרות: גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וספרד – המדינות שמכונות ‘הביג 5’. הן תורמות סכומים גדולים ולכן נהנות גם מהמעמד המיוחד שלהן בתחרות, שמקנה להן מקום מובטח בגמר מדי שנה”.
המימון הזה לא היה מתקיים בלי הספונסרים הגדולים – חברות מסחריות שמבינות את פוטנציאל החשיפה העצום של האירוויזיון. אחת הדוגמאות הבולטות היא מותג מוצרי השיער “Moroccanoil”, שבמשך שש שנים רצופות מחזיק בתואר נותן החסות הראשי של האירוויזיון. אבי זייקנר מסביר: “מותג כמו ‘Moroccanoil’ זוכה לחשיפה אדירה – מדובר ב-180 מיליון איש שצופים בתחרות ברחבי העולם. הלוגו שלהם מופיע בין השירים, והתחרות מקפידה לשלב קטעים שבהם רואים את הזמרים משתמשים במוצרים של המותג לפני העלייה לבמה. זה פשוט פרסום ברמה עולמית שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת”.
מלבד החסות הראשית, יש גם ספונסרים משניים, שמקבלים חשיפה מצומצמת יותר אך לא פחות משמעותית. לדוגמה, השנה מצטרף גם המותג הישראלי רונית רפאל, דודתה של נציגת ישראל יובל רפאל, שמרכזו בשוויץ. הקשר המשפחתי עם יובל רפאל, נציגת ישראל לאירוויזיון השנה, נוצל למהלך שיווקי חכם – כשהדודה המפורסמת הכריזה באינסטגרם על מבצע שבמסגרתו הוגרלה בין לקוחות החברה חבילת טיסה ואירוח לאירוויזיון. מהלך כזה לא רק תורם לחשיפה של החברה, אלא גם יוצר זיקה רגשית ומחזק את הקשר בין המותג לבין האירוע.
כמה זה באמת עולה?
ואם חשבתם שהעלות של חסות כזו נמוכה – תחשבו שוב. כמה זה באמת עולה? אבי מודה: “באיגוד השידור האירופי פחות אוהבים לדבר על מספרים מדויקים, אבל מדובר על מיליוני יורו עבור חסות ראשית. זו השקעה כבדה – אבל עם החזר השקעה שקשה לתאר. כל סרטון, כל צילום, כל תמונה שיוצאת מהתחרות נשמרת לנצח וגוררת מיליוני צפיות לאורך שנים”.
הדינמיקה הזו הפכה את האירוויזיון לא רק לקרש קפיצה עבור אמנים אלא גם לאחד מאירועי השיווק והמיתוג החזקים בעולם. מותגים בינלאומיים מזהים את הפוטנציאל העצום בפרסום שמגיע כמעט בלי תיווך – כי התחרות נחשבת לאירוע נקי יחסית מפרסום ישיר ולכן כל ספונסר שמצליח להיכנס אליו, נהנה מחשיפה שמורגשת היטב.
מעבר לכך, התחרות עצמה יקרה מאוד להפקה. גינאי מסביר: “כל מדינה שמגישה מועמדות לאירוח צריכה לדעת שהיא עומדת בפני הוצאה של עשרות מיליוני יורו. לשם כך, איגוד השידור האירופי מסייע לממן את ההפקה, כאשר הכסף מגיע מהתשלום של המדינות המשתתפות ומהספונסרים. כך למשל, בזמן שטוקיו השקיעה מיליארדים באולימפיאדה, הפקת אירוויזיון אחת מסתכמת לרוב בכ-15 עד 30 מיליון יורו – סכום גדול, אבל כזה שגם מניב רווחים מרשימים בזכות כל החסויות וההכנסות מהתיירות”.
החסויות הופכות אם כן לאחד המנועים המרכזיים שמאפשרים את קיומו של האירוויזיון כמותג עולמי. כשמביטים על המסך ורואים את המופעים המרהיבים, כדאי לזכור שמתחת לכל פרויקט צבעוני כזה יש מנגנון כלכלי מורכב, שמבוסס על שותפות אסטרטגית בין המדינות, איגוד השידור האירופי והמותגים הגדולים בעולם. ובמילים פשוטות: בלי הספונסרים – האירוויזיון לא היה יכול להיראות כמו שהוא נראה היום.
האירוויזיון של המחר: הרבה יותר ממוזיקה
תחרות האירוויזיון של ימינו כבר מזמן לא מתמצה רק בניצחונות מוזיקליים או ברגעי שיא על הבמה. מדובר במערכת כלכלית מתוחכמת ורחבת היקף, שבה כל כרטיס שנמכר, כל הופעה שמבוצעת וכל חסות מסחרית שנחתמת – מייצרת השפעה כלכלית אדירה שממשיכה להדהד זמן רב אחרי שהתחרות מסתיימת. מהאמנים ועד העיריות, מהמפיקים ועד החברות המסחריות – כולם יודעים שהאירוויזיון הוא הרבה יותר ממוזיקה: זו פלטפורמה עוצמתית שמעצבת קריירות, מחזקת מותגים ומזרימה מאות מיליוני יורו בכל שנה מחדש.
ובסופו של דבר, מאחורי כל הנצנצים והפירוטכניקה, האירוויזיון חושף מציאות שבה הבמה הגדולה ביותר באירופה היא גם העסק המשתלם ביותר. בין אם מדובר בעיר קטנה בשוויץ או בכוכב עולה שנלחם על חשיפה בינלאומית, המסר ברור: מי שמבין את הכוח של האירוויזיון – יודע לנצל אותו עד תום. והשאלה שנותרה פתוחה היא לא האם האירוויזיון ימשיך לצמוח, אלא עד לאן הוא עוד מסוגל להגיע.
אירוויזיון 2025 – תאריך ושעה:
תחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 2025 תתקיים במאי, כמיטב המסורת. להלן המועדים המדויקים:
- חצי הגמר הראשון: יום שלישי, 13 במאי 2025
- חצי הגמר השני: יום חמישי, 15 במאי 2025
- הגמר הגדול: יום שבת, 17 במאי 2025
לאלה ששואלים “באיזו שעה ישודר אירוויזיון 2025”, כל אחד מהאירועים יתחיל בשעה 22:00 לפי שעון ישראל.
ישראל תתמודד בחצי הגמר השני שיתקיים ביום חמישי, 15 במאי, בתקווה להופעה מוצלחת! במידה וישראל תצליח להיכנס לרשימת עשרת השירים הגדולים של חצי הגמר, היא תעפיל לגמר הגדול שישודר ב-17 במאי בשעה 22:00.
האזינו לשירי אירוויזיון 2025:
לחצו על הסימן 
שבסרטון היוטיוב כדי לפתוח את רשימת השירים המתמודדים
מקור: Ynet
אירוויזיון 2025: תחרות האירוויזיון ה-69 תיערך בעיר באזל שבשוויץ ב-13, 15 ו-17 במאי. זאת תהיה הפעם השלישית שבה תארח שוויץ את התחרות, לאחר שאירחה אותה בפעם האחרונה ב-1989 בעיר לוזאן. האולם המארח של התחרות הוא “St. Jakobshalle”, המכיל 12,400 מקומות. זאת הפעם הראשונה שבאזל מארחת את התחרות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
עודכן לאחרונה בתאריך 11 במאי 2025 10:52 על ידי אופק ג’רסי
