חוזרים להרוויח: כך מנסה להקת ליטל ביג, נציגי רוסיה לאירוויזיון 2020 שבוטל, להתחמק מהחוק ברוסיה על רקע המלחמה המתמשכת מול אוקראינה. הסקנדל הבא בדרך?
בשנת 2020 הייתה להקת ליטל ביג (Little Big) על סף כיבוש אירופה. עם השיר “Uno” (בעברית: “אחד”), הפכה הלהקה לפייבוריטית לניצחון בטבלאות ההימורים, עד שהוכרז על ביטול האירוויזיון בעקבות מגפת הקורונה. בשנת 2021, למרות ההצלחה, החליטה הלהקה לסרב להשתתף באירוויזיון פעם נוספת, ובמקומם ייצגה את רוסיה הזמרת מניז’ה (Manizha). למרות זאת, המשיכה הלהקה לצבור קהל מעריצים אדיר ברחבי העולם. כעת נחשף כי הלהקה מנסה להתחמק מהחוק הרוסי ולהרוויח מחדש ברוסיה על רקע המלחמה מול אוקראינה.
הקשר הישראלי
שיא נוסף בקריירה שלהם התרחש בשנת 2022, כאשר הופיעו בהאנגר 11 בתל אביב ואירחו את זוכת אירוויזיון 2018, נטע ברזילי. יחד ביצעו את השיר המקורי “Mustache” (בעברית: “שפם”), ואף ביצעו גם את “Uno” המפורסם.
האירוע סימן את אחד משיאי החיבור בין ההרכב לבין הקהל הישראלי, והוכיח את מעמדם כאחת התופעות הפופולריות ביותר של השנים האחרונות. הלהקה אף הודיעה אותה הופעה כי חלק מן הרווחים ייתרמו לטובת פליטים אוקראינים ולאורך כל המופע קראו להפסקת המלחמה תוך קריאות גנאי כנגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
@realguysolo Uno LIVE – @littlebig x @Netta Barzilai #telaviv #2023 #eurovision #eurovision2020 #littlebig #uno #live ♬ original sound – realguysolo
המעבר לארה”ב והסכסוך עם השלטון הרוסי
עם תחילת המלחמה באוקראינה, הלהקה לא הסתירה את עמדותיה: בעמודי הרשתות החברתיות שלהם פורסמה תמונה עם מסר פציפיסטי. כבר ב-2 במרץ 2022, עזבו איליה פרוסיקין (Ilya Prusikin) ובת זוגו ללהקה, סוניה טאיורסקאיה (Sonya Tayurskaya), את רוסיה ועברו ללוס אנג’לס.
שם הפיקו את הקליפ “Generation Cancellation” (בעברית: “ביטול דור”), ביקורת חריפה נגד המלחמה בה פתח פוטין כנגד אוקראינה. בפוסט נלווה קראו להפסיק את הלחימה באוקראינה.
במהלך 2022 נאסרו הופעותיהם ברוסיה, ובינואר 2023 הכריז משרד המשפטים הרוסי על פרוסיקין כ”סוכן זר” — תואר המשית עליו הגבלות חמורות.
ניסיון לעקוף את הגבלות “סוכן זר” ולהחזיר הכנסות
לאחר חודשים של ירידה בהכנסות ואובדן זכויות, נמצא פתרון מקורי במיוחד: לפי ערוץ הטלגרם “Shot”, איליה פרוסיקין העביר את הזכויות על הסימן המסחרי של להקת ליטל ביג למנהלת הלהקה, אלינה פיאזוק (Alina Pyazok), שגם לוקחת חלק בצוות של נציג אסטוניה באירוויזיון 2025, טומי קאש (Tommy Cash). צעד זה אפשר לו לעקוף את מעמדו כסוכן זר ולהתחיל שוב להרוויח תמלוגים מהלהיטים של הלהקה ברוסיה.
באמצעות ההעברה המשפטית, הזכויות על השירים שייכות כעת לאדם אחר — ובעצם מאפשרות תשלום תמלוגים מבלי שהסנקציות יחולו עליו ישירות. המהלך הזה מתרחש על רקע חובות כבדים של פרוסיקין ברוסיה: חוב מס שלא שולם בסך 50 אלף רובל (כ-2,200 ש”ח), שבעקבותיו הוקפאו חשבונות הבנק שלו במדינה.
בין גינויים דתיים להסתבכות אישית
בינואר 2023, הסתבך פרוסיקין בפרשה נוספת: “איגוד הנשים האורתודוקסיות” ברוסיה הגיש תלונה לאחר שפרסם סרטון בו הוא רוכב על סקייטבורד בצורת צלב. לדברי יושבת ראש האיגוד התנהלות זו היוותה “פגיעה ברגשות המאמינים”, ותלונה הוגשה לפרקליטות ולוועדת החקירה. בתלונה נכתב כי ייתכן ופרוסיקין פעל “בהזמנת גורם כלשהו”.
חיים אישיים סוערים – ומעבר לפרק חדש
החיים האישיים של סולן הלהקה סוערים לא פחות מהקריירה שלו. איליה פרוסיקין נולד בשנת 1985 בעיירה קטנה בזבאיקליה שברוסיה. כאשר היה בן 11 בלבד, נאלצה משפחתו לעבור לעיירה סוסנובי בור שבמחוז לנינגרד, לאחר שבמקום מגוריהם המקורי נעלמו מקורות החום והחשמל (עניין שהיה נפוץ בחלקים מסויימים ברוסיה באותן שנים). כבר מגיל צעיר גילה איליה עניין מיוחד באמנות, כשהתמסר לברייקדאנס, לסקייטבורד ולמוזיקה. את השכלתו המוזיקלית רכש בבית ספר למוזיקה, שם התמחה בנגינה על פסנתר.
בשנת 2003 הצטרף ללהקת ניו-מטאל בשם “TenKorr”, שם אימץ את הכינוי “איליץ’” (Ilich). למרות שהתקבל ללימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת התרבות של סנט פטרסבורג, הבין במהרה כי ייעודו אינו בעולם האקדמיה – אלא בעולם המוזיקה והוידאו.
במשך שנים ארוכות נאלץ איליה להסתפק בעבודות מזדמנות, עד שבשנת 2011 קיבל הזדמנות משמעותית כאשר החל לשתף פעולה עם הפרויקט “Спасибо, Ева!” (בעברית: “תודה, אווה!”), במסגרתו יצר סרטונים סאטיריים שעסקו בבעיות חברתיות. בשנת 2013 ייסד, יחד עם אלדר ג’רחוב, את הקולקטיב היצירתי “ClickClack” (בעברית: “קליק קלאק”), אשר הפיק מספר תוכניות מצליחות ביוטיוב.
באותה שנה עשה את הצעד המשמעותי ביותר בקריירה שלו – ייסוד להקת ליטל ביג (Little Big). ליטל ביג התפוצצה במהירות עם שיר הבכורה “Every day I’m drinking” (בעברית: “כל יום אני שותה”), שצבר מעל 30 מיליון צפיות בשבוע הראשון. בשנת 2016, הקליפ לשיר “Big Dick” זכה ב”Berlin Music Video Awards”, והמשיך לבסס את מעמדה של הלהקה.
עם זאת, היה זה בשנת 2018 שהלהקה רשמה את ההצלחה הגדולה ביותר שלה, כאשר קליפ השיר “Skibidi” (בעברית: “סקיבידי”) גרף 23 מיליון צפיות בשבוע הראשון ויותר מ-700 מיליון בסך הכל, הישג חסר תקדים בתולדות היוטיוב הרוסי.
בשנת 2019 קיימה הלהקה מעל 120 הופעות ברוסיה ובאירופה והצליחה להיכנס למקום ה-35 ברשימת פורבס עם הכנסה שנתית של כמיליון דולר.
בשנת 2020 בחר השידור הציבורי הרוסי בלהקת Little Big לייצג את רוסיה באירוויזיון עם השיר “Uno” (בעברית: “אחד”). השיר הפך מיד להצלחה עולמית: בתוך יממה צבר הקליפ מעל 4 מיליון צפיות, ובסופו של דבר הגיע ל-250 מיליון צפיות. ליטל ביג נחשבה לפייבוריטית לניצחון בטבלאות ההימורים, עד שהוכרז על ביטול האירוויזיון בעקבות מגפת הקורונה. בשנת 2021, למרות ההצלחה, החליטה הלהקה לסרב להשתתף באירוויזיון פעם נוספת, ובמקומם ייצגה את רוסיה הזמרת מניז’ה (Manizha).
מערכת יחסים של עשר שנים עם מחנכת ילדים הסתיימה בעקבות קשיים כלכליים. בשנת 2014, הכיר את הבלוגרית והזמרת אירינה סמלאיה (Irina Samalaya) הידועה בשם טאקארקה (Tatarka), עמה נישא ונולד לו בן בשם דובריניה (Dobrynya). בשנת 2020 התגרשו, והבן נותר בחזקת האם. דיווחים טוענים כי בעקבות המעבר לארה”ב, הפסיק לשלם דמי מזונות. בראיון בעבר התגונן ואמר: “אומרים לי: ‘אתה לא שולח כסף לעזרה’. אבל גם לי אין כרגע כסף. אני צריך לאכול, צריך איכשהו לחיות… או שאמסור את חיי?!”.
כיום נמצא איליה בזוגיות עם חברת הלהקה, סופיה. באביב 2024, הודיעו כי הם מצפים לילד, ובספטמבר נולדה להם בת בשם סשה בארה”ב.
רוסיה באירוויזיון 2021
“Russian Woman” הוא שם השיר שבוצע ע”י מניז’ה (Manizha) בחצי הגמר השני של אירוויזיון 2021. רוסיה הגיעה למקום התשיעי בגמר הגדול עם 204 נקודות. רוסיה התמודדה בתחרות האירוויזיון 24 פעמים לאחר שהצטרפה לתחרות ב- 1994. עד כה זכתה רוסיה פעם אחת בלבד, בשנת 2008, עם השיר “Believe” שביצע הזמר דימה בילאן (Dima Bilan). רוסיה הגיעה ארבע פעמים למקום השני וארבע פעמים למקום השלישי. עד כה כשלה רוסיה פעם אחת בלבד לעלות לגמר התחרות. בשנת 2022, איגוד השידור האירופי (EBU) החליט להשעות את חברותה של רוסיה עד להודעה חדשה עקב פלישתה לאוקראינה.
מקור: URA
אירוויזיון 2021 הייתה ההשתתפות ה-24 של רוסיה באירוויזיון כאשר המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה הוא המקום הראשון בשנת 2008 עם השיר “Believe” בביצוע של דימה בילאן (Dima Bilan).
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
טלפון: 050-9441919
דוא”ל: [email protected]
יורומיקס הוא האתר הוותיק, המוביל והגדול בישראל לסיקור חדשות, ניתוחים ועדכונים בנושאי אירוויזיון והשתתפותה של ישראל באירוויזיון. מערכת יורומיקס חרטה על דגלה להנגיש את עולם האירוויזיון והמוזיקה האירופית לכל דוברי העברית – ולתת מענה מקצועי, מהיר ומבוסס עובדות.
האתר פועל בשיתוף פעולה מלא עם תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) ועם איגוד השידור האירופי (EBU): נבחרת יורומיקס מוזמנת מדי שנה לסקר מקרוב את שלבי הבחירה וההכנות לתחרות בישראל וביתר מדינות אירופה, מקבלת אקרדיטציה למתחם העיתונאים הרשמי בתחרות עצמה, משתתפת באירועים ובמסיבות רשמיות, ומראיינת את מיטב האמנים והנציגים מרחבי אירופה – הישג ייחודי לכלי תקשורת ישראלי עצמאי.
הצוות שלנו כולל כ-20 אנשי מקצוע, המשלבים כותבים, עורכים, כתבי שטח, אנשי תוכן דיגיטלי, עורכי וידאו וסושיאל – כולם בעלי זיקה חזקה לעולם המוזיקה, התקשורת והאירוויזיון. רבים מהם נחשבים לפרשנים מומחים, ומוזמנים תדיר להופיע בכלי התקשורת בישראל, לרבות כאן 11, קשת 12, רשת 13, גלי צה”ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום ועוד.
עודכן לאחרונה בתאריך 2 במאי 2025 05:41 על ידי מערכת יורומיקס
