דעה: אמנם העשור האחרון עדיין לא נגמר, אך כבר עכשיו אפשר להכריז שאירוויזיון 2026 הוא הטוב ביותר עד כה בעשור האחרון. למה? הסיבות המלאות בכתבה
קצת יותר מחודש עבר מאז גמר אירוויזיון 2026, האורות בווינה כבר כבו ואחרון התיירים כבר מזמן חזר הביתה. אבל למרות מרחק הזמן, באוויר יש תחושה של התרגשות ושל שמחה באוויר. חודש אחרי התחרות, ניתן להכתיר את אירוויזיון 2026 כטוב ביותר בעשור האחרון, לפחות מאז שנת 2021. כמובן שהמושג “טוב ביותר” הוא סובייקטיבי ותלוי בטעם אישי, אבל עדיין ניתן, לדעתי, להכריז על התחרות האחרונה כטוענת לכתר, בזכות מספר אירועים חשובים ומרגשים.
נועם בתן
הנציג הישראלי, נועם בתן, שהגיע למקום השני עם השיר “Michelle“, עשה היסטוריה בתחרות האירוויזיון שלא נראתה שנים על הבמה האירופאית. לראשונה מאז 2023 עם נועה קירל, השופטים העניקו לישראל מקום בטופ 10. זה אירוע שיכולנו רק לחלום עליו בשנתיים האחרונות. נועם ומישל הרשימו את השופטים, שאפילו דירגו את ישראל במקום השלישי בחצי הגמר, מעל מדינות פייבוריטיות מובהקות כמו יוון או שוודיה.
בשנת 2024, השופטים שמו את ישראל עם עדן גולן במקום ה-12, ובשנת 2025, יובל רפאל הוצבה במקום ה-14 בלבד. נועם בתן שבר את החרם של השופטים והוכיח שלגמרי אפשר לקבל ניקוד גבוה (כולל דוז פואה אחד מהשופטים הפולנים). למעשה, נועם בתן השיג את התוצאה השנייה הטובה ביותר בעשור האחרון, אחרי שנועה קירל הגיעה למקום השני ב-2023, עדן אלנה הגיעה למקום ה-12 ב-2021 ומיכאל בן דוד כלל לא עלה לגמר. כל הכבוד לנועם! עשית אותנו גאה.
האווירה ברחובות
עבור מי שלא היה בשנים האחרונות בעיר המארחת, קשה לתאר את התחושות של להסתובב ברחובות מאלמו ובאזל לעומת השיטוט ברחובות וינה. השנאה לא נגמרה, שלא תטעו, אבל בכל זאת, פתאום הפחד הוא לא אותו פחד. לדבר ברחובות בעברית, לא לפחד להציג את עצמנו בתור ישראלים, זה משהו שהיה חסר כל כך.
חשוב להדגיש, הסכנה והשנאה כאמור לא נעלמה. קירואת הבוז לחלוטין לא נעלמו, אך הן הצטמצמו משמעותית לעומת מה שנציגות העבר שלנו חוו בעת שהן התמודדו. אנחנו עדיין לא בימים של נועה קירל וקודמיה, אבל אנחנו בדרך, גם אם זה ייקח קצת זמן.
לא רק אנחנו נהנינו מאווירה רגועה יותר. גם נועם בתן הרגיש זאת על בשרו. לראשונה מאז שנת 2023, הנציג הישראלי הלך בגפו על השטיח הטורקיז, ולא סתם הלך – למרות שציפיתי לקריאות בוז רמות, אלו כמעט בכלל לא הגיעו. במקום זאת, נועם הסתובב, קיבל אהבה ברחבי השטיח, אפילו הצטלם עם לא מעט אנשים שהעריפו עליו מחמאות ומילים טובות.
קיבלנו המון אהבה, גם מהמקומיים וגם מתיירים. כך למשל ציין כתבנו טלאור פישלר: “בתוך כל המורכבות הפוליטית המתישה שמלווה את התחרות השנה, קרה משהו שהצליח, באמת וללא טיפת ציניות, לחמם לנו את הלב. פגשנו בחור צעיר מאיראן, שנמלט מהמדינה שלו לפני כשנתיים ומצא מקלט בווינה. הוא קלט אותנו מרחוק עם דגל ישראל, ובמקום לסנן קללה או לסובב את הראש כמו שאולי התרגלנו לצפות, הוא לא היסס ופשוט ניגש אלינו עם חיוך ענק”.
“‘עם ישראל חי’, הוא זרק לנו בעברית שהשאירה אותנו בהלם. הוא סיפר לנו על האהבה הגדולה שלו לישראל ועל התקווה העמוקה שלו שיום אחד המציאות הבלתי אפשרית הזאת תשתנה, ושנוכל להיפגש כולנו, ישראלים ואיראנים על אדמת איראן. אחרי כל החיפושים אחרי דרמות, זה היה רגע אחד עוצמתי שבו דגל אחד הצליח לחבר בין אנשים שבאופן רשמי המדינות שלהם הן אויבות מושבעות, אבל הלב שלהם מסתבר, מדבר בדיוק באותה שפה”.
השירים המתמודדים
את הפסקה הזו צריך להתחיל עם גילוי נאות: כל מי שצפה בלייבים של יורומיקס לאורך התקופה שלפני התחרות ידע את דעתי המובהקת על השירים המתמודדים השנה בתחרות: שזו שנה חלשה במיוחד, גרועה מקודמתה ושאני לא אוהב את רוב השירים השנה. אני יותר משמח לכתוב לכם כאן בגלוי: טעיתי, כמה שטעיתי, אני אוכל את הכובע והוא טעים לי מאוד.
השנה האחרונה הייתה מצוינת מבחינת מתמודדים ובדיעבד אני יכול לומר שאין הרבה שירים, אם בכלל, שאני ממש מדלג עליהם. רובם גדלו עלי בתקופה האחרונה ובכלל, לצפות בגמר התחרות הייתה חוויה כיפית במיוחד, פשוט עפתי על השירים, שיר אחרי שיר אחרי שיר. חשוב לציין שאני לא בהכרח חושב שכל שיר הוא מושלם, אין ספק שמדובר בשנה חזקה במיוחד.
רוצים דוגמא? פשוט – הזוכים שלי לפני התחרות היו נציגי פינלנד בתחרות. ברגע הגמר הרגיש לי כיצד למרות הביצוע המוצלח הם נבלעו לגמרי בין שלל השירים: יוון, בולגריה, מולדובה, אוסטריה, ישראל, אפילו שירים שפעם לא אהבתי כמו סרביה, הצליחו לעמוד בפני עצמם ולבדר לגמרי, עד השיר האחרון של הגמר.
הזוכה הגדולה
וואו, איזה זוכה! מהשנייה הראשונה שהשיר יצא, התאהבתי בזמרת דארה (DARA) ונשאבתי עמוק לטירוף ה”Bangaranga” (בעברית: באנגרנגה) אבל כמו כמעט כולם, כמעט, לרגע לא ציפיתי שהשיר הזה הולך לסחוף את כל אירופה ולהביא לבולגריה את הניצחון הראשון שלה בתחרות אי פעם. היה כל כך כיף לראות את דארה מטפסת בשלב הניקוד, גורפת דוז פואה ועוד דוז פואה. אף אחד לא ציפה לראות את המסך המפוצל בסוף בין ישראל לבולגריה, נכון?
בדיעבד, הניצחון הזה הוא לא פחות מגאוני – מומנטום מוצלח לאחר פרישה מהתחרות, בשילוב קידום מוצלח לפני התחרות, בימוי מושלם ושדרוג מצוין ומדויק של השיר שנחשף רק בשלב התחרות עצמו – כל אלו ביחד פשוט הפכו את הביצוע להצלחה מסחררת על הבמה הגדולה באירופה. למרות שלא ציפיתי את הניצחון אני יכול לומר בגאווה, היא הזוכה הראויה.
בנוסף, לראשונה מאז שנת 2022, הזוכה בתחרות היא זוכת הקהל, ולראשונה מאז שנת 2017, הקהל והשופטים הסכימו ומיקמו את דארה במקום הראשון שניהם. יש לכך הרבה סיבות, ביניהן כמובן החזרה של השופטים לשלב חצא יהגמר, אבל כשהזוכה כל כך מוצלחת וכולם מסכימים עליה – אי אפשר שלא לסיים את התחרות המוצלחת הזאת הטעם נהדר. לראשונה מזה הרבה זמן – אני מחכה כל כך לאירוויזיון שנה הבאה, בבקשה תהיה מוצלח לפחות כמו האחרון.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אביעד ברגר – עורך, כתב, ויוצר תוכן בנושא האירוויזיון, הפועל במערכת EuroMix כשנה וחצי. מאז 2024 הוא מסקר באופן שוטף את האירוויזיון מהעיר המארחת ומביא לקהל הישראלי עדכונים חיים, ראיונות בלעדיים ופרשנויות מעמיקות.
אביעד משמש גם כעורך וידאו ויוצר קולנוע הפועל בתחום התקשורת בישראל.
עודכן לאחרונה בתאריך 24 ביוני 2026 06:30 על ידי אביעד ברגר

