שינויים בחוקי אירוויזיון 2026: למרות הרצון הברור לפגוע בסיכוייה של ישראל בתחרות האירוויזיון – החוקים החדשים דווקא עשויים לקרב אותנו לזכייה!
איגוד השידור האירופי (EBU) פרסם לאחרונה שורה של שינויים בחוקי התחרות לאירוויזיון, שעלו מתוך סערה סביב הטענות כלפי השתתפותה של ישראל וטענות על מניפולציות בהצבעה. בין השינויים המרכזיים: החזרת שופטים גם לשלב חצי הגמר כשהשופטים יקבלו 50% מהמשקל גם בשלב זה לצד 50% הצבעת הקהל, צמצום מספר ההצבעות שכל צופה יכול להצביע מ-20 ל-10 והחמרה בהגבלות על קמפיינים חיצוניים, זאת במטרה למנוע השפעה בלתי הוגנת ולהבטיח שקיפות והגינות בתחרות.
השינוי שהחזיר את השופטים לחצי הגמר נועד במידה רבה לפגוע בסיכויי ישראל, שניצבת מאז פרוץ המלחמה בראש טבלת הקהל אך מתקשה לזכות עקב חוסר תמיכה דומה מהצד המקצועי של השופטים. ישנן גם מדינות שהביעו איומים להחרים את התחרות אם ישראל תשתתף, והמהלכים הללו נראים כניסיון לפייס מדינות אלו ולמנוע לחץ בינלאומי להדחת ישראל.
מאזן הכוחות בין הקהל לשופטים באירוויזיון
למרות הניסיון לפגוע בסיכוייה של ישראל, להערכתי איגוד השידור האירופי עשה בדיוק את הפעולה ההפוכה:
מאז הקמת האירוויזיון, יש לא מעט ויכוחים על השאלה מי צריך להשפיע יותר על הזוכים – הקהל בבית או השופטים המקצועיים. מאז אירוויזיון 2010, התוצאות הוכרעו בשיטה של 50 אחוז קהל ו-50 אחוז שופטים גם בחצאי הגמר. כך נוצרו מצבים שהקהל רצה שיר אחד, והשופטים העדיפו אחר, והחיבור בין שניהם קבע את העולים לגמר וכמובן גם את המנצח הגדול של התחרות.
לדוגמה, באירוויזיון 2018 ישראל זכתה אחרי שקיבלה את המקום הראשון מהקהל אך רק את המקום השלישי מהשופטים. באירוויזיון 2021 איטליה ניצחה כשהייתה ראשונה בקהל, אבל רק רביעית אצל השופטים. במקרים אחרים, כמו באירוויזיון 2019, הולנד בכלל לא דורגה ראשונה לא אצל הקהל ולא אצל השופטים – אבל השילוב בין שני הצדדים הוביל אותה למקום הראשון.
ביטול השיפוט בחצאי הגמר בשנת 2023
הכול השתנה בשנת 2023. מאותה שנה, השופטים הפסיקו להצביע בשלב חצי הגמר, והשירים שעלו לגמר נבחרו אך ורק על פי הצבעת הקהל. במילים פשוטות – רק הקהל החליט מי יעלה לגמר. המשמעות הייתה ששירים קלילים, מצחיקים או כאלו שמתאימים לטרנדים ברשתות החברתיות התחילו לבלוט. לעומתם, שירים איכותיים יותר מבחינה מוזיקלית (מה שמכונה לעיתים “שירי שופטים”) נעלמו כמעט לגמרי מהגמר.
בגמר עצמו, שבו רק מחצית מהניקוד מגיע מהקהל והיתר מהשופטים, נוצרה תוצאה חדשה ומפתיעה: הצבעת הקהל התפזרה בין הרבה שירים, בעוד שהשופטים ריכזו את הנקודות בשירים ספורים שהם אהבו באמת. כך בפועל ההצבעה של השופטים הפכה להרבה יותר חזקה ומשפיעה – אף על פי שחלקם זהה לזה של הקהל.
השינוי החדש – דווקא לטובתנו!
המסקנה של התיאוריה היא ברורה: שינוי כללי ההצבעה בשנת 2023 יצר מצב הפוך – יתרון לשופטים למרות הרצון לחזק דווקא את השפעת הקהל. לכן, מאז אירוויזיון 2023 הזוכים נבחרו תמיד על פי טעמם של השופטים ולא של הקהל (שוודיה באירוויזיון 2023, שוויץ באירוויזיון 2024 ואוסטריה באירוויזיון 2025 – כולם זכו בהצבעת השופטים אך לא בהצבעת הקהל). כעת, גם “שירי השופטים” וגם “שירי הקהל” יקבלו הזדמנות שווה לעלות לגמר. ההצבעה של השופטים והקהל תתפזר באופן שווה בין השירים, כך שההשפעה של הקהל דווקא תתעצם שוב. וכך, בעקבות החוק החדש שמאפשר לשופטים להצביע גם בשלב חצי הגמר, אנו עשויים להיות עדים שוב לזכייה של שיר אשר אהוב דווקא על הקהל.
אם זה יקרה, סביר שבפעם הראשונה מאז 2023, השיר שיזכה באירוויזיון יהיה זה שקיבל את המקום הראשון מהקהל – ולא מהשופטים. וזה עשוי לשנות הכול, במיוחד עבור מדינות כמו ישראל, שנשענות על תמיכה רחבה של הקהל וסיכול מתמיד של זכייה על ידי השופטים.
ישראל בצל שינוי החוקים
בשנתיים האחרונות קשה היה שלא להבחין שהשופטים בתחרות מדרגים את ישראל נמוך בשל סיבות פוליטיות בזמן שהקהל הצביע לנו בהמוניו. בגמר אירוויזיון 2024 עדן גולן קיבלה את המקום השני בהצבעת הקהל והגמר באירוויזיון 2025 יובל רפאל קיבלה את המקום הראשון בקהל.
במידה ותמיכת הקהל תימשך גם באירוויזיון 2026, ישראל תעפיל לגמר הגדול בקלות גם אם השופטים לא ינקדו כלל את הנציג הישראלי. לפי הסטטיסטיקה, גם אם השופטים כלל לא יעניקו לישראל נקודות, בזמן שהקהל מעניק לישראל את המקום הראשון עד השלישי, ישראל צפויה להתברג בחצי הגמר במקום שמיני או תשיעי, כך שסיכויה של ישראל להעפיל לגמר הגדול גבוהים למרות השפעת השופטים.
אם ישראל תזכה במקום הראשון בקרב הקהל בגמר הגדול, הדבר עשוי להוביל לזכייה הכוללת בתחרות, שכן הצבעת השופטים תתפזר החל מהשנה הקרובה בין מספר רב יותר של שירים, וכך התמיכה המסיבית של הקהל יכולה להפוך להצבעה המכרעת. משמעות הדבר היא שלמרות הפוליטיקה בשיפוט, התמיכה ההמונית של הקהל יכולה להפוך את ישראל לזוכה – מה שלא יכול היה להתממש בשנתיים האחרונות.
הנתונים מראים: כשהשופטים מצביעים בחצי, כוחם בגמר יורד!
ניקח לדוגמה את אירוויזיון 2021, שבו השופטים הצביעו בחצאי הגמר. לפי התיאוריה שלנו, יותר “שירי שופטים” אמורים לעלות לגמר, ולכן ניקוד השופטים בגמר מתפזר על יותר שירים. וזה אכן קרה: ארבעה שירים קיבלו יותר מ-200 נקודות מהשופטים, וההפרש בין המקום הראשון, שווייץ, למקום השני, צרפת, היה 19 נקודות בלבד. ארבעה שירים נוספים קיבלו מהשופטים יותר מ-100 נקודות – כלומר הצבעת השופטים בחצי הגמר העלתה לגמר יותר שירים שהם מצביעים להם, ואכן את המנצח, איטליה, קבע הקהל.
| דירוג | מדינה | ניקוד שופטים |
| 1 | שווייץ | 267 |
| 2 | צרפת | 248 |
| 3 | מלטה | 208 |
| 4 | איטליה | 206 |
| 5 | איסלנד | 198 |
| 6 | בולגריה | 140 |
| 7 | פורטוגל | 126 |
| 8 | רוסיה | 104 |
| 9 | אוקראינה | 97 |
| 10 | יוון | 91 |
| 11 | פינלנד | 83 |
| 12 | ישראל | 73 |
| 13 | בלגיה | 71 |
| 14 | ליטא | 55 |
| 15 | מולדובה | 53 |
| 16 | קפריסין | 50 |
| 17 | שוודיה | 46 |
| 18 | סן מרינו | 37 |
| 19 | אזרבייג’ן | 32 |
| 20 | אלבניה | 22 |
| 21 | סרביה | 20 |
| 22 | נורווגיה | 15 |
| 23 | הולנד | 11 |
| 24 | ספרד | 6 |
| 25 | גרמניה | 3 |
| 26 | בריטניה | 0 |
לשם השוואה נסתכל על פיזור הנקודות בשנתיים האחרונות, אז השופטים מצביעים בגמר בלבד, ולכן יש להם פחות “שירי שופטים” לנקד. ב-2023 שוודיה קיבלה 340 נקודות מהשופטים, כולל 15 דוזים, וישראל שהגיעה למקום השני קיבלה 177 נקודות בלבד. אומנם מספר המדינות שעברו את 100 הנקודות בשופטים זהה ל-2022, אבל סביר להניח שאילו הצביעו בחצי הגמר, הניקוד שלהם בגמר היה מתפזר על פני יותר שירים.
| דירוג | מדינה | ניקוד שופטים |
| 1 | שוודיה | 340 |
| 2 | ישראל | 177 |
| 3 | איטליה | 176 |
| 4 | פינלנד | 150 |
| 5 | אסטוניה | 146 |
| 6 | אוסטרליה | 130 |
| 7 | בלגיה | 127 |
| 8 | אוסטריה | 104 |
| 9 | ספרד | 95 |
| 10 | צ’כיה | 94 |
| 11 | ליטא | 81 |
| 12 | ארמניה | 69 |
| 13 | קפריסין | 68 |
| 14 | שווייץ | 61 |
| 15 | אוקראינה | 54 |
| 15 | צרפת | 54 |
| 17 | נורווגיה | 52 |
| 18 | פורטוגל | 43 |
| 19 | סלובניה | 33 |
| 20 | מולדובה | 20 |
| 21 | אלבניה | 17 |
| 22 | בריטניה | 15 |
| 23 | סרביה | 14 |
| 24 | פולין | 12 |
| 25 | קרואטיה | 11 |
| 26 | גרמניה | 3 |
ב-2024 התמונה דומה: שווייץ קיבלה 365 נקודות מהשופטים, וצרפת במקום השני קיבלה רק 218. מלבדן רק קרואטיה עברה את רף 200 הנקודות.
| דירוג | מדינה | ניקוד שופטים |
| 1 | שווייץ | 365 |
| 2 | צרפת | 218 |
| 3 | קרואטיה | 210 |
| 4 | איטליה | 164 |
| 5 | אוקראינה | 146 |
| 6 | אירלנד | 142 |
| 7 | פורטוגל | 139 |
| 8 | שוודיה | 125 |
| 9 | ארמניה | 101 |
| 10 | גרמניה | 99 |
| 11 | לוקסמבורג | 83 |
| 12 | ישראל | 52 |
| 13 | בריטניה | 46 |
| 14 | יוון | 41 |
| 15 | לטביה | 36 |
| 16 | קפריסין | 34 |
| 17 | ליטא | 32 |
| 18 | סרביה | 22 |
| 19 | ספרד | 19 |
| 20 | אוסטריה | 19 |
| 21 | גאורגיה | 15 |
| 22 | סלובניה | 15 |
| 23 | נורווגיה | 12 |
| 24 | פינלנד | 7 |
| 25 | אסטוניה | 4 |
ב-2025 זה מובהק אף יותר: רק אוסטריה ושווייץ עברו את 200 הנקודות.
| דירוג | מדינה | ניקוד שופטים |
| 1 | אוסטריה | 258 |
| 2 | שווייץ | 214 |
| 3 | צרפת | 180 |
| 4 | איטליה | 159 |
| 5 | הולנד | 133 |
| 6 | שוודיה | 126 |
| 7 | לטביה | 116 |
| 8 | יוון | 105 |
| 9 | אסטוניה | 98 |
| 10 | פינלנד | 88 |
| 10 | בריטניה | 88 |
| 12 | מלטה | 83 |
| 13 | גרמניה | 77 |
| 14 | ישראל | 60 |
| 14 | אוקראינה | 60 |
| 16 | אלבניה | 45 |
| 16 | דנמרק | 45 |
| 18 | ארמניה | 42 |
| 19 | פורטוגל | 37 |
| 20 | ליטא | 34 |
| 21 | ספרד | 27 |
| 22 | אירלנד | 30 |
| 23 | לוקסמבורג | 23 |
| 24 | נורווגיה | 22 |
| 25 | פולין | 17 |
| 26 | סן מרינו | 9 |
| 26 | איסלנד | 0 |
ברור למה בשלוש השנים האחרונות, שבהן לשופטים בגמר יש פחות אופציות רלוונטיות לניקוד, כוחם דווקא עולה – ואכן הם אלה שקבעו את הזוכה. לכן השינוי שמאפשר להם להצביע גם בחצי הגמר, יאפשר לקהל לקבוע מי המנצח, כפי שקרה ב-2022, ב-2021, ב-2018 ובשנים נוספות.
מה לגבי יתר החוקים החדשים?
במסגרת השינויים בחוקי ההצבעה לאירוויזיון החל משנת 2026, הוחלט להקטין את מספר ההצבעות שיכול אדם להצביע מ-20 הצבעות ל-10 בלבד על כל מכשיר הצבעה. אף כי מגבלה זו עשויה להשפיע מעט על כמות ההצבעות שניתן להעניק לישראל, צפוי כי תומכיה הנאמנים ימשיכו להעניק את מירב הקולות, ולכן ההשפעה הכללית על הניקוד לישראל לא תהיה מהותית.
חוק נוסף בתקנון מצביע על איסור מוצהר של מימון קמפיינים לעידוד הצבעה מטעם רשתות טלוויזיה, ממשלות או גופים מסחריים באופן מופרז. מדובר בחוק המהווה תגובת נגד לטענות שהועלו לגבי מימון קמפיין תמיכה ליובל רפאל על ידי ממשלת ישראל באירוויזיון 2025. עם זאת, האכיפה של החוק מעוררת ספקות, במיוחד בכל מה שקשור לקמפיינים הפרטיים של יחידים כמו מעורבותם של סלבריטיז בפרסום תמיכה בישראל. האם הם יכולים למנוע מגל גדות או תומכים אחרים לפרסם את תמיכתם בישראל? לחלוטין לא.
גם לגבי נושא הקמפיינים הממומנים – יכולת האכיפה של החוק מציבה אתגרים משמעותיים במישור המעשי. אם אדם פרטי או גוף מסחרי מממנים קמפיין לטובת ישראל, האם יכול איגוד השידור האירופי להדיח את ישראל? ודאי שלא! האפשרות היחידה שעומדת בפניו היא להטיל קנס מינורי על תאגיד השידור הישראלי – אך ברור שגם קנס הוא לא יטיל משום שאין היגיון שהתאגיד יספוג קנס בשל מעורבותו של אדם פרטי או גוף מסחרי במימון קמפיין לטובת הנציג הישראלי.
לסיכום – רק הרווחנו!
בסופו של דבר, החוקים החדשים לא יזיקו לישראל ואף עשויים לשפר את סיכוייה של ישראל לזכות בתחרות האירוויזיון הקרובה. כל מה שנשאר לקוות הוא לנציג ראוי ושיר מנצח!
ישראל באירוויזיון 2025
“New Day Will Rise” (בעברית: “יום חדש יזרח”) הוא שם השיר שבוצע ע”י הזמרת יובל רפאל, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה ה-11 של “הכוכב הבא”. ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 203 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 357 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום הראשון כשבהצבעת השופטים השיגה רק את המקום ה-14.
זאת הפעם השלישית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.
אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אבי זייקנר הוא עורך ראשי, יוצר תוכן, פרשן ומומחה בינלאומי לענייני תחרות הזמר של האירוויזיון. אבי עוקב אחרי התחרות כמעט 30 שנה, ובשבע השנים האחרונות משמש כעורך הראשי והמייסד של אתר האירוויזיון הישראלי EuroMix – האתר הגדול ביותר בישראל ובין המובילים בעולם בתחום האירוויזיון, עם למעלה מ-1.5 מיליון משתמשים בשנה.
מאז 2021, אבי מסקר את תחרות האירוויזיון מהשטח, מתוך מתחם העיתונאים בעיר המארחת, ומביא לקוראי האתר חוויות ממקור ראשון, ניתוחים מקצועיים ותגובות בלעדיות מהקהל, מהאמנים ומהמומחים. הניסיון העשיר של אבי וההיכרות העמוקה עם עולם האירוויזיון באים לידי ביטוי בכל כתבה, ומבטיחים מידע אמין, מקצועי ועדכני.
אבי זכה להכרה כמוביל דעה בתחום האירוויזיון בישראל, מתראיין לכלי תקשורת מרכזיים, משתף פעולה עם מומחים בינלאומיים, ומפרסם תכנים מקצועיים גם בפלטפורמות נוספות. כל כתבה נכתבת מתוך מחויבות לאמינות, שקיפות, והבנת הקהל, תוך הקפדה על בדיקת עובדות והצגת מגוון דעות.
עודכן לאחרונה בתאריך 26 בנובמבר 2025 06:32 על ידי מאור הוימן
