רשת הטלוויזיה ההולנדית Omroep MAX מעוניינת להפיק את נציגות הולנד לאירוויזיון 2027 במידה ו-AVROTROS תמשיך בחרם שלה בשל השתתפות ישראל.
אירוויזיון 2026 בקושי הסתיים, אך הדרמות הפוליטיות סביב התחרות הבאה כבר נמצאות בעיצומן. לאחר שרשת הטלוויזיה המרכזית של הולנד, AVROTROS, מימשה את איומיה והפכה את פרישתה מהתחרות לרשמית בשל השתתפות ישראל ואף הגדילה לעשות וכבר הצהירה כי תמשיך בחרם גם ב-2027, נראה כי לא כל גופי השידור במדינה מסכימים עם קו הפעולה ההחלטי הזה.
רשת שידור הולנדית אחרת, Omroep MAX, מטילה כעת פצצה ומצהירה על נכונותה להרים את הכפפה, לתפוס את מקומה של הרשת המחרימה, ולהבטיח שהולנד לא תיעדר מהבמה הגדולה של אירופה גם בשנים הבאות.
הצלת הנציגות ההולנדית: “החרם אינו מוצדק”
יאן סלאחטר (Jan Slagter), מנכ”ל רשת Omroep MAX, התראיין לעיתון ההולנדי AD והבהיר כי לדעתו הולנד חייבת לקחת חלק בתחרות עם אמן ושיר. בדבריו התייחס סלאחטר באופן ישיר למניעים של רשת AVROTROS, וציין כי למרות שגם ברשת שלו ישנה ביקורת על פעולותיה של ממשלת ישראל, המצב המדיני לא צריך להוביל לחרם תרבותי על התחרות. מדובר בסדק ראשון, ומשמעותי מאוד, בחזית האחידה שהציגו גופי השידור בהולנד נגד השתתפות ישראל.
לפי דיווחים בתקשורת המקומית, Omroep MAX היא כרגע רשת השידור היחידה בתוך מערכת השידור הציבורי ההולנדית שמגלה עניין אקטיבי בחזרה לתחרות. יחד עם זאת, המנכ”ל מיהר להבהיר כי הרשת לא תממן את ההשתתפות, שעלותה מוערכת בכחצי מיליון אירו, מתקציבה הפרטי. במידה ורשת AVROTROS תתמיד בסירובה לחזור, סלאחטר פתוח לקיים דיונים עם תאגיד השידור הציבורי, ה-NPO, במטרה שהתאגיד יכסה חלק נכבד מהעלויות מתוך תקציב האירועים המרכזי שלו.
רקע: החרם הרשמי של AVROTROS בעקבות השתתפות ישראל
כדי להבין את גודל הסערה, יש לחזור להחלטה של רשת AVROTROS, שנחשבת לאחת הרשתות האנטי-ישראליות המובהקות באיגוד השידור האירופי. הרשת הצהירה מראש כי תפרוש אם ישראל תשתתף באירוויזיון 2026, ועמדה על שלה גם לאחר שהושגה הפסקת אש, ולאחר שבאסיפה הכללית של ה-EBU הוחלט שלא לקיים הצבעה על השתתפות ישראל.
ברשת ההולנדית בנו על כך שלחץ בינלאומי יוביל להדחת תאגיד השידור “כאן”, ואף השלימו בחירת אמן ושיר באופן חשאי כדי להיות מוכנים לכל תרחיש, אך ברגע שהשתתפות ישראל אושרה סופית, הפכה הפרישה לרשמית. בהצהרתה הרשמית טענה הרשת כי “השתתפות בתחרות בנסיבות הנוכחיות אינה עולה בקנה אחד עם הערכים הציבוריים שלה”, תוך שהיא מאשימה את ישראל בפגיעה בחופש העיתונות ובערכים הומניטריים בעזה, לצד טענות על התערבות פוליטית של ישראל במהדורות קודמות.
תמונת המצב הנוכחית ורשויות השידור ההולנדיות
למרות הפרישה המהדהדת של AVROTROS מהתחרות האחרונה, תאגיד השידור הציבורי ההולנדי (NPO) תמך בהחלטה ומסר כי הוא מכבד אותה, אך במקביל דאג לכך שהאירוויזיון יישאר נגיש לצופים ולמעריצים במדינה. השידור הועבר בפועל לקהל ההולנדי באמצעות רשתות NOS ו-NTR, הפועלות גם הן תחת המטרייה של ה-NPO.
כעת, עם סיום התחרות, ב-NPO ממתינים לדוחות ההערכה הרשמיים של איגוד השידור האירופי (EBU) לפני שיקבלו החלטות סופיות לגבי שנת 2027. מהתאגיד נמסר כי רק לאחר ניתוח המסקנות, הם ייכנסו לדיונים רשמיים עם AVROTROS כדי לבחון האם ניתן לגשר על הפערים. במידה והדיונים הללו יכשלו, והרשת המקורית תתבצר בעמדתה, הצעתה של Omroep MAX והנכונות של ה-NPO לבחון חלופות עשויות להיות גלגל ההצלה שימנע מהולנד היעדרות ממושכת, ויחזיר את המדינה לבמה הגדולה.
הולנד באירוויזיון 2025
“C’est La Vie” (בעברית: “אלה החיים”) הוא שם השיר שבוצע על ידי הזמר קלוד (Claude) אשר ייצג את הולנד באירוויזיון 2025 שהתקיים בבאזל, שוויץ. השיר הגיע למקום ה-12 בגמר הגדול עם 175 נקודות, נמוך ממה שניבאו לו ההימורים.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-65 של הולנד באירוויזיון. הולנד הצטרפה לתחרות ב-1956, הייתה אחת משבע המדינות המייסדות וזכתה בה חמש פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של הולנד הייתה באירוויזיון 2019 עם השיר “Arcade” בביצועו של הזמר דאנקן לורנס.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix, המביא פרשנות תרבותית לעולם האירוויזיון. טלאור הוא דור שני לחובבי אירוויזיון, שגדל במסיבות צפייה בתחרות בבית אמו. אירוויזיון 1999, בגיל 5 בלבד, היה האירוע שעיצב את אהבתו לתחרות. בוגר תואר בתרבות – יצירה והפקה, טלאור משלב בכתבותיו ידע אקדמי עם אהבה לפופ וטראש, ומעריך הומור ורפרנסים בשירי התחרות. הוא מתמחה בסיקור מנקודת מבט תרבותית-חברתית ומספק ניתוחים מעמיקים.
מחוץ לעולם האירוויזיון, טלאור מנהל תוכן ומדיה עצמאי, יועץ לימודים וסגן ראש המחלקה ללימודי אמנות במכללת ספיר.
עודכן לאחרונה בתאריך 23 במאי 2026 09:13 על ידי עדיאל שטינמץ
