דיווח: איגוד השידור האירופי משנה את חוקי המשחק לקראת אירוויזיון 2027, במהלך שנראה מכוון כלפי ישראל. האם הרפורמה החדשה בשיטת ההצבעה נועדה לבלום את רצף ההישגים של ישראל בתחרות בשנים האחרונות?
חוקי המשחק משתנים: האסיפה הכללית של איגוד השידור האירופי (EBU) שננעלה אתמול (ו’) בפראג הביאה עמה בשורה דרמטית, שעל פי כל הסימנים עלולה להשפיע באופן ישיר ומכוון על סיכויי ההצלחה של ישראל בתחרות. על פי דיווח של אתר האירוויזיון היווני, Eurovisionfun, האיגוד אישר חבילת רפורמות מקיפה במערכת הצבעת הקהל (Televoting) לקראת אירוויזיון 2027, במטרה לצמצם תופעות של “הצבעה פוליטית” – הגדרה שבשנים האחרונות נקשרת שוב ושוב להצבעות לישראל.
מאחורי הקלעים של ההחלטה עומדת המציאות החדשה שנוצרה בתחרות: בשנים האחרונות הפכה ישראל לאימפריית הצבעות קהל בלתי ניתנת לעצירה, דבר שעורר תסכול לא קטן בקרב מספר גופי שידור באירופה ובכירי האיגוד, שמחפשים כעת דרכים יצירתיות “לרסן” את התופעה.
ישראל על הכוונת: “התקף לב” לאירופה שנה אחר שנה
כדי להבין עד כמה השינויים החדשים מרגישים פרסונליים עבור ישראל, מספיק להסתכל על נתוני הצבעת הקהל המטורפים של המדינה בשלוש השנים האחרונות. למרות רוח גבית פחות אוהדת מצד השופטים או האווירה באולם, הקהל בבית אמר את דברו פעם אחר פעם. באירוויזיון 2024 עם עדן גולן והשיר “Hurricane”, ישראל הגיעה למקום השני בהצבעת הקהל. שנה לאחר מכן, עם יובל רפאל והשיר “New Day Will Rise”, ישראל זכתה בהצבעת הקהל, והשנה, עם נועם בתן והשיר “Michelle” – למרות שינויים בשיטת ההצבעה גם לקראת אירוויזיון 2026, ישראל שוב מצאה את עצמה בצמרת, עם המקום השלישי בהצבעות הקהל והמקום השני הכללי.
הדומיננטיות העקבית הזו הבהירה לראשי התחרות כי הקהל הפרו-ישראלי והתפוצות ברחבי העולם יודעים למקסם את כוחם. כבר בשנה שעברה איגוד השידור האירופי ניסה להגביל הצבעות מרוכזות למדינה אחת, כשהורידו את רף ההצבעות המקסימלי מ-20 הצבעות ל-10 בלבד לכל צופה, החזירו את השופטים לחצאי הגמר ואסרו על קמפיינים ממומנים ממשלתית. אלא שההצלחה הישראלית שנמשכה גם לאחר מכן, ככל הנראה הובילה את האיגוד להבנה שנדרשת רפורמה עמוקה בהרבה – מה שהוביל לשינוי המדווח הנוכחי.
כיצד ישונו החוקים?
הפרטים הטכניים המלאים של המנגנון החדש טרם נחשפו באופן רשמי וצפויים להתפרסם בשבועות הקרובים, אך מקורות מתוך האסיפה הכללית מדווחים כי מדובר בשינוי אלגוריתמי ומבני של אופן שקלול הקולות. המטרה היא להבטיח שהתגייסות המונית במדינות מסוימות או הצבעות מרוכזות של קהילות פרו-ישראליות (וגם פרו-אוקראיניות) לא יוכלו להטות את הכף כפי שקרה בעבר, ובכך לנסות לנטרל, למעשה, את היתרון היחסי המובהק של ישראל בהצבעות הקהל.
הזירה הבלגית: הניסיון לפסול את ישראל נכשל
בתוך כך, הדרמה בפראג לא הסתכמה רק בשיטת ההצבעה. בשבועות האחרונים נפוצו שמועות לפיהן תאגיד השידור הבלגי בשפה הפלמית (VRT) מתכוון לנצל את הבמה כדי לדרוש הצבעה חוזרת על עצם השתתפותה של ישראל בתחרות.
מדברים שעלו באסיפה מתברר כי לחץ כזה אכן היה קיים מאחורי הקלעים, אך לפי הדיווח של Eurovisionfun, בסופו של דבר לא הוגשה כל הצעה רשמית לפסילת ישראל. נראה כי מתנגדי השתתפותה של ישראל הבינו שמהלך כזה אינו עומד במבחן המשפטי של תקנון התחרות, בעוד שבמקביל, איגוד השידור האירופי מוביל בעצמו את שינוי חוקי המשחק שיקשו על ישראל בזירת ההצבעות.
למרות הכל, באירוויזיון 2026 ישראל הגיעה, שוב, למקום השני בתחרות – והשינויים שבוצעו לקראתה לאו דווקא הזיקו לישראל. ייתכן כי גם הפעם השינויים הצפויים, שכאמור טרם נחשפו, יתגלו כפחות דרמטיים מכפי שזה נראה כעת. היסטוריית התחרות מראה שניסיונות עבר “להנדס” את תוצאות הקהל נתקלים בסופו של דבר בגיוס המוני של המעריצים בבית. האם האיגוד יצליח הפעם במשימתו, או שישראל תתעלה על החוקים החדשים?
נועם בתן (Noam Bettan), בן 27, הוא זמר־יוצר בעל שורשים צרפתיים וקול עמוק וחם, שפרץ לתודעה כאשר הגיע למקום השלישי בתוכנית “אביב או אייל” בשנת 2018. הוא התבלט במיוחד העונה בתוכנית “הכוכב הבא”, שם הדהים את השופטים כבר באודישן וקטף בגמר הגדול את המקום הראשון בדרך לייצג את ישראל על אדמת אוסטריה. סגנונו המוזיקלי מתאפיין בבלדות מרגשות וחשופות, המשלבות פופ ושנסון בעברית ובצרפתית. בין שיריו הבולטים והמצליחים: “מדאם” ו-“מישל”.
השיר "מישל" מתאר מסע רגשי של התפכחות ושחרור ממערכת יחסים רעילה וממכרת, המיוצגת באמצעות דימויים של חושך, קרוסלה מעגלית וכישוף. השיר נע בין שלוש שפות כדי להמחיש את הקונפליקט הפנימי של הדובר: מצד אחד, כאב עמוק, תלות ואובדן שליטה; ומצד שני, הבנה בוגרת כי אהבה לבדה אינה מספיקה כדי להישאר בקשר הרסני. מסר העומק של השיר טומן בחובו את החשיבות של הבחירה העצמית, כאשר הדובר בוחר להיפרד ומצליח להפוך את הייאוש להשלמה, לחמלה ואפילו לאיחול כנה לאושר עתידי, גם אם בנפרד.
אירוויזיון 2026 זו הייתה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973, כאשר הזמרת אילנית נשלחה כנציגתה הראשונה עם השיר "אי שם", והפכה למדינה הלא-אירופית הראשונה שלקחה בה חלק. מאז, העפילה ישראל לגמר 40 פעמים ונעדרה מהתחרות 5 פעמים בלבד. ישראל הגיעה להישגה הטוב ביותר עם ארבע זכיות במקום הראשון (בשנים 1978, 1979, 1998 ו-2018), נתון המציב אותה במקום השביעי בטבלת הזכיות בכל הזמנים, ואף הכתיר אותה כאחת מארבע המדינות היחידות בהיסטוריה שזכו בתחרות פעמיים ברציפות.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
טל דהן – כתבת, עורכת, מפיקה ושדרנית רדיו, ויוצרת תוכן מומחית לאירוויזיון
טל דהן היא כתבת ועורכת בתחום תחרות האירוויזיון, הפועלת במערכת EuroMix מזה ארבע שנים. מאז 2022 היא מסקרת באופן שוטף את האירוויזיון מהעיר המארחת, ומ-2023 גם מחדר העיתונאים – ומביאה לקהל הישראלי עדכונים חיים, ראיונות בלעדיים ופרשנויות מעמיקות. טל חברה בלהקת המחווה והפארודיה לאירוויזיון – “יורופאלש”, מפיקה ושדרנית רדיו וסטודנטית למדע המדינה ותקשורת.
טל נחשבת לאחת המומחיות הצעירות והמובילות בישראל בתחום האירוויזיון. בנוסף לסיקור התחרות המרכזית, היא דיווחה מקדמי אירוויזיון ומסיבות טרום-אירוויזיון באירופה (סלוניקי, שטוקהולם, מדריד ועוד), התראיינה לגופי תקשורת מובילים בארץ ובעולם והגישה פודקאסט ותוכניות רדיו בנושא.
עודכן לאחרונה בתאריך 27 ביוני 2026 10:32 על ידי טל דהן
