יואב צפיר חושף בראיון מיוחד את מאחורי הקלעים של ישראל באירוויזיון 2026: הלחץ על הבמה, האנטישמיות, התמיכה המפתיעה – והאמון הגדול בנועם בתן
צילום: אסיף לנקרי
הבוקר, לאחר החזרה הראשונה על הבמה הגדולה בווינה, התייצב במאי המשלחת הישראלית לאירוויזיון 2026, יואב צפיר, לראיון מקיף עבור “חדשות הבוקר” בקשת 12 – שבו נפרשה תמונה מורכבת בהרבה מזו שנראית על המסך. מאחורי ההפקה הצבעונית והציפיות הגבוהות מסתתרת מערכת לחצים לא פשוטה, כזו שמשלבת בין דרישות מקצועיות קפדניות לבין מציאות פוליטית ורגשית טעונה. בתוך כל זה, ניצב נועם בתן – הנציג הישראלי – שעליו מוטלת משימה שהיא הרבה מעבר לביצוע שיר.
כבר בתחילת דבריו, צפיר לא הסתיר את שביעות הרצון מהפתיחה, אך גם שמר על פרופורציות ברורות לגבי הדרך שעוד נותרה. “מרגיש מעולה אחרי החזרה אתמול. היהלום האמיתי זה נועם. הוא מוביל, כריזמטי, פרפורמר מעולה”, אמר, והדגיש כי למרות שמדובר בבמה שמפחידה גם אמנים מנוסים, נועם הצליח לספק שלושה טייקים יציבים ואיכותיים שהרגיעו את הצוות כולו. יחד עם זאת, הוא הוסיף בכנות כי “החזרה לא הייתה מושלמת”, וציין שיש עוד עבודה רבה על פרטים טכניים שדורשים ליטוש, מתוך מטרה להגיע לרמת ביצוע מדויקת ומרשימה ברגע האמת – אך בדיוק לשם כך מתקיימות החזרות.
אווירה מתוחה בווינה?
לצד העבודה המקצועית, צפיר שם דגש משמעותי גם על האווירה בתוך המשלחת, מתוך הבנה שהיבט מנטלי יכול להיות ההבדל בין הצלחה לקריסה. הוא תיאר כיצד הצוות מקפיד לייצר סביבה של הומור, קלילות וחברות אמיתית, שמאפשרת לנועם להישאר ממוקד אך גם רגוע. רגע לפני העלייה לבמה, למשל, בחרו להשמיע את השיר “בובה” כדי להכניס את כולם לאנרגיה הנכונה, כאשר הרקדניות והצוות מקיפים את נועם בתמיכה מלאה. “כולנו חברים, והקלילות הזו נותנת לו להרגיש בבית”, אמר, והוסיף כי התחושה הזו מחזקת את הקשר למדינה ולרוח הגבית שמגיעה מהקהל הישראלי.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות שמקיפה את התחרות השנה, וצפיר התייחס באופן ישיר גם לאווירה הבינלאומית המורכבת. “אנחנו פה בשליחות – להראות מי אנחנו ולהראות את הדגל שלנו”, אמר, תוך שהוא מדגיש כי דווקא הקשיים והתחושות השליליות שמורגשות לעיתים מחוץ לבמה, הופכים למנוע שמדרבן את המשלחת להצטיין. לדבריו, המטרה היא לא רק להופיע היטב, אלא גם לייצג את ישראל בכבוד ולגרום למדינה להרגיש גאה.
כאשר נשאל על ההבדלים בין השנה לבין השתתפותו הקודמת בווינה בשנת 2015 עם נדב גדג’, צפיר לא היסס להצביע על שינוי דרמטי. הוא נזכר ברגעים שבהם הקהל האירופי קיבל את ישראל בהתלהבות גלויה, ואף צעק את שמה בגמר, וציין כי “זה לא יקרה השנה, הסיכוי מאוד קטן”. את השינוי הזה הוא תיאר ככואב במיוחד, והוסיף כי לפני אירועי 7 באוקטובר המציאות הייתה שונה לחלוטין, עם אהדה רחבה יותר מצד משלחות ואמנים אחרים כלפי ישראל.
למרות זאת, היחסים עם הגורמים הרשמיים של התחרות נשארו חיוביים, לפחות ברמה המקצועית. צפיר סיפר כי צוות איגוד השידור האירופי מגלה יחס חם ושיתוף פעולה מלא, אך הודה כי הקשרים עם משלחות אחרות עדיין מוגבלים. “אני חושב שיהיה איזשהו קור נימוסי”, אמר, אם כי ציין כי היו גם רגעים חריגים, כמו המפגש עם בוי ג’ורג’, שמייצג את סן מרינו והביע תמיכה בישראל ואף הצטלם עם נועם מאחורי הקלעים.
ישראל עוד תפתיע!
בכל הנוגע לתחרות עצמה, צפיר הביע סקפטיות כלפי טבלאות ההימורים שממקמות מדינות אחרות בפסגה, והזכיר מניסיון העבר עד כמה הן עשויות להטעות. הוא ציין כי בשנה שעברה ישראל דורגה נמוך יחסית סמוך לגמר (מקום 9) אך סיימה במקום השני, והדגיש כי “לא תמיד ההימורים נכונים”. מבחינתו, השיר הישראלי השנה עומד בסטנדרט גבוה ואף מתעלה על חלק מהמתחרים, אך התוצאה הסופית תושפע מגורמים רבים מעבר לאיכות השיר בלבד.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצבעת הקהל: “ללכת לשכן ולהצביע גם ממנו!”
הנושא של הצבעת הקהל עלה גם הוא, במיוחד לאור השינויים בחוקי ההצבעה שעלולים להשפיע על ישראל, שנהנית באופן מסורתי מתמיכה רחבה בקהל. צפיר קרא לציבור הישראלי ולתומכים ברחבי העולם להתגייס באופן אקטיבי, ואף התייחס לכך בהומור מסוים כשהציע “ללכת לשכן ולהצביע גם ממנו”. מאחורי הבדיחה מסתתרת הבנה ברורה: התמיכה מהבית יכולה להיות גורם מכריע.
באופן מפתיע, צפיר התייחס גם לאפשרות של קהלי יעד חדשים שיצטרפו לתמיכה בישראל, כולל קהילות מחוץ למדינה שמביעות הזדהות ברשתות החברתיות. הוא הזכיר בין היתר את האיראנים הגולים, שלדבריו מביעים עניין בהצבעה לישראל, והגדיר זאת כנקודת אור בתוך מציאות מורכבת. “אומרים ברשתות שהם רוצים להצביע לישראל באירוויזיון. בעיניי זו גאווה”, אמר, והוסיף כי התחושה של שליחות מלווה את המשלחת לאורך כל הדרך.
למרות כל המתח, האבטחה והעומס הרגשי, צפיר הדגיש כי חברי המשלחת מצליחים גם ליהנות מהרגעים הקטנים, שמעניקים תחושת נורמליות בתוך הסיטואציה הלא שגרתית. הוא סיפר על ארוחה משותפת שנערכה לאחר החזרה ועל האווירה החיובית שנוצרה, לצד תחושת ביטחון שמאפשרת להם להתמקד במשימה. “יש לנו צוות מעולה ואנשים נפלאים”, סיכם, תוך שהוא מבטיח כי ההופעה הקרובה תציג גם את הרקדניות והאלמנטים הבימתיים בצורה המרשימה ביותר.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
“Michelle” (בעברית: “מישל”) הוא שם השיר אותו יבצע נועם בתן, אשר ייצג את ישראל כשיר מספר 10 בחצי הגמר הראשון שיתקיים ב-12 במאי בווינה, אוסטריה. השיר נכתב על ידי הזמר יחד עם יובל רפאל, צליל קליפי ונדב אהרוני.
השיר "Michelle" עוסק בבחירה לצאת ממעגל רגשי רעיל. סיפור על התפתחות והתבגרות רגשית, רגע שבו הדמות מבינה שהיא חייבת לשחרר ולבחור בדרכה החדשה בעצמה. מישל, שאינה מכוונת לדמות ספציפית שקיימת במציאות, היא דמות שמייצגת אהבה בלתי אפשרית. הקונפליקט שבין המשיכה כלפי הדמות לבין השחרור ממנה מייצר דרמה אנושית.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אבי זייקנר הוא עורך ראשי, יוצר תוכן, פרשן ומומחה בינלאומי לענייני תחרות הזמר של האירוויזיון. אבי עוקב אחרי התחרות כמעט 30 שנה, ובשבע השנים האחרונות משמש כעורך הראשי והמייסד של אתר האירוויזיון הישראלי EuroMix – האתר הגדול ביותר בישראל ובין המובילים בעולם בתחום האירוויזיון, עם למעלה מ-1.5 מיליון משתמשים בשנה.
מאז 2021, אבי מסקר את תחרות האירוויזיון מהשטח, מתוך מתחם העיתונאים בעיר המארחת, ומביא לקוראי האתר חוויות ממקור ראשון, ניתוחים מקצועיים ותגובות בלעדיות מהקהל, מהאמנים ומהמומחים. הניסיון העשיר של אבי וההיכרות העמוקה עם עולם האירוויזיון באים לידי ביטוי בכל כתבה, ומבטיחים מידע אמין, מקצועי ועדכני.
אבי זכה להכרה כמוביל דעה בתחום האירוויזיון בישראל, מתראיין לכלי תקשורת מרכזיים, משתף פעולה עם מומחים בינלאומיים, ומפרסם תכנים מקצועיים גם בפלטפורמות נוספות. כל כתבה נכתבת מתוך מחויבות לאמינות, שקיפות, והבנת הקהל, תוך הקפדה על בדיקת עובדות והצגת מגוון דעות.
עודכן לאחרונה בתאריך 4 במאי 2026 10:32 על ידי אבי זייקנר
