ישראל באירוויזיון 2026 – כן או לא? מנכ”ל BBC הבריטית מודה כי ההחלטה על השתתפות ישראל באירוויזיון 2026 “מורכבת מאוד”. כל הפרטים מאחורי העמדה הבריטית לקראת ההצבעה הדרמטית
בין מסדרונות רשות הטלוויזיה הבריטית BBC, שידועה בסיקור האנטי-ישראלי, מתגבשת אחת ההחלטות הרגישות ביותר: כיצד תצביע בריטניה לגבי השתתפותה של ישראל באירוויזיון 2026. עובדים, עיתונאים ומנהלים מבקשים תשובה ברורה ממנכ”ל ה-BBC, טים דייווי (Tim Davie) – אך הוא מעדיף להמתין. האם רשת הטלוויזיה תישאר נאמנה לעיקרון של תחרות א-פוליטית, או שתצטרף לקולות הקוראים להדחת ישראל, מדינה שזכתה ארבע פעמים בתחרות אך מעוררת כיום מחלוקת עולמית?
בימים אלה גובר הלחץ על דייווי מצד עובדי ה-BBC ומציבור הצופים לחשוף האם הרשת תתמוך בישראל או תבחר בצד הקורא להדיח את תאגיד השידור הישראלי “כאן” מהתחרות. ההכרעה אינה מקומית בלבד – מדובר בהחלטה שתשפיע על עמדתה הציבורית של אחת התחנות המשפיעות ביותר, בתוך מציאות שבה אמנות ופוליטיקה שזורות זו בזו. רשת הטלוויזיה הבריטית היא חלק ממדינות ה”ביג 5″, הנחשבות למדינות הממנות את התחרות לצד ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת, ולכן השפעתה חשובה.
איגוד השידור האירופי (EBU) קרא ל־68 חבריו להכריע בהצבעה מקוונת שתיערך בחודש הבא בשאלה האם ישראל תמשיך לקחת חלק באירוויזיון שייערך בווינה, אוסטריה. ה-BBC, כאחת החברות המובילות באיגוד, משתתפת בתהליך, אך לדבריו של דייווי – טרם התקבלה החלטה.
במפגש רחב עם עובדי התחנה ביום חמישי, השאלה שקיבלה את מירב ההצבעות עסקה בדיוק בנקודה הזו: כיצד תצביע BBC? דייווי השיב כי מדובר ב”מצב קשה מאוד”, והוסיף: “אנחנו עדיין לא יודעים. אנחנו בוחנים, מתייעצים ולוקחים זמן לחשוב… זו סיטואציה מורכבת במיוחד עבור ה-EBU”.
כשהמוזיקה פוגשת את הפוליטיקה
דייווי הדגיש בעבר כי “האירוויזיון מעולם לא נועד להיות פוליטי”, אך מציאות אחרת מתפתחת לנגד עיניו. מאז מתקפות ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה, כל הופעת דגל ישראל באירופה הפכה לסמל טעון – והפעם, גם ההצבעה על השתתפותה היא טעונה לא פחות.
עבור ישראלים ויהודים ברחבי העולם, אירוויזיון איננו רק תחרות שירה – הוא סמל לייצוג בינלאומי, להישגים תרבותיים ולרוח ישראלית שמתעקשת לזרוח גם מול ביקורת עולמית. תאגיד “כאן” הביע בחודש שעבר תקווה שהתחרות “תמשיך לשמור על אופיה התרבותי והלא-פוליטי”.
בדבריהם הדגישו נציגי התאגיד כי פסילה אפשרית של ישראל – אחת המדינות הוותיקות, האהודות והמצליחות באירוויזיון – תהיה מטרידה במיוחד דווקא לקראת השנה ה-70 לתחרות שנוסדה כסמל לאחדות וסולידריות לאחר מלחמת העולם השנייה. לדבריהם, צעד כזה עלול לגרור השלכות רחבות על התחרות ועל הערכים של האיחוד המשדר אותה.
ב-BBC מבינים היטב את המוקש שעליו הם עומדים. אם יתמכו בישראל, עשויים גורמים באירופה לטעון שהרשת מתעלמת מהמצב ההומניטרי בעזה ומהלחץ הציבורי. נזכיר שבסקר שנערך בחודש שעבר קבעו 82% מהנשאלים בבריטניה שיש להדיח את ישראל מהאירוויזיון. אם ינקטו קו הפוך, תתעורר תרעומת בקרב הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת ותגובות קשות מצד התקשורת השמרנית.
רגע מבחן לאירופה – ולתרבותה
ספרד, הולנד, סלובניה ואירלנד כבר הודיעו שאם ישראל תשתתף בתחרות – הן יחרימו אותה. מאז, סוכם על הפסקת אש אשר עשויה להשפיע על עמדתן של מדינות אלה בהמשך. כך או כך, אירוויזיון 2026 צפוי להיות אחד האירועים הדרמטיים בתולדות התחרות. האם יישמר מעמדו של האירוויזיון כפסטיבל מוסיקלי המאחד עמים, או שמא הפעם הפוליטיקה תנצח את המוזיקה? ההצבעה הקרובה של ה-EBU תספק תשובה.
ספרו לנו בתגובות – איך לדעתכם ה-BBC יצביע בהצבעה העוסקת בישראל? לחצו כאן!
בריטניה באירוויזיון 2025
השיר “What The Hell Just Happened?” (בעברית: “מה לעזאזל קרה הרגע?”) הוא שם השיר שבוצע על ידי להקת הבנות ריממבר מאנדיי (Remember Monday), אשר ייצגה את בריטניה באירוויזיון. בנות הלהקה הגיעו למקום 19 בגמר הגדול עם 88 נקודות – כולן מהשופטים בלבד. בזמן שהשופטים דירגו את הלהקה במקום 10, הקהל לא העניק נקודות לבריטניה ודירג את השיר במקום האחרון.
למרות ההיסטוריה המפוארת של בריטניה בתחרות האירוויזיון, במהלך 25 השנים האחרונות היא הצליחה להתברג בטופ 10 רק 3 פעמים.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-68 של בריטניה באירוויזיון. בריטניה הצטרפה לתחרות ב-1957 וזכתה בה חמש פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של בריטניה הייתה באירוויזיון 1997 עם השיר “Love Shine A light” בביצועה של להקת “קתרינה והגלים“.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
מאור הוימן כותב על אירוויזיון ועוקב אחרי התחרות יותר משלושה עשורים, נסע לחמש תחרויות ומצא מה לאהוב כמעט בכל ז’אנר מוזיקלי אפשרי – מהפופ הסכריני שמסיים אחרון בסמי עד האוונגרד המשונה שאפילו שופטי התחרות לא הצליחו להתחבר אליו. לרוב מעדיף שפות מקור ושירים עם עומק על פני שכפולים שוודיים באנגלית, אבל לא מתחייב על זה.
גדל בקיבוץ של שרה’לה שרון שחינכה אותו לאהוב מוזיקה ויצרה את החיבור הראשוני שלו לתחרות אי שם ב-1993, לפני שרוב חברי המערכת נולדו.
עודכן לאחרונה בתאריך 10 באוקטובר 2025 05:18 על ידי אבי זייקנר
