ניתוח מעמיק: כל מה שצריך לדעת על ההצבעה הגורלית שתקבע את עתידה של ישראל באירוויזיון 2026 – חוקי איגוד השידור האירופי (EBU), מאזן הכוחות, והמחלוקת המשפטית שהתגלתה

ההודעה על הקדמת ההצבעה לגורלה של ישראל באירוויזיון 2026 לתחילת נובמבר הותירה את עולם החובבים דרוך ומתוח. כעת, לאחר שהתמונה הראשונית התבהרה, צפות ועולות שאלות מורכבות יותר: כיצד ההצבעה הזו תתנהל בפועל? מי בדיוק יושב סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ומהו משקל קולו? איגוד השידור האירופי (EBU) עומד בפני אחד המשברים הגדולים בתולדותיו, וההכרעה תתקבל במערכה דיפלומטית ומשפטית שכל פרט בה קריטי. עם זאת, ניתוח מעמיק של חוקי המשחק חושף כי הדרך להדחתה של ישראל אינה פשוטה כלל, ולצד הישראלי עומדים טיעונים משפטיים רבי עוצמה שעשויים להכריע את הכף.




הזירה: לא רק אירופה, ולא רק משתתפות האירוויזיון

בניגוד לתפיסה הרווחת, ההחלטה על השתתפות ישראל באירוויזיון אינה נתונה בידי המדינות המוכרות לנו מהתחרות בלבד. ההצבעה תתקיים ב”אסיפה הכללית” (General Assembly) של ה-EBU, הגוף העליון של האיגוד. על פי נתוניו הרשמיים, ההחלטה נתונה בידי 68 ה”חברים” של האיגוד – המייצגים יחד 113 ארגוני שידור ב-56 מדינות.

המשמעות היא שגם גופי שידור ממדינות שאינן משתתפות בתחרות, כמו ירדן, מצרים, לבנון, ואלג’יריה, יהיו בעלי זכות הצבעה מלאה ושווה. מנגד, חברותן של רוסיה, בלארוס ולוב הושעתה, והן לא יוכלו להשתתף בהצבעה. כמו כן, חשוב להדגיש כי גופי שידור “שותפים” (Associates), כמו רשת SBS האוסטרלית, אינם בעלי זכות הצבעה באסיפה הכללית.

חוקי המשחק: 24 קולות למדינה, והקרב על החלוקה הפנימית

כאן המנגנון הופך מורכב עוד יותר. על פי סעיף 15.2 בתקנון ה-EBU, לכל מדינה יש מאגר כוח של 24 קולות. אופן מימושם תלוי במבנה השידור הציבורי באותה מדינה:

  • מדינה עם גוף שידור אחד: במדינות כמו ישראל (תאגיד “כאן”), ספרד (RTVE) או איטליה (RAI), אותו גוף שידור יחיד מחזיק בכל 24 הקולות.
  • מדינה עם מספר גופי שידור: במדינות כמו גרמניה, בריטניה או בלגיה, 24 הקולות מתחלקים בין הגופים החברים. בגרמניה, למשל, החלוקה היא בין רשת ZDF לבין ARD – איגוד-הגג של כלל רשתות השידור האזוריות בגרמניה. חלוקה זו יכולה ליצור מצב שבו שני הגופים המצביעים מאותה מדינה יצביעו באופן מנוגד, ובכך ינטרלו חלקית את כוחה של מדינתם.

בסך הכל, 53 מדינות בעלות זכות הצבעה וערוץ Arte (כחבר בינלאומי עם 3 קולות) יכריעו את גורל ההצבעה, עם סך כולל של 1,299 קולות. עם זאת, שאלה מרכזית שנותרה פתוחה היא האם 24 הקולות של תאגיד “כאן” ייכללו בספירה. על פי תקנון ה-EBU, חבר אינו רשאי להצביע בהחלטה על הרחקתו, אך מאחר שההצבעה הקרובה מוגדרת כהצבעה על “השתתפות”, טרם הובהר כיצד ינהגו במקרה חסר תקדים זה.




המחלוקת המשפטית: 50% או 75%?

לב המחלוקת, שעשוי להכריע את הכף, הוא סביב השאלה המשפטית איזה רוב נדרש כדי למנוע את השתתפות ישראל.

עמדת תאגיד “כאן” (בתגובה להודעת ה-EBU): בתגובתו הרשמית להודעה על קיום ההצבעה בנובמבר, הקדים תאגיד “כאן” והציג את עמדתו המשפטית. התאגיד טוען כי הדחת חברה ותיקה מהתחרות היא “החלטה חריגה” (extraordinary decision) הפוגעת בזכויותיה באופן מהותי. לכן, על פי סעיף 5.9 בתקנון, מהלך כזה מחייב רוב מיוחד של 75% מהמצביעים, ובנוכחות של שלושה רבעים מבעלי זכות ההצבעה.

עמדת ה-EBU (כפי שדווחה בתקשורת): מנגד, על פי דיווחים שונים בתקשורת המצטטים גורמים משפטיים באיגוד, עמדת ה-EBU נשענת על פרשנות משפטית אחרת. לפי טיעון זה, ההצבעה אינה עוסקת בהרחקת “כאן” מהאיגוד, אלא ב”השעיה מפעילות” (לפי סעיף 7.2.18), סנקציה שהתקנון אינו מגדיר עבורה רוב מיוחד. במקרה כזה, חל כלל ברירת המחדל (סעיף 15.3), הקובע כי החלטות מתקבלות ברוב מוחלט (יותר מ-50%) של הקולות.

ההכרעה בשאלה המשפטית הזו היא דרמטית, ועשויה להיות זו שתקבע את תוצאת ההצבעה כולה. בעוד שמתנגדי ישראל ינסו לטעון כי די ברוב רגיל כדי לחסום את השתתפותה, הרי שהמשוכה שקבע תקנון ה-EBU להחלטות כה מרחיקות לכת היא גבוהה במכוון.

השגת הרוב המיוחד של 75%, שנועד למנוע החלטות פוליטיות פזיזות, היא משימה כמעט בלתי אפשרית – וזו בדיוק הנקודה שעליה יתבסס הטיעון הישראלי. הדיון המשפטי הזה עשוי לפתוח את האסיפה, ולקבוע את הטון להמשכה. יצוין כי מערכת EuroMix פנתה לגורמים רשמיים באיגוד השידור האירופי על מנת לקבל הבהרה רשמית בסוגיית הרוב הנדרש, אך עד למועד פרסום כתבה זו, טרם התקבלה תגובתם.

הפרטים החסרים: חוסר השקיפות של ה-EBU

בעוד שהמסגרת הכללית של ההצבעה ידועה, קיים נדבך משמעותי של חוסר ודאות. סעיף 15.2 בתקנון ה-EBU, המפרט את חלוקת 24 הקולות, מסתיים בהפניה מכרעת למסמכי ה-‘Bye-Laws’ (חוקי המשנה) של האיגוד – שם, כך נכתב, מפורטים הכללים המדויקים. מסמכים אלו הם פנימיים, אינם מפורסמים לציבור או לתקשורת, ומהווים למעשה “קופסה שחורה” בכל הנוגע לנוסחת החישוב המדויקת של חלוקת הקולות במדינות מרובות משדרים. משמעות הדבר היא שכל ניתוח של מאזן הכוחות, כולל זה המוצג בכתבה, מבוסס על המידע הטוב ביותר שזמין באופן פומבי, אך אינו יכול להיות מוחלט. חוסר השקיפות הזה מצד ה-EBU הוא חלק מהותי מהסיפור, והוא מותיר מקום רב לספקולציות לגבי מאזני הכוחות האמיתיים שיוכרעו מאחורי דלתיים סגורות.




ניגוד חזיתי: מחויבות להכלה מול הפעולה המדיחה

מאחורי הוויכוח המשפטי על רוב רגיל (51%) מול רוב מיוחס (75%), ניצב קונפליקט חריף יותר: המחויבות המוצהרת של ה-EBU לערכיו. בדיקה של EuroMix במסמכי המדיניות הפנימיים של האיגוד, כולל “הנחיות לגבי גיוון, שוויון והכלה” (Guidelines on DEI), חושפת כיצד הדחה אפשרית מנוגדת לערכי הליבה של הארגון.

הנחיות ה-DEI קובעות כי הכלה, גיוון ואי-אפליה הם ערכי ליבה אינהרנטיים של ה-EBU ומטרתם לקדם “דיאלוג תרבותי” ו”לכידות חברתית”. הטענה של תאגיד ‘כאן’, הנתמכת במסמך זה, היא כי הרחקה מסיבות גיאופוליטיות מפרה ישירות את ערכי ההכלה המוצהרים של האיגוד, שכן היא מפלה חבר ותיק בשל סכסוך שאינו נוגע לפעילות השידור שלו. במילים אחרות, ככל שה-EBU ידחוק בהחלטה ברוב צר, כך הוא יבגוד באופן ברור יותר בערכי המוסר והסולידריות שהוא מנסה לייצג בתחרות האירוויזיון.

המאזן הפוליטי: מחנה החרם מול התומכים השקטים

מאחורי המנגנונים הטכניים, מתנהלת מערכה דיפלומטית ענפה. בצד אחד ניצב מחנה החרם, הכולל את ספרד, אירלנד, הולנד וסלובניה, אשר איימו לפרוש אם ישראל תשתתף. כפי שדיווחנו, הלחץ הספרדי, כמדינה מממנת מרכזית (חלק מה-“Big 5”), כנראה מילא תפקיד משמעותי בהקדמת ההצבעה.

מהצד השני, דיווחים באירופה מצביעים על תמיכה שקטה בישראל מצד מדינות כמו גרמניה, אוסטריה, שווייץ, יוון וקפריסין. לשון המאזניים עשויים להיות קולותיהן של מדינות מזרח אירופה, וכן 168 הקולות של המדינות הערביות החברות באיגוד, שעמדתן טרם נחשפה.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים. בזמן שהמעריצים עוקבים בדריכות, מאחורי הקלעים יתנהלו שיחות, יופעלו לחצים, ויירקמו בריתות. ההצבעה בנובמבר אינה רק על שיר מספר 26 בסדר ההופעות; זהו רגע מכונן שיעצב את דמותו, את ערכיו ואת עתידו של פרויקט האירוויזיון כולו.




ישראל באירוויזיון 2025

New Day Will Rise” (בעברית: “יום חדש יזרח”) הוא שם השיר שבוצע ע”י הזמרת יובל רפאל, אשר נבחרה לייצג את ישראל לאחר זכייתה בעונה ה-11 של “הכוכב הבא”. ישראל עלתה לגמר לאחר שניצחה בחצי הגמר השני עם 203 נקודות, ובגמר הגדול הגיעה למקום השני עם 357 נקודות. בהצבעת הקהל ישראל הגיעה למקום הראשון כשבהצבעת השופטים השיגה רק את המקום ה-14.

זאת הפעם השלישית ברציפות שבה ישראל מגיעה לטופ חמש, הישג אליו מעולם לא הגיעה.

אירוויזיון 2026: זו תהיה ההשתתפות ה-48 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.


רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!

אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919

נוי יהוידע היא כתבת ויוצרת תוכן במערכת EuroMix מאז 2024, ומביאה קול אישי, נשי ולהט”בי לעולם האירוויזיון. היא חובבת אירוויזיון אדוקה מאז גיל 16, ולוקחת חלק פעיל בסיקור התחרות – כולל דיווחים מהשטח באירוויזיון 2025 בבאזל ובמסיבות הפרה-פרטיז באירופה. לצד כתיבה ופרשנות, נוי מתכננת את לו”ז הכתבות באתר, עוקבת מקרוב אחר קדמים וחשיפות שירים, משתתפת בלייבים ויוצרת תוכן דיגיטלי שמתמקד בייצוג, גיוון מוזיקלי וחיבור רגשי.

מעבר לעשייה באתר, לנוי ניסיון של למעלה משש שנים בתחום הקוסמטיקה והפארמה, עם רקע במכירות, ייעוץ אישי וניהול מחלקת יופי. היא אוהבת פופ, ראפ, אמנות עכשווית וטיולים באירופה – ובעיקר שירים שגורמים לה לרקוד ולנוע, אבל גם כאלה שמספרים סיפור.

עודכן לאחרונה בתאריך 30 בספטמבר 2025 02:25 על ידי נוי יהוידע

הרשם
שלח התראה
guest
0 Comments
החדש ביותר
הישן ביותר האהוב ביותר
Inline Feedbacks
View all comments