במקביל, ב-EBU אישרו אמש לרשת הטלוויזיה ההולנדית RTL שהזמינו חקירה עצמאית בנוגע להתרחשויות במאלמו במהלך אירוויזיון 2024. החקירה נועדה לבדוק מספר אירועים שהתרחשו במהלך ובסיום התחרות, ולהבין כיצד ניתן לשפר את האירוע הענק הזה לקראת העתיד.

ב-EBU שואפים לשפר את התחרות ולקדם סביבת עבודה בטוחה יותר לכל המשתתפים. "אנו שואפים לשפר באופן מתמיד את השירותים והאירועים שלנו. לשם כך, ביקשנו ממומחה עצמאי לבחון את אירוויזיון 2024 במאלמו, ולשתף תובנות עם גופי ההנהלה של ה-EBU כדי לתמוך בשיפור המתמשך של אירוע עולמי זה," נמסר בהודעת הארגון.

ב-EBU טוענים שהחקירה העצמאית מתבצעת בעקבות תלונות על תנאי עבודה לא בטוחים ואירועים מטרידים נוספים שקרו במהלך התחרות. AVROTROS ההולנדית מסרה כי היא שוקלת את תגובתה לחקירה העצמאית, אך נכון לעכשיו, נורווגיה כבר שיתפה את חוויותיה עם המומחים. לטענת ראש המשלחת הנורווגית, סטיג קרלסן (Stig Karlsen): "נורווגיה מעוניינת להשתתף באירוויזיון 2025, אך זה תלוי בצעדים שינקטו על ידי ה-EBU לשיפור תנאי התחרות, כך שלא ניאלץ להתמודד עם קיטוב, פוליטיקה וחשש ביטחוני".

התלונה של נורווגיה על כך שהם נאלצו להתמודד עם קיטוב ופוליטיקה הזויה לאור העבודה שהלהקה הנורווגית, גוטה (Gåte), השמיעה התבטאויות פוליטיות כבר ב-28 בינואר, עוד טרם נבחרה הלהקה להתמודד באירוויזיון. סולנית הלהקה, גונהילד סונדלי (Gunnhild Sundli), אמרה בראיון: "המצב הקיצוני והבלתי נסבל בעזה חייב להסתיים בהקדם האפשרי. כולנו בלהקה מסכימים שההשתתפות של ישראל קצת בעייתית עם כל המצב הזה". בינואר פנתה מערכת יורומיקס לראש המשלחת הנורווגית בשאלה מדוע הם אינם אוסרים על המתמודדים להשמיע דעות פוליטיות נגד מדינה אחרת המתמודדת בתחרות, אך תגובה לא התקבלה. בהנחה שהם עושים זאת בשם חופש הביטוי, מדוע לאמנים הנורווגים יש לאפשר חופש ביטוי ואילו מהישראלים יש למנוע את חופש הביטוי בטענה שהם יוצרים חשש ביטחוני?

מטעם תאגיד השידור הישראלי נמסר: נערכה שיחה בין הנהלת תאגיד השידור הישראלי עם בוחנת חיצונית מטעם ה-EBU. השיחה נעשתה ברוח טובה מאוד וצוות התאגיד הביע והביא בפני הבוחנת באופן מלא ושקוף את חוויותיו ותחושותיו מתחרות האירוויזיון 24 במאלמו. הצוות הישראלי התייחס בשיחה, בין היתר, להתנהלותם של חלק מחברי המשלחות אל מול המשלחת הישראלית.

איומים והתפרצויות – מאחורי הקלעים של האירוויזיון

במהלך האירוויזיון 2024, התרחשו מספר תקריות שגרמו להעלאת שאלות ותלונות מצד המשתתפים והמשלחות השונות. אחת מהתקריות הבולטות הייתה פסילתו של נציג הולנד, יוסט קליין (Joost Klein), בעקבות אירוע שהתרחש ב-9 במאי. קליין הודח לאחר עימות עם אחת הצלמות של הפקת האירוויזיון מאחורי הקלעים. התקרית עוררה מחלוקת רחבה, והתחנה ההולנדית AVROTROS התנגדה לפסילה והביעה את מחאתה על הטכנולוגיה למניעת קריאות בוז שהייתה בשימוש במהלך התחרות.

תלונות ממדינות אחרות

לא רק הולנד התלוננה על תנאי העבודה באירוויזיון. נציג.ת אירלנד, במבי ת'אג (Bambie Thug) דיווח.ה על אירוע שהתרחש ב-11 במאי וגרם לה להחמיץ את החזרה הגנרלית. לטענתו.ה, האירוע התרחש כתוצאה מכך שחבר המשלחת הישראלית, איתי בצלאלי, צילם את חברי המשלחות מאחורי הקלעים בסיטואציה רגישה. תלונה נוספת הוגשה על ידי אירלנד בנוגע להערות שהעירו הפרשנים הישראליים, עקיבא נוביק ואסף ליברמן, במהלך משדר חצי הגמר הראשון ששודר בכאן 11, לפני הופעתה של במבי ת'אג.

גם RTVE הספרדית הגישה תלונה על הגבלת חופש העיתונות במהלך האירוע. עוד משלחות, בהן אלו של שוויץ ופורטוגל, העלו סוגיות בנוגע לסביבה הלא בטוחה שבה התקיים האירוע השנה. בנוסף, עלו דיווחים על כך שמספר מדינות שקלו לפרוש מהתחרות לפני הגמר, אם כי דיווחים אלו נדחו מצד שוויץ, יוון ופורטוגל.