מספר ימים לאחר פרישתה הדרמטית של הולנד מאירוויזיון 2027, הסיפור המלא סביב הניסיון הכושל של הולנד לחזור לתחרות נחשף. מה באמת קרה שם? כל הפרטים בכתבה
בשבוע האחרון התקווה התנפצה לרסיסים, ורק חודש אחרי ההודעה כי הולנד תחזור לאירוויזיון 2027, נודע כי המדינה פרשה סופית מהתחרות. למרות שהסיבה המרכזית שיו”ר איגוד השידור ההולנדי NPO, יט דה ראניץ‘ (Jet de Ranitz) הציגה היא חוסר התמיכה שהתקבל במדינה בעקבות ההחלטה לחזור לתחרות, כעת מתגלים פרטים נוספים על הבעיות שהובילו לפרישה.
כל האמת סביב הפרישה
במשך חודשים ניסו למצוא באיגוד השידור ההולנדי פתרון לסאגת ההשתתפות בתחרות. אחרי הודעת AVROTROS – רשת הטלוויזיה אשר הייתה אחראית על שליחת נציג לתחרות עד החרם בשנת 2026 – בה הצהירה כי לא תשתתף גם בשנת 2027 והיא מחזירה את המושכות לאיגוד השידור ההולנדי, עבדו ב-NPO בכדי לשלוח משלחת הולנדית ולמצוא רשתות טלוויזיה שיוכלו לעבוד על כך.
במהלך תוכנית האקטואליה ההולנדית Nieuwsuur, נודע כי היו שני גופי שידור ציבוריים הולנדיים שהיו מוכנים לקחת חלק במציאת נציג לאירוויזיון: ה-EO ו-WNL. גם ב-NPO בחנו את האפשרות שכמה רשתות שידור ייקחו חלק בחיפוש הנציג ההולנדי לאירוויזיון 2027. ה-EO חיפשו פתרון בו ייקחו חלק בחיפוש הנציג אבל לא ייקחו על עצמם את האחריות המלאה להשתתפות באירוויזיון, וה-WNL רצו לקחת חלק גם בפרויקט אבל בעקבות חוסר התמיכה הרחבה, בחרו ברשת לא לקחת חלק לבסוף. הקושי במציאת גוף שידור שייקח על עצמו את חיפוש הנציג והרכבת המשלחת ההולנדית לאירוויזיון, יחד עם חוסר התמיכה מצד ארגוני העובדים ברשתות השידור ובציבור, היו סיבות מרכזיות להחלטה העצובה של הולנד לפרוש מהתחרות.
מנהל המדיה של NPO, יורה בוסמן (Jurre Bosman), אמר בראיון לתוכנית ההולנדית שהם דנו באפשרויות השונות עד הערב האחרון לפני שהתקבלה ההחלטה על פרישה מהתחרות. בוסמן גם הגיב להאשמות נגד NPO על “מגושמות ניהולית” ולדבריו ההחלטה להודיע על חזרה לתחרות לא הייתה נאיבית והגיעה בעקבות דיונים רציניים עם מספר רשתות טלוויזיה באותה העת.
ערוץ NOS ימשיך אמנם לשדר את התחרות לצופים ההולנדים, אך הדגל ההולנדי לא יתנופף על הבמה בשנת 2027. המוזיקה תמשיך להתנגן ברחבי אירופה – אבל באמסטרדם, השקט העגום של מלחמת התרבות והפוליטיקה הוא זה שניצח את התחרות.
החרם – והחזרה שכעת התבטלה
באמצע אוגוסט הכריזה AVROTROS, רשת הטלוויזיה ששלחה באופן מסורתי את הנציג לאירוויזיון, כי תמשיך להחרים את תחרות האירוויזיון גם בשנה הקרובה. בהודעתה ציינה הרשת כי התחרות אינה ניטרלית, והאשימה בכך ברמיזה את ישראל, כאשר ציינה שבתחרות עדיין מתמודדת מדינה שנמצאת בקונפליקט צבאי רחב היקף. הרשת הוסיפה ואמרה שהמתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון משפיעה רבות על התחרות ומביאה מחלוקות רבות עימה.
למרות התגובה החריפה של AVROTROS נגד ישראל, בהולנד החליטו בכל זאת לנסות לחזור להתחרות באירוויזיון 2027. איך זה קרה? מי שהרימה את הכפפה ולקחה את ההשתתפות באירוויזיון במקומה היא גוף השידור הציבורי בהולנד, NPO, האחראי על שירותי שידור הרדיו והטלוויזיה הציבוריים במדינה. תחתיה, פועלת גם רשת הטלוויזיה NOS שתספק את השידורים המקדימים (הפרומואים והתקצירים), את הסיקור של חצאי הגמר והגמר, ואת הפרשנות המלווה. NOS ידועה ככלי התקשורת הנייטרלי ביותר בהולנד, זוכה לדירוגי אמינות גבוהים יותר מ-AVROTROS, ובאופן כללי מייצג את הקו של ממשלת הולנד.
אלא שכאמור, הולנד לבסוף החליטה לפרוש מהתחרות בשל לחץ כבד של רשתות הטלוויזיה במדינה בגלל שישראל משתתפת. מה דעתכם על כך שהולנד פורשת מהתחרות? ספרו לנו בתגובות!
הולנד באירוויזיון 2025
“C’est La Vie” (בעברית: “אלה החיים”) הוא שם השיר שבוצע על ידי הזמר קלוד (Claude) אשר ייצג את הולנד באירוויזיון 2025 שהתקיים בבאזל, שוויץ. השיר הגיע למקום ה-12 בגמר הגדול עם 175 נקודות, נמוך ממה שניבאו לו ההימורים.
אירוויזיון 2025: זו הייתה ההשתתפות ה-66 של הולנד באירוויזיון. הולנד הצטרפה לתחרות ב-1956, הייתה אחת משבע המדינות המייסדות וזכתה בה חמש פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של הולנד הייתה באירוויזיון 2019 עם השיר “Arcade” בביצועו של הזמר דאנקן לורנס.
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
כתב ויוצר תוכן בתחום האירוויזיון.
עודכן לאחרונה בתאריך 31 באוקטובר 2026 09:11 על ידי אביעד ברגר
