הצמד טבורצ'י (Tvorchi), נציגי אוקראינה לאירוויזיון 2023 חושפים: איך שיתוף פעולה מוזיקלי ושימוש בשפה האוקראינית הפכו לכלי נשק במאבק הלאומי.
כשמדברים על אומנות ותרבות בעידן המלחמה, הצמד טבורצ'י (Tvorchi) הם עדיין אחד השמות הבולטים ביותר. הצמד האוקראיני, המורכב מהמפיק המוזיקלי אנדריי חוצוליאק (Andrii Hutsuliak) והזמר ג'ימו אוגוסטוס קהינדה (Jimoh Augustus Kehinde) המכונה ג'פרי, הצליח לעורר השראה במיליונים באוקראינה ומחוצה לה עם השיר "Heart of Steel" (בעברית: לב מפלדה") אשר הגיע למקום השישי באירוויזיון 2023 עם 243 נקודות. הצמד מספר על התהליך היצירתי בתקופה של חוסר ודאות, על האתגרים שהם חווים כאמנים במדינה שסועה, ועל חלומותיהם לשינוי חברתי ותרבותי תוך מאבק תרבותי שהם מנהלים למען אוקראינה.
יצירה בין כאב לתקווה
אלבומם האחרון של הצמד, Planet X, (בעברית: "כוכב אקס") שהושק בספטמבר האחרון, הוא לטענת הצמד הרבה מעבר לאלבום מוזיקלי. זהו פרויקט שנבנה במשך שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית ורגשית, המסמל את המסע האישי והקולקטיבי של הצמד בתקופה מורכבת. האלבום הוגדר על ידם כיצירה "ניסיונית" והשירים שבו מתמודדים עם נושאים מגוונים כמו אהבה, כאב, מאבק וחלומות. "האלבום הזה הוא כמו מראה לרגשות ולחוויות שעברנו בשלוש השנים האחרונות" משתף אנדריי על התהליך היצרתי ומשמעות האלבום, "יש בו רגעים חלומיים, שירים על אהבה, וכמובן גם עיסוק במאבק האישי והקולקטיבי. כל שיר מייצג רגע אחר, וכל אחד מהמאזינים מוצא את החיבור האישי שלו אליו". ג'פרי, שמביא את הנוכחות הקולית החזקה להרכב, מוסיף: "כל שיר באלבום הוא מסר בפני עצמו. רצינו ליצור אלבום שמחבר אנשים, בין אם הם רוצים לחגוג, להרגיש או להתבונן פנימה".
אחת האכזבות הגדולות של הצמד, הייתה ביטול המופע הגדול שתוכנן להשקת האלבום בקייב: "תכננו מופע מרהיב, אבל בסופו של דבר היינו צריכים לוותר" חושף אנדריי, "זה היה שילוב של חוסר משאבים פיזיים ומנטליים. רצינו להעניק למעריצים שלנו חוויה בלתי נשכחת, וכשהבנו שאנחנו לא יכולים לעשות את זה בצורה שתעמוד בסטנדרטים שלנו, החלטנו לדחות את המופע".
שפה, זהות ומוזיקה בזמן מלחמה
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, סוגיית השפה הפכה לאחת מהנקודות המרכזיות בדיון הציבורי. השפה האוקראינית, שהייתה בעבר בשוליים התרבותיים בהשוואה לרוסית הדומיננטית, זכתה לתשומת לב חדשה ולקריאה לשימוש רחב יותר. עבור טבורצ'י, הנושא הוא לא רק עניין תרבותי, אלא מרכיב חיוני במאבק על הזהות האוקראינית.
"אני מאמין שכל אזרח צריך לעבור לשימוש בשפה האוקראינית" אומר אנדריי, "זהו לא רק צעד אישי אלא חלק מהמאבק התרבותי הלאומי שלנו. בתקופה הזו, השפה הרוסית מזוהה לחלוטין עם האגרסיה והאלימות שהמדינה שלנו חווה. אני לא יכול להבין איך אפשר להמשיך להשתמש בשפה שמייצגת את מי שתוקפים אותנו". עם זאת, אנדריי מדגיש שזו לא רק שאלה של עקרונות, אלא גם של פעולה מודעת. "אפילו אם קשה לך לדבר באוקראינית ואתה עושה טעויות, עצם המאמץ לדבר בשפה אחרת מראה את התמיכה במאבק שלנו". ג'פרי, שלדבריו רואה את הנושא מנקודת מבט מעט שונה, מדגיש את המורכבות שבהתמודדות עם השפה: "אני מבין שיש אנשים שקשה להם לעבור לשפה האוקראינית בבת אחת. יש מי שדיברו רוסית כל חייהם, וזה לא קל לשנות הרגלים שכאלו. עם זאת, עלינו לגלות סבלנות ולעזור בתהליך המעבר. במקום לשפוט אותם, צריך לעודד אותם – לדבר איתם באוקראינית, לצפות יחד בטלוויזיה בתרגום לאוקראינית ולתמוך בהם כשהם עושים טעויות".
לצד השיח החברתי והתרבותי, השפה האוקראינית הפכה לסמל של עמידה והתנגדות. בתקופת מלחמה, השפה אינה רק כלי תקשורת, אלא דרך לבנות זהות קולקטיבית, להגדיר את ההיסטוריה של העם ולהתוות את עתידו. "אני רואה את המעבר לאוקראינית כמשהו שחורג מעבר לחיי היומיום" משתף אנדריי בהתרגשות, "זו לא רק שפה – זו הדרך שלנו להחזיר את השליטה על התרבות שלנו, על הנרטיב שלנו, על מי שאנחנו כעם". ג'פרי מוסיף: "אנחנו רואים את הכוח של המוזיקה לא רק בבידור, אלא גם בחינוך. דרך המילים והשירים שלנו, אנחנו מעבירים מסרים ברורים על החשיבות של השפה האוקראינית. אנחנו רוצים שאנשים יראו את זה לא רק כהתמודדות עם מלחמה, אלא כהזדמנות ליצור שינוי תרבותי אמיתי". השפה האוקראינית, שבעבר נחשבה בחלקים מסוימים של המדינה כ"שפה אזורית" או כ"פחות אופנתית" הפכה לאמצעי גאווה ולאחדות. "העובדה שכיום שומעים יותר ויותר אוקראינית, גם בתקשורת וגם במוזיקה, היא הישג אדיר" מספר אנדריי, "אנחנו רואים שירים אוקראיניים שהופכים ללהיטים, ולשפה שלנו יש מקום של כבוד בתרבות הפופולרית. זהו צעד חשוב בדרך שלנו לעתיד טוב יותר".
האתגר הפסיכולוגי וההתמודדות עם המלחמה
מאז תחילת המלחמה באוקראינה, לא רק שחיי היומיום השתנו, אלא גם המאבק הפסיכולוגי הפך לחלק בלתי נפרד מהשגרה של אזרחי המדינה. עבור הצמד, ההתמודדות האישית והקולקטיבית הפכה למוקד משמעותי בעשייה שלהם, כאשר הם שואפים לחזק את רוחם של המאזינים דרך המוזיקה שלהם. "אני מאמין שהעייפות האמיתית היא של החיילים בשדה הקרב" משתף אנדריי בכאב, "אנחנו, שיושבים בבתים החמימים שלנו, עובדים בתנאים נוחים יחסית, שותים קפה ואוכלים אוכל חם – אין לנו זכות לדבר על 'עייפות' כמו שלהם. החיילים הם אלה שסובלים באמת, והם שמחזיקים אותנו חופשיים". ג'פרי מדגיש את כוחה של המוזיקה בתקופות קשות: "אני מקבל את המציאות שבה אנחנו חיים, ואני מבין שהחיים שלי באוקראינה הם חלק מייעוד גדול יותר. אני רואה את זה כשליחות שלי – לעזור דרך המוזיקה לאנשים שמתמודדים עם קשיים".
כמו אזרחים אוקראינים רבים אחרים, גם הצמד נאלץ להתרגל למציאות של אזעקות, הפסקות חשמל ומצבים של אי ודאות, מציאות המוכרת לנו היטב בישראל, אך הכתה בתדהמה את אוקראינה. "אי אפשר להכחיש שזה קשה" משתף אנדריי, "המתח הנפשי הוא אדיר. אתה מנסה להמשיך בחיים שלך, לעבוד, ליצור, אבל כל הזמן יש תחושה של חרב מתהפכת מעל הראש". עם זאת, הוא מדגיש את החשיבות של שמירה על גישה חיובית: "המצב הזה לימד אותי להיות אסיר תודה על כל רגע. במקום להתמקד בפחדים, אני מתרכז במה שאני יכול לעשות כדי לתרום למאבק, אפילו במעשים קטנים כמו יצירת מוזיקה שמחזקת אנשים". ג'פרי מספר על המסרים הרבים ששולחים המאזינים, שמרגישים כיצד המוזיקה עוזרת להם להתמודד: "כשאנשים כותבים לנו שהשירים שלנו עזרו להם לשרוד לילה קשה של אזעקות, או שהם שואבים כוח מהמוזיקה שלנו, אני מבין עד כמה העשייה שלנו חשובה".
אירוויזיון וחלומות לעתיד
החוויה של הצמד באירוויזיון הפכה אותם לשגרירים של אוקראינה במובן האמנותי והתרבותי, אך גם חידדה את ההבנה שלהם לגבי המורכבות של התחרות והמשמעות העמוקה שלה.
כאשר נשאל הצמד האם ישקלו להשתתף שוב באירוויזיון בעתיד, הם הדגישו את גודל האחריות הכרוכה בכך. "אנחנו מתייחסים לכל פרויקט ברצינות רבה" מגלה אנדריי בכנות. "השתתפות נוספת באירוויזיון היא לא רק חוויה אישית, אלא גם משימה לאומית, ולכן זו החלטה שלא לוקחים בקלות דעת. כרגע, הפוקוס שלנו הוא על יצירת מוזיקה שמדברת ישירות אל המאזינים שלנו". ג'פרי מוסיף "אני לא פוסל אפשרות שנחזור לבמה הזו בעתיד, אבל זה תלוי בהרבה גורמים. אירוויזיון זו תחרות מופלאה, אבל גם מסע מאתגר מאוד. יכול להיות שבעוד כמה שנים נחזור עם רעיונות חדשים".
טבורצ'י רואים באירוויזיון לא רק הזדמנות לחשיפה בינלאומית, אלא גם במה להעברת מסרים עמוקים על התרבות האוקראינית והערכים שלהם. "אירוויזיון מאפשר לעולם לראות מי אנחנו – לא רק אמנים, אלא גם שגרירים של תקווה ותרבות" מספר אנדריי. "זו הזדמנות להראות את האמת שלנו, את המאבקים שלנו ואת הכוח שלנו כעם". ג'פרי מצידו משתף כי "מה שמיוחד באירוויזיון הוא שהוא נותן קול לאנשים מכל המדינות. זו תחרות על מוזיקה, אבל גם על סיפור – וזה מה שהופך אותה לחשובה כל כך".
העשייה המוזיקלית של הצמד אינה רק יצירת מוזיקה בעיניהם – היא משקפת חזון רחב יותר של תקווה, אחדות והתמודדות. דרך המילים, הצלילים והמסרים שלהם, טבורצ'י מצליחים לגעת במיליוני אנשים, לא רק באוקראינה אלא גם מחוצה לה. המוזיקה שלהם היא לא רק אמצעי לביטוי אישי, אלא גם כלי לגישור, ריפוי וחיבור בין אנשים, במיוחד בזמנים של כאב וחוסר ודאות. עם מסרים של תקווה, כוח ועוצמה יצירתית, הם מחזקים את רוחם של המאזינים שלהם – וממשיכים במאבק למען אוקראינה, הבית שאליו הם חולמים להחזיר לשלום.
אוקראינה באירוויזיון 2024
ג'רי הייל (Jerry Heil) ואליונה אליונה (Alyona Alyona) ייצגו את אוקראינה באירוויזיון 2024 עם השיר "Teresa & Maria" (בעברית: "תרזה ומריה"). הצמד נבחר לאחר שזכה בקדם האירוויזיון האוקראיני "Vidbir 2024". אוקראינה זכתה במקום השלישי בגמר האירוויזיון עם 453 נקודות, מתוכם 8 נקודות מהשופטים בישראל ו-10 נקודות מהקהל הישראלי. השיר האוקראיני הוא השיר הראשון מאז 2002 ששובץ כשיר מספר 2 בסדר השירים בגמר האירוויזיון ומצליח להתברג בטופ 5. השיבוץ כשיר מספר 2 נחשב לשיבוץ הקשה ביותר על פי הסטטיסטיקה של התחרות.
מקור: Life.fakty.com.ua
אירוויזיון 2025: זו תהיה ההשתתפות ה-20 של אוקראינה באירוויזיון. אוקראינה הצטרפה לתחרות ב-2003 וזכתה בה שלוש פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של אוקראינה הייתה באירוויזיון 2022 עם השיר "Stefania" בביצועה של להקת קאלוש אורקסטרה.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
כתב, יוצר תוכן ומומחה לענייני אירוויזיון.
מנהל אדמיניסטרטיבי בכיר.
אימייל: [email protected]
