ההפגנה בבלגרד אינה אירוע מבודד, אלא חלק מגל מחאות ששוטף חלקים מאירופה. בחודשים האחרונים נרשמו הפגנות ומחאות כלפי רשתות טלוויזיה במלטה, שם קראו קבוצות אמנים ופעילים פוליטיים להדיר את ישראל מהתחרות. כמו כן, בלטביה, הפגנה נגד ישראל פרצה מחוץ לאולם בזמן שידור קדם האירוויזיון הלטבי. בערים רבות באירופה הוגשו עצומות החתומות על ידי אלפי מוזיקאים מקומיים, שטענו כי יש לנקוט נגד ישראל בצעדים דומים לאלו שננקטו נגד רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.

הלחץ הציבורי הוביל למתיחות חסרת תקדים בתוך תעשיית המוזיקה האירופית. לשיא הגיעה המחאה כאשר המנצח של אירוויזיון 2024, נמו (Nemo), הודיע כי ישיב את גביע הניצחון ל-EBU. האמן השוויצרי, שזכה בתואר עם השיר The Code (“הקוד”), טען כי הכללתה של ישראל בתחרות מנוגדת לערכים שהאירוע מתיימר לייצג.

הפגנות אלו נערכו למרות החלטת איגוד השידור האירופי (EBU), שקבע באסיפה הכללית בדצמבר האחרון כי ישראל תוכל להשתתף באירוויזיון 2026, בכפוף לכללי התחרות המעודכנים. האיגוד הדגיש לאורך כל הדרך כי מדובר באירוע תרבותי-מוזיקלי ולא פוליטי, וכי רשת השידור הישראלית עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים.

עם זאת, המחלוקת הובילה לגל פרישות משמעותי. בעקבות החלטת ה-EBU, הודיעו מספר מדינות על אי-השתתפותן בתחרות הקרובה, בהן איסלנד, אירלנד, הולנד, ספרד וסלובניה. רשתות הטלוויזיה במדינות אלו ציינו במפורש כי הפרישה מגיעה כצעד של מחאה על השתתפות ישראל בתחרות הזמר, מה שמעמיד את התחרות הקרובה באחד הרגעים המורכבים והמפולגים ביותר בתולדותיה.