האם השיר הישראלי צריך להיבחר על ידי וועדה או קדם אירוויזיון? הכתבה חושפת את הפער בין תפיסת הקהל הישראלי לבין המציאות האירופית, ומציעה פתרונות שעשויות להשאיר את ישראל בצמרת האירוויזיון ולרצות את כולם.
צילום: אבי זייקנר
בשנים האחרונות מתעורר דיון ציבורי נרחב בנוגע לשיטת הבחירה האופטימלית של שיר ישראלי לתחרות האירוויזיון. מצד אחד, יש הטוענים כי קדם אירוויזיון מרובה משתתפים מאפשר לציבור להיות מעורב בתהליך ומגביר את העניין בתחרות. מצד שני, מבקרים טוענים כי שיטה זו אינה בהכרח מובילה לבחירת השיר הטוב ביותר או המתאים ביותר לתחרות הבינלאומית.
השערורייה האחרונה סביב בחירת השיר לאירוויזיון 2025, ובעקבות הדרישות האחרונות של יוצרים רבים לפסול את השיר הישראלי לאירוויזיון 2025 ולערוך הליך בחירה חדש, עולה שוב השאלה – האם קדם אירוויזיון מרובה משתתפים הוא הדרך הנכונה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות היוקרתית? התשובה היא חד משמעית: לא.
תפיסה מיושנת של התחרות
הקהל הישראלי, למרבה הצער, עדיין תקוע בתפיסה מיושנת של האירוויזיון כ”קרקס” מוזיקלי. רבים מאמינים שככל שההופעה ראוותנית יותר, כך גדלים הסיכויים לזכות. אולם, המציאות שונה לחלוטין. בעשור האחרון, האירוויזיון עבר שינוי משמעותי, והשירים המצליחים הם אלה שיכולים להשתלב בקלות בפלייליסט של כל תחנות רדיו מובילות באירופה. בשנים האחרונות, השירים המצליחים באירוויזיון הם אלה שמצליחים גם מחוץ לתחרות. שירים כמו “Zitti e buoni” מאיטליה, “Voilà” מצרפת, “Arcade” מהולנד ו-“Soldi” מאיטליה הפכו ללהיטים בינלאומיים. זוהי הוכחה לכך שהתחרות דורשת איכות מוזיקלית גבוהה, ולא רק “שואו” ראוותני.
הקהל הישראלי לא נוטה לבחור שירים שמדברים אליו, אלא מנסה לבחור שיר “שיתאים לאירופה” לתפיסתו. הדוגמה הבולטת לכך היא בחירת השיר “I.M” בשנת 2022, על ידי הקהל הישראלי, שנתפס כ”אירוויזיוני” בעיניו, אך בפועל לא הצליח להתחבר לקהל האירופי. קדם אירוויזיון מרובה משתתפים יוצר אשליה של דמוקרטיה מוזיקלית שאינה בהכרח משרתת את המטרה העיקרית – בחירת השיר הטוב ביותר לייצג את ישראל. במקום זאת, היא מייצרת מרוץ פופולריות שאינו משקף בהכרח את הטעם המוזיקלי האירופי או את הסטנדרטים הגבוהים של התחרות. היא מייצרת דגש על השואו במקום על השיר. שואו שקשה מאוד להציג בקדם אירוויזיון ישראלי בשל מחסור בתקציבים.
בנוסף, קדם אירוויזיון לרוב מונע מאומנים טובים ומוכרים להשתתף בתחרות בה הם עשויים להיכשל ולהחתים את הקריירה שלהם.
הצלחות העבר
בין השנים 2015-2021, ישראל זכתה להצלחה מרשימה באירוויזיון, כולל זכייה ב-2018. מה היה המשותף לשנים אלה? ברוב המקרים, השיר נבחר על ידי ועדה מקצועית או בשילוב מוגבל של הצבעת קהל. ב-2022, כאשר הוחלט לחזור לשיטת קדם אירוויזיון מורחבת, התוצאה הייתה כישלון. למרות שהוועדה המקצועית העדיפה את השיר “Blinded Dreamers”, הקהל בחר ב-“I.M” – שיר שנתפס כ”אירוויזיוני” ונכשל בתחרות.
ועדה מקצועית מביאה עמה מספר יתרונות משמעותיים. חברי הוועדה הם בעלי ניסיון רב בתעשיית המוזיקה ומבינים את הדינמיקה של האירוויזיון. הם יכולים לזהות מגמות מוזיקליות עכשוויות ולהעריך את הפוטנציאל של שיר להצליח בזירה הבינלאומית. בנוסף, הם יכולים לשקול את השיר על בסיס איכותו המוזיקלית ולא על פי פופולריות רגעית או קמפיין שיווקי מוצלח. ועדה מקצועית יכולה לשקול גורמים רבים כמו איכות הכתיבה, ההפקה המוזיקלית, והפוטנציאל הבינלאומי של השיר.
האם אין מה לשפר בוועדה? בהחלט יש
ניתן ליצור מודל שקוף יותר, בו מעורבים גם עיתונאים וחובבי אירוויזיון שמכירים את התחרות כחברי וועדה או לכל הפחות כמשקיפים על תקינות הוועדה. בהתאם לדרישת היוצרים בישראל, ניתן לדרוש שהשיר באמת יוגש בצורה אנונימית ושיוצריו לא יהיו שותפים בביצוע השיר שהוגש לוועדה.
ניתן ליצור מודל מאוזן יותר אם בכל זאת רוצים לשלב את דעת הקהל. הוועדה המקצועית תבצע סינון ראשוני ותבחר מספר שירים מצטיינים, שניים-שלושה, שייצגו לקהל הרחב בתוכנית טלוויזיה או פלטפורמה דיגיטלית. הקהל יוכל להצביע לשיר המועדף, אך משקל ההצבעה יתחלק בין הקהל, צוות שופטים מקצועי מישראל, ואולי אף פאנל בינלאומי של מומחי אירוויזיון. שיטה זו תשמר את האיכות המוזיקלית הגבוהה תוך מתן תחושת מעורבות לקהל הרחב. שיטה דומה לזו הונהגה בשנת 2021, אז עדן אלנה ביצעה שלושה שירים, מתוכם נבחר השיר “Set Me Free” שהביה תוצאה סבירה של מקום 17 בגמר הגדול.
בעידן שבו האירוויזיון הפך לתחרות מוזיקלית איכותית, חשוב לאמץ גישה מקצועית ומושכלת בבחירת השיר הישראלי. ועדה מקצועית, או לכל הפחות מודל משולב עם מעורבות מוגבלת של הקהל, היא הדרך הטובה ביותר להבטיח את הצלחתה של ישראל בתחרות. השינוי הזה עשוי לא רק לשפר את סיכויי ישראל באירוויזיון, אלא גם לתרום לשיפור איכות המוזיקה הישראלית ולחשיפתה בזירה הבינלאומית. יש לעבוד על שינוי זה בשיתוף פעולה עם התעשייה המוזיקלית ובשקיפות מלאה כדי להבטיח שהתהליך יהיה הוגן ומועיל לכל הצדדים.
יובל רפאל – מי את?
יובל, בת 24 מרעננה, התגוררה בילדותה בז’נבה שבשוויץ. היא חשפה שנמלטה ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ל”מיגונית המוות”, לתוכה זרקו מחבלי החמאס רימונים וירו צרורות של יריות. רבים נרצחו סביבה והיא נאלצה להעמיד פני מתה כדי לשרוד. הדברים שמחזקים את יובל הן המוזיקה וההסברה למען ישראל. יובל נאמה בפני מנהיגי עולם, נפגשה עם אנשים בעלי השפעה ואף נאמה בכינוס של מועצת זכויות האדם של האו”ם בז’נבה. היא הפכה למוקד להסברה בינלאומית, ומראה את הפנים האמיתיות של מדינת ישראל תוך תיקון התדמית השקרית שנרקמת בזירה העולמית. התעקשותה להציג את האמת הפכה אותה לדמות מרכזית ומשפיעה בתרבות הישראלית והעולמית.
יובל מעולם לא שרה באופן מקצועי והחלה לשיר בפני קהל רק בחודשים האחרונים. הדהודים לביצועים שלה התפשטו מהר מאוד ברשתות החברתיות וקיבלו מחמאות ותגובות חמות מהצופים.
יובל זכתה במקום הראשון בתוכנית הטלוויזיה “הכוכב הבא לאירוויזיון 2025” לאחר שנבחרה למקום הראשון על ידי צוות השופטים וקהל הצופים בבית. היא תייצג את ישראל באירוויזיון 2025 שיתקיים בבאזל ב-13, 15 ו-17 במאי, בתקווה להביא לישראל את הזכייה החמישית בתחרות.
אנחנו נהיה כאן לאורך כל העונה כדי לדווח על כל החדשות, הדיווחים וההימורים! עקבו אחרינו!
עקבו אחרינו באינסטגרם | עקבו אחרינו ביוטיוב | עקבו אחרינו בטיקטוק | עקבו אחרינו בטוויטר
מקור:
אירוויזיון 2025: זו תהיה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר “Toy” בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
אימייל: [email protected]
טלפון: 050-9441919
אבי זייקנר הוא עורך ראשי, יוצר תוכן, פרשן ומומחה בינלאומי לענייני תחרות הזמר של האירוויזיון. אבי עוקב אחרי התחרות כמעט 30 שנה, ובשבע השנים האחרונות משמש כעורך הראשי והמייסד של אתר האירוויזיון הישראלי EuroMix – האתר הגדול ביותר בישראל ובין המובילים בעולם בתחום האירוויזיון, עם למעלה מ-1.5 מיליון משתמשים בשנה.
מאז 2021, אבי מסקר את תחרות האירוויזיון מהשטח, מתוך מתחם העיתונאים בעיר המארחת, ומביא לקוראי האתר חוויות ממקור ראשון, ניתוחים מקצועיים ותגובות בלעדיות מהקהל, מהאמנים ומהמומחים. הניסיון העשיר של אבי וההיכרות העמוקה עם עולם האירוויזיון באים לידי ביטוי בכל כתבה, ומבטיחים מידע אמין, מקצועי ועדכני.
אבי זכה להכרה כמוביל דעה בתחום האירוויזיון בישראל, מתראיין לכלי תקשורת מרכזיים, משתף פעולה עם מומחים בינלאומיים, ומפרסם תכנים מקצועיים גם בפלטפורמות נוספות. כל כתבה נכתבת מתוך מחויבות לאמינות, שקיפות, והבנת הקהל, תוך הקפדה על בדיקת עובדות והצגת מגוון דעות.
עודכן לאחרונה בתאריך 24 בפברואר 2025 12:38 על ידי אבי זייקנר
