מהחשש שלא יוכל לחזור לישראל בגלל איראן ועד לרגע שבו דרשו ממנו למחוק ריאיון: רם ברנדס עשה היסטוריה ב-4 תחרויות האירוויזיון וחושף הכל.
בזמן שמיליוני צופים ברחבי העולם מסתפקים בצפייה במשדר המרכזי של האירוויזיון בסלון ביתם, יש מי שהחליט לקחת את התשוקה הזו עד הקצה. רם “רמבו” ברנדס, עיתונאי ירושלמי בן 30, עובד בתאגיד השידור הישראלי בדסק החוץ של החדשות, רשם השנה הישג היסטורי ויוצא דופן: הוא הפך לישראלי הראשון שפקד את כל ארבע התחרויות הרשמיות שמארגן איגוד השידור האירופי (EBU) בתוך שנה קלנדרית אחת. המסע המטורף הזה, שהתחיל בחצי גמר האירוויזיון בווינה, המשיך לאירוויזיון המוזיקאים בארמניה ולאירוויזיון הילדים במלטה – מגיע כעת לשיאו המפתיע בבנגקוק הרחוקה לקראת המהדורה ההיסטורית הראשונה של אירוויזיון אסיה.
את המסע שלו השנה הוא התחיל בכלל בגלל צירוף מקרים משמח. עד השנה, ברנדס שמר מרחק מקהילת חובבי האירוויזיון. האהבה לתחרות ליוותה אותו עוד מילדותו – כשהראשונה שזכר לעומק הייתה זו של שרית חדד ב-2002, והתחרות המלאה הראשונה צפה בה ב-2005. אבל השנה, כשאוסטריה זכתה והאירוויזיון חגג 70 במקביל ליום הולדתו ה-30, כל הכוכבים התחברו.
“תראה, אני מגדיר את עצמי איש תרבות”, הוא מסביר את הרגע שבו החליט לעשות מעשה. “וינה היא עיר שאני מאוד אוהב, השנה חגגתי שלושים, והאירוויזיון חגג שבעים. תמיד רציתי לטוס לתחרות, אבל עד עכשיו זה לא הסתדר מבחינת זמן ומשאבים. השנה, פשוט, הכל התחבר”.
מאחורי הקלעים של מאלמו ווינה: מה שהמסך לא מראה
הנסיעה הראשונה לווינה פתחה לו צוהר לעולם נסתר שמתקיים מעבר לפריים הטלוויזיוני המוכר של התחרות. שם למד לראשונה לחוות את האירועים הנלווים – היורוקלאב, היורווילג’, המפגשים עם בלוגרים, והאנרגיה המחשמלת של העיר המארחת. מעבר לכך, החוויה באולם המחישה לו עד כמה המציאות שונה מהטלוויזיה: האולמות קטנים מכפי שהם נראים על המסך הקטן, והדרמה האמיתית כוללת שעות של חימום קהל, חזרות משפחות וצילומים מיוחדים.
באופן מפתיע, על אף המתיחות הפוליטית וגלי האנטישמיות שליוו את התקופה באירופה, האווירה כלפיו כישראלי בווינה הייתה נעימה ורגועה. “אני לא מסתובב עם כיתוב בעברית או עם מגן דוד, אבל בכל פעם ששואלים אותי מאיפה אני, אני אומר שאני ישראלי”, הוא מספר.
מאופרה בארמניה ועד סכנת טילים: המסע מסתעף
האווירה הטובה נטעה בו את הביטחון להמשיך לתחנה הבאה: אירוויזיון המוזיקאים הצעירים שהתקיים ביוני בארמניה – מדינה שבה מעולם לא ביקר קודם לכן. התחרות, שמטרתה לקדם נגנים צעירים בתחום המוזיקה הקלאסית, התקיימה בבית האופרה המרשים בירוואן וסיפקה לו חוויה שונה לחלוטין: הקהל היה ברובו מקומי, שמתייחס לאירוע כאל בילוי תרבותי שגרתי, ואווירה נגישה המאפשרת לשוחח בקלות עם נציגי המדינות בלובי לאחר המופע. “למעשה, הייתי באותו אולם גם למחרת, בהופעה אחרת”, מוסיף ברנדס, “והדהים אותי לגלות שהוא כבר היה פנוי לשימוש. באירוויזיון אנחנו הרי מכירים את זמני הפירוק הארוכים שנדרשים אחרי המופע”.
אולם הביקור בארמניה לא עבר ללא אתגרים. כשניסה לראיין מקומיים לקראת התחרות, נתקל ברגע מתוח כאשר מרואיין ארמני ממוצא סורי-לבנוני גילה שהוא משוחח עם עיתונאי ישראלי מהתאגיד, ודרש למחוק את הריאיון בו במקום. לכך התלווה גם החשש הגיאופוליטי באותם ימים סביב הסכסוך באזור נגורנו-קרבאך, היחסים המורכבים עם אזרבייג’אן, ואפילו פחד ממשי שלא יוכל לשוב ארצה בשל המתיחות מול איראן. למרות זאת, הוא מדגיש כי מעבר לאירועים נקודתיים, המקומיים גילו סימפתיה רבה.
אירוויזיון הילדים במלטה
המטרה השלישית ברשימה הגיעה בחודש שעבר אל חופי מלטה, שם התקיים אירוויזיון הילדים (ג’וניור). למרות שינויי טיסות שקיצרו את השהות ולוח זמנים צפוף, ברנדס מצא אירוע ממותג היטב עם תמיכה מקומית סוחפת בנציג המלטזי, שהזכיר לו את העוצמות של תחרות האירוויזיון המוכרת, לצד תקלות טכניות מצחיקות מאחורי הקלעים שרק הקהל באולם חווה מקרוב בזמן שהצופים בבית צפו בסרטוני תיירות.
“צריך לזכור שמלטה היא מדינה קטנה, ולכן אפשר לשהות גם בצד השני של האי ועדיין להגיע למופע בלי נסיעה ארוכה במיוחד”, הוא מספר. “אני מניח שזה האולם שבו ייערך האירוויזיון למבוגרים אם מלטה תזכה לארח אותו”.
“מבחינת הקהל, היו שם גם מקומיים וגם לא מעט זרים. ראיתי הרבה משפחות פולניות, חלקן עם דגלים ומיתוג של פולין, וגם כמה צרפתים. היו גם חובבי אירוויזיון שהגיעו במיוחד לתחרות, לצד תיירים מזדמנים ואנשים שאולי היו קשורים למתמודדים. בסך הכול היה שילוב של קהלים, והאווירה הייתה מאוד נחמדה”.
מבחינת היחס אליו כישראלי הוא מספר שלא ספג תגובות מיוחדות: “אני זוכר בעיקר איש אבטחה בכניסה לאולם ששאל אותי מאיפה אני. אחרי שעניתי לו שאני מישראל, הוא פשוט המשיך כרגיל, ואולי אפילו אמר משהו בסגנון ‘Good for you'”.
נוחת בבנגקוק: עושים היסטוריה באסיה
כעת, המסע הייחודי הזה מגיע ליעדו הרביעי והאחרון לשנה זו – בנגקוק, תאילנד, שם מתכוננת לעלות מחר (שבת) המהדורה הראשונה והמסקרנת אי פעם של אירוויזיון אסיה. עבור ברנדס, ההגעה לכאן אינה מקרית. “הסיבה המרכזית שבגללה הגעתי לבנגקוק היא הרצון להיות נוכח במהדורה הראשונה של משהו שיש לו פוטנציאל להפוך לאירוע שיימשך שנים רבות”, הוא מסביר. “אם הייתה לכם הזדמנות להיות במהדורה הראשונה של אירועים כמו סן רמו או האירוויזיון עצמו, לא הייתם רוצים לעשות את זה?”
האווירה בבנגקוק, כך מתברר, שונה בתכלית מזו של בירות אירופה. בעוד שהרחובות לא התבשרו בשלטי חוצות ענקיים על האירוע ההיסטורי, והמקומיים מרימים גבה למשמע המושג “אירוויזיון”, ברנדס מסתובב בגאווה עם כובע וינה 2026 ומסביר בחיוך להקהל המקומי שמדובר במשהו בסגנון “אמריקן איידול”. גם כאן, המקומיים מקבלים את פניו בחום רב, ואפילו נהג ריקשה מקומי שיתף אותו בקשריו עם פועלים בקיבוצים בישראל.
“יש גבול לכל תעלול”: האם יהיה לזה המשך?
אחרי שביקר בתוך שנה אחת באירוויזיון למבוגרים, באירוויזיון המוזיקאים, באירוויזיון הילדים וכעת באירוויזיון אסיה, ברנדס מסתכל קדימה אל עבר העתיד בתחושת סיפוק עצומה. הוא ממליץ בחום לחובבי מוזיקה לנצל את התחרויות הללו כתירוץ מושלם לשלב חופשות ביעדים מרתקים ברחבי העולם – שכן כל התחרויות הללו מתקיימות בשבת ומאפשרות תכנון נוח.
עם זאת, כשנשאל האם יחזור על ההישג וירוץ לכל ארבע התחרויות גם בשנה הבאה, הוא צוחק ומציב את הגבולות: “אני לא בטוח שאמשיך להגיע לכל ארבע התחרויות בכל שנה. בכל זאת, יש גבול לכל תעלול, וצריך גם לדעת לרסן את עצמך. אבל יכול להיות שמכאן והלאה אטוס לפחות לתחרות אחת בשנה, בשביל הכיף, בשביל החוויה ובשביל לראות עולם”.
רם מזכיר כי איגוד השידור האירופי הוא הרבה מעבר למופע הטלוויזיוני המוכר, ומעורב ברשתות רחבות היקף של חדשות וספורט שמהן הוא נהנה גם בעבודתו השוטפת. מבחינתו, החוויה הזו הוכיחה שהמוזיקה והתרבות מסוגלות לחבר בין קצוות תבל – גם אם הדרך לשם דורשת מזוודה פתוחה ותיעוד בלתי פוסק של ההיסטוריה בזמן אמת.
אירוויזיון אסיה 2026: תחרות אירוויזיון אסיה הראשונה נערכה בעיר בנגקוק שבתאילנד ב-14 בנובמבר. האולם המארח של התחרות הוא “One Bangkok Forum”, המכיל כ-6,000 מקומות. זהו מיזם התרחבות רשמי של מותג האירוויזיון מחוץ לגבולות אירופה, המושק לכבוד חגיגות 70 השנה לתחרות האירופית.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אלעד פניקאר הוא כתב, יוצר תוכן ופרשן, מומחה בנושא תחרויות האירוויזיון בדגש על אירוויזיון הילדים ואירוויזיון המוזיקאים הצעירים. הוא עוקב באדיקות אחר התחרויות משנת 2010, ומאז הספיק לצפות בשבע תחרויות שונות מהאולם (בעיקר באירוויזיון הילדים) ולשוחח עם עשרות מתמודדים.
בעל תואר ראשון בתקשורת עם התמחות ברדיו.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
עודכן לאחרונה בתאריך 13 בנובמבר 2026 09:11 על ידי אבי זייקנר
