על נועם בתן: “זה כואב ובלתי נסבל”
כאשר נשאל השר על הדיווחים שלפיהם נציג ישראל, נועם בתן, מתמודד עם קריאות בוז בחזרות ונמנע מהופעות פומביות כשהוא מסתגר במלונו, הגיב ויימר בכאב: “זה מריר מאוד בעיניי”.
הוא הדגיש כי אין להטיל על האמן אחריות להחלטות מדיניות, ושאל: “האם אמן צריך להיענש, להיות מוחרם או מושמץ בשל התנהלות ממשלתו? בוודאי שלא”. ויימר הזכיר גם את המתקפות שספגה יובל רפאל בשנה שעברה על הבמה, והוסיף: “לצערנו, ביטויים כאלה של אנטישמיות בוטה הופכים לתופעה חוזרת באירופה”.
הוא הזכיר גם את מה שעברה יובל רפאל בשנה שעברה, שספגה מתקפות אישיות קשות על הבמה הגדולה מול מיליונים, ואמר בנחרצות: “את הסוג הזה של אנטישמיות בוטה אנו חווים כעת לצערנו לעיתים קרובות באירופה“. השר הוסיף שזה כואב ושהוא מוצא את המצב הזה “בלתי נסבל“.
דנה אינטרנשיונל, הקהילה הגאה והמדינות המחרימות
הראיון נגע גם בנקודה רגישה במיוחד – הביקורת החריפה שמגיעה דווקא מצד הקהילה הגאה, שאימצה את התחרות לחיקה בעיקר לאחר ניצחונה של דנה אינטרנשיונל ב-1998 נגד השתתפות ישראל, בצל המלחמה בעזה.
ויימר עשה סדר והבהיר: מותר לבקר את ממשלת ישראל, וזה כשלעצמו לא בהכרח אנטישמיות. “אבל למריבה שחווינו בדיון האירופי סביב האירוויזיון הייתה פתאום איכות אחרת. האנטישמיות הפכה להיות מורגשת שם“.
באופן מעניין, כשנשאל השר האם הוא מייחס מניעים אנטישמיים לחמש המדינות שמחרימות את התחרות השנה, הוא הפתיע והשיב בשלילה: “לא. אני מבחין שם במניעים פוליטיים פנימיים שונים ממדינה למדינה“. הוא גם דאג להדגיש פרט חשוב: ההחלטה על החרם לא התקבלה על ידי הממשלות של אותן מדינות, אלא על ידי רשתות הטלוויזיה הציבוריות שלהן.
למה רוסיה כן וישראל לא? התשובה המוחצת
החלק החזק ביותר בראיון הגיע כאשר ויימר נשאל את השאלה הדמגוגית הקבועה של השונאים: למה ה-EBU החרים את רוסיה אבל לא את ישראל? השר הגרמני ענה בלי למצמץ שהמצב ברוסיה “שונה לחלוטין“.
ויימר פירט: בעוד שישראל היא “הדמוקרטיה המתפקדת היחידה במזרח התיכון” ותאגיד השידור שלה (“כאן”) הוא גוף בלתי תלוי, ברוסיה אין דמוקרטיה ואין גופי שידור עצמאיים. הוא המשיך ותקף את רוסיה על כך שפתחה במלחמת השמדה אכזרית נגד אוקראינה ללא שום התגרות מוקדמת, תוך חטיפת ילדים והפצצה מכוונת של בתי ספר ובתי חולים.
לצד כל הפוליטיקה והגיבוי החד-משמעי, השר הקפיד להזכיר שהוא קודם כל מעריץ שרוף של התחרות. הוא שיתף שמשפחתו היא “משפחת אירוויזיון” קלאסית שיושבת יחד מול המסך עם חטיפים ושתייה קרה, ושהוא יחזיק אצבעות לנציגה הגרמנית שרה אנגלס (Sarah Engels) ולשיר שלה “Fire“, שאת האנרגיות שלה הוא מאוד אוהב.