עבור הקהל הישראלי, קור אינה רק זוכת אירוויזיון מן העבר. חייה שזורים בישראל במשך עשרות שנים: היא חיה מספר שנים בארץ, הקימה בה משפחה, ושתי בנותיה מתגוררות כיום ברמת גן עם ילדיהן ונכדיה אף משרתים בצה״ל.

בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם הפרטי שלה כתבה:

“מלאת תודה על חיים ארוכים כל כך, מאוהבת במוזה שליוותה אותי תמיד, אני אומרת זאת בכאב לב”.

קור שזכתה לאהבת הקהל, מבית ומחוץ, במשך עשורים הרגישה את הצורך להסביר את המהלך בו בחרה. לדבריה, ההחלטה נובעת בראש ובראשונה ממצבו הבריאותי של בעלה, אך גם מתחושת הפילוג שסביבה, תחושה שליוותה את השנים האחרונות בחייה הציבוריים:

“אסירת תודה על כל היופי שיכולתי לחלוק כאן בארץ הזאת איתכם, אך כעת, לצד מצבו הבריאותי של רוב, גם הפילוג משחק תפקיד בעזיבתי המוקדמת”.

קור תסיים את דרכה בעולם המוזיקה בתוכנית התיאטרון שלה הנקראת “Licht”, כאשר המופע האחרון צפוי להתקיים במהלך חודש מאי.

מהבמה במדריד אל ספרי ההיסטוריה של האירוויזיון

קור החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1967 ובין השנים 1969 ל-2005 הקליטה כ-25 אלבומי אולפן. את מקומה בתולדות המוזיקה האירופית הבטיחה כבר בתחילת הקריירה, כאשר ייצגה את הולנד באירוויזיון 1969 במדריד עם השיר “De Troubadour” (בעברית: “מאת טרובדור”), אותו כתבה והלחינה יחד עם שותפים.

התחרות באותה שנה נכנסה להיסטוריה: לראשונה, ולמשך שנים רבות גם היחידה, ההצבעה הסתיימה בשוויון בין ארבע מדינות. הולנד, ספרד, צרפת ובריטניה. בעקבות המאורע הבלתי צפוי, ארבעתן הוכרזו כמנצחות משותפות, לאחר שלא היה קיים אז מנגנון שובר שוויון. עבור הולנד הייתה זו הזכייה השלישית בתולדותיה.

קור עצמה כתבה את שמה בדפי ההיסטוריה כאישה הראשונה שכתבה שיר זוכה באירוויזיון, וכן כאישה הראשונה שזכתה בתחרות וליוותה את עצמה בכלי נגינה על הבמה.

חיים יהודיים בין הולנד לישראל

לצד הקריירה הבינלאומית, חייה האישיים של קור נקשרו לישראל כבר בתחילת שנות ה-80. לאחר שנישאה לבעלה הראשון והתגוררה עמו בהולנד, עלתה קור לישראל, כאן התגיירה. בתם הבכורה שרון נולדה בהולנד, ואילו בתם השנייה דפנה נולדה בישראל.

בהמשך התגרשו בני הזוג, וקור חזרה להולנד עם בנותיה, אך המשיכה לנהל אורח חיים יהודי. כיום היא נשואה בשנית לרוב פרנק, שגם הוא יהודי. שתי בנותיה מתגוררות ברמת גן, ולכל אחת מהן שני ילדים.

במהלך השנים שמרה קור על קשר פעיל עם ישראל. עם פרוץ מלחמת יום כיפור הגיעה לארץ והופיעה בפני פצועי מלחמה במוסדות שיקום ובבית החולים תל השומר. באחת ההופעות אף שרה בתוך מטוס של חיל האוויר כשהיא לבושה בשכפ”ץ. היא שבה לישראל גם בתקופת מלחמת המפרץ.

לאורך השנים הביעה סולידריות עם אזרחי ישראל, בין היתר באמצעות השיר “שלום מהולנד” שהקליטה יחד עם אמנים נוספים.

במתקפת ה-7 באוקטובר נפצע אחד מנכדיה, מה שלא עצר אותה מלהמשיך ולפעול בהסברה ואף לשיר בעברית ואף להקדיש הופעה בהולנד לכבוד החטופים.

שנים של סערות ציבוריות

תמיכתה הבלתי מתפשרת בישראל בשנים האחרונות הפכו את חייה ללא פשוטים כלל, השיא הגיע במרץ 2024 כאשר הופעתה הופרעה באלימות על ידי מפגינים פרו-פלסטינים, שפוצצו את המופע וכינו אותה בין היתר “רוצחת” ו“טרוריסטית”.

במהלך הסערה האחרונה סביב השתתפות ישראל באירוויזיון התייחסה בריאיון לרדיו ההולנדי להחלטת רשת הטלוויזיה ההולנדית להחרים את ישראל מהאירוויזיון ואמרה:

“אני מוצאת את זה בלתי מובן ועצוב מאוד. אמנות היא דרך לחבר בין אנשים, וכשאתה מחרים את ישראל – אתה שולל את האפשרות הזו ונוקט עמדה אגרסיבית. אם ישראל לא מורשת להשתתף, אז כאמן – גם אני לא הייתי רוצה להשתתף”.

בהמשך הוסיפה:

“אני אוהבת את האירוויזיון, זה חלק ממני כבר עשרות שנים, ומה שקורה עכשיו ממש כואב לי. המשאלה הגדולה ביותר שלי היא – תנו לאמנות להיות חופשית, אל תיגעו בה”.