ישראל תציין בשנה הבאה 50 שנה להשתתפותה הראשונה באירוויזיון 1973. חזרנו אחורה בזמן כדי לסקר את ההצלחות הגדולות בתחרות, הכישלונות והסיפורים המרתקים מאחורי השירים. פרויקט מיוחד.

אירוויזיון 2023 תהיה הפעם ה-45 בה ישראל תשתתף בתחרות האירוויזיון, 50 שנה אחרי השתתפותה הראשונה באירוויזיון 1973. לרגל המאורע יצאנו בפרויקט מיוחד בו נסקר את השנים בהן השתתפה ישראל בתחרות, הניצחונות הגדולים, האכזבות והרגעים המרגשים. הפרויקט יחולק לעשורים, החל משנות השבעים, בהם השתתפו באירוויזיון כעשרים מדינות, ועד לשנות האלפיים בהם גדל האירוויזיון לתחרות של למעלה מ-40 מדינות.

לעדכונים חמים וזכייה בפרסים מטורפים –
לחצו כאן ועקבו אחרי דף האינסטגרם שלנו

חלק א’: שנות ה-70, השנים הראשונות בתחרות

1973: לוקסמבורג, לוקסמבורג

אילנית, “אי שם” – מקום 4 עם 97 נקודות.

אילנית, שהייתה באותה תקופה אחת מהזמרות המצליחות והפופולאריות בישראל, נבחרה ע”י רשות השידור לייצג את ישראל באירוויזיון 1973. לזמרת, שבאותם שנים הופיעה גם בגרמניה תחת הצמד “אילן ואילנית”, הוצע לייצג את גרמניה באירוויזיון וע”י כך גילתה באקראי שישראל רשאית להשתתף בתחרות כיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. אילנית ואמרגנה שלמה צח (שהיה גם בעלה וחלק מהצמד “אילן ואילנית”) פנו לרשות השידור במטרה להשתתף באירוויזיון 1972 אך מועד ההרשמה כבר נסגר, ולאילנית הובטח לייצג את ישראל בשנה שלאחר מכן.

השיר הנבחר לתחרות, “אי שם“, נכתב ע”י אהוד מנור ז”ל והולחן ועובד ע”י נורית הירש. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 17 ואחרון בסדר ההשמעה, ובסוף הערב סיימה את התחרות במקום הרביעי עם 97 נקודות – הישג מרשים למדינה שמשתתפת בתחרות בפעם הראשונה.

השתתפותה של ישראל בתחרות לוותה באבטחה כבדה, וזאת בשל העובדה ששבעה חודשים קודם לכן בוצע רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בפעם הראשונה בתולדות התחרות הוצבו שומרים בכניסה לאולם, ולמשלחת הישראלית הוצמדו שומרי ראש מחשש לפגיעה. לאורך השנים נפוצו שמועות שמתחת לשמלתה של אילנית התחבא לו אפוד מגן אך אילנית הכחישה את הדבר.

1974: ברייטון, בריטניה

להקת כוורת, “נתתי לה חיי” – מקום 7 עם 11 נקודות.

לאחר ההצלחה הגדולה באירוויזיון 1973, בחרה ישראל לשלוח לתחרות את להקת “כוורת” שבאותם ימים הייתה בשיא הצלחתה. תקנון התחרות, שמאפשר רק לשישה אנשים לעמוד על הבמה, אילץ את הלהקה (שהורכבה משבעה אנשים) לוותר על חבר להקה אחד, וקלידן הלהקה יוני רועה שימש כמנצח. באירוויזיון עצמו נקראה הלהקה בשם “פוגי“, על שמו של אלבומם השני “פוגי בפיתה” שיצא חודשיים לאחר התחרות, וכיוון שהשם נשמע להם יותר קליט.

השיר הנבחר לתחרות, “נתתי לה חיי“, נכתב ע”י אלון אולארצ’יק ודני סנדרסון שגם הלחין את השיר. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 6 בין יוון ליוגוסלביה, ובסוף הערב סיימה את התחרות במקום השביעי עם 11 נקודות – במשותף עם אירלנד.

בשלב מאוחר יותר נטען כי השיר הכיל למעשה ביקורת פוליטית כנגד שלטונה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ובעד הקמתה של מדינה פלסטינית, דבר שהומחש במילות השיר “אחד אומר שנגמרו לו השמיים, כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים“. חבר הלהקה דני סנדרסון אישר טענה זו והסביר כי הייתה בשיר מחאה פוליטית, אך בזמנו הציבור הישראלי לא הבחין בה בשל דימויה של כוורת כלהקה קלילה והומוריסטית.

1975: סטוקהולם, שוודיה

שלמה ארצי, “את ואני” – מקום 11 עם 40 נקודות.

רשות השידור בוחרת בזמר הצעיר והמבטיח שלמה ארצי, לימים אחד מהזמרים המובילים בישראל, לייצג את ישראל בתחרות. המשלחת הישראלית לתחרות הייתה מצומצמת מאוד עקב רצון לחסוך בעלויות כספיות.

השיר הנבחר לתחרות, “את ואני“, נכתב ע”י אהוד מנור ז”ל, שלו זאת הייתה הפעם השנייה באירוויזיון ככותב אחרי 1973, והולחן ע”י ארצי עצמו. את השיר עיבד אלדד שרים שגם היה המנצח על השיר. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 12 בין בלגיה לטורקיה, ובסוף הערב סיימה את התחרות במקום ה-11 עם 40 נקודות. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ישראל סיימה את התחרות מחוץ לטופ עשר והמקום הכי נמוך של ישראל עד אותה עת.

אלדד שרים, המעבד והמנצח של השיר, סיפר בזמנו לתוכנית “לילה טוב אירופה” כי גם בשנה הזו ליווה את ישראל חשש ביטחוני מפני פגיעה של גורמים קיצוניים כמה דקות לפני העלייה לבמה.

1976: האג, הולנד

להקת שוקולד מנטה מסטיק, “אמור שלום” – מקום 6 עם 77 נקודות.

רשות השידור בחרה לשלוח לתחרות את להקת הבנות “שוקולד מנטה מסטיק”, אשר הורכבה מהזמרות ירדנה ארזי, לאה לופטין ורותי הולצמן. לוועדת הקדם הוגשו שלושה שירים, ביניהם “קשת בענן“, שנכתב והולחן ע”י דרורה חבקין והגיע למקום השני, והשיר “זה טוב, זה טוב“, שנכתב ע”י אליעוז רבין והולחן ע”י רוני וייס והגיע למקום השלישי.

השיר הנבחר לתחרות, “אמור שלום“, נכתב ע”י אהוד מנור ז”ל, שלו זאת הייתה הפעם השלישית באירוויזיון ככותב, והולחן ע”י מתי כספי שגם ניצח על השיר. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 4 בין גרמניה ללוקסמבורג, ובסוף הערב סיימה את התחרות במקום השישי עם 77 נקודות.

1977: לונדון, בריטניה

אילנית, “אהבה היא שיר לשניים” – מקום 11 עם 49 נקודות.

רשות השידור בחרה לשלוח לתחרות את הזמרת אילנית, שכבר ייצגה את ישראל באירוויזיון 1973, ובכך הפכה אילנית לנציגה הראשונה שמייצגת את ישראל בפעם השנייה בתחרות. לוועדה הוגשו מספר שירים, ביניהם “נסיך החלומות (ולנטינו)”, שנכתב ע”י שמרית אור והולחן ע”י קובי אושרת. השיר לא נבחר בסופו של דבר כיוון שברשות השידור הרגישו שהוא “לועזי מידי” ולא מייצג את ישראל, אך שנה לאחר מכן הוא השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון ובוצע ע”י הזמרת גלי עטרי – שם הגיע למקום השלישי.

השיר הנבחר לתחרות, “אהבה היא שיר לשניים“, נכתב ע”י עדנה פלג, והולחן ע”י אלדד שרים שגם ניצח על השיר. שרים עצמו ניצח גם על השיר הישראלי ב-1975 וזאת הייתה הפעם השנייה שלו בתחרות. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 11 בין יוון לשוויץ, ולמרות הציפיות בסוף הערב סיימה את התחרות במקום ה-11 עם 49 נקודות. זה היה ההישג הכי נמוך של ישראל בתחרות עד אותה עת, ביחד עם המקום ה-11 באירוויזיון 1975.

את התחרות ליוותה שביתה ארוכה של הצלמים והטכנאים ב-BBC, רשת הטלוויזיה הבריטית, והיא אף נדחתה בחודש מאפריל למאי. תקרית משעשעת זכורה עד היום מכיוונן של זמרות הליווי הבריטיות, שנשכרו ע”י רשות השידור הישראלית ולמדו את מילות השיר תוך זמן קצר בלבד.

1978: פריז, צרפת

יזהר כהן ולהקת אלפא ביתא, “אבניבי“ – מקום 1 עם 157 נקודות.

לקראת 1978 החליטה רשות השידור לשנות כיוון ולבחור לראשונה את נציגה לתחרות דרך “פסטיבל הזמר והפזמון” שהתקיים מ-1960 ולראשונה שימש כבמה לבחירת הנציג לאירוויזיון. בפסטיבל השתתפו 12 שירים ורבים מהזמרים המובילים באותה תקופה, ביניהם: ג’וזי כץ, גידי גוב (שייצג את ישראל ב-1974 כחלק מלהקת “כוורת”), יהודית רביץ, גלי עטרי, שרי, אריאל זילבר ועוד. בסופה של ההצבעה שני שירים הגיעו למקום הראשון עם 66 נקודות – “אבניבי” של יזהר כהן ו”בלב אחד (סאלם עליכום)” של הזמרת חדווה עמרני. ההכרעה נפלה לאחר שהוחלט שהשיר שקיבל יותר 12 נקודות ייסע לתחרות ובכך הפך יזהר כהן לזוכה בפסטיבל.

השיר הנבחר לתחרות, “אבניבי“, נכתב ע”י אהוד מנור ז”ל, שלו זאת הייתה הפעם הרביעית באירוויזיון ככותב, והולחן ע”י נורית הירש שגם הלחינה וניצחה על השיר הישראלי ב-1973. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 18 בין לוקסמבורג לאוסטריה, ואחרי הצבעה מותחת ניצחה את התחרות לראשונה עם 157 נקודות. במהלך שלב ההצבעה קיבלה ישראל 12 נקודות משש מדינות – שוויץ, בלגיה, הולנד, טורקיה, גרמניה ולוקסמבורג. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה שיר ישראלי קיבל במהלך ההצבעה את מירב הנקודות מצוותי השופטים.

תקרית דיפולמטית שזכורה עד היום הגיעה מכיוונה של ירדן, בימים שלפני הסכם השלום. כאשר היה כבר ידוע שישראל מנצחת בתחרות רשת הטלוויזיה הירדנית קטעה את השידור ושמה שקופיות של פרחים. בלגיה, שסיימה בסופו של דבר במקום השני, הוכרזה כמנצחת ע”י רשת הטלוויזיה הירדנית.

1979: ירושלים, ישראל

גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, “הללויה” – מקום 1 עם 125 נקודות.

תחרות האירוויזיון יוצאת לראשונה מגבולות אירופה ומגיעה לירושלים, בירת ישראל. התחרות נערכה בבנייני האומה והנחו אותה הזמרת ירדנה ארזי (שייצגה את ישראל ב-1976 כחלק מלהקת “שוקולד מנטה מסטיק”) והעיתונאי והשדרן דניאל פאר ז”ל. לרגל המאורע רכשה רשות השידור מצלמות טלוויזיה צבעוניות ולראשונה הועבר השידור בצבע לכל עם ישראל. נציג ישראל לאירוויזיון נבחר פעם נוספת דרך “פסטיבל הזמר והפזמון”, בו השתתפו גם הפעם 12 שירים.

השיר הנבחר לתחרות, “הללויה“, נכתב ע”י שמרית אור והולחן ע”י קובי אושרת. ישראל הוגרלה להופיע כשיר מספר 10 בין גרמניה לצרפת, ואחרי הצבעה מותחת ניצחה את התחרות בפעם השנייה ברציפות עם 125 נקודות. במהלך שלב ההצבעה קיבלה ישראל 12 נקודות משש מדינות – פורטוגל, אירלנד, פינלנד, שוודיה, נורווגיה ובריטניה. בכך, הפכה ישראל למדינה השלישית אחרי ספרד ב-1969 ולוקסמבורג ב-1973, שמנצחת את התחרות בפעם השנייה ברציפות.

טורקיה תכננה להשתתף בתחרות אך פרשה ברגע האחרון עקב לחץ של מדינות ערב.

בחלק הבא – שנות ה-80 מגיעות.

הפרישה הראשונה של ישראל מהתחרות, גל ההצלחות שממשיך והכישלונות הראשונים בתחרות.

הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

[fblike]

רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!