מאז ומתמיד, האירוויזיון היה זירת קרב בין קהל לשופטים – קרבות צמודים, הכרעות של הרגע האחרון, טעויות שיפוט ומהפכים בלתי צפויים. איך הפך האירוויזיון לזירת דרמות היסטוריות?
תחרות הזמר של האירוויזיון, אחד מאירועי הבידור הגדולים והנצפים בעולם, ממשיך לייצר רגעי מתח, דרמות גדולות והפתעות בלתי צפויות – בעיקר סביב הקרב המתמשך בלוח ההצבעה. כבר למעלה משישה עשורים, ההיסטוריה של האירוויזיון רצופה בהכרעות צמודות, טעויות טכניות, מהפכים של הרגע האחרון ושיאים שנשברים – וכל אלה הופכים את התחרות למוקד עניין סוער, גם בישראל.
קרבות ראש בראש – עוד בהצבעת חברי שופטים
הקרב הצמוד באירוויזיון הוא לא המצאה של השנים האחרונות – הוא חלק מה-DNA של התחרות. בשנות ה-60, ההצבעות התבצעו דרך שיחות טלפון חוגה – טכנולוגיה שלעיתים קרובות בגדה במשתתפים, במנחים ובזרימת התחרות כולה. תקלות, חוסר קליטה ושגיאות אנוש הפכו כל ערב גמר לאירוע בלתי צפוי, כזה שבו אפילו המועמדים המובילים לא יכלו להיות בטוחים בניצחונם עד השנייה האחרונה.
כבר ב-1963, אירוע נדיר כמעט שינה את ההיסטוריה: טעות טכנית בהקראת הנקודות מנורווגיה הביאה אותה להצבעה חוזרת, כאשר נורווגיה הייתה יכולה להעניק את הניצחון לשוויץ במקום לדנמרק.
אירוויזיון 1968 בלונדון היה סוער במיוחד, כל אירופה עצרה את נשימתה: קליף ריצ’רד (Cliff Richard), נציג בריטניה, היה מועמד מבטיח לזכייה עם הלהיט “Congratulations“. אבל ברגע האמת, נציגת ספרד, מסיאל (Massiel), עם שירה “La La La”, עקפה אותו – 29 נקודות לספרד, 28 בלבד לבריטניה. נקודה אחת בלבד הכריעה בין שתי המדינות, והשאירה את הבריטים המומים.
ומה קרה במדריד שנה לאחר מכן? זה היה אירוויזיון שנכנס לספרי ההיסטוריה עם תוצאה חסרת תקדים: ארבע מדינות – ספרד, בריטניה, הולנד וצרפת – חלקו את המקום הראשון, כל אחת עם 18 נקודות. לא היה מנצח אחד, לא הייתה הכרעה. בלבול, תסכול ופרישה של מדינות רבות בשנה שלאחר מכן – כל אלו הפכו את 1969 לשנה שאף חובב אירוויזיון לא ישכח לעולם.
שנות השבעים – מימדי הקרבות מתפתחים
הקרבות הצמודים המשיכו גם בעשורים הבאים. ב-1973, שלוש מדינות – לוקסמבורג, ספרד ובריטניה – נלחמו על הפסגה. אן מארי דוד (Anne Marie David), נציגת לוקסמבורג, קטפה את הגביע עם 129 נקודות, משפחת מוסדדס (Mocedades) מספרד נשארה צמודה מאחור עם 125 נקודות, וקליף ריצ’רד, שוב הוא, סיים במקום השלישי עם 123 נקודות. פער של שש נקודות בלבד בין שלוש המובילות.
נראה שתחושת חוסר הוודאות וההבנה שלפעמים כל מה שצריך זה שגיאה קטנה, נקודה בודדת או הצבעה אחת כדי לשנות את ההיסטוריה של המוזיקה האירופית. והמסר ברור – באירוויזיון, אף אחד לא באמת מנצח עד שהנקודה האחרונה נמסרת.
בשנת 1979, התחרות התקיימה בירושלים, וקרב הרואי הסתיים בהעברת הניצחון על ידי המובילה. ישראל הגיעה עם “הללויה” – שיר שכבש את לבבות אירופה, וגלי עטרי (Gali Atari) ולהקת חלב ודבש (Milk & Honey) הפכו לסמל לאומי.
מולם עמדה נציגת ספרד, בטי מיסייגו (Betty Missiego), עם שיר סוחף משלה, “Su Cancion”. כל מדינה קיבלה נקודות רבות, גם צרפת הייתה לא מעט בתמונה וההובלה התחלפה שוב ושוב בין השלוש.
ואז הגיע הרגע המכריע: ספרד עצמה, בהצבעה האחרונה, העניקה לישראל 10 נקודות – מה שהפך את התוצאה הסופית ל-125 נקודות לישראל מול 116 לספרד. הקהל באולם התפרץ בשאגות שמחה, והדרמה לא יכלה להיכתב טוב יותר – ספרד, שהייתה יכולה לנצח, נפלה על חרבה והעניקה במו ידיה את הניצחון לישראל.
שנות השמונים – קרבות שהולידו זמרות עתירות שבחים
באירוויזיון 1983, שנערך במינכן, גרמניה, עמדה עפרה חזה (Ofra Haza) על הבמה עם “חי” – שיר מלא רגש שכבש את אירופה. לוקסמבורג, שיוצגה על ידי קורין הרמס (Corinne Hermes), עם השיר “Si La Vie Est Cadeau”, לא ויתרה על התואר.
ההצבעה הייתה צמודה, וכל מדינה תרמה את חלקה לדרמה הגדולה. בסיום, לוקסמבורג זכתה עם 142 נקודות, אל מול 136 נקודות של ישראל. שש נקודות בלבד הפרידו בין עפרה חזה לבין הניצחון – רגע שהותיר את הקהל הישראלי עם תחושת החמצה צורבת.
דבלין אירחה בשנת 1988 את אחת ההכרעות הדרמטיות ביותר. סקוט פיצג’רלד (Scott Fitzgerald), נציג בריטניה, הוביל במשך רוב הערב, והקהל כבר ראה אותו מניף את הגביע. אבל ההצבעה האחרונה שינתה לבריטים את כל התוכניות: יוגוסלביה העניקה לשוויץ 6 נקודות – בדיוק מה שנדרש משוויץ כדי לעקוף את בריטניה בנקודה אחת בלבד: 137 מול 136. סלין דיון (Celine Dion), אז זמרת צעירה ולא מוכרת, הפכה בן לילה לכוכבת על עולמית. לעומתה, הבריטים, אחרי 20 שנה חזרו שוב לאותה נקודה – נקודה אחת אותה הפסידו למדינה אחרת.
שנות התשעים – תיקו נדיר – והחוק שמכריע
רומא סיפקה את אחת מהדרמות מהגדולות בתולדות התחרות: אירוויזיון 1991 הפך לערב שבו צרפת ושוודיה מסיימות את ההצבעה בשוויון מוחלט – 146 נקודות לכל אחת. לפי תקנון האירוויזיון דאז, במקרה של תיקו, המנצחת היא המדינה שקיבלה יותר פעמים 12 נקודות.
אך גם כאן היה שוויון – גם שוודיה וגם צרפת קיבלו ארבע פעמים 12 נקודות. השלב הבא: המדינה שקיבלה יותר פעמים 10 נקודות תנצח. כאן שוודיה גברה על צרפת, כאשר קיבלה 10 נקודות מחמש מדינות, אל מול פעמיים בלבד של צרפת, וכך שוודיה זכתה. זה היה ערב שבו לא רק השירים, אלא גם התקנון, הפך לכוכב הראשי. ואם נכה עוד קצת בברזל, במידה ואיטליה הייתה נותנת לישראל 8 נקודות – ישראל הייתה גוברת על שתיהן ומנצחת.
הקהל נכנס לתמונה – ומדינה אחת יוצאת האחראית על גזר הדין
האם דמוקרטיה מוזיקלית באמת מבטיחה צדק? מאז שנות ה-90, האירוויזיון עבר מהפכה: לראשונה, הקהל הרחב קיבל את הזכות להכריע מי יזכה. הרעיון היה פשוט – לתת לצופים בבית את הכוח, להפוך את התחרות לשיקוף אמיתי של טעם ההמונים. אבל בפועל, הדרמה רק התעצמה, והקרבות הפכו צמודים ומותחים מאי פעם.
אירוויזיון 1998 בברמינגהאם, אנגליה, הציג קרב צמוד במיוחד בין דנה אינטרנשיונל (Dana Intermational) מישראל לבין קיארה (Chiara) ממלטה. דנה, עם הלהיט “Diva”, זכתה ב-172 נקודות, אך ההכרעה התבססה על 8 נקודות מכריעות שמקדוניה הצפונית העניקה לה, בעוד מלטה דולגה וסיימה במקום השלישי עם 165 נקודות בלבד, כאשר נעקפה בנקודה על ידי אימאני (Imaani) הבריטית. נקודות בודדות שהפכו את דנה לאייקון עולמי ונתנו לישראל את הזכייה השלישית שלה.
גם בגמר אירוויזיון 1999 בירושלים, הקרב על הפסגה היה בין שוודיה ואיסלנד. שרלוט נילסן (Charlotte Nielsen) משוודיה וסלמה (Selma) מאיסלנד נאבקו עד הרגע האחרון.
נקודת השיפוט הלפני אחרונה, בוסניה והרצגובינה, העניקה 12 נקודות לשוודיה ודילגה על איסלנד – מה שהכריע את הקרב, עוד בטרם הגעתו לנקודת השיפוט האחרונה מאסטוניה.
שוודיה ניצחה עם 163 נקודות, איסלנד אחריה עם 146 נקודות. דרמה נורדית שבה כל הצבעה הייתה קריטית.
שתי תחרויות, שתי הכרעות מותחות
אירוויזיון 2002 בטאלין, אסטוניה, לווה גם הוא בדרמה מהאגדות: אירה לוסקו (Ira Losco), שהייתה המועמדת המבטיחה לזכייה, הובילה את מלטה לעימות צמוד מול מארי אן (Marie N) מלטביה.
לאורך ההצבעות הפערים התהפכו שוב ושוב, כשהמתח הגיע לשיאו שוב בהצבעה האחרונה – נקודת השיפוט המלטזית העניקה ללטביה 7 נקודות ונקודת השיפוט הלטבית העניקה בחזרה 7 נקודות למלטה, אך לבסוף ליטא העניקה למלטה 3 נקודות, וללטביה את מלוא 12 הנקודות.
לטביה הגשימה את סיפור הסינדרלה שלה וניצחה עם 176 נקודות, אל מול 164 נקודות למלטה. כל התחזיות נשברו ברגע האחרון.
אירוויזיון 2003 בריגה, לטביה, היה מותחן בעל שלושה ראשים: סרטאב ארנר (Sertab Erener) מטורקיה, אורבן טראד (Urban Trad) מבלגיה וט.א.ט.ו. (t.A.T.u) מרוסיה, אשר נאבקו ראש בראש עד הרגע האחרון.
ההובלה התחלפה שוב ושוב, וההכרעה נפלה רק בהצבעת המדינה האחרונה, הפעם סלובניה.
בסוף ההצבעה טורקיה קטפה את הניצחון עם 167 נקודות. בלגיה סיימה שנייה עם 165 נקודות, ורוסיה שלישית עם 164 נקודות. ערב דרמטי שהוכיח – גם בקרב משולש, כל נקודה יכולה להכריע את הגורל.
שופטים נגד קהל – הקרב האמיתי של העשור
האם אי פעם הרגשתם שאתם יודעים מראש מי הולך לזכות באירוויזיון? אתם לא לבד – עוד לפני שהתחרות מתחילה, טבלאות ההימורים כבר מסמנות את המועמדים המובילים, ונראה שקיים ניסיון לשתול בתודעה לאילו מדינות הכי כדאי להצביע.
בשנים האחרונות, האירוויזיון הפך לזירת קרב חדשה – לא רק בין הזמרים, אלא בין השופטים המקצועיים לבין הקהל הרחב. ההצבעה מתחלקת לשני מקצים: חצי מהניקוד נקבע על ידי צוותי שיפוט, וחצי על ידי הצבעת הקהל. נשמע הוגן? אולי. אבל האם זה באמת משקף את טעם הציבור? או שמא זה יוצר פערים שמרעידים את הבמה?
בשיטת ההצבעה המשוקללת
באירוויזיון 2015, בווינה, אוסטריה, מונס זלמרלוב (Mans Zelmerlow) משוודיה עלה לבמה עם ביצוע מדויק, טכני ומתוזמן – והשופטים לא נשארו אדישים. הם העניקו לו ניקוד גבוה במיוחד, והכתירו אותו כמנצח מבחינתם.
אבל הקהל בבית? הוא בחר דווקא באיל וולו (Il Volo) מאיטליה, שכבשו את הלבבות עם בלדה סוחפת ויכולות ווקאליות מוקפדות במיוחד. התוצאה: פער עצום בין חביבי השופטים לחביבי הקהל, ששקלול ההצבעות הנהוג בשיטת ההצבעה נטה אל השופטים.
האם אנחנו באמת צופים באותו אירוע, או שמדובר בשתי תחרויות נפרדות – אחת של שופטים ואחת של קהל?
בפיצול השופטים והקהל לשני סטים נפרדים
שנת 2018 התחילה בתור השנה של נטע ברזילי (Netta Barzilai), אבל לא בקלות יתרה. לאורך כל הדרך, אתרי ההימורים הצביעו לה וברגע האחרון התהפכו ותמכו דווקא באלני פוריירה (Eleni Foureira) מקפריסין כמועמדת מובילה.
השופטים העניקו לנטע ניקוד גבוה מאלני, אך עדיין נמוך מאוסטריה ומשוודיה – ורגע לפני ההכרעה, הכול נראה פתוח. ברגע האחרון, נותרו ישראל, קפריסין ואוסטריה על הגביע: ישראל זכתה, קפריסין במקום השני והתחזיות לא פגעו בגמר באף מדינה.
האם זו הוכחה לכוחה של השיטה המפוצלת – או שמא דוגמה לבלבול שהיא יוצרת? הקהל והשופטים שוב לא דיברו באותה שפה, וכולם נשארו עם סימני שאלה, אפילו כתבכם הנאמן הביע דעה נחרצת כנגד סוכנויות ההימורים מאז.
הורדת השופטים משלב חצי הגמר – האם זה אכן מחזק את הקהל?
אירוויזיון 2023 הביא איתו חוק חדש – השופטים לא מצביעים בחצאי הגמר, כך שההפעלה לגמר תלויה בקהל בלבד. התחרות הזו הביאה להתנגשות חזיתית בין מעריצי לורין (Loreen) משוודיה למעריצי קארייה (Kaarija) מפינלנד. השופטים, בנאמנותם לנציגת העבר, בחרו בלורין, בעוד הקהל התאהב ונשבה באנרגיה הפרועה של פינלנד. הניקוד התפצל, המתח הרקיע שחקים, וברגע האמת – שוודיה לקחה את הגביע בזכות השופטים. האם זה גביע הוגן? האם הקהל, שמביא את הדופק האמיתי של האירוויזיון, צריך להישאר מאחור? שוב, השיטה חשפה את הפערים, השופטים מגיעים לגמר ממוקדים עוד יותר ומשאירים את הצופים עם תחושת החמצה וביקורת עצומה על התחרות.
תרחיש דומה גם בשנה לאחר מכן – נמו (Nemo) משוויץ עלה לבמה עם שיר מוקפד וטכני, והשופטים התאהבו. בינתיים, בייבי לזניה (Baby Lasagna) מקרואטיה סחף את הקהל באנרגיה ואתניות, והקהל הרעיף עליו בחזרה המון אהבה ונקודות. אבל בסופו של ערב, שוב השופטים הכריעו: שוויץ זכתה, בעוד קרואטיה נותרה מאחור למרות התמיכה העצומה. הפערים הללו לא מפסיקים לעורר סערה – והדיון על צדק, ייצוג והגינות בשיטת ההצבעה רק הולך ומתחמם, גם ב-2025 הקהל שלנו לא נותר אדיש על נצחונו של ג’ייג’יי (JJ) מאוסטריה, שוב חביב השופטים.
האם אי פעם נראה הסכמה בין שופטים לקהל?
האירוויזיון כבר מזמן אינו רק תחרות מוזיקלית נוצצת; הוא הפך לזירת קרב סוערת בין טעמים, תרבויות, ולעיתים גם פוליטיקה שמרימה ראש. האם אי פעם נזכה לראות רגע נדיר שבו כולם – שופטים, קהל וצופים בבית – מסכימים על הזוכה? או שמא הדרמה תמשיך לבעבע, להפתיע ולספק רגעים בלתי נשכחים? דבר אחד בטוח: כל עוד האירוויזיון כאן, אין שום סיכוי לשעמום.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
יוצר וכתב תוכן מוביל בתחום האירוויזיון, פרשן מוכר ובעל מומחיות רחבה בכל הנוגע להיסטוריה, החוקים והדינמיקה של התחרות. אהבתו לאירוויזיון מגישה לקוראיו תוכן עשיר, מקצועי וחדשני.
בעל תואר ראשון בערבית, עם אוריינטציה רב-לשונית. עוסק בחקר תרבויות ובמיוחד בהתפתחות הקולינריה והמטבחים המקומיים ברחבי העולם.
מחפשים צלם בר מצווה? בחרו רק ב- LaVie Photography!
עודכן לאחרונה בתאריך 19 ביוני 2025 07:16 על ידי מערכת יורומיקס
