מתמודדים רבים השתתפו באירוויזיון וחזרו לתחרות פעם נוספת, ויותר, וחלקם אף ניצחו ואפילו פעמיים. עם ביקורות נגד חזרה של זמרים להשתתפות שנייה, האם זה מעניק להם יתרון? האם צריך להגביל זמרים להשתתפות אחת בלבד? דעה.
תחרות האירוויזיון מתקיימת כל שנה מאז שנת 1956 (עם חריגה אחת ב-2020, בה בוטלה התחרות בעקבות מגיפת הקורונה), ואומנים רבים עלו לבימת האירוויזיון, ייצגו את מדינתם, והתחרו על המקום הראשון הנכסף. חלקם השתתפו פעם אחת בלבד, חלקם יותר; יש מי שניצחו את האירוויזיון ולא חזרו לאחר מכן, יש את מי שניצח וחזר להגן על התואר או לחילופין, אלה שניצחו רק בהשתתפות השנייה (או יותר), ושני מקרים מיוחדים של מנצחים שכבשו את אירופה פעמיים.
עם ביקורות רבות העולות נגד השתתפות חוזרת של מתמודדים מהעבר בכלל ושל מנצחים בפרט, נעבור על מקרים שונים מההיסטוריה הארוכה של התחרות ונראה האם באמת יש יתרון לזמר שחוזר לתחרות פעם נוספת, בוודאי למי שכבר ניצח, מה הטיעונים בעד ונגד הגבלת מתמודדים מחזרה לתחרות, והאם יש צורך בהגבלה זו.
מתמודדים ומנצחים חוזרים – על קצה המזלג
חזרה לתחרות אינה תופעה חדשה כלל וכלל, כשהפעם הראשונה שבה זה קרה, הייתה גם הפעם הראשונה בה זה התאפשר – תחרות האירוויזיון השנייה בהיסטוריה בשנת 1957, בה זוכת האירוויזיון הראשון, ליס אסיה (Lys Assia) חזרה לייצג את שוויץ בשנית, וכך גם זוכת אירוויזיון 1957, קורי ברוקן (Corry Brokken) שייצגה שנה אחת קודם את הולנד. מאז, מדינות שונות פעלו באופן דומה ושלחו נציגים ומנצחים לשעבר חזרה לתחרות, אך כמובן שכדי להבין אם יש לכך יתרון לאומן מסוים, נצטרך להסתכל על תחרויות מודרניות יותר.
מאז 1956, היו מתמודדים שונים שניצחו בתחרות הראשונה שלהם וחזרו לתחרות, וכאלו שהצליחו לנצח רק אחרי שחזרו לאירוויזיון. מנצחים בולטים שחזרו כוללים את:
- יזהר כהן – זוכה אירוויזיון 1978 ומקום חמישי באירוויזיון 1985 – ישראל.
- דנה אינטרנשיונל – זוכת אירוויזיון 1998 ומקום 15 בחצי הגמר באירוויזיון 2011 – ישראל.
- אלכסנדר ריבאק (Alexander Rybak) – זוכה אירוויזיון 2009 ומקום 15 באירוויזיון 2018 – נורווגיה.
בנוסף, מתמודדים בולטים שחזרו לתחרות ואז ניצחו, כוללים את:
- קרולה (Carola) – מקום שלישי באירוויזיון 1983 וזוכת אירוויזיון 1991 – שוודיה.
- דימה בילאן (Dima Bilan) – מקום שני באירוויזיון 2006 וזוכה אירוויזיון 2008 – רוסיה.
- הלנה פפאריזו (Helena Paparizou) – מקום שלישי באירוויזיון 2001 (כחלק מלהקה) וזוכת אירוויזיון 2005 – יוון.
שני אנשים בלבד הצליחו עד כה לזכות ביותר מאירוויזיון אחד:
- ג'וני לוגן (Johnny Logan) – זוכה אירוויזיון 1980 ו-1987 – אירלנד.
- לורין (Loreen) – זוכת אירוויזיון 2012 ו-2023 – שוודיה.
אולם, קשה להסיק כי מי מהם נהנה מיתרון כלשהו בפעם השנייה בה השתתף, כיוון שהמתמודדים השיגו תוצאות שונות. מנצחים שחזרו לתחרות הגיעו להישגים קרובים לזכייה שנייה וגם להישגים נמוכים יותר, כמו דנה אינטרנשיונל שלא העפילה לגמר אירוויזיון 2011. מצד שני, ניתן לראות כי מתמודדים שחזרו פעם נוספת לאירוויזיון ואז ניצחו, כן הגיעו לתוצאות גבוהות בדרך כלל בפעם הראשונה, מה שהביא למדינות שלהם את הביטחון לשלוח אותם שוב, אך כמובן שאין כאן הבטחה להצלחה בפעם השנייה.
הגבלת חזרה של אומנים – טיעונים תומכים
טענה אחת העולה בקרב אלו התומכים בהגבלת השתתפות נוספת של מתמודדים או מנצחים לשעבר קשורה בדיוק בנושא היתרון – אנשים מוכרים בקרב מעריצי האירוויזיון עשויים ליהנות מיתרון ומהצבעה כמעט בטוחה, שהרי הם כבר מוכרים ואהובים. מתמודדים שזכו בהצבעת הקהל או מנצחים פופולריים יקבלו יותר תשומת לב רק בזכות השם שלהם, וגם אם לא ינצחו, הם עשויים ליהנות מכמה נקודות נוספות שיקדמו אותם בטבלה.
בנוסף, אותם אנשים רואים באירוויזיון מקפצה לזמרים אנונימיים או חדשים לתעשיית המוזיקה הבינלאומית – האירוויזיון חושף את המתמודדים בו לקהל של כמעט 200 מיליון צופים בשנה מרחבי העולם, באירופה ומעבר לה, וזמרים שונים ניצלו את בימת האירוויזיון כדי לפתוח בקריירות בינלאומיות. לכן, אלו התומכים בהשתתפות אחת בלבד מאמינים כי לשלוח את אותו האומן "תופס" מקום בתחרות לאומן אחר שיכול היה להיעזר בחשיפה הזו.
עוד טענה בעד הגבלת החזרה לתחרות נוגעת בעניין הגיוון המוזיקלי – אומנם מספר החוזרים הממוצע בתחרויות האירוויזיון אינו גבוה במיוחד, אך יש אנשים שרואים בתופעה זו גורם שלילי המפחית את הגיוון בתחרויות השונות, כיוון שאומנים בדרך כלל ישלחו סגנון דומה בהשתתפות השנייה שלהם. כך, במקום שנהנה מסגנונות ומז'אנרים שונים, נקבל שוב ושוב את אותו הדבר.
הגבלת חזרה של אומנים – טיעונים נגדיים
מנגד, אלו שמסרבים להגביל אומנים ומנצחים מהעבר טוענים כי תחרות האירוויזיון היא תחרות מוזיקה שבה בוחרים את השיר הטוב ביותר, ואם משתתף או מנצח לשעבר חוזר לתחרות עם שיר ראוי, אין סיבה לוותר עליו ואף מגיע לו להתמודד שנית, או לנצח. למעשה, אפשר להשוות את האירוויזיון למשחקים האולימפיים – כמו שספורטאים שזכו במדליה אולימפית רשאים לחזור להתחרות בניסיון להגן על התואר שלהם כאלופים או לשפר הישגים, כך גם זמרי האירוויזיון צריכים להיות רשאים לשלוח עוד שירים בניסיון להגיע לתוצאה טובה יותר או להשיג ניצחון, ראשון או נוסף.
בהמשך לכך, עולה הטענה כי גם אם מדינה זוכה בתחרות מספר רב של פעמים ביחס לאחרות, זה עדיין לא אומר שצריך להגביל את המתמודדים, שהרי מדובר בפגיעה בסיכויים של אותה מדינה לזכות אם אוסרים עליה לשלוח אומן מוצלח רק מכיוון שהשתתף כבר בעבר. כמו בכל תחרות, בוחנים מי המתמודד הטוב ביותר, ולא מנסים להגיע לשוויון בכמות הניצחונות אצל כל המדינות באירוויזיון. כשיש רק שני אנשים על פני כ-70 שנה שהצליחו לנצח פעמיים, אין מה לדאוג בכל מקרה שמדינה תבחר במנצח כלשהו שוב ושוב במטרה לזכות כל שנה.
מעבר לכך, אם רוצים גיוון מוזיקלי בתחרות, ייתכן שפחות הגבלות הן דווקא מה שיוביל לכך – אם נגביל מתמודדים מלחזור לאירוויזיון, המבחר ממנו מדינות יכולות לבחור נציגים יילך וייקטן עם השנים, דבר בעייתי למדינות קטנות יותר. בכלל, אומנים יכולים לשלוח שירים בתחרויות שונות שיהיו בסגנון דומה, אך יכולים גם לשלוח משהו אחר, וכך נשמר הגיוון, לדוגמת זוכת אירוויזיון 2010 מגרמניה, לנה (Lena) שזכתה עם שיר קצבי, "Satellite" (בעברית: "לווין"), ושנה לאחר מכן, באירוויזיון 2011, הביאה שיר בסגנון שונה לגמרי וסיימה במקום העשירי.
אז האם הגבלה כזו נחוצה?
לדעתי האישית, אין מקום להגבלה כזו בתחרות האירוויזיון, אלא לשמור על חופש הבחירה של מדינות לבחור את נציגיהן באיזה פורמט שירצו – בחירה פנימית או קדם אירוויזיון – ולבחור אומן אנונימי שלא היה עוד באירוויזיון, אומן מפורסם שרוצה לנסות את מזלו בתחרות, או נציג שכבר התחרה בעבר, בין אם ניצח ובין אם לאו. אני רואה בתחרות האירוויזיון שוות ערך לכל תחרות אחרת בה המטרה היא להיות הטוב ביותר, ורואה בנחישות של חלק מהאומנים באירופה לנסות לשלוח שיר טוב יותר מהניסיון הקודם שלהם לתחרות כאחד הגורמים החשובים בשמירת המוטיבציה של מדינות להשקיע, ולא להתפשר על איכות. בנוסף, אם נגביל אומנים להשתתפות אחת בלבד, נגביל בפועל אומנים רבים שיחששו לבוא לתחרות כיוון שירצו להשתתף רק אם יש להם את השיר ה"מושלם", והם יפחדו לנסות להיבחר לתחרות.
אירוויזיון 2025: תחרות האירוויזיון ה-69 תתקיים בבאזל שבשוויץ, ב-13, 15 -17 במאי 2025. האולם זנקט יאקובסהלה (St. Jakobshalle), שיארח את התחרות, צפוי להכיל בתוכו כ-12,000 צופים בכל מופע. התחרות תתקיים בשוויץ לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של שוויץ עם השיר "The Code", בביצועם של הזמר.ת נמו (Nemo). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח בשוויץ, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1956 ו-1989.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
סטודנט לדימות רפואי.
כתב ויוצר תוכן בנושא האירוויזיון.
אימייל: [email protected]
